חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 נסיונות התישבות ראשונים
1. יש שכר לפעולתך | 2. מגדל עדר | 3. אל ההר | 4. חוות משק כהן
 
הצג במספר דפים

יש שכר לפעולתך

"כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵש שָכָר לִפְעֻלָּתֵך נְאֻם-ה' וְשָבוּ מֵאֶרֶץ אֹויֵב: וְיֵש-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם-ה' וְשָבוּ בָנִים לִגְבוּלָם"

                                                                                                    (ירמיהו לא, טו-טז)

 

שלוש פעמים העפילו יהודים בעת האחרונה להר-חברון. הר טרשי, צחיח, עוין, סוער ומושלג קידם את פניהם. שלוש פעמים נעקרו מעל האדמה ושבו ברביעית. כמוהם עם-ישראל בארץ-מולדתו; שלוש פעמים עלה לארץ-ישראל, התמודד מול שפע מגבלותיה, נעקר ממנה ושב ודבק בה ברביעית

 


מגדל עדר

בשנת תרפ"ז (1927) הקימה קבוצת יהודים חרדים מירושלים יישוב בשם "מגדל-עדר", על-פי הפסוק: "וַיִסע יִשְרָאֵל ויט אָהֳלֹה מֵהָלְאָה למִגְדַּל-עֵדֶר" (בראשית לה כ). 

 

הוגה הרעיון, הדמות המרכזית בחברת "זיכרון-דוד" שייסדה את היישוב, היה מר יצחק גרינוולד - תלמיד חכם בעל חזון.  יעקב רוזנבלום שחי במקום עם משפחתו, היה הדמות המרכזית ביישוב. בין המתיישבים יהודים היו אנשים מעולי תימן, חדורי אמונה עממית עזה בגאולת ישראל בארצו, ומסירות נפש ליישוב הארץ. יוזמה פרטית מבורכת הובילה להקמת היישוב החלוצי, אלא ש"המוסדות המיישבים" לא ראו בעין יפה נסיון להקמת ישוב ביוזמה פרטית, והיישוב נקלע לקשיים ולמצוקות.

 

מגדל עדר

 

                        

במשך שנתיים פתחו המתיישבים יישוב חקלאי שעתיד היה להתבסס על מטעים ומשק חלב. בשנת תרפ"ט (1929), בימי מאורעות-הדמים שגרמו לחורבן קהילת חברון, חרבה "מגדל-עדר". אחרוני התושבים שנותרו מבודדים, נאלצו להימלט על נפשם. ערבים מהכפר הערבי השכן, בית-עומאר, חילצו אותם מידי הפורעים וסייעו בידם להגיע בשלום לירושלים.

 

 


אל ההר

בשנת תרצ"ה (1935) עלו לכאן בשנית.  חברת "אל-ההר" רכשה שטחי קרקע, וייסדה משק חקלאי. המקום נקרא "כפר-עציון" על שם מייסדו, מר שמואל צבי הולצמן, פרדסן חלוץ רב-השראה מרחובות. מכאן מקור השם אותו נושא עד היום קיבוץ כפר-עציון המחודש, והאזור כולו "גוש-עציון". 

 

    שמואל צבי הולצמן

 

ש"צ הולצמן ראה בחזונו אזור מטעים וקייט מפותח, והשקיע בדבר את מרבית הונו. בין המתיישבים; אנשי "השומר" בראשותו של פנחס שניאורסון, מי שהיה סגנו ומחליפו של יוסף טרומפלדור בקרב על "תל-חי", בי"א באדר תר"פ (1.3.20).  יחד אתם העפילו להר עולים מכורדיסטאן ופועלים מהמושבות.

במגמה לכונן יחסי שכנות טובה, הקים מר הולצמן מרפאה לשירות הכפריים הערביים סביב, ובה פעל בנו, רופא במקצועו.

 

    המרפאה שהקים הולצמן בכפר-עציון

 

לא היה בכך כדי להטיב את גורלו של היישוב. אף ניסיון התיישבות זה הוקם ביוזמה פרטית, למורת רוחם של "המוסדות המיישבים".


בשנת תרצ"ו (1936), בימי מאורעות-הדמים , התנכלו פורעים ערבים גם ל"כפר-עציון". הקהילה היהודית המשתקמת בחברון פונתה לירושלים. מתיישבי "כפר-עציון" נאלצו לנטוש את היישוב  ולהותיר את המבנים והמשק לפורעים שהרסו והשחיתו כל מה שנבנה.

 

  • להרחבה בנושא "אל-ההר"...               
  • לגלריה: "אל-ההר"...                                                         

 


חוות משק כהן

בשנת 1935 יצא יצחק יהודה כהן, יהודי ספרדי מירושלים, בעל חנות גדולה לבגדים ליד שער יפו , לסביבות אל חאדר לחפש לו קרקע. בתיווכו של ערבי מחברון קנה חלקה בת 128 דונם.  כהן קנה חלקה גדולה, מעובדת (בעיקר כרמים), שבפסגתה בית ובור מים.

 

                                               ‎
                    

                                                       יצחק יהודה כהן

 

אחד משכניו לקרקע, חג' יוסוף, העיד:  כהן הביא פועלים וסלל את הדרך, הביא חמרי בנין והחל בבניית הבית הגדול שנועד להיות רפת – יסודותיו קיימים עד היום  (10 * 40 מטר), חפר בור מים נוסף ועסק בנטיעת תפוחים, אגסים ועוד.

כהן נהג לבוא בבוקר, לעיתים עם בני משפחתו, לעבוד עד הערב ולחזור לירושלים. לפי שלא סיים את בניית הבית, לא לן בחלקתו. זקני אל חאדר מספרים כי היה אדם נוח והיחסים עם שכניו הערבים היו טובים.

נראה כי במאורעות  1936 הפסיק את פעילותו בשטח, לאחר כשנה של עבודה בו. החלקה נשארה עזובה עת תום מלחמת השחרור. לאחר מלחמת ששת הימים עברה הבעלות עליה לידי קק"ל, ומאוחר יותר הוקם עליה הישוב נוה-דניאל .


    
 נסיונות התישבות ראשונים
יש שכר לפעולתך

 

"כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵש שָכָר לִפְעֻלָּתֵך נְאֻם-ה' וְשָבוּ מֵאֶרֶץ אֹויֵב: וְיֵש-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם-ה' וְשָבוּ בָנִים לִגְבוּלָם"

                                                                                                    (ירמיהו לא, טו-טז)

 

שלוש פעמים העפילו יהודים בעת האחרונה להר-חברון. הר טרשי, צחיח, עוין, סוער ומושלג קידם את פניהם. שלוש פעמים נעקרו מעל האדמה ושבו ברביעית. כמוהם עם-ישראל בארץ-מולדתו; שלוש פעמים עלה לארץ-ישראל, התמודד מול שפע מגבלותיה, נעקר ממנה ושב ודבק בה ברביעית

הדף הקודם | דף 1 מתוך 4 | הדף הבא

    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD