חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 הקשר האוירי
1. הרעיון עולה
2. צעדים ראשונים להכנת המסלול
3. הבעיות
4. הנחיתה הראשונה
5. התקדמות - ועיכובים
6. העבודה בפיקודו של מוש
7. מעלליהם של ה"פרימוסים"
8. תיקוני מטוסים בתוך הגוש
9. המטוס המיוחד שלא הגיע בזמן
10. סוף דבר

הצג כדף אחד

 תיקוני מטוסים בתוך הגוש

וכך מתאר המהנדס מנד את עבודתו בגוש:

"..התאמצתי ביותר כדי להחיש את התיקונים, ביודעי  שכל שעת טיסה יכולה להציל חיי אנשים. בעבודתי פתרתי במשך שעות ספורות, בעיות אשר בימים רגילים מצריכים זמן רב, הצלחנו לתקן מספר מטוסים ולשלחם בחזרה לבסיס.

זכורני שבעת שתיקנתי מטוס שכנפיו הצבועים בצבע צהוב נראו מרחוק התחילו לפתע לעוף כדורים סביבי. אחרי מקרה זה עברתי לעבוד במתבן שליד הרפת כדי לבנות מחדש את האוירון. אף שקירות הפח של המתבן לא היוו מגן מספיק בפני כדורים, אבל הערבים לפחות לא ראו את כנפי האוירון הצהובים ולא יכלו לצלוף אלינו.

לאחר ימים אחדים בעת ההתקפה בכ"ה ניסן, חדרו כדורים אל המתבן ובקירות נתהוו הרבה חורים, אבל למזלי האוירון לא ניזוק כלל. אחרי מקרה זה התחלתי לעבוד שעות נוספות. בעבודתי עזרו לי חברים מכפר עציון: מסגר, נגר ושתי בנות- שעסקו בתפירת הכנפיים. קבלתי רשות לעבוד בשבתות, כדי שאוכל לסיים בהקדם את תיקון האוירון. אמנם הצלחתי לסיים את תיקון שני האוירונים האחרונים, אבל ברגע האחרון לא הצליחו להביא טיסים שיוציאו את האוירונים ואותי. וב-12 למאי התקיפו הערבים יחד עם האנגלים את הגוש ושני המטוסים נפלו בידי האויב אשר שרפום. אני הובלתי לשבי".     (מתוך גוש-עציון במלחמתו, דב קנוהל)

 

בשבוע שבין כ"ה ניסן עד תחילת אייר היתה תנועה ערה בשדה התעופה בגוש. למחרת ההתקפה חג מטוס דו מנועי גדול מעל הגוש פעמים מספר, והצניח מצרכי אספקה ותחמושת. פרימוסים אחדים נחתו והביאו נשק ותחמושת . הם הוציאו מספר מן הפצועים קשה והעבירום לבית החולים בתל אביב. אחד מהם עלה בעת המראתו על אבן והתהפך על נוסעיו הפצועים. לאנשים לא קרה דבר, אך המטוס נשאר בגוש לשם תיקון.

"...הרופא לא הסכים לדחות את תורי מאחר שמצבי היה קשה יותר.מכיוון שלא היינו בטוחים שמטוס אחר יגיע עוד באותו יום לגוש עציון,הוחלט ששנינו נטוס : אותי הכניסו למטוס כשאני שכוב על אלונקה, ואילוהחבר הפצוע מכפר עציון ישב במושב שליד הטייס. על האלונקה העמיסו גם דברי דואר רבים מן הלוחמים אל משפחותיהם שבעורף...

הכול היה טוב ויפה, רק דבר אחד לא הבאנו בחשבון : תקלה !

ואכן, ממש עם תחילת ההמראה המטוס לא הצליח לאסוף גובה, נפל מגובה נמוך ונעצר מטרים ספורים לפני תהום. הטייס והנוסע הפצוע (ממילא) שלידו הצליחו להיחלץ בכוחות עצמם מהמטוס הפגוע, אך אותי קשה היה להוציא עם האלונקה שבה הייתי שכוב. בהיוודע דבר התאונה באו למקום במרוצה חברים מכפר עציון, וכשראו שאני תקוע בפנים שיגרו לשם מיד מסגרים שכופפו ושברו כל מה שעמד ביני לבין העולם החיצון. ואכן, הם הצליחו לחלץ אותי מבין שברי המטוס.

בו-במקום ניגש אליי הטייס, מתנדב יהודי מדרום אפריקה שאך זה הגיע לארץ, ולא הפסיק להתנצל על התקלה, כאילו שהדבר קרה באשמתו. זמן-מה לאחר מכן נחת במקום מטוס נוסף ואסף את הטייס, שכן טייס בריא היה חיוני יותר למלחמה מאשר חייל פצוע."
(גדוד מכמש בקרבות ירושלים במלחמת העצמאות – מאת יצחק קופ, ובעריכת מנחם מיכלסון וראובן מילון)

 


7. מעלליהם של ה"פרימוסים"
 | דף 8 מתוך 10 | 
9. המטוס המיוחד שלא הגיע בזמן

    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD