מכתבים במלחמה
מיצג חדש באתר ההנצחה המחודש בכפר עציון - סיפור הקמתו של גוש עציון במיצג חדיש הממחיש את ההעפלות לקרקע של המתיישבים את נפילת הגוש, חזרת הבנים והקמת הגוש ברביעית.
יצירת מופת המגוללת את סיפורו יוצא הדופן של גוש עציון ממלחמת העצמאות ועד חזרת הבנים הביתה, לאחר מלחמת ששת הימים. 240 לוחמים נפלו בהגנת גוש עציון.
"בארבע נקודות לא נתנו לאויב לגשת לשערי העיר. רבים, רבים מידי בשבילנו נפלו שם. אבל אם קיימת ירושלים עברית אזי התודה הראשונה של ההיסטוריה הישראלית ושל העם כולו נתונה על כך בראש ובראשונה ללוחמי גוש עציון". (דוד בן גוריון, תש"ט 1949). י"ט שנים עמד הגוש בחורבנו, במלחמת ששת הימים גוש עציון נכבש מחדש על ידי מדינת ישראל.
המיצג החדש מוקרן בסדרת אולמות ומעברים ובמרכזם חורבות "הבונקר" בו נפלו בקרב אחרוני המגינים בכפר עציון. אלה ניצבים בעיבורו של גן המתיישבים הלוחמים, על פסגת הגבעה עליה ניצב כפר עציון המחודש, בצד שרידי היישוב שחרב בתש"ח (1948).
הר-חברון הינו ערש האומה העברית – אבות האומה, מלכים ונביאים, כורמים, יוגבים ורועים, לוחמים ומורדים פעלו בו. אלה מהווים רקע היסטורי לפרשת גוש-עציון, השוכן בין עיר הקודש-ירושלים, לעיר האבות- חברון, שלשלת עברית שלא נותקה מיני אבות אלי בנים.
מורשת גוש עציון מסמלת את תולדות העם היהודי וזיקתו לארצו – מולדתו: ארבעה גלי התיישבות יהודית העפילו לגוש עציון, שלושה התנפצו אל סלעי ההר הצחיח והעוין.
הרביעי פורח ומשגשג, בבחינת "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון... ובמקום הזה אתן שלום" (חגי ב', ט')
בשנת תש"ח (1947-1948) ידע גוש עציון ימי קרב רוויי דם ודמע, עמידת גבורה של מתיישבים ולוחמים מועטים, במערכה על הגנת גוש-עציון וירושלים. ארבעת היישובים הוטלו למצור, שיירות שנעו בדרך נלכדו ולוחמים רבים נפלו. על סף תקומת מדינת ישראל, בימים ג'-ד'-ה' באייר תש"ח (12-13-14.5.1948), נפל גוש-עציון. 240 לוחמים נהרגו בקרבות, הנותרים נלקחו בשבי.
כחלוף י"ט שנים ל "מנגד תראה את הארץ", בשנת תשכ"ז (1967), זכו בני כפר-עציון לשוב לביתם שחרב, לגאול אותו מחרפת השממה ולחדש ימינו כקדם.