מים
"... השאלה הקשה ביותר היתה שאלת ה מ י ם, כאשר ירד גשם שמחנו מאד כי הברכות תתמלאנה מי גשם לשתייה ".
מלים אלו הן סיומו של חיבור שכתבה גאולה, ילדה מכפר-עציון, כשהייתה בכתה ב'. שנה וחצי קודם לכן, בעת פינוי הילדים בזמן המלחמה, היתה גאולה בת שש שנים. מכל אימי שנת תש"ח - הניתוק, השכול והיתמות, הטלטולים ממקום למקום - נותרה במוחה של ילדה קטנה זו דוקא בעיית המים...
אזור ההרים דל בדרך כלל במים. אם כי פה ושם מצויים מעיינות, הרי תפוקתם קטנה. בגוש עציון היו שלשה מעיינות: עין חובילה , ליד משואות, עין אבו זיד ליד עין צורים, ועין סג'מה בין משואות והנקודה החמישית. שלשת המעיינות היו דלים ביותר, ותלויים בחסדי שמים. בימי הקיץ החרבים נתנו טיפות בלבד.
קטע מתזכיר שנשלח למוסדות בירושלים:
כפר עציון ט"ו בשבט תש"ח
"... ב ע י י ת ה מ י ם: אחת השאלות המעיקות עלינו כל זמן היותנו במקום היא בעיית המים. במשק נמצאות שלש ברכות אגירה חצובות באדמה, שבית קיבולן מגיע ל- 3000 מ"ק מי גשם. כמות זו מספיקה בצמצום לצרכי האדם והחי בשנים רגילות. בשנתיים האחרונות שילמנו כ- 3000 לא"י תמורת מים קנויים. בשנה האחרונה (תש"ז) שילמנו 500 מִיל (פרוטה) למ"ק אחד של מים, שהבאנו במיכלית מירושלים... בריכת אגירה נוספת ל- 300 מ"ק הוקמה בעין-צורים, בשביל עין-צורים ורבדים... עם התפתחות הישובים ומשקיהם, החמירה שאלת המים יותר ויותר. כיום יש בברכות האגירה בגוש 700 מ"ק מים בלבד"
מועקה תקציבית קשה – הבאת מים מירושלים במיכליות
מזכרונותיו של חבר:
"...בעיה מיוחדת בעיבוד המטע היתה בעיית ההשקיה. ל נ ו ל א ה יו מ י ם. אז המציאו פטנט: בשירותים - המים מהמקלחות היו יורדים לתוך בור סופג. אחרי שעברו זיקוק מסוים, הועלו שוב על ידי מנוע חשמלי והיו לשימוש לבתי שימוש. משם, שוב ירדו לבור סופג.
לשם היה מגיע בחור, עם חמור או שני חמורים שעליהם היו עמוסים פחים גדולים. הוא העלה את המים לתוך הפחים, היה רוכב עם החמורים האלה, יוצא לשטח, למקום שהיו עצים צעירים שניטעו רק השנה והם לא יכלו לחיות בלי תוספת מים, והיו משקים אותם במים האלה. זה היה כיבוש ההר".
(מן הראיון עם דב קנוהל – בית ההגנה, תשמ"ז 1987)
"ושאבתם מים ברחמנות"
וכך כתב רבי בנימין במאמרו: "יומה של משואות", שנכתב ביום העלייה למשואות יצחק, ראש חדש מרחשון תש"ו (8.10.46):
"חשבתי: בכפר עציון מסבירים למבקרים ולמטיילים ארבע בעיות- הקרקע, המים, הבטחון, הפרנסה... פה יש בעיה אחת פחות. בעית המים איננה כאן. שם למעלה, שני קילומטר
בכפר-עציון, בעיית המים מפחידה קצת. שם כתוב על הקיר: "ושאבתם מים ברחמנות"
פה יש מעיין... עיני המסתכל מלוות את המים הנובעים מהמעיין ומשתפכים בעמק. עיני המסתכל מלטפות באהבה את המים הטהורים והזכים האלה. הרגעו המים הטובים.
שוב לא תרדו לטמיון. יש לכם תפקיד נהדר..."
המעיין שבו מדובר, עין חובילה, שבסמוך אליו עלתה קבוצת משואות-יצחק, ספיקתו היומית זעירה מאוד. הוא עשוי לספק בקושי רב מי שתייה ורחצה ליישוב קטן אחד. אבל בקנה מידה של יישובי גוש-עציון היה הוא מעיין 'גדול ושופע'.
ושאבתם מים ברחמנות
הגשם הגדול
בכ"ז אדר ב' (7.4.48), באמצע הלילה, ירד בפתאום גשם סוחף בכל רחבי הגוש. אנשים קמו ממיטותיהם והחלו בבהילות לנקות את התעלות המובילות מים לבריכות, במשך כמה ימים ירדו גשמי ברכה, והברכות התמלאו. לשעה, נפתרה הבעיה.
מתוך מכתב:
כפר עציון כ"ח באדר תש"ח
"אתמול היה לנו חג מקומי, חג מיוחד של כפר עציון. ירד גשם, ופירושו של גשם בשבילנו- מים ואפשרות קיום בלי עזרת אחרים. השנה היתה כה שחונה שכעמט התייאשנו מאגירת מים לקיץ. כלר הסביבה פורחת כעת. העצים מלבלבים, הגבעות מוריקות, רבדי הקרקע מכוסים פרחי בר לרוב וביניהם פרחים נדירים. פרצופי האנשים מחייכים. בקיצור: "אביב במלואו". כדי לפתור באופן יסודי את בעיית המים תכננו המוסדות המיישבים בניין בריכה שתכיל 13,000 קוב מים... אך המלחמה שפרצה ביטלה את התכנית.
לגלריה בנושא המים