קרניאל שלום - בן שמעון והינדה
נולד ב-20.7.1912 בקרקוב שבפולין. גדל בבית חסידי והתחנך מצעירותו על ברכי הציונות הדתית. גמר גימנסיה ולמד שנתיים באוניברסיטה. הפסיק לימודיו והתמסר כולו לעבודת הדרכה ב"השומר הדתי" בפולין, שהיה ממייסדיו וממעצבי דרכו החינוכית. ליבן וברר את רעיון הקבוצה הדתית. היה חבר פעיל במוסדות העליונים של "השומר הדתי" ו"תנועת תו"ע" בקראקוב ובפולין רבתי. היה מעורכי "אהלנו" בטאון השומר הדתי בפולין, וכן ערך וכתב בשאר ההוצאות הספרותיות של התנועה. היה הרוח החיה
בכל המושבות והכינוסים של השוה"ד בגליציה המערבית ובזגלמביה, והשפיע מרוחו על כל המשתתפים. הצטרף לקבוץ "עובדיה" בסלבקוב. בניסן תרצ"ט עלה ארצה והצטרף לקב' אברהם. עבד בגן הירק ואחר כך עבר לפלוגת העבודה בנתניה. במהרה היה לאחד מעמודי התווך של הקבוצה וממעצבי דרכה. היה מהמחייבים את העליה לכפר עציון, ופעל רבות לביסוסו. השקיע מאמצים בשיפור המחנה. היה פעיל בחיי התרבות, החברה והחינוך. מהיוזמים של הקמת "נווה עובדיה". לאחרונה טיפל בהקמת בית כנסת על שם הרמ"א בכפר עציון. גם בארץ לא התרחק מעבודת התנועה. בתש"א נבחר להנהלה הארצית של "בני עקיבא" ועבד בה תקופה ארוכה. ערך את "זרעים" והוציא את הקובץ "ימי תשובה". היה חבר מזכירות הקבוץ הדתי ופעל בכמה וועדות. בראשית תש"ז נכנס לעבודת המזכירות של הקה"ד וטיפל בגרעיני הנוער, בקבוצות הצעירות ובעריכת בטאון הקבוץ הדתי "עלונים". היה מעיל גם בענייני הפועל המזרחי. בגלל שיבוש הדרך לגוש נפקד מהכפר במשך שבועיים. לשבת חנוכה יצא לבקר בכפר עציון. בדרך הותקפה השיירה. בעת ההתקפה תפש רובה של אחר הנוטרים שנפגע, ופתח באש על המתקיפים. היה קלע טוב, וירה בתוקפים במשך שעה. היה האחרון שהוכרע. נפל ביום כ"ח כסלו תש"ח (17.12.1948). הניח אשה ובן.