ליקוט עצמות והלוויה

במשך זמן רב נותרו חללי גוש-עציון מושלכים בשטח והלגיון לא איפשר להגיע אליהם ולהביאם לקבר ישראל. רק בחודש חשון תש"י, לאחר משא ומתן דיפלומטי ארוך, התאפשר "מבצע ליקוט העצמות". הרב הצבאי הראשי הרב שלמה גורן מונה אחראי לפעולה זו, ולידו עזרו סגן נפתלי זעירא מהרבנות הצבאית ודוד בן-דוד חבר כפר-עציון לשעבר וכעת חבר ניר-עציון. עשרה ימים נמשך המבצע. במהלכו, הפכו כל אבן ואבן כדי לברר שלא נותרה גופה אחד בכל רחבי הגוש.

מפי כמה מן הפועלים שהעמיד להם הלגיון לעזרה, הצילו גם עדויות נוספות על שהתרחש באותו יום ד' באייר, יום הקרב אחרון בכפר-עציון.  

הגוויות הועברו לשטח ישראל, רוכזו בירושלים, וביום חמישי, כ"ה חשון תש"י, 17.11.49 נערכה לוויה ממלכתית ענקית בירושלים, שבה הובאו לקבורה, נוסף על חללי גוש-עציון, גם חללי קרב הרדאר, לטרון ונוה-יעקב שגם גוויותיהם נאספו באותם ימים, וביחד  למעלה מ-300 איש.

    לווית החללים בירושלים תש"י

בזמן הלוויה הוכרזה שביתת מלאכה בירושלים, וכן במקומות רבים אחרים בארץ. בזה גם נחנך לראשונה בית הקברות הצבאי בהר-הרצל שבירושלים.