חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 הבאתם לקבורה
איסוף הגוויות

"האמנם תטמינונו כעת ?"

הימיש דוגין , מפקד המשטרה הבריטית בחברון: "ביום ו' 16.1.48 בשעות הצהרים המוקדמות הייתי בצד השני של חברון בניסוי מרגמות, כאשר סיפרו לי שיש צרות בצוריף. בערב בא הרופא אבו-לאו מחברון, טילפן אלי ומסר שיש לו הרבה פצועים והוא רוצה להעבירם לבאר-שבע. כולם היו ערבים... כשהלכתי לשם שמעתי מהפצועים את הסיפור שהיה קרב. אולם אף אחד מהם לא סיפר את הסיפור בשלמות. בשבת בבוקר עם שחר הלכנו, המפקד הצבאי טאהר אפנדי ואני לצוריף. בתחילה לא סיפרו לנו הערבים מאומה, פרט לכך שהיו צרות. אולם אחר-כך התחילו לספר והיו אף שני רועים ערבים שלקחו אותנו. הלכנו כשעתיים בין ההרים עד שמצאנו את הגופה הראשונה על צלע ההר, אז ידענו שזה המקום. המשכנו בוואדי ומצאתי עוד מספר גופות. לאחר מכן עלינו לראש הגבעה. מקום ריכוז הפצועים היה כאן (כ-30 מטר מהמצבה). היו כאן כ- 5-6 תחבושות ספוגות דם. הבנים שכבו כאן. אחד נגרר הנה מלמעלה וסימני הדם ניכרו על הסלע. 

כ א ן   נ ת ג ל ו   ה מ כ ת ב י ם   ש א ס פ ת י ". (כ-18 מכתבים.  הם היו העדות האחרונה על רגעי חייהם האחרונים של ה-ל"ה. המכתבים הועברו למשטרה הבריטית ולא נתגלו מאז).

 

 

היימיש דוגין

 

"בשבת התחלנו לאסוף את הגוויות שהיו מפוזרות מראש ההר וכמה מאות מטרים בוואדי. השעה הייתה בערך 14:30. בשעה 17:00 הבנו שלא נוכל לאסוף את כל הגוויות, לכן ריכזנו אותן בראש ההר וגדרנו באבנים סביבן. לאחר מכן שבתי לצוריף ב-18:30בערך. דיברנו עם הערבים כ-4 שעות אך הם סרבו לגעת בגופות, עד ששכנעתי אותם שהמתים שייכים לאל. אז הסכימו שיביאו את הגופות ביום א' בבוקר למקום שנוכל להגיע אליו בג'יפ. הערבים בקשו 500 מיל עבור נשיאת כל גופה".

 

"למחרת בבוקר, ביום א', חזרנו לצוריף. בדרך עצר אותנו המוכתאר של בית-אומאר וסיפר שהיהודים תקפו את צוריף. הגעתי לצוריף וראיתי מכונית בריטית ושלושה אנשים ניצבים ליד הקיר וידיהם מורמות. אמרו לי שאלה יהודים שכבשו את צוריף. שאלתי את האחד בעברית: 'מי אתה ?' - הוא לא ענה. שאלתי בערבית ושוב לא נעניתי. ניסיתי באנגלית והוא השיב: 'אני חייל.' שאלתי: 'אתה בריטי?' והוא השיב: 'כן' הוא היה חיוור מפחד וחשב שקיצו קרב. שני האחרים דיברו והצלחתי לשחרר אותם. שכנעתי את הערבים כי אלה לא יהודים כי לא נימולו." (ג'יפ צבאי בריטי הגיע לצוריף במקביל לפעילות המשטרה הבריטית, בעקבות הקרב באיזור. עדות זו מסבירה את מקור השמועות הערביות כאילו ה-ל"ה כבשו את צוריף).

 

 

16/1/48   19:08

אל: גוש-עציון

מאת: ממ"ז (מפקד המחוז)

קיבלנו ידיעה שהבוקר הותקפה צוריף על ידי יהודים. כנראה טעתה המחלקה והדרימה. ייתכן שיש להם פצועים. חפשו אחריהם.

 

 

"בשבת כשאספנו את הגוויות לא נראו עליהם כל סימני התעללות. ביום א' אספו הערבים שמונה גוויות וכיסו אותן בשקים, לאחר מכן נשמעו צעקות מכיוון צוריף ושתי יריות בעקבותיהן, על מנת להחזיר את הערבים שעסקו באיסוף הגוויות לכפר." (ערבים הוזעקו מתוך סברה שגויה כי שלושת החיילים הבריטיים הם יהודים שתקפו את צוריף. ברגע שהגיעה השמועה לגבעה, דרדרו הערבים את הגופות לתחתית הוואדי והתעללו בהן.)

 

"התקשרתי לחברון ולירושלים, ההוראה הייתה להעביר את הגופות לירושלים. אולם אמרתי שלראות 35 גוויות כאלה זה יגרום לזעזוע בירושלים. ולכן מוטב להעבירן לכפר-עציון. הבאתי אותן במשאיות לכפר-עציון." (הגופות הובאו לכפר-עציון ביום א' בערב, יומיים וחצי לאחר הקרב)
 

הדף הקודם | דף 1 מתוך 3 | הדף הבא

    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD