ארבע פעמים העפילו יהודים בעת האחרונה להר חברון, בין ירושלים וחברון, ערש האומה העברית, מולדתם של מלכים ונביאים חולמים ולוחמים. הר טרשי וצחיח, סוער ומושלג, עויין וקסום קידם את פניהם. המתיישבים החלוצים בנו בתים ונטעו כרמים, העמיקו שורש בסלעי ההר וראו בו חיים ונחת. חיי עמל ויצירה, חיי תורה-ועבודה נרקמו בין סלעי ההר והפיחו תקוות גאולה ופדות, פריחה והשתרשות. שלוש פעמים נעקרו מעל אדמתם ושבו ברביעית. כמוהם עם ישראל וארץ מולדתו; שלוש פעמים עלינו לארץ ישראל, התמודדנו עם קשיים ומגבלות, בנינו ויצרנו. שלוש פעמים נעקרנו מארץ מולדתנו ושבנו ודבקנו בה ברביעית.
במלחמת העצמאות, תש"ח (1948), הוטל מצור על גוש עציון. דם לוחמים ניגר במשעולי ההרים. כוחות אוייב גדולים הוטלו למערכה. מולם ניצבו קומץ מתיישבים ולוחמי ההגנה, מועטים אך נחושים, חדורי מסירות ואמונה, איתנות וגבורה. הם חסמו בגופם הדרך לירושלים למענה מסרו נפשם. על סף תקומת מדינת ישראל, בימים ג-ה באייר תש"ח (12-14.5.1948), עמדו מגיני גוש עציון בקרב נואש. כפר עציון הוכרע, מגיניו נפלו בקרב. שאר המגינים הלכו בשבי. 240 לוחמים נפלו בהגנת גוש עציון, הי"ד.
"מגיני גוש עציון הצילו את ירושלים ... אם קיימת ירושלים עברית ... אזי התודה הראשונה של ההיסטוריה הישראלית ושל העם כולו נתונה על כך בראש ובראשונה ללוחמי גוש עציון" (דויד בן גוריון).
יט שנים עמד גוש עציון בחורבנו. במלחמת ששת הימים נגאל גוש עציון ושוחרר מידי האויב. באלול תשכ"ז (ספטמבר 1967) שבנו לביתנו והקמנו מחדש את קיבוץ כפר עציון, כדבר הנבואה "שָבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" (ירמיה לא) - בית חיינו עדי עד.
גוש עציון - תאריכון
ימי ההתיישבות
| כא בתשרי תרפ"ז, 28.9.1926 |
בליל הושענא רבה, הושלמה רכישת הקרקעות ליישוב מגדל עדר. |
| כח בטבת תרפ"ז, 2.1.1927 |
15 משפחות התיישבו במגדל עדר, בהן יהודים חרדים ממאה שערים, ומשפחות עולים מתימן. עמם מנהל המושבה, יעקב רוזנבלום ומשפחתו. |
| אדר א תרפ"ז, 2.1927 |
שלג כבד פקד את הרי יהודה, מתיישבי מגדל עדר נותקו מהיישוב היהודי בירושלים ובחברון. |
| יז באב תרפ"ט, 23.8.1929 |
במאורעות הדמים בארץ פונו מתיישבי מגדל עדר לכפר הערבי השכן. היישוב מגדל עדר חרב ולא נותר לו כל זכר. |
| ה בתשרי תרצ"ד, 25.9.1934 |
ש"צ הולצמן, מייסד חברת אל ההר, ושותפיו א' אפשטיין וי"צ רקובסקי, רכשו את אדמות מגדל עדר ואדמות נוספות באזור, והניחו יסוד ליישוב - כפר עציון. |
| תרצ"ד-תרצ"ז, 1937-1934 |
ותיקי ארגון השומר, עולים מכורדיסטאן ואנשי תנועת הנוער הציוני התיישבו בכפר עציון. בפרעות תרצ"ו-תרצ"ט, 1939-1936, התנכלו ערבים למתיישבים שנאלצו לנטוש את ההר בשנית. |
| כט בכסלו תש"ג, 8.12.1942 |
בסיור לרכישת קרקעות באזור, ליד העץ הבודד, נרצח אהרון סלומון, חתנו של פנחס מרגלית - סוכן קק"ל, מגואלי האדמות באזור. |
| כה בניסן תש"ג, 30.4.1943 |
חברי קבוצת אברהם של הפועל המזרחי, בוגרי תנועת הנוער השומר הדתי ובני עקיבא בפולין, חידשו את היישוב היהודי בהר, הקימו קיבוץ דתי בשם כפר עציון, בעצם הימים בהם התחולל מרד גיטו ורשה. |
| כו בשבט תש"ד, 20.2.1944 |
טקס נטיעת יער על שם הרב מאיר בר אילן בכפר עציון. חבר הקבוצה, שלום קרניאל, חיבר מגילת נטיעה וקרא אותה בטקס. |
| כו בסיוון תש"ד, 17.6.1944 |
תם סבל הפירוד. הנשים והילדים שנותרו בקבוצת אברהם בכפר פינס, הצטרפו לגברים בכפר עציון. |
| ר"ח חשוון תש"ו, 7.10.1945 |
חברי גרעין משואות, ילידי הארץ פליטי השואה, הקימו קיבוץ דתי שני בגוש עציון - משואות יצחק. ב-כה בחשוון נערכה מסיבת העלייה. |
| יב באלול תש"ו, 8.9.1946 |
חנוכת נווה עובדיה - מרכז תרבות, תורה ורוח בכפר עציון, בית מרגוע לסופרים ולתלמידי חכמים. על שם הרב ד"ר אברהם עובדיה גוטסדינר, מראשי המחנכים הציוניים-דתיים בפולין ובישראל. |
| כז בתשרי תש"ז, 22.10.1946 |
חברי גרעין ה של בני עקיבא שקיבלו את הכשרתם בביריה שבגליל העליון, העפילו להר והקימו קיבוץ דתי השלישי בגוש עציון - עין צורים. |
| כא בשבט תש"ז, 11.2.1947 |
חברי גרעין צבר של השומר הצעיר, אנשי ההכשרה המגויסת של הפלמ"ח, עלו להר והקימו קיבוץ רביעי בגוש עציון - רבדים. |
| כה בסיוון תש"ז, 13.6.1947 |
טקס פדיון נטע רבעי נחוג ברוב עם ובשמחה גדולה בכפר עציון. |
ימי המערכה
| אור ל-יז בכסלו תש"ח, 29.11.1947 |
העצרת הכללית של האו"ם אישרה את חלוקת הארץ והקמת מדינה יהודית ומדינה ערבית בארץ ישראל. יישובי גוש עציון נותרו עמוק בשטח המיועד למדינה הערבית. |
| כג בכסלו, 6.12.1947 |
מחלקת פלמ"ח בפיקודו של דני מס הגיעה לגוש עציון כתגבורת. דני מס התמנה למפקד הראשון של גוש עציון. |
| כז בכסלו, 10.12.1947 |
נציגי 32 היישובים העבריים שנמצאו מחוץ לגבולות המדינה היהודית שעתידה לקום, התכנסו עם ראשי המרכז החקלאי, לדון בעתידם.
|
| כח בכסלו, 11.12.1947 |
נר רביעי של חנוכה. התקפה ראשונה על שיירה בדרכה מירושלים לגוש עציון - שיירת העשרה. מניין נופלים ראשונים בקרבות גוש עציון. |
| כט בכסלו, 12.12.1947 |
חמישה מהנופלים נקברו בבית הקברות בכפר עציון. בתגובה תקפו מגיני גוש עציון את התחבורה הערבית בכביש ירושלים-חברון. |
| אור ל-א בטבת, 13.12.1947 |
הרב הראשי לישראל, יצחק הלוי הרצוג, שיגר למגיני גוש עציון מברק עידוד והנחיה הלכתית.
|
| כג בטבת, 5.1.1948 |
פינוי הילדים ורוב האימהות מכפר עציון וממשואות יצחק לירושלים. |
| א בשבט, 12.1.1948 |
שיירה של ההגנה בליווי נוטרים הותקפה בדרכה מירושלים. בשיירה זו הגיע לגוש מפקדו השני, איש הפלמ"ח, עוזי נרקיס. |
| ב בשבט, 13.1.1948 |
בדרכה חזרה לירושלים הותקפה השיירה שוב במבואות בית לחם. שני נוטרים נהרגו. גופתו של אחד מהם לא אותרה עד היום. |
| ג בשבט, 14.1.1948 |
בשעות הבוקר התפתחה התקפה גדולה של ג'יהאד אל מוקדס ואנשי הכנופיות על גוש עציון. התקפת נגד של כוח פלמ"ח ביוזמתו ובפיקודו של אריה טפר (עמית), הניסה את התוקפים וגרמה להם נפגעים רבים. |
| ד בשבט, 15.1.1948 |
לראשונה "הצניח" (ללא מצנח) מטוס קל של שירות האוויר של ההגנה חומרי רפואה ותחמושת לגוש. |
| ה בשבט, 16.1.1948 |
יחידת תגבורת בפיקודו של דני מס יצאה במסע לילי רגלי מהר טוב לגוש עציון הנצור והמותקף. עם שחר התגלו 35 - ל"ה - לוחמי המחלקה ליד הכפר צוריף. התפתח קרב עז. עם ערב כבשו הערבים את גבעת הקרב עליה התבצרו הלוחמים. ל"ה מטובי הלוחמים של החי"ש והפלמ"ח נפלו בקרב. הם נקברו בכפר עציון, ביום ח בשבט תש"ח, 19.1.1948. |
| ט בשבט, 20.1.1948 |
החלה "הצנחה" (ללא מצנח) סדירה של אספקה ותחמושת לגוש עציון.
|
|
כז בשבט, 7.2.1948
|
מטוס ראשון נחת על מסלול התעופה שהוכשר בלב הגוש.
|
| י"א באדר א', 21.2.1948 |
שיירה גדולה בליווי כוחות ההגנה - שיירת בועז (דבורה) - הגיעה לגוש. באותו יום נחתו בגוש עציון מספר מטוסים קלים של שירות האוויר.
|
| יג באדר א, 23.2.1948 |
חברת רבדים נהרגה בתאונת מטוס. שני לוחמי פלמ"ח נִספו בעת הרכבת מוקשים בכפר עציון. |
| יד-טז באדר א, 24-26.2.1948 |
מבחן הנאמנות - חברי כפר עציון דנו בהצעת מחלקת ההתיישבות לפנות את הגברים בעלי המשפחות ולהעבירם, עם הנשים והילדים, מירושלים לשפלה. הם דחו את ההצעה. |
| ג באדר ב, 14.3.1948 |
כוחותינו תפסו את המנזר הרוסי והציבו בו יחידת לוחמים קבועה.
|
| י באדר ב, 21.3.1948 |
מוֹש (משה) זילברשמידט, איש חי"ש ירושלים, מפקד גוש עציון השלישי, הגיע ונטל את הפיקוד. |
| טז-יז באדר ב, 27-28.3.1948 |
בשבת פרצה שיירה גדולה את המצור והביאה לגוש עציון 120 טון אספקה וציוד מלחמתי. בדרכה חזרה נבלמה השיירה על ידי מחסומי האויב. משוריין פורץ מחסומים ובו 11 לוחמים פוּצץ על ידי מפקדו, זרובבל הורביץ, כשאפסה כל תקווה לחלצם. שאר הלוחמים התבצרו בבית נטוש על אֵם הדרך, במבואות בית לחם. כתום קרב נואש, עקוב מדם, חילצו הבריטים את הלוחמים והעבירו לידי הערבים את הנשק וכלי הרכב המשוריינים. |
| כו באדר ב, 6.4.1948 |
בתגובה, תקפו לוחמי גוש עציון שיירת נשק ערבית. כוחות צבא בריטי התערבו כדי לסייע לערבים. |
| ג בניסן, 12.4.1948 |
התקפה נוספת על התחבורה הערבית. התערבות ראשונה של הליגיון הערבי שהפעיל משוריינים ותותחים. |
| כא בניסן, 30.4.1948 |
משלט ח'רבת סאוויר נתפס באופן קבוע ואויש על ידי המגינים. בהוראת המטה תקפו לוחמי גוש עציון שיירה ערבית שהובילה תגבורת לכוח שלחם בירושלים. למגיני גוש עציון היה חלק חשוב בניצחון הפלמ"ח בקרב על קטמון - קרב מכריע לשליטה בירושלים. |
| כג-כד בניסן, 2-3.5.1948 |
כוחותינו פוצצו את הכביש הראשי וחסמו אותו לתנועת כוחות האויב. בתגובה התפתחה התקפת תותחים על המנזר הרוסי. |
| כה בניסן, 4.5.1948 |
בתגובה על חסימת הכביש ופגיעות בתחבורה הערבית, תקפו כוחות אויב גדולים, חמושים במשוריינים ובתותחים, את המשלטים השולטים על הכביש הראשי. בשעות הבוקר נפל המנזר הרוסי בידי האויב. עם ערב נסוג הליגיון והמשלטים נתפסו מחדש על ידי המגינים. 12 לוחמים נפלו בקרב. |
| יום רביעי, ג באייר, 12.5.1948 |
עם שחר החל הקרב האחרון על גוש עציון. רוב המשלטים נפלו בידי האויב. בקרב על המנזר הרוסי נפל מפקד גוש עציון, מוש זילברשמידט. בלילה פונו מכפר עציון למשואות יצחק הפצועים וחלק מהצוות הרפואי. |
| יום חמישי, ד אייר, 13.5.1948 |
ביום השני של הקרב האחרון מיקד האויב את כל עוצמתו בכפר עציון. בשעות הצהרים פרצו משורייני הליגיון והמוני הערבים את שער הקיבוץ וחדרו אליו. התחמושת אזלה. ניסיונות כניעה נדחו. פצועים, בנות ואנשי המפקדה היו בבונקר. הערבים פוצצו את המבנה שקרס על המגינים. 127 מגינים נהרגו באותו יום בקרב בכפר עציון. 4 בלבד נותרו בחיים. בעקבות נפילת כפר עציון בקרב, הורה דוד בן גוריון בהתייעצות עם הרב הראשי הרצוג להסדיר כניעה של מגיני הגוש הנותרים.
|
| יום שישי, ה באייר, 14.5.1948 |
כ-320 חברי הקיבוצים ולוחמים מגויסים, יצאו בשבי הליגיון הערבי לחברון ומשם לעבר הירדן. באותו יום, באותה שעה, ערב שבת קודש, הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל. גוש עציון חרב ונהרס. |
| כח באייר תש"ח 6.6.1948 |
הנשים השבויות שוחררו מהשבי ושבו למדינת ישראל. השבויים הגברים הוחזקו במחנה מפרק שבמזרח עבר הירדן, סמוך לגבול עירק. |
| כב בשבט תש"ט, 21.2.49 |
החל שחרור הגברים השבויים שבוצע בארבע שלבים. אחרוני השבויים שבו למדינת ישראל ביום ב באדר תש"ט, 3.3.1949.
|
| ח בחשוון תש"י, 31.10.1949 |
בעקבות הסכם שביתת הנשק בין ישראל לירדן החל מבצע ליקוט עצמות הנופלים בקרבות, בראשות הרב הצבאי הראשי, הרב שלמה גורן. אנשי הרבנות הצבאית ועִמם חבר כפר עציון, חצו את קווי האויב ובמשך עשרה ימים ליקטו את עצמות הנופלים בקרב האחרון ואלה הקבורים בבתי הקברות בגוש עציון. |
| כה בחשוון תש"י, 17.11.49 |
240 חללי קרבות גוש עציון ועמם חללי קרבות נוספים במרחב ירושלים הובאו לקבורה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים. |
| כח באייר תשכ"ז, 7.6.1967 |
גוש עציון שוחרר על ידי לוחמי צה"ל במלחמת ששת הימים, יחד עם ירושלים, יהודה ושומרון. |
| כב באלול תשכ"ז, 27.9.1967 |
"שָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" (ירמיה לא) - בני כפר עציון זכו להעפיל להר ברביעית, לשוב ולחדש את הבית שחרב. |
תאריכון - יישוב גוש עציון המחודש
כפר עציון - כב באלול תשכ"ז, 27.9.1967
הר גילה - חנוכה תשכ"ח, 12.1967
ראש צורים - טו במנחם-אב תשכ"ט, 30.7.1969
אלון שבות - כ בסיוון תש"ל, 24.6.1970
אלעזר - ר"ח חשוון תשל"ו, 6.10.1975
מגדל עוז - כב באלול תשל"ז, 5.9.1977
תקוע - יז בתשרי תשל"ח, 29.9.1977
מעלה עמוס - תמוז תשמ"א, 7.1981
נוקדים - יד בתמוז תשמ"ב, 6.7.1982
נווה דניאל - כז בתמוז תשמ"ב, 18.7.1982
אפרתה - כח בניסן תשמ"ג, 11.4.1983
גבעות - קמה כהיאחזות נח"ל, כה בתמוז תשמ"ד, 25.7.1984, אוזרחה בשנת תשמ"ז, 1997
מצד - י במנחם-אב תשמ"ד, 8.8.1984
קדר - קיץ תשמ"ד, 1984
כרמי צור - ר"ח בכסלו תשמ"ה, 25.11.1984
בת עין - יום העצמאות תשמ"ט, 5.5.1989
פני קדם - אלול תשנ"ב
כפר אלדד - כו במנחם אב תשנ"ד, 3.8.1994
איבי הנחל - שבט תשנ"ט, 1.1999
נתיב האבות - שבט תשס"א, 2.2001
שדה בועז - תמוז תשס"ב, 6.2002