הלוי יצחק - בן משולם ויעל
נולד ביום א' באדר תרפ"ה (24 בפברואר 1925) בנהלל. למד בכפר מולדתו, במשמר העמק ובבית החינוך לילדי עובדים בירושלים, ולאחר מכן בבית הספר המחוזי ביגור. כאן כאילו נגלו מסתרי נפשו, העונה ליפי המולדת, הצומח והדומם שבה; כל צמח וכל אבן דובבו את לבו ועוררוהו לחקור, להכיר ולדעת. בטיוליו ובסיוריו הרבים על פני הארץ היה אוסף צמחים, צדפים, אבנים, כלי צור, מטבעות וכדומה, והניח אחריו אוסף עשיר וחשוב. בימי שרותו בפלמ"ח התמחה במיוחד בסיירות והשתתף בהרבה מפעלים נועזים. אך לבו נהה ללימודים. וכאשר שוחרר הפתיע את הוריו ומוריו בכוח שקידתו ובכשרונותיו. כלאחר יד התכונן ועמד בהצטיינות בבחינות הכניסה לאוניברסיטה. מוריו ניבאו לו גדולות. בשנה השלישית ללימודיו באוניברסיטה, פרצה מלחמת השחרור ואף כי חלה באותו זמן, התייצב לשירות ונתמנה למפקד. היה אהוב על אנשיו. כסייר מומחה הוביל את מחלקת הל"ה אשר נשלחה לעזרת גוש עציון ועמה נפל בה' שבט תש"ח (16.1.1948) בקרב ליד הכפר צוריף.