חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 Text/HTML

האם הופקר

גוש עציון במצור

 בתש"ח?

1948

 (לתכן הענינים)

DSCF4339

 

ביאור התמונה : (על פי הבנתי ובאחריותי בלבד) .

שאול רז ז"ל, צייר וסופר רגיש ומוכשר, צייר התמונה ב-1972, ניצל מהטבח בכפר עציון, בהיותו פצוע מהקרב האחרון, ב-ג' אייר, עבר בלילה האחרון, עם כל הפצועים, למשואות יצחק, הלך בשבי ב-ד' אייר, ולאחר שחזר היה שנים רבות עורך "הצופה לילדים".

התמונה: 80*100 ס"מ, נמצאת בארכיון בכפר עציון.

התרנגול האדום – רמז לשאול רז עצמו, הזועק וקורא ואין שומע - במהלך כל תקופת המצור, כעין קול קורא במדבר, לריק – רמז בעיגול הלבן.

כמשתמע, בדבר הרגשתו, ממכתביו להדסה אשתו, שפונתה עם שאר הנשים לירושלים.

"המכתב שלי לא יכול לגרום נחת, להשקיט ולהרגיע, הצצתי רחוק ועמוק ולא אוכל לפזול לצדדים".

"אשרי להם, לרואי הוורודות, לקופצים בשמחה מול חבילת סוכריות ולא חשים בעניבה המתהדקת על צווארם".

"זה כבר חודשיים שהובטחו כל מיני דברים ועד עתה רק חזרו על ההבטחות ללא כל תוצאות ממשיות".

" אני רואה את הדברים כפי שהם מצטיירים במקום ומנסה לנחש את העתידות, אם המצב יימשך, כמו עד עתה, עלולים הניסים לא להועיל יותר".

"אינני יודע לשקר ולהעמיד פנים".

"אשאג, אשאג ואזעק. כה מאוחר הכל ועדר שֹיות חולם עדיין, בין אלפי מרצחים, על 'קוגל' ועוף".

"עולמי מזועזע ומוחרד. אילו נתנו לי שאגתי והוכחתי על חוסר המעש ועל ויכוחי-סרק והתפארות ריקה על סף אסונות חדשים".

למרגלות התרנגול – רמז לבן הנעקד, קשור, נצורי גוש עציון שנפלו – הועלו למוקד על מזבח תקומת העם.

לפני ראשו של הבן הנעקד – מעין ראש, רמז לראשו של בן גוריון, מפיו יוצאים מעיין אדים, רמז לדיבורים והבטחות, לא למעשים.

מעליו – הפרימוס – רמז לאווירון שהביא דואר ומעט אספקה ותחמושת לגוש.

מעל הפרימוס – פני אדם מזוקן המתפלל כלפי שמיים, רמז לנצורים המתפללים ומקווים לטוב.

משמאל, רמז לדמותו של מלאך המוות – לפניו חרב ומגן, עליו כתוב "מדוע אתם מפקירים אותנו"? על המגן – פני אדם במהופך – רמז לחיי הנצורים, שהתהפכו עליהם חייהם.

לפני המגן – מנורה אדומה – רמז למדינה שנקנתה בדם.

בצד שמאל למטה – חומת אבן – רמז לחומת ירושלים.

הערה : התמונה נמצאה חודשים לאחר גמר כתיבת הספר ולא הייתה ידועה לי בזמן כתיבתו.

שילה גל

 

האם הופקר* גוש עציון

במצור

תש"ח* ?

כ'ט כסליו – ד' אייר – תש"ח

ליקט וערך

שילה גל – גלנדואר

 

2004/5

*ע"י הדרגים האזרחיים (הנהלת הסוכנות היהודית – הממשלה שבדרך)

 

 

 

 (לתכן הענינים)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מוקדש ל-240 הלוחמים שנפלו במערכה על גוש - עציון

 

 

 

 

בשיחה עם אנשים מהמטה בירושלים, הובעה הדעה שיש להחזיק בגוש בכל תנאי, בכדי לרתק כוחות האויב ולמנוע את התקרבותם לירושלים. מאותה בחינה, חשובה עמידת הגוש גם לחזית הנגב. הגוש מרתק כוחות ערביים מבית לחם עד חברון וגם עד אזור באר-שבע.

גוש עציון עמדה קדמית של ירושלים

 

מכתבו של סבי לזכר אבי הי"ד

האב עלה מהשואה והתגורר תקופת מה בכפר עציון.

 

עקיבא ע"ה כבר בנעוריו הרבה בלימוד תורה והשביע נחת רצון הרבנים שלו. הבין דבר מתוך דבר. הוא למד אצל גדולי הדור בהונגריה, בפאפא ובסרדהלי.

אהבתו וחיבתו ומסירות נפשו בעד ארץ הקודש, תמיד בערו בו, ומדי דברי בו זכור אזכרנו.

כשנכנס היטלר להונגריה כל זה הלך לאיבוד, אז רצה ללכת לליטא תוך סיכון חיים גדול, אמרתי לו שהוא יכול למות, אבל המוות היפה ביותר הוא המוות על קידוש השם. הוא ענה לי: "אני רוצה עוד לחיות על קידוש השם" ונתמלא דיבורו ובקשתו עד רגע האחרון, אשר לא בלבד חי על קידוש השם, גם מת ונקטף באיבי ימיו על קידוש השם. ברח מידי חיילי היטלר ונעשו לו ניסים בתוך נס, ממש מופתים נעשו לו עד שבא לארץ הקדושה ובכפר עציון עמד על מעמדו ולוחם מלחמת ה' עם האויב למען הציל את אחיו, עד שנגזרה גזירה על כל הקיבוץ וכיוון שניתן רשות למשחית, אינו מבחין אף שכל הקיבוץ היה פאר של כל הקיבוצים הן ברוחניות והן בגשמיות וזה הבן עקיבא ע"ה נשאר לי מכל בני ובנותי ונכדי אשר הלכו לכור הברזל על ידי היטלר ועקיבא ע''ה היה קרבן השביעי אשר נתתי על קידוש השם עם אמם הנקראת פרל בת שרל (נכד גאון הגאונים ר' יוחנן שפיץ רב מטאב) ואם הבנים שמחה.

עקיבא ע"ה נולד בהונגריה בעיר טאב.

ואחתם מכתבי בדרישת שלום ובאות כתיבה וחתימה טובה. מידידכם הדורש בשלום טובתכם.

                                                                         יהושע מנחם גלנדויר

הקדמה

האם הופקר גוש עציון במצור תש"ח – קרא ושפוט בעצמך! כן או לא . . .

כבן כפר עציון (אבי נפל בקרב האחרון בכפר עציון – ערב הקמת המדינה – בד' אייר תש"ח), החלטתי לרכז כל שנכתב על הגוש בזמן המצור, שארך 5.5 חודשים עד לנפילתו. לא עלה בדעתי להוציא ספר.

אינני חוקר, אך מעשה שהיה כך היה: עניין אותי מי ולמה קיבל החלטות בעניין הגוש, לצורך כך הייתי פעמים מספר בארכיון הציוני. יום אחד השחתי לפי תומי לפני מר מתי דרובלס יו"ר הארכיון: (אותו הכרתי בהיותו יו"ר החטיבה להתיישבות בסוכנות היהודית ואני אז יו"ר המועצה האזורית "גוש עציון") "מה הולך פה. יש לי הוכחות מבוססות שהפקירו את הגוש במצור תש"ח". ענה לי: "הכל יכול להיות!!! שמע: לפני מס' שבועות הבאנו לכאן, ממחסני סוכנות בצריפין, את כל החומר של המחלקה להתיישבות לפני הקמת המדינה – תעיין שם. אנחנו עוד לא נגענו בחומר".       

עיינתי – חשכו עיני.

אז החלטתי לפרוס את החומר בפני הציבור הרחב!

בספר גילויים חדשים ומסמכים שטרם פורסמו וטרם ראו אור. הייתי הראשון שנחשף לחומר זה.

הועתקו קטעים מהספר "גוש עציון במלחמתו" שראיתים כחשובים להשלמת תיאור המציאות הביטחונית והחברתית .

הבאתי צילומי תעודות שנוצרו בזמן התהוות האירועים ודוחו"ת שנכתבו מיד לאחר האירוע.

לא נעזרתי כמעט ברעיונות אישיים – ואם כן רק באפיזודות לא מהותיות, כך שהחומר אינו מושפע מזיכרונות אישיים - לאחר יותר מחמישים שנה, גם משלי כמעט ולא הגבתי, אלא גיביתי כל החומר במסמכים אוטנטיים, שכאמור נוצרו בזמן התהוות האירועים, שעד כה לא היו ידועים לציבור.

מטבע הדברים במשך תקופה כה ארוכה (כחצי שנה של מצור ומצוק) נוצרו גם חיכוחים וחוסר אמון בין הישובים כמו גם שיתוף פעולה והרצון לעזור האחד לשני.

בסוף הספר – בפרק הנספחים הבאתי במרוכז את כל שבספר הנוגע לבעיות העיקריות אתם התמודדו הנצורים.

מן הצדק היה להוסיף פרק הנספחים, פרק מרכז על ההתמודדות בניתוק המתמשך, ברפיון ובשעמום ע"י פעילות תרבותית מוגברת, שנסכה חיים באנשים.

בספר - התנהלותם של יישובי גוש עציון ומערכות היחסים ביניהם ובין נציגיהם בירושלים ותל אביב - בזמן המצור, יחס ההגנה והמוסדות המיישבים אליהם – הקרן הקיימת לישראל והמחלקה להתיישבות של הסוכנות. עיקרו של הספר הוא הפרק על התקציב.

לבאי כוח הישובים בירושלים כנראה שלא הייתה נגישות למסמכי הסוכנות, אבל ממכתביהם מסתבר כי הם חשו שאומנם מבטיחים להם, אך בפועל לא קורה מאומה!  

לרבים משרידי הגוש היה זה בבחינת "חורבן הבית השלישי" או "שואה-זוטא".

תודה לארכיונים שנתנו לי רשותם להשתמש בחומר שברשותם.

תודתי המיוחדת לאורה רוטנברג (קנוהל) , וסנדי עמיחי-חיימוביץ, מהארכיון לתולדות גוש עציון ובו בין היתר חומר רב ערך מעזבונו של יעקב ישראל ביליג (נפטר – תשל"ו), של חליפות המכתבים בינו ובין מזכירות כפר עציון. היה מרכז קניות ואחראי על הדואר בת"א, כך ניצל וכך שרדו המסמכים. לישראל נדיבי לרחל דורון ולמושקו-משה מושקוביץ - משואות יצחק, שנשלחו אליו מעלוני הקבוצה וכך שרדו (בימי המצור שהה בשליחות במחנות הגולים בקפריסין) והעמיד לרשותי חומר חשוב מאוספו הפרטי. לשני תמרי ולגרשון שפט - עין צורים. לדן אידלסון מארכיון קב' רבדים. לישעיהו יחיאלי על עצותיו הנבונות, לעובדי הארכיון הציוני ולאפרים צורף מנהלם וביחוד לנחמה אופיר (ביליג – בת כפר עציון) שסייעה לי בנבכי הארכיון, לדורון אביעד וצוותו שנתנו המסמכים באדיבות ארכיון צה"ל, לאילן שטייר ואורלי לוי מהארכיון לתולדות ההגנה, לשלום קולין מאפרת שעזר לי בפתרון בעיות מחשוב, ולעוד רבים וטובים שסייעו לי בעבודה זו. ובמיוחד לציפי – אשתי, שללא עזרתה לבטח לא הייתי צולח עבודה זו.                                                                                             

כל ההדגשות שלי, אלא אם צוין אחרת.                  

מכתבים שלא נכתבו מהגוש הנצור, הערות, תרגום וכד' כתובים בגופן זה או זה .

מכתבים הכתובים בגופן זהנכתבו מהגוש הנצור.    

shilogal@zahav.net.il                                    שילה גל – גלנדואר, אלעזר – גוש עציון.  2005

 

 

כל רווחי מספר זה (אם יהיו) קודש להנצחת הנופלים במערכה על גוש עציון.

 

תוכן העניינים

                      הנושא

מקורות.

עליה לקרקע.

רשימת מקומות.

בטרם היות מצור.

ממלאי התפקידים.

יומן אירועים.

מפת החלוקה.

מפת גוש עציון.

מישיבת הנהלת הסוכנות היהודית.

נפילת שיירת העשרה – תחילת המצור.

ד"וח סוכנותי.

פינוי האימהות והילדים וסידורם בירושלים.

ההתקפה ב-ג' שבט . 14.1.48

נפילת הל"ה.

הצעת קפלן – גזבר הסוכנות.

הקבוצה מתכנסת לאסיפה לדון על גורלה.

תזכיר חזני.

שיירת נבי דניאל – השיירה הגדולה.

חסד נעורים – שאול רז.

בשדמות כפר עציון – יעקב אדלשטיין.

מארב לשיירה ערבית – דוד בן דוד.

פסח אחרון בגוש עציון.

ההתקפה ב-כ"ה ניסן 5.5.48.

הקרב האחרון.

הארבעה שניצלו מהטבח.

מבצע חילוץ עצמות.

רשימת חללי המערכה על גוש עציון.

מסקנות.

מילה אישית.

"עוד יקומון לך ילדיך עציון".

נספחים.

 

מקורות

1.  הספר "גוש עציון במלחמתו" - דוב קנוהל. המדור הדתי במחלקה לענייניי הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית. ירושלים. תשי"ז.

2.  הספר "ההר הקדוש". שאול רז. הוצ' "ביתן הספר". תשי"א.

3.      הספר "איש צדיק היה" (על רבי אריה לוין – רב האסירים). שמחה רז. הוצ' לינא. תשל"ג.

4.      הספר "עלי עציון". יעקב אבן חן. קובץ לנוער ותלמידים. הוצ' בני עקיבא, ישיבת אור עציון, אגודת בני גוש עציון.

5.      הספר "רון הרים". שאול רז. הוצ' אברהם ציוני, ת"א.

6.      "הארכיון הציוני".

7.      הספרייה הלאומי –אוניברסיטה עברית - עיתוני התקופה: "הצופה", "על המשמר", "הארץ".

8.      הארכיון לתולדות גוש עציון ע"ש דב קנוהל. כפר עציון.

9.      ארכיון קיבוץ עין צורים.

10.  ארכיון משק משואות יצחק.

11.  ארכיון קב' רבדים.

12.  ארכיון פרטי – משה מושקוביץ, מושקו. משואות יצחק.

13.  ארכיון צה"ל.

14.  ארכיון ההגנה.

15.  "הלמד הא" – ליקטה: אנדה פינקרפלד – עמיר. מהדורה שלישית מורחבת. תשנ"ח.          הוצ' ראובן מס.

(לתכן הענינים)

 

עליה לקרקע.

כפר עציון – התנועה המיישבת: "הקיבוץ הדתי". תש"ג – 1943. על אדמות הק.ק.ל שנרכשו מנזירים גרמניים.  הישוב נקרא ע"ש של הולצמן = עציון. שרכש קרקעות בסביבה ב – 1936.

משואות יצחק – מצפון מערב לכפר עציון. התנועה המיישבת: "הקיבוץ הדתי". תש"ה - 1945. על אדמות חוביילה שנרכשו ב"מפעל הרצוג". הישוב נקרא על שמו של הרב הראשי לא"י, הרב יצחק הרצוג, בחייו. כהוקרה על פועלו להצלת ילדים יהודים במלחמת העולם השנייה.

עין צורים – כ-2-3 ק"מ מצפון לכפר עציון. התנועה המיישבת: "הקיבוץ הדתי". תש"ז – 1947. כתגובה על גירוש אניית המעפילים "ברכה פולד" לקפריסין. על קרקעות שנרכשו ע"י הק.ק.ל. הישוב נקרא ע"ש המעיין הקטן הנובע מבין הצורים בשיפולי הגבעה – עין אבו זייד.

רבדים – כקילומטר ממערב לעין צורים. התנועה המיישבת: "השומר הצעיר". 10 חדשים לפני תחילת המצור, כתגובה לגירוש אניית המעפילים "לנגב", הישוב נקרא ע"ש רובדי הסלע באזור.

(לתכן הענינים) 

 

 

רשימת המקומות

1.      אוכף המוכתר – ממערב לכפר עציון, חלקה מאדמות היהודים, מדרומה דרך לבית אומר.

2.      ספא – כפר ערבי קטן, גובל באדמות כפר עציון באוכף המוכתר. בדרך בואך לבית אומר.

3.      בית אומר – כפר ערבי גדול, מדרום לכפר עציון.

4.      חירבת מרינה – מאות מטרים מדרום לכפר עציון בפתחו של עמק הברכה.

5.      עמק הברכה – מדרום לכפר עציון.

6.      ההר הרוסי – חלקת אדמה גדולה שהייתה שייכת לכנסיה הרוסית הלבנה. נקנתה מהם אחרי 1967.

7.      המנזר הרוסי – שכן בהר הרוסי, חרב בקרבות עד היסוד.

8.      המנזר הגרמני – בלב כפר עציון. נקנה ע"י הקק"ל עם כל אדמות הגבעה של כפר עציון.

9.      אום-א-טלע – גבעה נישאה. בראשה חורשת אורנים. כמה מאות מטרים ממזרח לצומת הכניסה לגוש עציון. הנקודה הדרומית ביותר ממנה נשקף מראה על הר-הבית. (מזוהה כמגדל עדר המקראית).

10.  בית פאג'ר - כפר ערבי גדול ממזרח לכפר עציון.

11.  כביש ירושלים חברון – כביש גב ההר המושך מצפון לדרום, מירושלים לחברון.

12.  חירבת סוויאר – בשיפוליה המזרחיים של גבעת העץ. חולשת על כביש ירושלים חברון.

13.  גבעת העץ – מצפון לכפר עציון. משתרעת מעץ האלון הבודד עד לכביש    "        "     .

14.  העץ – מצפון לכפר עציון. עץ האלון הבודד. בן מאות שנים. במרכז הגוש.

15.  חירבת זכריה – כפר ערבי קטנטון, על הדרך המובילה מהעץ לעין-צורים ורבדים.

16.  הגבעה הצהובה – ממערב לעץ. צבעה צהוב, תכסיתה – נארי צהוב.

17.  מעיין חוביילה – מדרום מזרח באדמות משואות יצחק שופע כל השנה בכמויות משתנות.

18.  ג'בע – כפר ערבי קטן, מערבית לגוש עציון.

19.  צוריף – כפר ערבי גדול. כ-7 ק"מ מערבית לגוש עציון.

20.  מנזר רטיסבון ב - י-ם. שוכן ליד בנין הסוכנות. המנזר נקרא ע"ש אלפונס רטיסבון, יהודי מומר – חי בסביבות 1830. לשם פונו ילדי ונשות כפר עציון.

 

msotw9_temp0

גוש עציון וסביבתו

(לתכן הענינים)

 

- - -

בטרם היות מצור

ממכתבי משה-אביגדור פרלשטיין הי"ד. נולד בארה"ב בשנת תרפ"ו (1926). הוא למד בישיבת ר' יצחק-אלחנן בניו-יורק, היה חבר ומדריך בתנועת "תורה ועבודה". לאחר שסיים את לימודיו, יצא להכשרה של "השומר הדתי" בניו ג'רסי ושנה לאחר מכן, בשנת תש"ז (1947) עלה ארצה. היה זמן מה בקבוצת עין- הנציב, לאחר מכן עלה לירושלים להשתלם באוניברסיטה העברית בחקלאות, על-מנת לשוב כתום לימודיו לחיי עבודה. בפרוץ מלחמת השחרור ראה זכות לעצמו להשתתף בהגנת היישוב, יצא עם חברי מחלקת הל"ה לעזרת גוש עציון הנצור ונפל ב-ה' בשבט תש"ח. חודשים ספורים לפני כן, בקיץ תש"ז, ביקר משה בגוש עציון ותיאר את ביקורו במכתב לאמו. הביקור התקיים בשבת ה' בסיוון תש"ז ולמחרת ביום ראשון חג השבועות ו' בסיוון תש"ז והמכתב נכתב בשבוע שלאחר מכן ביום שלישי ט"ו בסיוון 3.6.1947. קטעים מן המכתב הזה, בתרגומו של אריה רוטנברג מאנגלית לעברית, מובאים להלן:

 

ב"ה.                                 

 3  ביוני 1947.

            אימא יקרה.

התעוררתי מוקדם מאד מאחר והלכתי לישון לפני עשר. קל מאד להתעורר מוקדם, כל מה שעלי לעשות הוא, להימנע מלהוריד את הווילונות ואז החדר כל כך מואר, עד שבאופן אוטומטי אני מתעורר מוקדם. מזג האוויר בדרך כלל נעים, פרט לימי החמסין, שאז חם בצורה לא נוחה - כל היום  ואפילו בלילה אין אוויר קריר.

חוץ מזה, לא חם מאד במשך היום וצריכים מעיל דק (ז'קט) בלילה.

אולי אבקר ב"יבנה" שוב לשבת, אינני בטוח. בינתיים, אתאר את השבת בכפר עציון. נדמה לי, שפעם תיארתי את המראה של "יבנה " מהכביש כקיבוץ טיפוסי, כפר עציון מרשים אותך ככפר שקט בראש גבעה, השוכן בין עצים וגגות רעפים אדומים. כשנכנסתי בשער צדדי, הופתעתי קצת ממספר גדול של אוהלים המשמשים למגורים, למרות שכפר עציון היא רק בת ארבע שנים, היא אמורה להיות במצב כלכלי סביר. נודע לי קצת אחר כך, כי האוהלים הם לשימוש בקיץ בלבד ובחורף כולם גרים בבתים. במשך הקיץ, בית ההבראה שלהם, (בעצם, מקום נופש לקיץ) תופס את כל המגורים החדשים. הם מתכוונים, מכל מקום, לבנות בית קבוע לאירוח על גבעה סמוכה ואז המגורים יהיו בשימוש הקבוצה במשך כל השנה.

למעשה, הצליחה כפר עציון להשלים פינה אחת מהיישוב, באופן סופי. זה באמת מראה מאד יפה. המקום בנוי משמונה בתים בערך, בעלי ארבעה חדרים כל אחד ומרכז תרבותי - "נווה עובדיה". הבתים הם טיפוסיים לקיבוץ - חוץ מזה שהם בנויים מאבנים שטוחות בצבע בז' (כמו שרואים לפעמים בבית פרטי בברוקלין) עם גגות אדומים, הם מחוברים באמצעות שבילים נוחים, שלצדם עצים צעירים ושיחים. פה ושם, לאורך השבילים, ישנם ספסלים מעץ או מאבן ונוסף לכך ישנן - שתי סוכות מוצלות עם ספסלים, (אינני יודע איך לכנות אותן, אבל רואים כדוגמתן ב"גן פרוספקט" סביב האגם), הן הרשימו אותי כנחמדות במיוחד. החלק המרשים ביותר, בכל זאת, הוא "נווה - עובדיה ", שנתרם על ידי יהודי מדרום אפריקה, הוא מכיל אולם למאה חמישים עד מאתיים איש, ספריה קטנה וחדר קריאה. הוא בנוי מאבנים לא שטוחות ושביל אבן יפה מאד מוביל אליו. בפנים הגימור יפה עם ווילונות וכו'. הוא מאוורר היטב ורחב ובאופן כללי מאד מודרני. אני באמת התרשמתי ביותר - הבית איננו רק יפה באופן יחסי, אלא הוא עשוי להיות מרשים ויפה בכל סביבה כמעט. מהחלק של היישוב שהשלימו עד עתה, ברור שתהיה להם קבוצה מאד ציורית ויפה. מבחינה מסוימת, "נווה - עובדיה " הרשים אותי יותר מאשר חדר האוכל ב"מרחביה", אך מבחינה אחרת לא כך היה. מצד אחד לא חלמתי אף פעם, כי לקבוצה כה צעירה יכול להיות בנין כל כך יפה, אך מצד שני, הבנתי כי חדר האוכל במרחביה גם משקף את המצב הכלכלי שלהם, כי להם לא היה סיוע מבחוץ.

אף על פי שבהתחלה לא כל כך רציתי, יצחק וורדי "סחב " אותי ליער העתידי שלהם. אני חושב שיש להם כמאתיים דונם נטועים בעצים מסביב – והוא נקרא "יער-מאיר". זה היה נפלא ובפעם הראשונה הבנתי באמת, מהי המשמעות של הכשרת קרקע שוממה ואפילו רק בהבנה שטחית. דבר ראשון, בכל מקום אפשר לראות שורות שורות מסודרות של ייחורים ועצים צעירים. גבעה אחת במיוחד הפליאה אותי - במחציתה התחתונה כבר נבנו מדרגות והיו נטיעות והמחצית העליונה עדיין לא הוכשרה והייתה מכוסה באבנים.

עמדנו על גבעה ממול והתבוננו בה, אחר כך ביקרנו במטעים ובכרמים – תפוחים, אפרסקים, משמשים, זיתים וענבים. הכל מחושב: מה נוטעים והיכן נוטעים. התפוחים זוכים לאדמת העידית, הנמצאת למטה, אחר כך האפרסקים וכן הלאה. האפרסקים מותקפים בקלות על ידי מזיק מסוים - ולכן מכסים כל פרי עם הופעתו בשקית נייר, כדי להגן עליו. הגפנים מודלות בשורות על גבי חוטים וכאשר הענפים העיקריים מופיעים, קושרים אותם לחוט גבוה קצת יותר. ראיתי גם גפנים של ערבים שהן שרועות על האדמה וענביהן יהיו מעטים ודלים.

בשבת ביקרתי במשואות יצחק בת השנה ומחצה, אצלם יש חברים צעירים יותר, עם יותר התלהבות. ביקרתי שם יחד עם אחד מהבחורים הדרום – אפריקאים מכפר עציון. לפני שנתיים באו מספר חברים מדרום - אפריקה לארץ והצטרפו לכפר עציון, יש כמה חברים טובים בגיל עשרים ושש או עשרים ושבע. הלכתי למשואות יצחק, הנמצאת כשני מייל מכפר עציון, עם יעקב פרלשטיין (צירוף מקרים!) ביקרנו אצל בת דודתו שם, היא וחברתה הראו לנו את הסביבה. נהנינו מהביקור ולכן, פשוט נשארנו לארוחת צהריים - אינך מוזמן, אבל זה מובן מאליו.

יותר מאוחר ביקרנו ב"רבדים" של השומר הצעיר, היא קיימת רק מספר חודשים.

ביישובים החדשים משתמשים במגורים צבאיים, המחולקים לחדרים, במקום באוהלים. המבנים הצבאיים הובאו, כפי שאת אולי זוכרת, מעודפי הציוד האמריקני. החברים מאד צעירים - בני עשרים ואפילו פחות, אך אתייחס לזה כשאתאר את "עין צורים".

פגשנו עיתונאי מרשת "הרסט"; ושמו היה פינס, בחור יהודי וטיפוסי לנוער האמריקני המתבולל ביחסו לציונות. הוא מאד מתרשם מהקבוצות והוא גם חושב, כי המחתרות ("הטרוריסטים"), תרמו רבות לציונות. משולם ואני התווכחנו אתו - החברים מה"שומר הצעיר" היו מאד מרוצים מאתנו. בערב  משולם ואני למדנו, התחלנו קידושין.

אבא, ננסה להתמיד. למדנו בשבת זו וביום ראשון, ננסה ללמוד מספר פעמים בשבוע.

בכפר עציון יש ש"ס חדש ויפה מאד, שנתרם על ידי אורחים לפני שנה או שנתיים.

ביום ראשון, בשבועות, משולם ואני ביקרנו ב"עין צורים" שהוקמה על ידי חברים בני שמונה-עשרה, תשע-עשרה, עשרים, מבני-עקיבא. מראה המקום דומה למראה של "רבדים". היה בולדוזר של ה"קרן הקיימת " במחנה, שבא להכשיר את הקרקע, כולם התלהבו ממנו מאד. הדבר המפליא מכל היה גילם הצעיר של החברים, שלפי דעתי יש בכך חיסרון אם נשקול את בגרותם. מצד הלימודים - אינני יודע כמה זה שלילי, שהרי הם שולחים די הרבה אנשים ללמוד באוניברסיטה, בישיבות ובהתמחויות שונות. בכפר-עציון פגשתי מספר ילדי טהראן, הם עכשיו בערך בני תשע עשרה . . .

 

 

 

 

לשכת הקשר בתנועת תורה ועבודה לארצות דוברות אנגלית

 

אנו מתאבלים על מותו של חברנו

 

משה פרלשטין ז"ל

 

חלוץ השומר- הדתי בניו-יורק

 

שנפל במערכה בהרי חברון

 

 

 

 

 

                      

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

למחרת נפילתו פורסמה ב"הצופה" מודעת אבל

(לתכן הענינים)

 

 

ממלאי התפקידים

הגנה - מס דניאל-דני - בן ראובן וחנה. נולד ביום ט' חשון תרפ"ד (19 באוקטוכר 1923) בברלין. משחר ילדותו גדל ברוח ציונית – עברית. רכש ידיעה במשנה וגמרא ובספרות העברית. בהיותו בן עשר עלה עם הוריו ארצה, כאן נתקבל לגימנסיה העברית בירושלים והיה מטובי התלמידים. היה בין מדריכי צופי שבט "מתתיהו" בירושלים, הביא לאיחוד "קהילת הצופים" עם "הבונים" ועמד בראש השבט המאוחד. לאחר גמר לימודיו בגימנסיה (1941) הצטרף לפלמ"ח ושירת בו עד יומו האחרון. בילה עם יחידות הפלמ"ח במקומות שונים בארץ: בגליל, בנגב, בשרון, במחוז תל-אביב ולבסוף בסביבת ירושלים. מטובי המפקדים של הפלמ"ח בדרגת סגן מפקד גדוד.

ביצע מבצעים נועזים ביותר, היה מפקד ההתקפה על מבצר היחידות המיוחדות של המשטרה הבריטית בשרונה בחורף (1946) ומשהפעולה לא הצליחה וחברים פצועים נשארו בתחום מחנה שרונה, חזר פעמים מספר תחת מטר האש כדי להציל את חבריו. פיקד על פיצוץ גשרים בנגב במסגרת פעולת המרי. השתתף בהורדת עולים מאניות מעפילים וכו'. על אף היקף פעולותיו נשאר צנוע ופשטן ויחד עם זאת לבבי ובעל חוש הומור מיוחד. רכש לו הערכת ואהדת פקודיו וכל האנשים שבא אתם במגע. נמנע מלספר על פעולותיו גם להוריו, אשר רק לעתים רחוקות ביקר בביתם. עם פרוץ מלחמת השחרור היה בין מארגני הגדוד השישי של הפלמ"ח בירושלים ונשלח בראש מחלקה לפקד על גוש עציון. עשה לילות כימים לשם ליכוד הגוש, ביצורו והכנתו למלחמה. היה בשיירת המזון שהותקפה בכ"ח כסלו בדרכה מירושלים לגוש ובדרך נס ניצל. אמיץ ומסור, לא היסס לסייר במרחבי הגוש בלילות החורף הסוערים. משבוששה העזרה להגיע לגוש התלבש בבגדים ערבים ויצא יחידי בטנדר, הצליח להבקיע לו דרך בין משמרות הערבים והגיע לירושלים. בסוף חודש טבת הועבר לירושלים לתפקידי פיקוד חשובים. לאחר ההתקפה על גוש עציון בג' שבט נשלח בראש מחלקת הל"ה לעזרת הגוש הנצור, פיקד על המחלקה בקרב הנואש ליד צוריף ונפל בה' בשבט תש"ח (16.1.1948). לאחר מותו העניק לו המטכ"ל דרגת רב סרן. המבצע הצבאי לשחרור לוד ורמלה נקרא על שמו - "מבצע דני".

ידין (יגאל) – (1917-1984) מפקד. ראש אגף המבצעים בהגנה. הרמטכ"ל ה-2 של צ.ה.ל. פוליטיקאי ומבכירי הארכיאולוגים בישראל. בנו של הארכיאולוג  פרופ' אליעזר ליפא סוקניק ואחיו של השחקן-יוסי ידין.

אלון יגאל – (1980-1918) מפקד הפלמ"ח. יליד כפר תבור-מסחה. לימים שר בממשלות ישראל. מתכנן תכנית ההתיישבות ביהודה ושומרון "תכנית אלון".

עוזי (נרקיס) - (1997-1925) מפקד הגוש מטעם ההגנה לאחר דני. ממפקדיו הבכירים של צה"ל, אלוף פיקוד מרכז בזמן מלחמת ששת הימים וממפקדי כיבוש ירושלים העתיקה. נולד בירושלים, למד בגימנסיה ברחביה. בגיל 16 הצטרף לשורות הפלמ"ח. למד ערבית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית. עם פתיחת מלחמת השחרור הוביל נרקיס את המתקפה על שכונת קטמון ופיקד על כיבוש מנזר סן סימון. במהלך המלחמה הופקד על מתן הסיוע לנצורים בעיר העתיקה ובתפקיד זה הורה על נסיגה זמן קצר לפני כיבוש העיר העתיקה בידי הצבא הירדני. לאחר פרישתו מהצבא מילא תפקידים בכירים בסוכנות היהודית.

זילברשמיט משה-"מוש" בן אברהם ובתיה. נולד בכ' כסלו תר"ץ בעיר ביירוט שבגרמניה. בבית הוריו קיבל חינוך דתי-לאומי וירש מהם את התכונות האצילות ואת מידת האחריות לכל דבר שנמסר לטיפולו. בנעוריו הצטרף לברית הנוער של בח"ד. בגיל 16 יצא ל"הכשרת צעירים" של תנועת "ברית חלוצים דתיים" ותפס מקום מרכזי בחברה. לאחר פרעות נובמבר 1938 עבר עם חבריו לאנגליה ושם ארגן את סניף הבח"ד בלונדון ועמד בראשו. בחורף ת"ש עלה ארצה. עבד במקומות שונים בארץ כפועל חקלאי עד שקבע את מקומו במושב הדתי "נווה יעקב". עסק בעבודה חקלאית וחלם לבנות לעצמו משק חקלאי. התגייס למשטרת היישובים העבריים והתחיל לקחת חבל פעיל במבצעי ההגנה. כישרונותיו כמדריך וכמפקד נתגלו במהרה. בפרוץ מלחמת השחרור הוטלו עליו תפקידים רבים וחשובים: מפקד מקור-חיים, השכונה הקיצונית בדרום ירושלים, שם גם נפצע והחלים. מפקד תלפיות. היה מפקד הפשיטה לקן הפורעים בכפר השילוח. בכל הפעולות האלה הצטיין כמפקד נועז הבז לסכנות. שאף תמיד להיות עם פקודיו במקומות התורפה ולעודד אותם בהופעתו השקטה והבטוחה. הוא שימש כקצין המבצעים בגדוד מכמש. באדר תש"ח נשלח לגוש עציון לשמש מפקד הגוש. מתפקידו היה לאחד את יישובי הגוש ואת היחידות השונות שחנו בו לגוף מלוכד בעל משמעת צבאית ולהכינו לקרבות ההכרעה שהיו צפויים לו. מוש נסע לגוש בהכירו את כל חומרת מצבו ובחשבו, כי אין סיכוים רבים למערכה זו. על אף הכל שקד במלוא המרץ ובכל יכולתו הברוכה לארגון הגוש, ביצורו, אימון אנשים, הוא יישר הדורים, סילק אי הבנות, המריץ לפעולה ועודד וחיזק את הרוחות ותבע מתח גבוה, העלאת הכושר הקרבי ופתיחת פעולות-קרב יזומות נגד האויב. באישיותו ובהליכותיו, בעבודתו הבלתי נלאית שימש סמל חי ותובע לתורתו הצבאית. עם כל זה שמר תמיד על השקט הנפשי, על אדיבות יוצאת מן הכלל ועל הבנה לכל הבעיות השונות שהתעוררו בציבור הרב-גוני זה, אנשי הגוש ראו בו את דמות המפקד השלם והעריצו אותו ללא שיור. על קברם של 12 חללי ההתקפה בכ"ה ניסן אמר: "מה אנו? מה חיינו? העיקר הוא המפעל ובו אנו חיים... תשובתנו נחושה: נצח ירושלים". ואכן קיים את סיסמתו. בפרוץ הקרב על המנזר הרוסי ביום ג' אייר תש"ח (12.5.48) הרגיש מוש, כי כאן נקודת ההכרעה וחש לחזק את ידי הלוחמים המועטים. בהופעתו עודד אותם להתגוננות עקשנית – אך הם לא יכלו לעמוד בפני כוח האויב ששטף אותם. בעת הנסיגה, דרך התעלה שבמשלט הרוסי, נפגע מצרור אויב ונפל בתעלה, נפרד מחבריו, הזיז עצמו לצד התעלה, כדי לא להפריע לשאר הנסוגים ונפח את נשמתו.

אחרי מותו הוענקה לו בפקודת המטכ"ל דרגת רב-סרן.

יצה - יצחק יעקב – מפקד מחלקת הפלמ"ח, סגן מפקד הגוש. לימים תא"ל ב - צ.ה.ל.

אברשה-אברהם טמיר – מפקד פלוגה, סגן מפקד הגוש. לימים תא"ל ב - צ.ה.ל.

הסוכנות היהודית – מחלקת ההתיישבות - ויץ יוסף - מנהל המחלקה.

ויץ רענן – (בנו של יוסף). מזכיר המחלקה. לימים פרופ' ויו"ר המחלקה. היה בתפקיד זה כשחזרנו ב-67 לכפר עציון.

פרנק מרדכי ליווה את יישובי הגוש מטעם הסוכנות.

הפועל המזרחי - חזני (מיכאל) – "אבי ההתיישבות הדתית". נולד בבניין – פולניה. 27.6.1913-2.7.1975. עלה ארצה 1932. למד בישיבת "תורת חיים" בוורשה בה הוסמך רבנות , במקביל השתלם בלימודים כלליים ועמד בבחינת בגרות אקסטרנית. היה פעיל בהגנה.

הקיבוץ הדתי - אברהם הרץ (רודי) (1997-1905) מקבוצת יבנה. פעיל בקיבוץ הדתי.

נולד באכן וגדל במינכן היה מיוזמי החד (ברית חלוצים דתיים) ומנהיגיה. עלה לארץ כמשפחה ראשונה בקיבוץ הדתי. כל ימיו עסק בפעילות ציבורית. איש רב פעלים – שליח עליה בגרמניה הנאצית. מקים "גבעת וושינגטון" וישיבת "כרם ביבנה", יו"ר מועצה אזורית "חבל יבנה" ומרכז המשק.

משה–מו"פ (כהן) (1976-1909) מקבוצת יבנה. פעיל בקיבוץ הדתי.

נולד באנטוורפן, בלגיה. במלחמת העולם ה-1 גורשה משפחתו לגרמניה. אחרי המלחמה עברו להולנד. מילא תפקידים ציבוריים. היה מחנך וחובב טבע.

כפר עציון - אברהם (ישגרון) – מפקד הישוב. בן קלמן ושושנה.

נולד ב-11.7.1920 בברטר לסבה שבצ'כוסלובקיה. בגיל שש התייתם מאמו. ב-1933 עלתה משפחתו ארצה והתיישבה בתל אביב. למד בביה"ס-תחמוני-ואחר כך בבי"ס למסגרות פעיל בתנועת נוער דתית. מ-1934 חבר ההגנה. בגלל קשיים כלכליים חזרה המשפחה לחו"ל. אברהם סירב לעזוב את הארץ אך בגלל גילו הצעיר נאלץ להצטרף אל משפחתו. היה ראש סניף "בני עקיבא" בברטר לסבה  אחד המדריכים המעולים של התנועה במדינה. הכניס בסניפים רוח ארץ-ישראלית והביא לנוער את בשורת ה"הגנה". ב-1939 עם פרוץ מלחמת העולם העפיל ארצה, נעצר וישב בעתלית. ב-1940 שוחרר והצטרף לקב' אברהם. התערה בחיי הקבוצה. נשלח לפלוגת העבודה בגבעת עדה והיה שם הרוח החיה. התאמן בהגנה ועסק בספורט. ב-1941 התנדב לפלמ"ח, התאמן ביערות שפיה בית אורן ולאחר מכן נתמנה סגן מפקד היחידה הדתית של הפלמ"ח בעיינות, מילא במחלקה מלבד תפקיד הדרכתי גם תפקיד של מרכז חברתי. בראשית תש"ה שוחרר עפ"י דרישת הקבוצה ונתמנה למא"ז בכפר עציון. עבד בעבודות שונות אך עיקר מעיניו היו בענייני בטחון: סידור סליקים, אימון החברים וטיפול בנשק. אהב את הסביבה והתעניין בה מבחינה גיאוגרפית, היסטורית וביטחונית. מהימים הראשונים לפרוץ מלחמת השחרור שימש כמא"ז. היה עוזרו ומלווהו הנאמן של דני מס ז"ל ועזר לו בתיכון תכנית ההתבצרות של הגוש. כל הימים היה שקוע בענייני בטחון. המשיך גם בשיתוף פעולה הדוק עם מוש ז"ל. ב-ג' באייר יצא בראש כיתת פילם להגיש עזרה לכוח שהותקף באוכף המוכתר, הוא פיזר את אנשיו ופקד עליהם לשכב במארב ולהתקיף את הטנקים מאחור, כך שכבו הבחורים כל היום ורק בשעת הערב חזרו לכפר ואברהם הצטרף מיד לפיקוד. ב-ד' באייר תש"ח (13.5.1948) הוא מופיע בעמדות, מוסר הוראות ומעודד את רוח האנשים. נפגע קל, אך המשיך בתפקידו. כשפרצו משורייני האויב לתוך הכפר קיבל על עצמו את התפקיד לנהל משא ומתן עם האויב, למרות שברוחו היה נגד כניעה, בשליחותו זו מצא את מותו, בהתקרבו אל המשוריינים פתח עליו ערבי באש והרגהו.

בפקודת המטכ"ל הוענקה לו דרגת סגן.

הניח אישה – רוחמה.

ובת שנולדה בזמן המצור והוא לא ראה אותה – ציונה.

דוב (קנולה) – מזכיר פנים.

חיים (צי גלר) – מרכז קניות ואחראי לשליחת דואר בירושלים.

חנוך (חמלניק-אחימן) - בא כך הישוב לפני ה"הגנה".

יוסף (שפיצר-פורת) – אחראי על ארגון שיירות מירושלים.

יעקב (אלטמן) – מפקד החבל. בן חיים–יצחק ושרה.

נולד ב – 14.11.1916 בעיר ברסס שברוסיה הקריפטית, אז הונגריה. גמר בי"ס עממי. מילדותו גילה כישרונות בלימודים ועצמאות בהתנהגותו. חניך ישיבה בשורנו. חבר פעיל ב"בני  עקיבא" מנעוריו. בגיל עשרים יצא להכשרה. מילא תפקידי הדרכה מרכזיים במסגרת התנועה. העפיל ארצה ב-1939 והצטרף לקב' אברהם בכפר פינס. עבד בפרדסים ומשקי האיכרים בגבעת עדה והפך לחקלאי מצוין, שתקן, טוב לב, מסור וישר, בעל כושר סבילות רב, מהחברים הפעילים בוועדות ובמזכירות הקבוצה. בכפר פינס הצטרף לשורות "ההגנה" ונשלח לקורסים שונים. זכה והוריו ויתר בני משפחתו עלו ארצה, אך יעקב לא נאות לבקשתם להצטרף אליהם ונשאר בקבוצה. בעלות הקבוצה לכפר עציון הוא ממלא תפקידי בטחון חשובים. עובר בהצטיינות קורס מ"כ. מתמנה לאחראי לתחנה הנוטרים בכפר עציון. עובר בהצטיינות קורס ארצי למפקדי מחלקות ומתמנה למפקד החבל וגם לסמל האחראי ליחידות הנוטרים ביישוביי הגוש. בימי המצור מתמנה לסגן מפקד הגוש, הצטיין בקור רוח, בשיקול ובמסירות ללא גבול. לאחר נפילת מפקד הגוש - מוש, קיבל יעקב לידיו את הפיקוד על הקרב וניהל את המערכה האחרונה.

נפל בד' אייר תשחה (13.5.1948) עם כל פקודיו.

לאחר מותו הוענקה לו ע"י המטה הכללי ל-צהל. דרגת סרן.

הניח אישה – טובה (נפטרה תש"ס).

ושלושה ילדים – יהושע , אורי ויקותיאל.

יעקב ישראל (יבליג) -  מרכז קניות ואחראי קשר האווירי מתל אביב.

נתן (שנור) – מזכיר חוץ וגזבר.

"רבי בנימין" – הרב יהושע רדאר פלדמן.

משואות יצחק - אהרון-אנדי (מאיר)- מזכיר חוץ וגזבר. נולד בבודפסט בשנת 1923 עלה ארצה עם משפחתו ב-1935 התחנך בחיפה, היה חבר בני עקיבא, למד במקווה ישראל במחזור ב', שם היו מספר יוצאי הונגריה שיסדו אחר כך עם אחרים את "הגרעין הצ'כי". היה כל השנים גזבר ומזכיר חוץ גם בגוש וגם במשואות החדשה, עד לעזיבתו בשנת 1964. היה מנהל בנק מזרחי. נפטר בשנת 1997.

ברוך-בנו (לפשר) מרכז קניות בירושלים. נולד בשנת 1925 בדרזדן, גרמניה, גורש עם ה"פולנים" לפולניה בשנת-1938, שם הצטרף לקבוצת הכשרה שעלתה ארצה בשנת 1941. הגיע לכפר הנוער הדתי - שם הצטרף ל"גרעין הצ'כי". בגוש היה מרכז קניות. במשואות החדשה היה רפתן וגם מנהל חשבונות. נפטר בשנת 1999.

עין צורים - גרשון (שפט) מזכיר חוץ, גזבר. עלה לבירה, שליד צפת, כהפגנה נגד "הספר הלבן" של הבריטים. חבר עין צורים בגוש. מראשי המשק. מילא תפקידים ציבוריים. הלך בשבי. עלה להתיישבות מחדש לעין צורים שבצפון חבל לכיש. היה מנהל המפעל למעילי עור "תדמו". חבר כנסת מטעם "התחיה". מיוזמי הקמת השכונה הקהילתית "אתרוג" על אדמות המשק.

רבדים - יאיר ונדליק – אוריק - מחבריו הוותיקים וממייסדיו של הקיבוץ בגוש עציון. היה רכז המשק הראשון, בהיותו בוגר ביה"ס החקלאי "כדורי". כמו כן היה גם "בא-כך" הקיבוץ בסדור כל העניינים כלפי חוץ, בתקופת המצור נשאר לצורך כך  בת"א ואח"כ בירושלים. משום כך גם לא היה בשבי ודאג לארגן את הקמת הקיבוץ מחדש במקומו הנוכחי בנובמבר 1948.

(לתכן הענינים)

 

- - -

יומן אירועים

1947   
(29 בנובמבר, ט"ז ככסלו תש"ח): החלטת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות – יהודית וערבית.      
שמשמעותה הקמת מדינה יהודית על כ-55% משטח ארץ-ישראל. יישובי גוש-עציון - במדינה הערבית.                   

למחרת פורצת מלחמת העצמאות.                                               

 (4 בדצמבר , כ"א בכסלו תש"ח):  תפיסת משלטים ראשונה במרחבי הגוש.

(6 בדצמבר , כ"ג  בכסלו תש"ח): בואה של מחלקת הפלמ"ח לגוש. איתה מגיע מ"פ הפלמ"ח דני מס.     

(11 בדצמבר, כ"ח בכסלו תש"ח): התקפה על שיירה הנוסעת מירושלים לגוש-עציון. עשרה הרוגים.

1948

(5 בינואר, כ"ג בטבת תש"ח): פינוי הילדים והאימהות מהגוש לירושלים.

(12 בינואר, א' בשבט): עוזי נרקיס מחליף את דני מס כמפקד הגוש.

(13 בינואר, ב' בשבט):  התקפה על שיירה שיצאה מהגוש ליד בריכות שלמה. 2 הרוגים.

(14 בינואר, ג' בשבט): ההתקפה הערבית הגדולה הראשונה על הגוש נהדפת באבדות כבדות לתוקפים.

(15 בינואר, ד' בשבט): מחלקת פלמ"ח-חיש בפיקודו של דני מס יוצאת מהרטוב, כדי                                                                               לחבור לגוש  עציון, להביא חומרי לחימה ולתגבר את הכוח הלוחם.

(16 בינואר, ה' בשבט): "מחלקת ההר - הלה" נופלת עד אחרון אנשיה בקרב גבורה לא הרחק מצורף, כ-5 ק"מ מגוש-עציון.

(פברואר 1948): הצעת אליעזר קפלן – גזבר הסוכנות היהודית, לפינוי האבות הנשואים מהגוש – שירוויחו לחמם. הצעה נדחית.

(7  בפברואר, כ"ז בשבט):  מטוס ראשון נוחת במסלול נחיתה שהוכשר מדרום לגבעה הצהובה.
(21 בפברואר, י"א באדר א'): שיירה גדולה של ה'הגנה' פורצת לגוש. מביאה אספקה ותגבורת של 50 איש להשלמת קיבוץ רבדים.
 (21 במארס, י' באדר ב'): חילופי מפקדים בגוש - משה זילברשמידט (מוש) מחליף את עוזי.
 (4.3.48 - 12.3.48, כב' – ל' אדר א'): ביקור מיכאל חזני בגוש עציון.

 (14.3.48, ג' אדר ב' תש"ח): תזכיר חזני ליוסף וויץ.

(27 במארס, ט"ז באדר ב'): "השיירה הגדולה" - "שיירת נבי דניאל" (51 מכוניות) מגיעה לגוש. בדרכה חזרה לירושלים מותקפת השיירה במבואות בית-לחם בידי אלפי ערכים. הקרב נמשך יומיים. חלקה הצליח לחזור לגוש עציון, אך הקרב הסתיים בכי-רע: 14 הרוגים. 40 פצועים וכן איבוד רוב נשקה וחלק גדול מהרכב המשוריין של ה'הגנה' באזור ירושלים,  שנמסר על-ידי הבריטים לערבים.

(4 במאי, כ"ה בניסן): התקפת הלגיון הערבי על הגוש, תוך הפגזת תותחים ומרגמות על המנזר הרוסי שבידי אנשינו. התקפת טנקים בריטים על 'אוכף המוכתר' והפגזת כפר-עציון. אש מרגמות מכפר-עציון מבריחה את האספסוף הערבי שבא בעקבות השריון הבריטי. לקראת סוף היום חוזרים כוחותינו ותופסים את כל המוצבים.                                                                

(13-12 במאי, ג'-ד' באייר תש"ח): הקרב האחרון בכפר-עציון. התקפות בלתי פוסקות נמשכות יומיים בחיפוי תותחים ובסיוע שריון. מגיני הכפר לא עומדים בלחץ הכבד וכוחות האויב חודרים לתוכו. עשרות הרוגים.  בלילה  שבין שני ימי ההתקפה מפונים 65 פצועים למשואות-יצחק.                                                  

לאחר  שאפסו כל התקוות להגן על הכפר הוחלט על כניעה.

לאחר הכניעה  החל טבח נורא וכל אנשי המקום נספו, פרט ל-4 שניצלו.

בעקבות זאת  מתקבלת החלטה ביישובים האחרים  של הגוש לא  להיכנע. אך בעקבות הודעה מירושלים, שמסרה על שביתת-נשק נכנעו משואות-יצחק, עין-צורים ורבדים לכוחות הלגיון, שאך בקושי הגנו על הנכנעים מהאספסוף הערבי.

(14 במאי, ה' באייר  תש"ח, יום קום המדינה): משואות-יצחק, עין-צורים ורבדים נהרסו ונבזזו ואנשיהם הלכו בשבי בירדן – 9 חודשים .

 

תמה  פרשת  גוש-עציון  בתש"ח.

ההתיישבות חודשה לאחר כ-19 שנים בעקבות מלחמת ששת הימים. שבנו הביתה באלול תשכ"ז.

29novmap                   1מפת החלוקה – החלטת האו"ם בקט בנובמבר 1947

 

msotw9_temp0

 

מפת גוש עציון

 

 

 (לתכן הענינים)

 

 

סיכום ראשי פרקים של דיונים עם ב"כ משקים באזורי מדינה ערבית בכ"ז או כ"ח כסלו תש"ח –                

                                                                                                                 מכעס

[שלום קרניה הי"ד, נפל בשיירת העשרה, בדרכה מירושלים לכפר עציון ב-(11 בדצמבר,     שלום ק.    

 כ"ח כסלו תש"ח, זו הייתה כנראה הפגישה האחרונה או אחת האחרונות בהם השתתף]       נתן ש.            

                       הרצפלד

המשך הקיום                                                                                                  חזני

ברור עם כל משק לחוד מה יש לעשות לשם ביצורו וקיומו.                        גישה אחרת לכל הגושים

פיתוח והתרחבות, משקית, כלכלית, אנשים                                         ומהירות הפעולה  13 דונם

                                                                                                                           ======                   

עידוד                                                                                           1) גוף מיוחד לטיפול  

                                                                                                      עניינים פוליטיים

               כסף                                הרצפלד                               קרקע לקנות בלי קשר למחיר 

בית הערבה        ילדים                 משוריין 2   אחד בירושלים            דרישה לקפלן

לפתח את המקומות                                   אחד בקע                 עזרה כספית מידית לאספקה              

מחלקה מיוחדת במרכז החקלאי לטפול             ליווי משטרה וליווי פנימי

טפול נפרד לכל גוש                                    קצין בחברון

ענין הביטחון                                                                                             גבתי

חניתה                                                                                     המשקים הגישו תכניות גדולות          

לגמור את הכשרת השטחים                        רופאים ומנתחים               לפתוח, צריך בשביל זה מיליונים

פתרון למים                                              וסידורים מתאימים          וזה מוכרחים להשיג.

נטל חובות                                                עירוי דם                     כקל פעולות ייעור והכשרה

בטחון                                                      אויר ודרום                   ולהגדיל את מספר האנשים.

נהריה                                                      נהגים

מחלקה מיוחדת                                                  כעב 1

נפתלי  קריית ענבים                                               רבדים 2  

תקון הגבולות להכניס את הגוש שלהם לירושלים                    2

לקלוט מספר גדול של אנשים

כביש בין 3 הנקודות                                             40 כ"ע  320      150  450

מים                                                                 30 מש. 160      110  350

אלתר  מעלה החמישה                                          15 רב.  80        30    200

לתפוש את השטחים שלנו הפנויים                           15 ע.צ  80        45    200

הועדה המיוחדת שתהיה עצמאית                            100      650       355  1200

להכליל אותם לאיזור הבין-לאומי                                                               שמואל כסף ואנשים

דוד – נהריה                                                    3 נקודות                             לפנות לקפלן, שרתוק וויצמן

אי-טיפול מצד המוסדות                                    ע"י בית-לחם

לפתח את נהריה כעיר                                      חות כהן                שולצברג השוה"צ [השומר הצעיר]                               

ענף ימאות                                                     צוריף                             כסף יהיה בין חלקי הארץ

הזריזות תקבע                                                                                  כלכלי וכו' אין להפריז בפחד

מצב הרוח בנהריה הוא קשה                                                             הכינוס הוא לקוי כי חסרים ב"כ

הושקע בנהריה 800.000 לא"י                                                                  המוסדות.

שלום    כפר-עציון

מחלקה מיוחדת                                                                                   חורין

פינוי חלקי מאיזורים כמו שלנו [ההדגשה שלי – ש.ג.]                               אין בטחון איך הדברים

כסף לנשק                                                                                      יסתדרו.                                               

שאלת הגבולות                                                                                אחרי הקמת המדינה יטפלו.

קויפמן  -  רמת רחל                                                                  ביסוס המשקים. קשה יהיה להוציא

תוספת נקודות באיזור ירושלים ובחינת אספקה לירושלים                         את המיליונים אילו הון.

משה  -  כפרים שתופיים                                                                    תביעות גדולות לחכות

יד-מרדכי, קדמה, גלאון                                                                      תביעות קטנות לדרוש תיכף.

חובות ערבות

להשיג כסף ולא לאחר את המועד

מישיבה של נציגי המשקים שנשארים על-פי תכנית החלוקה מחוץ לתחום המדינה היהודית.

- - -

עם קבלת החלטת החלוקה ע"י האו"ם ב-29 לנובמבר 1948 החלו תקיפות ערביות על התחבורה העברית בכבישים, אך עם נפילת "שיירת העשרה", כשבועיים מאוחר יותר, החל גם המצור על יישובי גוש עציון.

ההתקפה על שיירת העשרה – ראשית המצור

כ"ח כסליו תש"ח  11.12.1947                                                   מתוך דו'ח מפקד המשמר הנע ועדויות לוחמים.

בשיירה היו ארבע מכוניות משא, שהובילו אספקה ומים לגוש. נסעו בה 26 איש, מהם שמונה נוטרים. המכונית של כפר עציון ובה תשעה אנשים הייתה הראשונה. הטנדר של רבדים ובו שמונה אנשים, סגר את השיירה. בטנדר נסעו דני מס ומפקד מחלקת הפלמ"ח - יצה.

כשהשיירה עברה ליד בית המשפט הצבאי ברחביה, העיר אחד החברים, כי חייל מהלגיון הערבי, שעמד ברחוב עזה, נתן אלו סימנים לחברו בכיוון בית-לחם, ברמזו לשיירה. רוב האנשים הרגישו בכך. אחרי הבניין של משטרת בית-לחם הופיע רוכב אופנוע, לבוש שחורים, שדהר במהירות. הקדים את השיירה ונעלם בסביבה. בקילומטר ה-15 נפתחה על השיירה אש אוטומטית ממקלע, שהוצב מאחורי טרסה, מימין לדרך, במרחק של 10 מטרים ממנו. השעה הייתה 3.30 אחר צהרים.

מהצרור הראשון נפצע בלחיו שלמה ק. נהג המכונית הראשונה ואחרים. מספר צרורות ניקבו את הרדיאטור של המכונית הראשונה, זו נעצרה וחסמה את הדרך בפני שאר המכוניות, אז קפצו כל הנוסעים מתוך המכונית, הפצועים שכבו בתעלה מתחת למכוניות ואלה שיכלו, תפסו את ששת הרובים, שהיו ברשותם והשיבו אש.

שלמה חי עוד מספר רגעים והוציא נשמתו באמרו: "אבא, אימא".

צ. נהג רבדים, השתלט מיד על המצב, עצר את הטנדר, תפס את י., חובשת הקבוצה ומשך אותה אל התעלה שבצד הכביש. אותו רגע פלח צרור את חלון הנהג והכדורים נתקעו במושב.

"השיבו אש"! פקד קורפורל הנוטרים על אנשיו וקפץ מהטנדר לראות את הנעשה במכוניות הראשונות.

"כוונו היטב ", "חסכו בתחמושת"! קרא דני בקולו השקט, שנסך בטחון בלבבות.

אחד הערבים נראה מדלג מעל גדר אבנים ומתקרב לכביש, יצה לחץ על ההדק והוא פשט ידיו ונפל לאחור. מימין נשמע קול צרור של "טומי", דני כיוון לאותו מקום, ירה והצרור לא נשמע עוד, אך האש לא פסקה. הכדורים נתקעו בדפנות המכוניות או שרקו מעל לראש. ריח אבק השריפה היה חריף ומסחרר. נהג רבדים נצטווה לחזור למשטרת בית לחם ולהזעיק עזרה , הטנדר ניזוק בכמה מקומות. הנהג, שלא היה יכול לסובבו בכביש הצר, נסע אחורנית כשני ק"מ, כשהוא אנוס להוציא את ראשו דרך החלון, רק בצאתו משטח הקרב הצליח לסובב את המכונית ולהמשיך בדרכו למשטרת בית-לחם ואתו מספר נוסעים ופצועים.

האש גברה מרגע לרגע ומספר הלוחמים שלנו פחת, חברים שיכלו להילחם, שכבו בתעלה ולא נתנו לערבים להתקרב לכביש.

כרבע שעה לאחר התחלת ההתקפה הופיעו שני שוטרי תנועה בריטיים וצעקו להפסיק את האש, כשהערבים לא שעו להם – עבר אחד מהם את קווי החזית בדרכו לבית-לחם והשני תפס עמדה בתעלה כ-40 מטר ממקום הקרב. לפתע הופיעה מכונית ג'יפ צבאית והערבים הפסיקו את האש. החיילים הסכימו לחזור עם אליהו, האחראי לנוטרים, לבית-לחם, על מנת להביא עזרה. הם הגיעו למשטרה, עוד לפני הטנדר של רבדים ולפני השוטר תנועה ודרשו מהקצין לצאת לעזרה, הלה התעכב בזדון כעשרים  דקות עד שיצא למקום עם עשרה שוטרים.

בשעה 4.20 נמשך עוד הקרב. נהג מכונית כפר עציון שמואל ק. נפצע גם הוא בראשו ושכב מתחת לאוטו. כל אותו זמן התעניין בגורל יתר החברים הפצועים והתחנן מאת החברים שעמדו ליד המכוניות והדפו את הסתערות הערבים: "תוציאו את האקדח שלי מתחת למושב הנהג", אחר כך, כשמצבו הורע אמר: "שקט חברים, ענו להם. אני כבר לא יכול – נקמו את נקמתי". כדורים נוספים פגעו בו והוא הוציא את נשמתו.

באותו הזמן עמד שלום ק. ליד האוטו והמשיך לכוון את אשו כלפי המתקיפים. הוא היה חיוור, אך נלחם איתן. ביקש מאת החברים להשיג מים בשביל חבר פצוע, ששכב מתחת למכונית.

רפאל ה. התקרב בזחילה, על פני טרסה, לאוטו הראשון. הוא צעק: "הם מכתרים אותנו – אנו אבודים". אח"כ נפגע מכדור אויב והתגלגל למטה על הכביש.

יהודה נפצע עם ראשית ההתקפה. קפץ עם אחרים מהאוטו והסתתר מתחת לגלגליו. הוא איבד הרבה דם וכשהרגיש מחנק וחולשה ביקש מהחברים שיאמרו קדיש אחרי המתים, זחל לצדי הכביש, נצמד לקרקע וחכה לקצו.

פתאום הרגיש כי ערבי יחף מתקרב אליו, הוא עצם את עיניו ועשה עצמו כמת. הערבי נתן לו מכה וניסה להפשיטו מחולצתו, לבסוף ירק בפניו והתרחק, יהודה התעלף.

שלושת האנשים הנותרים המשיכו לירות, אך אש חזקה ניתכה עליהם משלושה כיוונים מכלים שונים. נותרו להם עוד 15 כדורים בלבד. פתאום ראו המון של כמאה ערבים מתחילים לרדת מההר ומתקרבים אליהם. כדור פגע בראשו של שלום ק. המילה האחרונה שלו הייתה "אבדנו". רק חיים נשאר לבדו, צמצם עצמו בחלל קטן בין אבנים וציפה לנס או למות.

המוני הערבים ירדו לפי הפקודה "אי נזיל!", כשאחד מלהיבם בקול "ג'יהד" ו"יאללה על אל-יהוד". הם פשטו על החללים, דקרום, שחטום וחלצו נעליהם של אחדים, הפשיטו את המעילים ורוקנו את הכיסים, שדדו מכל הבא ליד והציתו את המכונית של משואות יצחק. כאשר בקבוקי הבגאז' שבמכונית החלו להתפוצץ, הסתלקו הערבים מהמקום.

כעשר דקות לאחר שהפורעים הסתלקו הופיעו שלוש מכוניות משוריינות של המשטרה, הן סרבו לקחת את הפצועים, שאיבדו הרבה דם. כעשרים דקות אחרי זה הגיעו שתי מכוניות של "מגן דוד אדום" וטנדר ובו נוטרים מירושלים, הם אספו את ההרוגים והפצועים.

הנוטרים שבאו עם האמבולנסים ספרו, שערבים מזוינים הסתובבו בין החללים והמכוניות ועשו כבתוך שלהם באין מפריע. נראה היה, שידה של משטרת בית-לחם הייתה בהתקפה.

ידיעה על תכנית הערבים להתקיף את השיירה נתקבלה במפקדת ה"הגנה" בירושלים בשעה שהשיירה כבר עזבה את העיר.

קורבנות ההתקפה:

שלום בן שמעון הכהן קרניה.

שלמה בן משה קלפהולץ.

שמואל בן צבי קניגסברג.

מנחם בן שמואל צבי וואלד – חברי כפר עציון .

משה ויינברג – חבר משואות יצחק.

רפאל היימן – חבר עין צורים .

יצחק פוחס – מדריך בהגנה, מעין-גנים, ליד פתח תקווה.

זאב ספראי.

יעקב הרלינג

ודוד ריפמן – מירושלים, ששמשו נוטרים במשמר-נע של גוש עציון.

החללים הובאו לאולם המתים בית חולים "ביקור חולים" בירושלים בשעה 7 בערב. ששת הפצועים הועלו לבית החולים "הדסה" על הר הצופים.

בשעת מאוחרת בלילה הגיעה הגב' גולדה מאירסון לחלוק כבוד לחללים.

- - -

ד' טבת

בעלון "ידיעות היום" אשר התחיל להופיע בקבוצה נרשמו דברי העידוד האלה:

"ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם. וימותו לפני ה'" (נדב ואביהוא).

"ויאמר משה אל אהרון: הוא אשר דיבר ה' לאמור : בקרובי-אקדש . . ." (ויקרא י')

"היכן דיבר ? ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי . אל תקרא בכבודי אלא , - במכובדי" . (רש"י שם)

"ויאמר משה אל אהרון : אל תתאבל אל תחדל מן העבודה – כי הדבר אשר אני אומר לך הוא אשר דיבר ה' – בקרובי אקדש" (רשב"ם שם) .

לפי צו זה – "אל תבכה ואל תחדל מן העבודה" התחלנו להחזיר את חיינו ואת עבודתנו למסלול הרגיל .

- - -

 

 

CE27AD87

ב"ה

ידיעות

=====

משואות יצחק, י'ז טבת תש"ח. – עלון פנימי

============================

ישיבת מרכזי המשק של הגוש

===================

אתמול התקיימה בכפר עציון ישיבה בה השתתפו מרכזי המשק של הגוש ודנו על העניינים הבאים:

          ניצול המעיין בעיין סג'מה

הוחלט לנצל את מי המעיין. לשם כך יגויסו כל החמורים שנמצאים בגוש עם הסדורים המתאימים (ארגזים ופחים), כי אי אפשר לגשת למעין במכונית. התפוקה היומית 1.5 מ"ק.

אנשי עין צורים[ם] ורבדים מסדרים את העברת המים מהמעיין לטנק העומד מעל לבריכה שלנו. המים שייכים לשני המשקים עין צורים ורבדים, ואת החסר – חצי מ"ק ליום על כפר עציון ומשואות לספק.

כביסה.

במשך השבועיים הבאים יכבסו בכפר עציון בשביל כל הגוש. במקרה שיהיה גשם ימשיכו לכבס שם.

הקניות.

ההזמנות יועברו הלאה במשותף, אבל הקניות יסודרו לכל משק לחוד.

רופא שיניים.

נקבע המפתח שלפיו תתחלק המשכורת החודשית של רופא השיניים - 30 לא"י – בין משקי הגוש. כפר עציון 14, משואות 8, עין צורים 4 ורבדים 4 לא"י.

הטנדר הגושי.

בגוש נמצאים כעת שני טנדרים, טנדר ירוק וטנדר של רבדים.

הטנדר הירוק יעמוד לרשות משקי הגוש להעברת אספקה בין המשקים, הטנדר של רבדים יעמוד לרשות ו. הביטחון.

תפקידים גושיים.

לחלוקת האספקה שמגיעה לגוש נקבע כאחראי הך' משה והל, [חובב, ממשואות יצחק].

לסידור השיירות אחראי יוסף ש. [שפיצר-פורת] מכפר עציון.

בישיבת רכזי המשקים – מחליטים , מתוך עלון משואות יצחק .,

- - -

רב שלום לך אוריק!                                       יום שבת 3.1.48

כל פרשת השיירות הללו כבר מוציא מהכלים. אנו נמתחים כגומי. מדי הגיעה הבשורה

על השיירה שיוצאת לפי "הודעה מוסמכת" כפעמיים ביום - בבוקר ובערב - מירושלים ואנו מצפים ולבסוף מגיעה באיחור של 4 ימים ובערב יום שישי דווקא, אך בהיתר של הרבנות הראשית... האכזבה יותר גדולה כשמתברר שאוריק טרם חזר גם הפעם ואני החלטתי לכתוב לך, הפעם, מספר מילים כי פשוט מתגעגע לי.

שמע חבר, זה היה ממש מרגיז לשמוע שלימזל כמוך הצלחת להדוף את הכדור, שהיה מכוון אליך, באצבע הקטנה שביד שמאל, אך אילו היית מתכופף בכלל האנך חושב שזה היה יותר טוב?...

אומרים פה "שיש להם - לרבדים - יותר מזל משכל" (אני יורק שלוש פעמים שלא ישלוט, חס וחלילה, עין הרע.)

אכן צדקו!

לא אספר לך פרטים על הנעשה במשק, סומך אני עליך שאת זה תסחט מאיציק, זאת רק דע: היעדרך ניכר ו"השלישיה" שנבחרה לתפקיד "ריכוז המשק" משתדלת למלא את מקומך, העיקר בפעולתם זה לחכות להוריק.

דרך כלל מורגשת קצת תמורה בחיים פה, חוסר הקשר והניתוק מהעולם הגדול "מצמצמים" החיים, למען האמת מתחילים לחיות על פי אינסטינקטים יותר מאשר על פי המחשבה, מזלנו רק שבעת שכזאת מתגלים בו, באדם, אינסטינקטים די חיוביים וזה באמת בולט, הרגשת הליכוד והשותפות של גורל מאחדת את כל בית "רבדים", אך מאידך אין כל פעולה תרבותית ואין מחשבה החורגת קצת... הערב בשיחה נבחרה וועדת תרבות, עמוס עושה משא תעמולה, אדרבא, נראה מה יעשה?

אני מוגבל בגלל הזמן (בעוד מספר דקות יוצאת השיירה בחזרה), בכל אופן העובדה שאין מתכנסות ישיבות מזכירות מצערת ובמידה שאני יודע לעשות, חוץ מאשר להצטער, אני עושה. אתה קבל דרישת שלום ממני וברכה להחלמה מהירה. שלך חזק ואמץ.    גדעון

*

לאוריק שלום רב.

אני שולחת רשימה של פרודוקטים שיכולים להישמר חצי שנה. ודאי ידוע לך על הסדרים החדשים שקמו ב"גוש" "שמלאימים" את כל הפרודוקטים שמגיעים ואינני יודעת את סדרי האקונומיות בשאר הקיבוצים, השתדל אתה להשיג את הדברים האלה ולשלוח לנו – אם אפשר במכונית שתרד ישר הביתה, בלי להתעכב בכפר עציון, כי החברים שלנו לא משתלטים ביותר על העניינים ומסדרים אותם בשעת חלוקה.

אוריק, גם על כלי המטבח אל תעבור ברפרוף, אלא השתדל להשיג איכשהו, חסרים כלי אוכל וכלי עבודה זה מכביד על עובדות המטבח. שלום. אסיים הפעם בד"ש לחולים.  נעמי

אולי תוכל להתייעץ עם ורד בקשר לגז נוסף, אני לא יכולה להחליט בעצמי ואין עם מי בבית שמבין בזה להתייעץ ולמאה איש לבשל על 4 אש עם ופרימוס – זה קצת קשה.

בשם ג'קי אני מבקשת ממך שתשלח מחברות חשבון, אבל משבצת יותר גדולה, כמו של כיתה א', 50 מחברות לרשמית (מברקים).

(לתכן הענינים)

 

- - -

פנוי הילדים והאמהות וסידורם בירושלים

D2B87FFF

מאת: דן                                     מס'

אל: עציוני                                    תאריך: 16.12.47

הנדון: מוסד ילדים בהר-טוב ובגוש עציון

1)       רוקח עושה מאמצים להעברת

מוסד הילדים מהר-טוב, בינתיים

הבטחת מוסד זה נשארת באחריותך.

2)    יש לתכנן מיד את פינוי הילדים

מגוש עציון בשעת צרך.

גם בהגנה חושבים ונערכים לפינוי

- - -

כ"ג טבת תש"ח                                                                            דו"ח בא כוח הקבוצה בירושלים

לאחר שהחלטנו להוציא את הילדים מהגוש, התחלנו לחפש מקום  מתאים לשיכונם. מקום נוח במרכז העיר קשה היה לקבל, מפני שירושלים מלאה פליטים משכונות הספר.

במאמצים מרובים עלה בידינו להשיג אולם גדול במנזר רטיסבון. מנהלי המנזר התייחסו בהבנה רבה למצבם של היהודים הפליטים. הם מסרו אגף אחד במנזר לרשות ועד הקהילה, מבלי לדרוש תמורה. רוב החדרים נתפסו על ידי פליטים. לרשותנו הועמד אולם אחד גדול ששימש לפנים אולם קולנוע. המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית הקציבה את הכסף הדרוש להתאמת האולם לדיור. באולם נבנו קירות נמוכים של דיקט. התברר שאין אפשרות לשכן באולם זה את כל הילדים ואת האימהות. דירות נוספות אי אפשר היה להשיג. לכן התחלנו במשא ומתן עם בית התינוקות של "ויצו", שיכניסו את הילדים שלנו למוסד לזמן מה. בהתחשב עם מצבנו החליטו להצטופף עוד יותר ולקבל 17 תינוקות שלנו. בבית צעירות מזרחי שיכנו 20 ילד נוספים.

בכל הסידורים האלה עמדו לעזרתנו הח' משה כ. ממזכירות הקיבוץ הדתי והח' מרדכי פ. ממחלקת ההתיישבות של הסוכנות.

המתיחות בירושלים הייתה רבה והיה הכרח להוציא את הילדים מהגוש. דרושות היו לשם זה לפחות ארבע מכוניות משוריינות ולא הייתה אפשרות להשיגן בירושלים, היה משוריין של רמת רחל שליווה שיירות לים המלח ואי אפשר היה לוותר עליו. לאחר דחיות מרובות החרימה מפקדת ה"הגנה" את המשוריין של רמת רחל. השגנו מ"אבן וסיד" עוד מכונית משוריינת בחלקה.

הוחלט לבצע את ההעברה בשתי מכוניות אלו ולא לחכות עוד.  במתיחות רבה חיכינו לבוא הילדים. לפנות ערב הגיעה השיירה, הילדים היו קרובים להתעלפות בגלל הצפיפות וחוסר האוויר במשוריינים. רק חלק מהאימהות שהיו צריכות להגיע באו, יתרן נשארו בגוש מחוסר מקום במכוניות. הסופר ר' בנימין ורעייתו קבלו את כולם בדירתם, בה הכנסנו את הילדים עד שהתאוששו מן הדרך. את התינוקות העברנו לבית התינוקות של "ויצו" ואת הילדים והאימהות לאולם גדול במנזר רטיסבון. ר' בנימין הציע לנו חדר. חברות אחדות גרו שם כל זמן שהותן בירושלים.

התנאים בהם סודרו הילדים השרו דיכאון על כולנו, ההצטופפות של כולם באולם אחד, המעבר הפתאומי מבתי ילדים מסודרים ובעיקר הריחוק מאבותיהם, הוסיפו על המועקה הקשה. מספר החברות היה בלתי מספיק כדי לטפל בילדים. אחרי יומיים הגיעו יתר האימהות, עם בואן שופרו הסידורים. מבין החברות נבחרה וועדה מרכזת. החברות סודרו לעבודות שונות והתחילו לארגן את סדרי חייהן. כעבור זמן קצר נאלצנו להצטופף יותר ולהעביר גם את התינוקות לרטיסבון, מוסד "ויצו" נמצא על גבול השטח היהודי ליד בית הקברות המוסלמי והערבים המטירו יריות על המוסד, כיוון שהכדורים חדרו פנימה היו מוכרחים לפנות אגף ונאלצנו להוציא ממנו את התינוקות, מעכשיו לא היו הבחורות נאלצות ללכת מרטיסבון לבית התינוקות כשהן עלולות להיפגע מכדורי האויב. החברות השלימו עם התנאים הקשים ולא התרעמו, כי מחשבתן הייתה עם החברים בגוש. הבעיה העיקרית בשבילן הייתה – הקשר עם הגוש. במידה שהשיירות התעכבו נוצר מצב רוח קשה. 

היו לנו קשיים רבים בהשגת מצרכי מזון ודלק, כיון שהקשר בין ירושלים והשפלה היה משובש.

- - -

איך עזבנו את כפר עציון

רשמים של ילדי כפר-עציון אחרי הפינוי

אנו הילדים הבוגרים, סיירנו את המשק ימים אחדים לפני נסיעתנו.

טיילנו: לרפת, ללול, למסגרייה, ליער הגדל והצומח, ולשאר המקומות. והנה הגיע יום הפרידה. קשה הייתה הפרידה מן המקום אשר התקשרנו אליו, הלא כאן ביתנו, נעים היה, גם בקיץ כמעט לא הציק החום כלל, ידענו את המחנה, הסתובבנו בו פעמים רבות, התקשרנו אל הבתים, אל העצים ואל הכל. קשה הפרידה מן המקום ועוד יותר קשה היא הפרידה מן האנשים, האנשים אשר השתעשענו עמהם תמיד, הבחורים אשר בנו לנו בתים, שתלו עצים, הבחורות שבישלו ותפרו לנו, כל האנשים אשר אהבנום תמיד. לפני היציאה שמחו הילדים שהם באים לירושלים, לא מפני שרצו לעזוב את המקום, אלא מפני שבעיר יראו דברים חדשים אשר בקיבוץ אינם. בעיר יש בתי קולנוע ובקיבוץ אינם. בירושלים ישנה הסוכנות היהודית וכדאי לבקר שם, בירושלים גר הרב הראשי הרצוג ואפשר לראותו, בזמן ההוא הייתה עוד העיר העתיקה בידינו וחשבנו ללכת אל הכותל המערבי.

אבל ביום הנסיעה אף אחד לא שמח, כולם היו עצובים, כי קשה הייתה הפרידה, אבל ידעת שיציאתנו הכרחית מטעמי בטחון. עלינו למכוניות למרות רצוננו, העלינו את כל החפצים שהיה צורך להעבירם. בתוך המכוניות הייתה הצפיפות גדולה מאד, אנו הגדולים החזקנו עלינו את הילדים הקטנים והמכוניות זזו, המכונית שבה ישבתי הייתה האחרונה בשורה. באמצע הדרך בא אוטו ערבי ונסע אחרינו, אבל תודה לאל לא קרה כלום. כשהגענו לירושלים כבר היה חושך, ירדנו מהמכוניות ונכנסנו לבית אשר הוכן לנו.                                                  אורה קנוהל - תש"ח

היער

... אבי היה אחראי ליער, בגלל זה אני יודע לספר עליו. אצלנו במחנה הייתה חורשה של אורנים, החורשה הייתה במקום לפני שאנו באנו לכפר עציון ואנו רצינו לשתול בעצמנו יער! קצת זרענו וקצת שתלנו, בכל ט"ו בשבט, אנו הילדים, היינו הולכים ליער ושותלים בו כל מיני עצים: אורן-גלעיני ואורן-ירושלמי. היער היה מצד מערב. יש לי תמונה איך אני ואבי שותלים. בתחילה היה המקום שומם בלי עץ ובלי צמח, הבחורים עבדו להכשיר את האדמה, תתארו לכם כמה קשה היה להכשיר אדמת סלעים? היו כמה חלקות מטעים: ממערב – שזיפים, גפנים ואפרסקים, וממזרח - זיתים ואגסים, נוסף על אלה היה לנו הר אחד ושמו ההר הרוסי, כי גרו שם לפנים נזירים מרוסיה, שם שתלנו כל מיני עצי פרי, כשהעצים גדלו עשו כל החברים חגיגה ...               יאיר ארזי - תש"ח

                                                          החיים בכפר עציון

כפר-עציון שוכן על הר גבוה בארץ, כאשר באנו לכפר-עציון בנו החברים בתים, בתי ילדים, לולים, רפת, מסגריה ועוד. הם התחילו לסקל את האדמה ואחרי זה לחרוש ולשתול עצי פרי. במקום סלעי לא היו יכולים לסקל את האדמה ולכן שתלו עצי יער. כעבור שנה-שנתיים הקימונו בית מרגוע, בקיץ היו החברים עוברים לגור באוהלים ואת הבתים סיידו מחדש והכינום בשביל האנשים המבריאים, הבאים להינפש בכפרנו. אחרי ארבע שנים בנינו בית גדול אשר קראו לו "נווה עובדיה", הבית שימש לתפילה, להרצאות ולחגיגות. חברינו עבדו בבניין, טיפלו בעצי פרי, בלול, ברפת, בנגריה ובמסגרייה ולבסוף גם במחצבה. החברות עבדו במטבח, במחסן הבגדים, במתפרה, בבתי הילדים ובבית המרגוע.

השאלה הקשה ביותר הייתה שאלת המים, כאשר ירד גשם שמחנו מאד, כי הבריכות תמלאנה מי גשמים – לשתייה .                           גאולה יבנאלי - תש"ח

- - -

ב"ה      כפר עציון                      כ"ה טבת 7.1.48           תש"ח

לחברים בירושלים שלום רב! [נשלח מדב קנוהל מזכיר כפר עציון לנציגי הקבוצה בירושלים]

קבלנו את מכתבו של נתן ביום א' ובו ביום העברנו ע"י יוסף את הקערה, את התנור מבית הפעוטים אנו שולחים היום, כמו כן את יתר הרהיטים והחפצים של בתי הילדים.

עם השיירה תעבורנה יתר האימהות מחוץ לסימה קלפהולץ, אשר הביעה את רצונה  להישאר לעת עתה כאן. לתשומת לבכם: הנני להודיע, כי בעת בהרשמה שהתקיימה בקבוצה לפני שבוע, הודיעו החברות המנויות מטה, כי בעת הצורך יש להן אפשרות להשיג לתקופת מעבר, אפשרות של שיכון זמני אצל הקרובים והמכרים: צפורה כ. לאה ח., שושנה ק., דבורה א., שושנה מ.  רבקה פ., שרה ד.

נבקש מיוסף להודיע אם הספיק כבר למסור את השעון לתיקון? השעון הזה ארוז בתוך חבילה עטופה ניר לבן, אשר הושמה באוטו עם חפצי בית הילדים או הגן, בתוך החבילה היו מחוץ לשעון זוג תפילין לתיקון, חבילה עבור נועם גרוסמן, מבית הכרם וחבילות עיתונים למשלוח.

נא להיוודע אצל פנינה ברוק אם היא יודעת איפה שמואל ק. הי"ד השאיר בירושלים כלי חרסינה וקריסטל של גיסו, אשר רצה למכרם? נא להתעניין בדבר מכירה או גביית הכסף אם נמסרו כבר למכירה? גיסו ביקש את זאת.

עם הנוסעות עוברת לפי החלטת המועצה גם רחל וינר, לשם המשכת לימודיה, יש לברר עם הסמינר את עניין התשלום החודשי אשר הם דורשים, כמו"כ הואילו לסדר עם רחל את עניין ההוצאות הקטנות אשר הובטחו לה לפי החלטת המועצה.

רצוף בזה מכתבו של שלום גרנק בעניין אשר הוא טיפל בו, חשוב לזרז את העניין.

עליכם לברר את עניין עתיד הרפת, אצלנו נמצאת אספקה רק ל-20 יום, נא לדאוג או להבאת חציר, או לאפשרות העברת הפרות. הדבר דחוף.

המזכיר של רבדים הודיע לרפאל, כי יוסף וייץ מינה אותו כאחראי לייעור בגוש, כל זמן שדוד לא יכול להגיע לכאן. לפי דבריו הזמין את רפאל לירושלים, אבל נתן חשב שאין צורך בנסיעה. רפאל אינו חושב כי יוכל לקבל אחריות לדבר מבלי לקבל הוראות ברורות. נא לברר את הדבר ולהמציא הוראות ברורות.

אצלנו הכל, תודה לאל, בסדר. מזג האוויר השתפר, רק משעמם בלי הילדים.

נקווה כי הדבר יכנס במסלול. וועדת דירות עסוקה ב"מוחרם" חדש ונראה איך ייפול דבר.

אתמול התקיימה ההצבעה הסופית בעניין השמירה, ברוב דעות של המצביעים נתקבלה ההצעה: כי מבטלים את השמירה התורנית ומסדרים שמירה קבועה בשתי משמרות, כל אחת 14 איש, אם ההצעה הזו יעילה וניתנת להגשמה - על זה תצטרכנה לדון הוועדות המתאימות.

את השתילים אשר הביאו שתלו בוואדי פירטרום. אחרי כמה זמן של עבודה מסוג מסוים, הייתה זאת העבודה החקלאית הראשונה אשר בוצעה כעת אצלנו.

אני רוצה לקוות, כי נתן העביר בהקדם את החומר והתמונות שמסרתי לו ל"הצופה" למען שיופיע בגיליון ב"יום השלושים" ל"שיירת העשרה".

אנו מכינים כאן גיליון מוגדל של "במחננו", מוקדש לקדושים הי"ד (ראה נספח א'), בגלל חוסר אפשרות להכפיל את החומר בסטנסיל הוא יודפס במספר טפסים מוגבל, עם קבלת ייתר החומר מאת אנשים שונים מבחוץ ומאת חברים שטרם הספיקו להיפנות לכתיבה, נרכז את כל החומר ונוציא חוברת אזכר בהכפלה או בדפוס.

האם התעניינתם בקשר למכשיר להכפלה ביד? בינתיים דרוש לנו ניר כתיבה חלק מהסוג שבגיליון המצורף, אבל בגודל "קוורטו", נא לסדר את זה.

רצוף בזה מכתב של הא' פרדס, אביה של חפצי. לפי הרשום אצלנו – חפצי באה לקבוצה ב-20.4, לעומת זה הוא טוען, כי עליו לשלם רק החל מה-1.5. נא לברר אתו ולהודיע לנו. רצוף גם מכתב עבורו, סכום התשלומים, כפי הרשום במכתבו.

ולבסוף כמה דברים אשר בקשתי לסדרם:

  1. נא להמציא בולים עבור יוסף הור וגם עבורי, לפי הפירוט אשר מסרתי.
  2. האם קבלתם כבר את החפצים במשטרת בית לחם?
  3. האם הטלגרמה לאחותו של מנחם נשלחה כבר?
  4. מה עם חבילת החוברות שיוסף השאיר אצל בידרמן? [בידרמן היה בעל משרד הובלות ברח' חבצלת בירושלים, משם יצאו השיירות לגוש, נעזרנו בו גם כשחזרנו לכפר עציון ב-1967] ובעיקר קובצי "יבנה"?
  5. נא להמשיך בקניית "מאזניים".
  6. בקשתי לקנות עבור חדר קריאה: תיקים מקרטון קשה עם ברזל מהדק בפנים.
  7.   "    "    "   "  המזכירות: כמה תיקים מתקפלים, נעצים קשים, דבק בטיובה (לא דבק לבן), ניר דבק שקוף – נא לסדר את הנ"ל.
  8. האם הזמנתם תמונות של השיירה כשעזבה את ירושלים לפני ההתקפה?
  9. האם השגתם תמונות של ריפמן, פוחס ורפאל היימן – אצל קובץ?
  10. האם השגתם את כרטיס הקשר של לאה א.?
  11. האם בררתם את מיסי דב ירקוני – מעין זיתים?
  12. א. הלפרין הבטיח לברר ביחד עם מישהו מכם אצל הרבנות הראשית, כמה שאלות דתיות בענייניי שמירה ושיירות. נא להעביר את התשובות.

ולבסוף החשוב: תקבעו חברה אשר תקבל עליה לכתוב מדי כמה ימים על המתרחש אצל הילדים והאימהות ואצל כולכם – חברי הקבוצה.        שלום רב. דוב

לקראת ישיבת ועדת המשק ב-ט'ו טבת תש"ח

==============================

1.      משתלת עצי פרי

בהתאם למצב הנוכחי הוכרחנו להכתיב חסכון במים, נוסף לזה עלינו לספק מים למשקי הגוש שאין להם רזרבות מים. אפשר לשער שהשימוש במים לא יעלה מעל 4 – 5 מ"ק ליום. כעת הצריכה היומית היא בערך 3 מ"ק ליום. לפיח זה כמות המים שנצטרך מ - אפריל עד ספטמבר 600 מ"ק בהתבסס על השמוש בממוצע 3 מ"ק ליום. נ ש א ל ת  ה ש א ל ה: האם מותר לנו להוסיף השנה משתלה שב"ה צריכה באותה תקופה עוד 200 מ"ק, ז.א. עוד 1 מ"ק ליום?

יש לקחת בחשבון שהגן [הירק] והמספוא גם כן יצטרך לכמות מסויימת של מים.

2.      העברת הפרות

בגלל קשיים באספקה לרפת בחציר ובירק הוצע להעביר את הפרות ליבנה.

הצעד הזה מעורר את שאלת האספקה העצמית במטבח, שהיא מבוססת לרוב על חלב ותוצרת חלב. במקרה זה היינו צריכים להשתמש באבקת חלב במקום חלב.

הצעה שנייה. להעביר את הפרות רק כשתאזל האספקה, ולא תהיה אפשרות להביא אספקה נוספת מבחוץ.

הצעה שלישית.

להעביר את רוב הפרות ולהשאיר מספר פרות בבית, בשביל החלב ע[בור] התצרוכת העצמית.

3.      בהמות עבודה

על ידי קנית הטרקטור וסידור כלים המתאים לעבודה אתו נוכל לשחרר בהמות עבודה.

4.      סדורי מים

ישנה אפשרות להתקין מערכת צנורות ומרזבים מכל הגגות לברכת המעין ומשם להעלותם שוב לברכה הגדולה. הסדור הזה יהיה יקר וספק אם הוא יאפשר לנו לרכז הכמות שאנו צריכים.

אפשרות נוספת, להתקין תעלות מהמחנה לברכת המעין, ולסדר בקרבתה ברכת סינון, ועל ידי כך לקבל כמות מים גדולה יותר – בהוצאות מועטות.

מוועדת המשק במשואות יצחק

- - -

ב"ה   ר"ח  א' שבט תש"ח

לנתן, חיים וכל החברה שלום! [נשלח מדב קנוהל מזכיר כפר עציון לנציגי הקבוצה בירושלים]

את מכתביכם קבלנו ופרסמנו את תוכנם לידיעת כל החברה, אני מקווה, כי אליעזר ויוסף יענו לכם לחוד בכל העניינים אשר פניתם, בכל אופן אחרי קבלת מכתביכם הנהגנו משטר חסכון חמור לשם חסכון בדלק, הדבר מתבטא בסדורים אלה:

1) נפט לחברים יחולק רק מדי פעם בפעם בכמויות קטנות.

2) אנו מתכנים לחסל בכלל הבישול בגז ולהחזיק את רזרבה רק בשביל שבת.

3) "צולנט" יכניסו לתנור האפייה ואליעזר מזמין אצלך כלים מיוחדים בשביל זה.

4) לא מניעים את מכונת החשמל בשעות היום, רק משעה 5 עד גמר השמירה. לשעות האלה העבירו את כל העבודות הקשורות בחשמל: כביסה, גיהוץ, נגריה ומסגריה.

5) מנסים לברר את האפשרות לספק את החשמל לתאורת הגדר מהמכונה הקטנה לאחר השעה 10 בלילה ולכבות אז    את החשמל בחדרים, זה יכול לעזור בקמוץ הרבה דלק, ועוד כל מיני סדורים קטנים.           

מיוסף קבלת בטח את הרשימות של המלאי ואתה יודע איך לכוון את מעשיך.            

כפי הודעת הרדיו נפתח כבר הדואר ואני מקווה, כי תוכל להמציא את מה שבקשנו.

אני מקבל את הבטחתך, כי תדאג להשיג את התמונות.

הנני מודה בעד המצאת התיקים, נעצים וניר דבק. אני זקוק עוד לשני תיקים מתקפלים ולחבילת ניר קוורטו כפי הדוגמא המצורפת בזה, גם בקבוק גדול דיו לעט נובע.

אם הנך חושב, כי כדאי לקנות כעת קצת צרכי משרד-כתיבה נא לעשות זאת.             

בעיקר קצת ניר כתיבה וניר העתקה, דיו, אולי סרט רזרבי למכונה, שעווניות ניר להכפלה. כל זה אינו תכוף, רק בשביל המלאי.

בקשו מהמסגרייה שתודיע מה המצב בעניין השגת שמן ly3 למכונה ואם צריך להכין מלאי? אני שולח בזה את השעונים - נא להחזירם לנעמן, אצלנו בגוש לא זוהו.

תקבלו גם "מהדק" המשרד, נא לדאוג לתיקונו, כי הוא דרוש בעיקר בשביל הפנקסנות, התיקון הוא בעיקר - סדור קפיץ שנשבר.                                 

ומה בקשר לשעון חדר האוכל?

נא לשלוח בהקדם חצי ק"ג זרעי צנונית + 1 ק"ג זרעי צנון.

נא להעביר שמשה 50-58 ס"מ, נשברה אחת בנווה עובדיה וגשם חודר ומקלקל את הקירות.

רפאל ביקש להודיעכם, כי מידות המרזבים הוא מסר לפחח של משואות והוא העביר אותן לפחח בירושלים.

בקשר לעיתונים: החלטנו להודיעכם, כי בהתחשב בפיזור והצורך לדאוג לעיתונים גם עבור הנשים בירושלים, אפשר לצמצם את מספר העיתונים עבורנו לפי ההצעה הבאה:

3-4 הצופה, 2 דבר, 1-2 הארץ, 1 הבוקר, על המשמר וידיעות אחרונות אפשר לוותר.

(כמובן תמיד תשלחו את הגיליון האחרון של ידיעות אחרונות עבורנו).

לעומת זה אנו מבקשים להתמיד בהמצאת העיתונים המצוירים. נוסף לזה תמציא – מאזניים, הטבע והארץ, עתידות (הוצאת מחלקת הנוער – קובץ מצויר) ואם עד כה לא נשלחה – גם חוברת ד'-ו' של "יבנה".

רצוף בזה מכתבו של יהושע שדיאל הכולל הוראות בענייניי הלול והספקה.

הוא מכין משלוחי תרנגולים וביצים.

רצוף מכתב מיוסף הור – אשר הזכרתי לעיל. 

כמו"כ מעביר צבי את דו"ח חלוקת החומרים עם הוראות לרישום לעתיד.

רצופה בזה מודעה אשר נבקש לפרסמה אצלכם.

אתם תקבלו בזה שתי חוברות של "במחננו", נא לעטוף אותן במעטפה  ולשמור על ניקיונן למען להחזיר אותן, בס"ה נדפסו 5 חוברות (כי הרי אין לנו סטנסיל) ואנו צריכים להמציאן לקבוצות בגוש, למוסדות ולשליחים. נבקש, כי אחת החברות תקבל עליה את השמירה על זה והיא תשאיל לכל אחד באופן אישי.

אנו נכין את החומר הזה ביחד עם חומר נוסף למען הוציאו בעוד זמן מה בהכפלה,

בגלל זה נבקש את כל אלה אשר רוצים עוד לכתוב עבור הקובץ כי ימציאו.

כמו"כ תשתדלו להשיג ב"הצופה" את הקלישות של התמונות אשר העברנו להם בשבוע העבר וגם את הקלישה של התמונה אשר הם פרסמו ביום השבעה. אם טרם השגתם את

התמונות של ריפמן ופוחס תשתדלו להשיגן במקום המתאים בירושלים.

ומה בקשר לשאלות אשר אברהם הלפרין הבטיח לברר עם אחד מכם ברבנות הראשית?

אני מרשה לי להזכיר עוד הפעם את עניין החשבון מיסי דב ירקוני בקופת חולים וכרטיס הקשר של לאה א.

רצוף בזה דואר לסדור ולמסירה לחברות. נא לכתוב מכתב מפורט על המצב בבית הילדים והאימהות, לא להסתפק בזה שכל בחורה תכתוב באופן פרטי, גם יתר הציבור מעונין לדעת על המתרחש בחלק השני של הקבוצה.

בעניין הפנקסנות מסר צבי, כי המאזן הניסיוני נגמר, הוא מחכה ל-10 חשבונות החסרים ואם יקבל רק חלק מהן יוכל להתחיל בעיבוד המאזן, לע"ע עבר לעבודה שוטפת ועומד בסוף נובמבר.

בקשר לסידורי בית הילדים נא להודיע אם אתם זקוקים עוד לתנורי חמום?

ישנה הצעה לסדר כאן תנור אחד מחומר מוכן, אבל היות וצריך להוסיף לזה עבודה כדאי לדעת אם זה נחוץ?         

אנו מבינים, כי דרוש שמה בחור לסידורים ואף כי לא דנו עוד במועצה בעניין זה, נדמה לי כי כל זמן ולא תבוא לכאן תגבורת רצינית לא נוכל להוציא בחורים מכאן תצטרכו להסתדר שמה בכוחותיכם אתם, מבחינה זאת לא נשלח גם את האנשים למכניקה עדינה, גם על יוסף ו. להתחשב בעבודתו בעניין זה.

החברים קראו בעניין את דברי נתן בקשר לבעיות הכספיות והאחזקה, לא כולם מסכימים לכל הנחותיו, אבל על זה קשה לכתוב כאן.

אין להשוות בכח אדם את מצבנו למצב האנשים בעיר ובמושבה, איפה שיש לאן לפנות ובמה להיאחז. בעניין השמירה, חל שינוי החל מהשבוע, אחרי שיתוף החברות בשמירה תורנית, יצא לכל חבר לשמור פעם ביומיים וזה יקל בהרבה, כמו"כ הוסדרה בעיית השמירה הקבועה, המקיפה כעת 15 אנשים. יש לקוות, כי עקב הסידורים הנ"ל אפשרי יהיה להסדיר את ענייניי העבודה בצורה יעילה יותר.

בהזדמנות הבאה נמציא לכם את השבועון אשר התחלנו בהדפסתו ולא נגמר וממנו תיוודעו על המתרחש כאן.

אנו מחכים לידיעותיכם ולתשובתכם והננו בברכת שלום לכולכם.              דוב

- - -

ב"ה    משואות יצחק                 ר"ח   א'  שבט תש"ח

          שלום אהרון. [נשלח ממשואות לנציגם בירושלים]

ברצוני לברר את עניין הייעור אצל וייץ.

מבחינת ביטחון פסלו את המקום הנוכחי של היער, ובכן יש לקבל אישור אצל וייץ להעביר כמות של שתילים למקום אחר, הצעתנו היא: המדרון הצפוני מתחת למחנה, פנינו לרפאל, שהוא מ"מ של וייץ בגוש, הוא הבטיח לברר את הדבר עם ק.ק.ל, בשביל יעילות הדבר אני פונה גם אליך, גם דעתו של "יגאל השומר" [היה מאנשי "השומר", נתמנה ע"י הקק"ל לשמור על אדמות היהודים בגוש . התגורר בכפר עציון,  עזב את הגוש באחת השיירות האחרונות.-ש.ג.]

היא שלא כדאי להסתבך עם ערביי סאפא ובעיקר אם יהיה עיכוב מצדם, נצטרך להיכנס לסכסוך שהוא כרגע בלתי רצוי.

בעניין המרזבים, החלטנו לעשות מעקות יצוקים מסביב לרוב הגגות של הבתים, זה יהיה יותר זול ויותר יפה גם מבחינת הכנסה, לא מובן לי הדבר שהאינסטלטור שנעשה לבלר למרזבים – מזמין אותם מהפחח!

האם אין אפשרות לסדר את הדבר באופן ישיר? (את הידיעה הזאת קבלתי מחיים רייך שהפחח הודיע לו על כך), דב מעביר לכם את כל המידות, לפי החלטתנו החדשה.

מה בדבר סידורי המים בכלל? מה עם המיכל?

מכונת החשמל אוכלת המון דלק על אף כל הקימוצים, אולי תעבירו את המכונה הקטנה שנמצאת אצל אהרון? היא בוודאי כבר מתוקנת, אם נפעיל אותה נוכל לחסוך בהרבה דלק. (זאת היא דעתו של חיים ר.).

יהודה פ. סידר רשימה של הזרעים וגם זבל כימי בשביל גן-בית, רצוי לסדר זאת בהקדם.

מה הסידור בשביל הפרות ובהמות עבודה? החציר מועט, רק לשבועיים, גם הקש לא יספיק להרבה זמן, יש לעשות בהקדם! חצירים או ירק, אין הרבה אפשרויות, את העונה איחרנו, בעונת פברואר נוכל עוד לעשות משהו, אם זה יצליח? לא בטוח! בכל אופן השתדלו להעביר לנו את הזרעים הנחוצים!   שלום.   חיים נדיבי

- - -

שלום לך אהרון!

אני מבקש אותך שתשתדל להשיג את חלקי הקומפרסור, כי זה מעכב את כל העבודות הקשורות בו, אינני יודע אם הסתכלת אצל "צרפתי" בביתו? אם לא נמצא אצלו, תקנה לפחות נרות (פלגים), לפי דוגמה שנמצאת אצל ברוך, נרות אפשר לקבל גם במקום אחר. אני ארשום לך עוד פעם את החלקים שאנחנו צריכים:

1.        כל חמשת הטבעות.

2.        זוג פלטינות.

3.        שלושה נרות (פלגים).

4.        עשרה ראשי מקדחים.

גם בעניין חומר נפץ עומדים אנחנו גרוע מאוד, יש לנו חוב של 50 ק"ג ואין לנו חומר, גם כפר עציון וגם רבדים השיגו מכל אחד 50 ק"ג ואינני מבין למה אנחנו לא יכולים להשיג? מובן שצריך להשיג גם פתילים.

כדאי לקנות גם פח של ארבעה גלון שמן לקומפרסור.

סלח לי שאני מטריח אותך, אבל אתה התחלת לטפל בזה.          שלך מנחם גוטמן

*

לאהרון מאיר! את יעקב ברטפלד, הנמצא בנווה יעקב, יש לשחרר. על זה דובר עם משרד הנוטרים, יש להחזיר אותו הביתה.

- - -

ב"ה                        משואות יצחק

           שלום לך אהרון!

בתקוה שאצלך הכל בסדר, רוצה אני לבקשך: בקשר למכונה הקטנה, לגמור בהקדם ולשלוח אותה. החלק מהרגולטור לא נמצא, אני מקווה שזה לא יהיה עיכוב ותוכל לעשות חלק כזה, הדבר חשוב, בעיקר, היות שהיסוד במכונה הגדולה של הלגר-מייסב השלישי מתנדנד כבר כמה שבועות, אני מאוד מפחד מזה, כעת השענתי שתי חתיכות עצים בצורה כזאת.

 

 

 

 

D8E5CA2B

כתוב לי בבקשה איך אפשר לתקן דבר כזה? אני חושב שנצטרך לעשות את היסוד מחדש ולקשור אותו עם ברזל ליסוד של גוף המכונה, חוץ מזה הכל בסדר במכונה, רק זה מאוד מדאיג אותי עם היסוד, היום אין אפשרות להעמיד את המכונה, לכן חשוב מאוד שהמכונה הקטנה תהיה בבית.

מלבד זה הקימוץ בדלק, שהוא חשוב היום לאין ערוך.

אם יש לך? אבקשך לשלוח לי קצת פקונג-אטם ודבק, או להראות לברוך איפה אפשר לקבל זאת. בתודה מראש וכל טוב.                           חיים נ.

- - -

ב"ה   כפר עציון   אור לב' שבט   תש"ח                13.1.1948

שלום חברים!

כאשר גמרתי לכתוב את מכתבי הקודם הגיעה השיירה. חשוב מאוד, כי יוסף נפגש עם אנשים שהיו ויודעים כל הפרטים על נסיעתם וכדומה, כי זה צריך לקבוע בהרבה לסידורי הדברים בעתיד. אני לא אספיק לכתוב. נודה לה' על כל חסדיו והלוואי ונזכה גם לעתיד ויעזור לנו בהשגחתו.

בגלל זה שלא כל המכוניות יצאו לא קבלנו את הדואר – מכתבי החברות ועיתונים, רק המעטפה עבורי עם מכתבי חיים ונתן הגיעה לידי, חבל מאוד על זה, אתם צריכים להקפיד יותר במשלוח הדואר והעיתונים ובפרט מכתבי החברות, הרי למותר להסביר לכם עד כמה פיגור של כמה ימים בעניין זה יכול להשפיע על האנשים, יוסף הרי אתה פנוי לעניין השיירה ולמה לא שמת לב לדבר זה? לא ייתכן שתגיע לכאן שיירה והדברים האלה לא יגיעו, פנינו לעוזי נרקיס והוא לא ידע כלום על דואר, לא צריך להוסיף לאנשינו כאן סיבות למצב הרוח.

אנו שולחים באוטו 3 ספסלים כבקשתכם.

ועכשיו אשתדל לענות בקיצור על כמה עניינים שנגעתם במכתביכם, כי אני עייף מאוד ולא אוכל לענות על הכל.

אין לנו טענות על סידור הדברים על ידכם, אנו מבינים את הקשיים ומסתגלים ומחכים בסבלנות לסידור הדברים.

1.)      האם מצאתם את התפילין ביחד עם השעון? צריך לתת אותם לתיקון.

2.)      בחבילה הזאת הייתה גם חבילה לנועם גרוסמן, בית הכרם, צריך להחזירה, כי הוא שב ירושלימה.

3.)      גם חבילות עיתונים למשלוח היו שמה, יוסף הבטיח לקבל את כל החבילה ולסדר הכל.

את השעון, אמר עוזי, כי הביא.

בקשתי כבר כמה פעמים, כי תקבעו חברה, אשר תכתוב לקבוצה סקירה על החיים, כאן כולם שואלים ואין להסתפק במה שכותבים באופן פרטי, לכל הפחות זה לא פחות חשוב מאשר סידורים שמה, אין לזלזל בדבר הזה – לציבור כאן, הוא צריך גם להרגיש טעם לישיבתו וקשר למתהווה אצלכם.

את מאמציכם בקשר להספקה אנו מעריכים.

יוסף ואליעזר מרוצים מהמשלוח האחרון.

לצבי מסרתי את כל החשבונות.

את מכתבי אנדי, אהרון מאיר, טרם הספקנו לקרוא בתכונה הגדולה כאן, מחר נעתיקם ונמציאם לייתר הקבוצות בד"כ גם את מכתביהם (בהשמטות קלות אנו מעתיקים ומעבירים ליתר הקבוצות).

בשורה על ההקצבה לביצורים מעודדת. מה שחשוב זהו עניין התגבורת. עניין השיירה היום מוכיח את הצורך גם לעניין ההר הרוסי  לתשומת לבך.

אגב, החברים הציעו כאן, כי הסוכנות תעשה צעדים אצל הקונסוליה הסובייטית וידרשו תגובה על זה, יש שמה את המנזר הרוסי, ירו על מכוניות שלנו ועל נקודותינו.

זה יכול להביא תועלת, צריך לברר את הדבר.

אנו החלטנו לא לשלוח לע"ע אנשים למכניקה עדינה עד שלא יבואו אחרים.

בענייניי היער: מסרתי לרפאל הכל, נראה איך שיסתדר, בייעור עובדים קצת, בנגריה קר בשעות ערב, אין הרבה עבודות שמה.

אתם טועים אם הנכם חושבים שיש הרבה אנשים לכל מיני עבודות, אין גם ארגון דרוש, המועצה תטפל השבוע בעניינים אלה.

את הסידור של פחים לבריכה נדבר במקום.

החלטנו להעביר 7-10 פרות עם שיירה זאת בגלל חוסר אספקה, אתם תצטרכו לדאוג להעברתן הלאה. היום לא קבלנו ידיעה בעניין זה מחוץ למכתבו של נתן, אבל אנו צריכים לנצל את הזמן.

בעניין הלול: דעתו של יהושע מזדהה עם דעת נתן, אבל יש לו כמה דרישות בשטח העבודה, אשר המועצה צריכה לברר אותן.

בעניין הצעת שלום ג.: אנו חושבים, כי המומחה צריך להגיע והדבר חשוב וחיוני ונדמה לי כי הרבי ירשה לי בעניין זה, הצעתך להרחבת השטח המוצע ע"י שלום באה בחשבון, יתר ההצעות נבחנו ואינן באות בחשבון.

מקרי היום מראים את חשיבות תכנית חוות–כהן.

יהושע שולח תרנגולים, תורידו כלוב אחד עבורכם, לא הספקנו כאן לשחוט, יוסף בדק את העניין בנדון, זה בסדר.

מסרתי לרפאל את כל העניינים, לע"ע אינו חושב לבוא לירושלים, הוא מבקש לברר את עניין משואות, שטח היער שלהם ב-600 דונם, זה לא רצוי מבחינת הביטחון, אי אפשר כמעט, ישנם שטחים ליד הבית. דרושה הסכמת וייץ לתשלום ימי עבודה בהכנת השטח החדש.

יהושע מוסיף, כי עניין הדגירה הוא יהיה גם קשה, מפני שבמקרה של פגיעה בבית האימון כפי שהיה בעת ההתקפה יכול הכל ח"ו להישרף אם יפגעו במכשירי חמום. נא לשקול את זאת. הוא גם לא יספיק להכין את בית האימון לתאריך 24.1.48.

עניין הביצורים וטלפון נעשה מאוד חיוני, בעת ההתקפה נוכחנו עד כמה זה חסר לנו, נא לסדר, כי חברות תכתובנה לקבוצה כולה על הנשמע אצלכם.

בעניין העבודה, הנה השבוע כמעט שלא עבדו. שיירות, הבטחות, התקפה, שמירה, ביצורים שוטפים ואין אפשרות להפנות לעבודה מכניסה ובכל פעם יוצאים מישהו או מישהי ותגבורת אין, לכן כל הדיונים וההחלטות נשארים למעשה על הניר והמציאות אחרת.

נאלצנו אתמול לשלוח את 5 הנשים אף כי הדבר אינו קל. החלטתנו לעתיד לא לאשר נסיעות. דרישת המועצה, כי יוסף ונדר יחזור בהקדם, אם אפשרי תיכף ומיד, כי כל בחור כאן חשוב. יש גם דעה בין כמה חברים, כי אם ישנם עוד חברים אשר אתם יכולים לוותר עליהם, עליכם להחזירם לכאן.

רפאל קיבל כל ההסברה על עניין היער ומחכה לשתילים, הוא לא חושב כרגע לנסוע העירה.

בנגריה לא עובדים כעת, הרי אין חומר הרבה, גם לטחון מחלוטה לא התחלנו, חסרים אנשים ויש גם לחסוך בדלק, המכונה עובדת רק בערב.

את הפחים עבור רצוף שטח לבריכות לא קבלנו.

עניין שטח התאנים דחוף ונא לעשות את כל המאמצים להחיש בואו של המהנדס וגם טרקטורצ'יק, זוהי ההצעה המתאימה ביותר ואפשר לחברו עם שטח שע"י הדרך, אבל יש לגשת לבצוע בכל האפשרי, אולי אפשרי היה שיבואו בהזדמנות זו או אחרת,  זה חשוב. העניין קשור והשבוע היה כבר קשור בפיקוח נפש ואין להשהותו עוד, אותו הדבר בעניין "חוות-כהן", גם בעניין הזה הראה הניסיון את חשיבות הדבר. זוהי דעתי האזרחית. המומחים בטח יגידו את דברם.

מתי תהיה המכונית שלנו מוכנה? גם זה אחד הדברים החשובים.

צבי קיבל את כל החשבונות והמסמכים שהעברתם לו, אתם בטח קבלתם את החומר שהוא העביר, בעניין החשבונות של צבי למכון: הראשון היה בעניין הוותיקים והשני עבור הסטודנטים.

רצוף כאן מכתב חשוב, נא למסרו תיכף ליוסף סגור ולא לפתחו והחשוב ותכוף נא לסדר את הדואר והמברקים הרצופים.

האם קבלתם מאברהם הלפרין שו"ת בענייני שבת?

מה בעניין מכשיר הכפלה? זה חשוב עבורנו, כמובן ביחד עם כמה שעווניות ונייר.

רוב ברכות לכולם. שבת שלום בשם כל החברה.               דוב

(לתכן הענינים)

 

- - -

ההתקפה בג' שבט תש"ח

הדו"ח של מפקד הגוש                                                                    

בלילה שלפני ההתקפה נתקבלה ידיעה שהכביש חסום ושהערבים מתכוננים להתקפה על הגוש, ידיעות כלליות מסרו על ריכוזים של כנופיות ערביות בהרי חברון.

בשעה 7 בבוקר, ג' שבט, הודיעה התצפית בכפר עציון על תנועה מוגברת של ערבים בבית אומר. נתארגנה חוליה כדי לתפוס את ההר הרוסי, משאמרה לצאת למשימתה, הודיעה התצפית, שהגבעה נתפסה ע"י ערבים, אז נשלחה אותה חוליה לתפוס את "אוכף המוכתר" והוראה ניתנה לה - לפתוח באש על כל ריכוז של ערבים שמספרו יעלה על עשרה.

אנשי החוליה פתחו באש על ריכוז שמנה 20-30 ערבים, הרגו אחד ופצעו שני. הערבים התחילו לתקוף את המשלט ולכתרו ממזרח וממערב, אנשינו נסוגו תחת אש בחיפוי של מקלע ורובים והגיעו אח"כ לכפר עציון.

בינתיים נפתחה אש משלושה עברים: מן ההר הרוסי, אשר בו קנו שביתה כ-15 צלפים והמטירו אש על המשק ומאוכף המוכתר. 300 ערבים התחילו להתקדם בעמק הברכה, הם נעו בגושים מרוכזים וללא פיזור עד שנפתחה עליהם אש רובים, מקלע ומרגמה. לאחר מכן המשיך חלק מהם להתקדם במפוזר עד 450 מטר מעמדות כפר עציון, הלאה משם לא המשיכו. למגינים נתנה הוראה להמשיך במתן אש בקצב איטי, כדי לאלץ את הערבים להאט את התקדמותם ולהיפרס במקומם, בלי לבזבז תחמושת.

בצפונו של אוכף המוכתר היה ריכוז של 200-300 ערבים, שירו על משואות יצחק. חלק פנה והחל להתקדם לאורך השלוחות בכיוון לכפר עציון, כמה מהם נתקרבו עד 350 מטר מן המשק ופתחו עליו אש מכוונת ומדויקת עד מאד, הריכוז שהחל לירות על משואות יצחק הפסיק את אשו ושימש כרזרבה למתקדמים לעבר כפר עציון, מספר התוקפים מעבר אוכף המוכתר היה מועט, מחמת האפשרויות המצומצמות לתנועה בשטח שבין הגבעה לבין כפר עציון, שהמרחק ביניהם הוא כ-900 מטר. לאחר שנורו על ריכוז זה מספר כדורים מכוונים נסוג האויב לעבר הרכס, אך אחר כך שב. השמש הייתה נגד עיני המגינים, (הדבר כבר היה בשעות של אחר הצהרים) וקשה היה להבחין בתוקפים מן העבר ההוא.

בשעה 10 לערך התקדם גוש-ערבים שלישי על הרכסים מכיוון בית-אומר, במרחק 1.5-2 ק"מ. מטה התוקפים היה בחירבת-מרינה כשני קילומטר מן הנקודה. על הכביש הראשי, כ-300 מטר מן המשתלה הממשלתית של עין-ערוב, דרומית מזרחית מחירבת מרינה, הייתה נקודת הובלה, תחנה לאיסוף נפגעים ומפגש נסיגה של הערבים.

מצב זה נמשך כל היום, הערבים ניסו להתקדם, הפסיקו, וחזרו וניסו לסירוגין, עד 5 בערב, תוך המטרת אש חזקה. עם חשכה נסוגו לחירבת מרינה ולנקודת הובלה ומשם חזרו במכוניות לכפריהם, מכוניות משא עמוסות לעייפה יצאו בכיוון לחברון. בשטח זה לא נשארו פצועים או הרוגים ערביים כלשהם, יש לשער שנגרמו לתוקפים כ-15 אבדות בנפש מפגז מרגמה בעמק הברכה ומאש של נשק קל שכוון לערבים באוכף המוכתר.

כשנתקבלו הידיעות על ההכנות להתקפה הוחלט לשלוח 15 סיירים לסביבת הכביש הראשי ירושלים-חברון לסיור ולאבטחה, הסיירים הגיעו לכביש לפנות בוקר ועם שחר החלו לסגת, לאחר שנסוגו קילומטר אחד לערך הבחינו האנשים בתנועה על רכס חירבת-סאוויר, אף הם הבחינו בהם, אך כיוון שהשטח היה מלא ערבים חשבום לאנשיהם. כיון שכך, החליט המפקד לסגת לעין צורים ולא לכפר עציון כפי שנקבע בתחילת התכנית, אך כשעברו את הרכס שליד הכביש ונכנסו לגיא הרחב (שבין עין צורים וחירבת אל-הבון) כבר החל היום להאיר ונתבררה לערבים זהותם והם נתקפו באש מחירבת סאוויר. הסיירים לא השיבו באש ונסוגו לחירבת זכריה במבנה מתאים בחיפוי המזקף שהיה בה.

חירבת זכריה הוא כפר קטן ובו כמה בתים קטנים ובנין אחד גדול יותר, הסיירים הצטרפו לאנשי המזקף במקום, תפסו את החירבה והבטיחוה היקפית בהשיבם אש לעבר הערבים שהתקדמו על רכס חירבת סאוויר, התוקפים התקדמו תחילה בצדו הדרומי של הרכס, אך לאחר שהותקפו באש מכונת ירייה מכפר עציון עברו לצדו הצפוני. עד לצהרים נראתה תנועת ערבים על שלוחה זו בכיוון ל"גבעת העץ".

מעין צורים הודיעו למטה הגוש שתוקפים את נקודתם ביריות, אחר כך נתברר, שנתקפה באש מן הגיא שממערב לחירבת אל-הבון על ידי כ-200 ערבים שלא ניסו להתקדם. למפקד הסיירים נתנה הוראה לעבור לעין צורים, הם יצאו בכיוון לעין צורים תחת אש חזקה בחיפוי אנשי המזקף, השעה הייתה 12.00 לערך, הערבים שהבחינו ביציאת הכוח מן החירבה התחילו להתקדם אליה, הם מנו כמאה איש שנעזרו בחיפוי שני מקלעי ברן ואחריהם בא כוח רזרבי שמנה אף הוא כמאה איש. מפקד הכוח הנייד ברבדים שלח רץ ופקד על מפקד כוח הסיירים לחזור לחירבה ולהחזיק בה, מאחר שנתברר לו שההתקפה העיקרית מכוונת לכיבוש חירבת זכריה, הסיירים הספיקו לחזור לחירבה.

הערבים הסתתרו במחסה המדרגות במעלה ההר לחירבה כשהם נערכים להסתערות והציבו מקלע לשמאלם באמצע המדרון הצפון-צפון-מזרחי של "גבעת העץ", המקלע הטריד את המגינים באש בלתי פוסקת, באש זו נהרג יהושע מרקס. נשלח רץ למסור תשדורת על כך לאחת הנקודות, עם יציאתו נפגע האיש בידו, אך משנשאל אם יוכל לבצע את משימתו ענה בחיוב, הוא רץ כל עוד רוחו בו תחת אש הצלפים הערבים כשחבריו מחפים על תנועתו, כשהגיע לשער הנקודה נפל, אך ידי חברים נאמנות קבלוהו והוא מסר את התשדורת, אז נשלחה תגבורת של אנשים, תחמושת ואוכל, תחת חיפוי חזק הגיעו אלה לחירבה.

ב"גבעה הצהובה" נמצאו כל הזמן כמה אנשים ומקלע, שפעלו נגד הערבים שהיו ב"גבעת העץ", מבין אלה נפצע אחד שהורד למשואות יצחק. המרחק בין שתי הגבעות הנ"ל, המצויות משני עברי הדרך הוא 250-300 מטר לערך, השטח ביניהן היה פנוי מערבים, הואיל ואלה מהם (כ-40 במספר) שניסו בשעות הבוקר לנוע בו, כדי לתפוס את ה"גבעה הצהובה" או כדי לתקוף את רבדים ואת עין צורים מכיוון מערב, נתקפו באש המזקף.

מפקד הכוח הנייד ברבדים אריה ט. הודיע, שהוא רואה אפשרות לתת מכה נגדית, לאחר שהדבר נמסר למפקד הגוש, נתנה הוראה למחלקה מוקטנת, לצאת למכה נגדית.

כוח המכה הנגדית, בגודל של שתי כיתות, אחת מרבדים ואחת מהפלמ"ח, יצא בשעה שתים אחה"צ, ברשותם היו שני מקלעים, רובים ותתי"ם. כיתה אחת עם מקלע תפסה עמדה על האוכף שליד הדרך לעין צורים ולרבדים מול "גבעת העץ", דרומית מערבית מן החירבה ובמרחק של 150 מטר ממנה, תחת חיפוי האש של כיתה זו (שהערבים כמעט שלא הבחינו בה ובאשה מחמת רעש היריות מכל עבר) התקדם יתר הכוח ותפס עמדה ב"גבעת העץ", בלי שהערבים השגיחו בתנועתו. הערבים לא הבטיחו את אגפם השמאלי, הואיל וריכזו את כל מעייניהם בהכנת הסתערות על החירבה, נשמעו קריאותיהם "עליהום" ו"ג'יהד" ועוד, אותה שעה כבר היו קרובים למדרגת ההר האחרונה, שנתנה להם מחסה בעמידה. חלקם נתכוון, כנראה, להסתער מדרום וחלקם מדרום-מזרח. מקלע ערבי ולידו קבוצה בעוצמת כיתה נמצאו, כאמור, במדרון הצפוני -צפוני-מזרחי של "גבעת העץ" והיו מטיחים אש במגינים.

הכוח שהגיע ל"גבעת העץ" קרא אליו את כיתת החיפוי, מעמדתם נתגלה לעיניהם המקלע המרתק המזרחי של הערבים, שנמצא בבית בודד קטן באמצע המדרון מערבית מחירבת סאוויר. כ–50 ערבים היו אוכלים תפוזים מאחורי מחסה וחיכו עד שיגיע תורם להתקדם אל החירבה, אנשינו פתחו במלוא עצמת האש בכיוון המקלע שהוצב בבית הבודד והרגו לפחות 25 מן הנמצאים לידו, אלה מהם שלא נפגעו נסוגו לכיוון מטה ההתקפה הערבי, שנמצא בבוסתן בחירבת סאויר. (שם הופיע בשעות הבוקר הג'יפ הלבן המפורסם של מפקד הכנופיות עבד-אל-קאדר-חוסייני). כל אותו הזמן ריתק הכוח שבחירבת-זכריה את הערבים ובכך סייע לכוח המסתער וגרם אבדות לתוקפים, אחרי כן גילה כוח המכה הנגדית במרחק של 60 מטר מהחירבה 100 ערבים, שהתכוננו במחסה של מדרגות ההר, להסתערות על החירבה ותקף גם אותם בכל כוח אישו, הם נדהמו, הואיל ולא ידעו מהיכן באה האש ולאחר ש-20-25 מהם הושמדו (ממרחק 200 מטר לערך), נסוגו בבהלה דרך הוואדי לכיוון הבית הבודד שבחירבת-סאוויר, ששימש כפי הנראה כנקודת איסוף. פצועים והרוגים רבים נישאו על ידי חבריהם. כוח המכה הנגדית התקדם בחיפוי עצמי ובחיפוי הכוח שבחירבה לכיוון הזה, אך לאחר שהבחין בתכונה ערבית להסתערות נגד נסוג בזחילה. הערבים הסתערו על עמדות ריקות. אנשינו שהיו אותה שעה כ-200 מטר משם, שכבו כשעה וחצי תחת אש בלי שהשיבו עליה כלל, חוץ מן המקלע שירה באש בודדת, מתוך כוונה לא לגלות לאויב את מקומו של הכוח. אותה שעה לא מנו אנשינו במקום אלא כ-12 איש, מפקד-כיתה נהרג כשפקד לסגת לפני הסתערות הערבים, מקלען אחד נהרג, 2 מקלענים נפצעו קשה, מקלען אחד נפצע קל, חובש המחלקה ששימש גם כמקלען נפצע ברגלו, הוא חבש והוציא שני פצועים מקו האש ונשא על גבו את נשקו ונשק חבריו הפצועים, רק בהגיעו לתחנת איסוף הודיע כי גם הוא פצוע.

בשדה לא נשאר אפילו כלי נשק אחד משל הפצועים, הבריאים מבין האנשים נשאו את הפצועים וההרוגים על נשקם, הפצועים וההרוגים הועברו אל "העץ" ששימש נקודת איסוף. כוח המכה הנגדית סיים את מלאכתו בשעה חמש וחצי. הקרב נמשך כשעתיים, וכשעה וחצי שהו בשדה בלי שירו, עם חשכה נסוגו אנשינו לחירבה בהבטיחם את עצמם היקפית. הפצועים הורדו לרבדים. בחירבת זכריה נשארו שתי כיתות.

בשעה 4 לערך תפסו 20 צלפים ערביים עמדה בשלוחה המצויה צפונית-צפונית-מערבית מעין צורים. כ-500 מטר מגדר הנקודה ופתחו באש מדויקת על רבדים, מאש זו נפצעה בחורה אחת. ברדת הלילה נסוגו הערבים לנקודות ההובלה שלהם ועזבו את השטח מי ברגל ומי ברכב, בלי שהפיקו את זממם.

- - -

למחרת נשלח לנשים ברטיזבון – המברק הבא :

ד' שבט תש"ח

לחברות ולילדים בירושלים שלום רב.

היה לנו אתמול יום רציני וגדול. ההתקפה ארכה מ-9:00 בבוקר עד 6:00 בערב. היא התחילה בעין צורים, עברה לחירבת זכריה, לרבדים ולכפר עציון.

התקפת נגד עזה הצליחה להדוף את המתקיפים, מעריכים שהיו כ-500 במספר, אח"כ הערבים התפזרו בשטח ואספו גויות רבות, היו להם עשרות הרוגים והמון פצועים.

עמידת אנשינו הייתה נפלאה, כולם חזקים ואיתנים, גם עלינו הומטר מטר כדורים במשך שעות, בעזרת ד' אף אחד לא נפגע, רק הפרה "שפע" שבניגוד לפקודה הסתובבה במחנה חטפה כדור ונהרגה. נשק המגן פעל ביעילות לא בזבזנו הרבה תחמושת.

הראינו לערבים את יכולתנו ואת יעילות הנשק שלנו. למזלנו הם ברובם חסרי ניסיון צבאי. בזמן הקרב סופקה לכל העמדות ארוחה קלה ובערב אכלנו ארוחה חמה. הבוקר עסקנו בהשלמת הביצורים. כל זמן ההתקפות חשבנו עליכם וזה הוסיף לנו עידוד, טוב שפוניתם מכאן. כוחנו אתנו, תפילתנו שה' יעזרנו וישמרנו מכל רע. שלום מכל החברים.

כן פורסמה באותו יום בעיתון "הצופה" ההודעה הבאה :

כל חברי גוש עציון מבקשים למסור לכל חבריהם וידידיהם ,

כי שלום להם .

- - -

 ב"ה      כפר עציון                   יום חמישי ד' שבט  תש"ח 

לכל חברינו וחברותינו שלום וברכה!

בהזדמנות הנני מעביר לכם בזה מכתב קצר.

היה לנו אתמול יום רציני וגדול. ההתקפה ערכה משעה 9 בבוקר עד שעה 5-6 בערב. הוקפנו כל הגוש מכיוון אוכף המוכתר, וואדי פירטרום, ההר-הרוסי ומכיוון העץ, ע"י בית זכריה.

ההתקפה התחילה בעין צורים ועברה אח"כ לכפר עציון. הרצינית ביותר הייתה על האנשים אשר ישבו בבית זכריה ורבדים, הם הצליחו להדפם הודות להתקפת נגד עזה. הערבים התפזרו והוציאו גוויות רבות. אנו מצאנו 6 הרוגים. מהצבא הודיעו על 8 הרוגים ועל 16  פצועים קשה רק מהצד ההר הרוסי וואדי פירטרום, מלבד זה חושבים שהיו עוד הרבה הרוגים, בכל אופן כמה עשרות, פצועים המון. מעריכים שהשתתפו בכל החזיתות כאן 500 - 1000 ערבים. דעה אחרת שיש לה על מה לסמוך אומרת, כי ביחד עם אלה שבאו לשלול שלל היו 1100.

עמידת אנשינו הייתה נפלאה, כולם איתנים, החזיקו מעמד יפה וידעו איך להסתדר בתפקידיהם וגם היו זהירים מאד, על אף שעל כל המחנה הומטר מטר כדורים מכל עמדות הצלפים במשך שעות, הודות לעזרת ה' אף אחד מאתנו לא נפגע, חוץ מהפרה "שפע" שהסתובבה, בניגוד להוראות, בחצר ולא שמרה על חוקי הזהירות, נהרגה.

בשום מקום לא הצליחו הערבים לעבור את הרכסים ולהתקרב למחנה. נשק המגן פעל ביעילות רבה. לא הוצאנו הרבה תחמושת. היום זיכו אותנו בנתח ציוד יפה, כנראה מתנה מת"א. עם בוא הערב שותקה החזית והערבים ברחו, הם למדו להעריך יפה את יכולתנו ואת יעילות הנשק שלנו. מת1ך הסתכלותנ1 אפשר להעריך, כי מועטים אצלם האנשים בעלי ניסיון צבאי, לא שמרו בכלל על חוקי החזית, הלכו בעדרים, גם זה סימן טוב עבורנו. הלילה עבר בשקט, אף כי השמירה הייתה מוגברת, האנשים הספיקו כבר לנוח קצת. בזמן הקרב סופקו לכל עמדה אוכל וציוד ובערב אכלנו ארוחה חמה.

הבוקר האנשים נחו ועוסקים בעבודות שונות במחנה ובעיקר השלמת הביצורים.

מחוץ לפרה שנפגעה לא היו לנו שום נזקים בתוך המחנה. כל זמן ההתקפה מחשבותינו היו אתכם וזה הוסיף גם עידוד בעמידה, טוב עשינו שסדרנו את ההעברה, זה הוסיף יעילות לפעולתנו. אל תדאגו לנו, כוחנו אתנו לעמוד הלאה וה' יעזור לנו וישמרנו מכל רע. שיא היום הייתה התקפת נגד שערכה קבוצת בית זכריה ורבדים, בס"ה 16 בחורים נגד המון רב של ערבים, התקפה זאת הייתה הפתעה עצומה לערבים והם נסוגו בבהלה ובהרמת ידיים, בחורינו דפקו בהם בלי רחם. ההתקפה הזאת הצילה את עין צורים ורבדים והייתה מפעל הגנתי נועז, גם אנו, כבכל קרב, נבנינו בהתקפה זאת. שלושה בחורים, שנים מרבדים ואחד מהסטודנטים, שלמו בחייהם תמורת הצלת הנקודות, עוד 2 פצועים קשים. אנו מקווים שבירושלים יצליחו להציל את חייהם. עוד מספר פצועים קל ושריטות, שלומם טוב. כבוד ויקר לחללינו אשר עמדו בגבורה בתפקידם.

עכשיו הגיעו כמה משוריינים עם נשק רציני של הצבא והמשטרה, אם כי הם הגיעו כבר לאחר הכל. הרי עזרתם, ולו רק בהעברת הפצועים, רצויה לנו.               דוב

- - -

ב"ה כפר עציון יום שישי   ה' שבט    בשעות הבוקר    תש"ח

לחברים ולחברות שלום!

שלחתי לכם אתמול סקירה על מה שעובר עלינו. יעקב כותב גם דו"ח ופורת יוכל לקראו, אני כבר לא אכתוב יותר בעניין זה. הלילה עבר בשלום ובשקט. הכל בסדר אצלנו.

וכעת לעניינים מעשיים.

הפחח של משואות העביר אתמול את מידות המרזבים, הסדירו את זאת.

נא למסור בעיתון "המשמר" מודעה: "לרבדים ולמשפחות השכולות בנפול בניהם בקרב על ביטחון הגוש ניחומים. כפר עציון".

ועכשיו לנתן: חושבני, כי אחרי ההתפתחות האחרונה יש מקום לדרישה נמרצת, מאת הקיבוץ הדתי והמרכז החקלאי, לגיוס אנשים מהנקודות לעזרתנו, ככה היה גם בימי טירת צבי ומצבנו לא פחות חמור כאן, יש לדרוש עזרה בין קיבוצית להפסדים הכספיים אשר סבלנו בימים האחרונים עם שריפת או גזלת התרנגולות והריגת שתי הפרות וביטול הרבה ימי עבודה בימי ההתקפה ולאחריה. לפי המקובל או שהיה מקובל בקיבוץ, יש מקום לדרישה כעין זאת.

מרדכי א. מציע לנתן לברר אם אין אפשרות לנו לפתוח תיבת דואר בת"א וכל הדואר יכוון לשם ועם הורדת העיתונים לסדר את משלוח וקבלת הדואר, זה היה דבר חשוב מאוד. הניסיון של אתמול מעודד, יש רק לדאוג לאריזה טובה.  

על חלק ממכתבכם עניתי כבר בשיירה הקודמת וכעת אוסיף רק דברים תכופים.

לחיים תודה על סידור הדברים. אני מצרף לך בזה רשימת הבולים שקבלנו, נא להודיע אם זה מדויק, כי חשוב לנו לדעת את הדבר.

את העיתונים והחוברות וגם כל הדואר שנצטבר בזמן האחרון נא להעביר עם מוסרי כתב זה. מהאספקה ששלחתם באחרונה היינו מרוצים, יישר כוח.

נא להודיע ולסדר את עניין העברת הבהמות, אבל צריך לדאוג לסידורים מתאימים. הניסיון בעת ההתקפה הראה, כי זה לא כל כך דבר קל להחזיק כאן בהמות ובעיקר כי אין אספקה, אם כי הודעתי לפני זה משהו בעניין הלול, נותן המקרה האחרון יסוד לחשוב בעניין זה.

את המכתבים - מכתבי אהרון אנו מעתיקים וממציאים לשלושת הנקודות. נא להודיע אם טיפולכם משותף גם לרבדים ויש להמציא להם גם העתקים.                דוב

35D41809

לאחר הקרב בג' טבת - ברכת חטיבת עציוני למגיני גוש-עציון

ב"ה  כפר עציון                           ד' שבט         15.1.1948

היום יום ה' לפני הצהריים ביקר במקום הקצין דוגין מפקח משטרת חברון, לפי בקשת הערבים לתת להם להוציא את גוויותיהם מהאזור, אמר לנו שהערבים סיפרו לו שיש להם 8 הרוגים ו-3 נעדרים אותם הם רוצים לקחת.

לפני שסיפר לנו את הדברים הידועים לו, ביקש שנגיד לו בתור ידידים, הוא לא ימסור זאת הלאה, האם אנחנו התקפנו את הטקסי בקילומטר ה-17 בבוקר, מסרנו לו שאיננו יודעים כלום, כי לא היינו שם. בחצר מצא חתיכה מקופסת תחמושת שהגיעה אלינו באותו בוקר, מסר לנו באזהרה ידידותית שאסור שדברים כאלה ימצאו בחצר.

ידיעות שמסר לנו על ההתקפה:

יום לפני זה הגיע למרכז חברון ערבי מבאר שבע, אינו יודע את שמו, והלהיב את הקהל שאסור להשאיר בתוך האזור הערבי של חברון יישוב יהודי המונה כאלף עד אלפיים איש, כי זה יגרום לחלוקת האזור וכו'. רבים מהצעירים התאספו אליו והתחילו לארגנם להתקפה, בהתקפה היו ערביי ערטאס ובית סחור, שם יש כנופיית ערבים גדולה משבט בדואי ויש ביניהם הרבה חיילים משוחררים ומצוידים בנשק חדיש, יש להם כמה ברנים, נוסף לזה היו אנשים מבית פאג'ר, בית אומר, צוריף, נחלין, אל חאדר, בית לחם, חברון והתעמרה. בין ההרוגים יש מכל כפרי הסביבה, הוא משוכנע שיש הרבה יותר הרוגים, אך ערביי בית סחור ותעמרה לא ישאירו בשום פנים גוויות, אפילו אם יצטרכו למות בעד זה, גם ייתר הערבים משתדלים לסחוב אתם את הגוויות ולא תמיד מגיעים אליהם.

נוסף להרוגים הודיעו רשמית על 24 פצועים קשה, שבקשו עבורם באופן דחוף מקום בבית חולים, אולם לא היה מקום עבורם, המקום היחיד בבית חולים הוא בבאר שבע, אך שם יש להם צרות משלהם. עתה כל כפרי הסביבה מלאים עם פצועים.      

ביום ההתקפה ראו ערבים נוסעים במכונית משא ואוטובוסים בכיוון זה, בכל מכונית היו כ-40 ערבים להם היו כ-10 רובים. לפי הערכתינו השתתפו בהתקפה כ-1000 ערבים עם כ-250 כלי נשק. לפי דעתו ההתקפה לא הייתה מאורגנת היטב, הייתה זו פעולה המונית.

מצב הנשק והתחמושת בסביבה ירוד, האנשים סבלו מארגון לקוי, פרט להבאת אנשים במכוניות. האנשים הפצועים הוכרחו ללכת רגלי עד לבאר שבע. (היו בדואים גם בסביבה זו). הפצועים קשה מאוד נשארו בכפרי סביבה.

לו נודע על ההתקפה לפני הצהריים, כששוטר ערבי סיפר לו על יריות בסביבת כפר עציון והתקפה על מכונית טכסי ערבית, אך לא ידע פרטים האם זאת התקפה רצינית. בצהריים רקדו המונים ברחובות, שכפר עציון ורבדים נמחקו מעל פני מפת ארץ ישראל. הוא התקשר תיכף עם המרכז בירושלים, משם הודיעו לו שאמנם מתקיפים את כפר עציון, אך לעת עתה הערבים לא מעיזים להתקרב. הוא התקשר עם הצבא בחלחול, עמדו שם במצב הכן להגיש עזרה במקרה שיהיה צורך. כמעט במשך כל הקרב (היו לבושים כנכבדים ערביים) הם מסרו מפעם לפעם ידיעות למרכז בירושלים.     יעקב אלטמן

- - -

 

 

למועצה

מיששכר.

        הנדון. מערכת פעולות שהתקבלו כתוצאה מההתקפה על כפר עציון.

ביום ג' 13.1 הותקפה שירה שעשתה דרכה בין כפר-עציון לירושלים, נהרגו שני אנשים. מפקד היחידה בכפר–עציון קבל פקודה לארוב בכביש חברון ירושלים ולפגוע בכל מכונית ערבית העוברת. יחידת מארב יצאה בו ביום ולמחרתו ופגעה בשתי מכוניות.

ביום ד' 14.1 התקבלה הידיעה על התקפת ערבים, כאלף במספר את גוש כ"ע. נשלחו קריאות לעזרה ופנו בבקשה להביא צבא לעזרה. התקבלה ידיעה שכמות התחמושת אוזלת. בו ביום הוחלט להעביר יחידה שתעשה דרכה ברגל לכ"ע  כדי להעביר עזרה רפואית, תוספת תחמושת ותגבורת באנשים. נבחרה דרך בין בית-וגן [מירושלים] לכפר-עציון. על היחידה היה לצאת ביום ד' בשעות הערב המוקדמות על מנת להגיע עם בוקר לעין צורים.

מספר אנשי היחידה היה 35. ביניהם 18 אנשי חטיבה ואנשי חי"ש. הם היו מצוידים ב 4 מקלעים, 16 רובים וכ 20 תת מקלעי סטן. היחידה נשאה עמה ציוד רפואי לפצועים שלא הועברו בגלל קשי התחבורה מכ"ע לירושלים למרות הדרישה הבלתי פוסקת מעוזר נ. מכ"ע.

מפקד היחידה – דני (בנימין הישן) שעד לפני כשבוע שמש בתפקיד של מפקד החבל בכ"ע, וכן 2 מנגדי חטיבה ו 2 מנגדי חי"ש, צורף גם חובש חטיבה השיך לפלוגת כ"ע.

לאחר ההתקפה בג' שבט שולח המחוז למפקדת ההגנה – החלטתו על שליחת שיירת הל"ה בפיקודו של דני מס

(לתכן הענינים)

 

- - -

הל"ה

ה' שבט תש"ח

המחלקה, מצוידת בחומרי רפואה ותחמושת, נשלחה לסייע לגוש עציון הנצור בפיקודו של דני מס, יצאה לראשונה בליל ד' שבט משכונת בית וגן בירושלים, כשראו שלא יוכלו להגיע לגוש בשל השעה המאוחרת חזרו לבסיסם. למחרת ה' שבט תש"ח, יצאו מהר -טוב (בית-שמש) 38 לוחמים, בדרך נקע האחד רגלו וחזר לנקודת היציאה בלוויית שני לוחמים אחרים. 35 לוחמים המשיכו בדרכם, לעת בוקר נתגלו בסמוך לכפרים ג'בע וצוריף, נסוגו לאחת הגבעות וכותרו ע"י הערבים. ניהלו קרב שבסופו הוכרעו כולם, עד האחרון שבהם. הגופות המחוללות נאספו ע"י הבריטים. נקברו בקבר אחים בכפר עציון.

רק לאחר כיבוש כפר עציון מחדש, במלחמת ששת הימים, ניתן היה להשלים את חקירת פרשת נפילת הל"ה. למרבה האירוניה הסתבר ש"גבעת הקרב" הייתה כל השנים בתחומי מדינת ישראל.

 

msotw9_temp0         

 

במתאבלים – חבר הנקודות ומגיני גוש עציון

שאול רז

 

219FD2A8  829EB674

    CF0FD6F6

התפרסם ב"הצופה" – בשלושים לנפילת הל"ה

- - -

 

 

 

שאול רז     זכריות     עיתון "הצופה"  - שלושים לנפילת הל"ה

לזכרו של דני מס הי"ד

שיבתו של מפקד

ביטחון, פשטות, נכונות – כל אלה הביא עמו אלינו. צנוע ושקט היה. רבות שאלו האנשים "מי זה דני?" כי עשה את ה"עבודה" בחריצות נמלית ובצנעה. בלילה וביום ראשו ב"דברים": הבטחת שיירה, ביצור הגוש, גיוס כל כישרון וכוח ליום ההתמודדות. הוא לא התיר שרוך נעליו אף בלילות כל זמן שהיה בינינו.

בלילה אחד, ליל סער וגשם, מחר צריכה לבוא שיירה, ישב דני עם ידיו על ברכיו וחשב. "הם צריכים להגיע לקבל הוראות לפני צאתם לדרך, חלק מהסיור לא חזר".

גשם טורד ירד בחוץ וערפל כבד רבץ על הכל, לא ראו לצעוד כמה צעדים באפלה, הוא התעטף במעיל הגשם הגדול והרכיב כובע על ראשו, לקח פנס ביד והלך ...

רבות בלשתי אחריו, בעמדי בעמדה באותו הלילה והוא הגיע. במקום להטריח את חייליו – הטריח את עצמו.

ואחרי זה הלך מאתנו בתוקף צוו וקשתה עלינו הפרידה, כי אהבנוהו.

ושוב החזיר הגורל אלינו, הוא שב עם מחלקה שלימה ולנצח נשאר אתנו.

ל"ה מהל"ו של דורנו . . .

 

ל"ה עצים

גדל בית הקברות . . . הא, ימי רצח! אוגר המוות, אוגר המוות כבימי אסיף אלומות חיי בחורים ואלה שעוד בחיים יודעים כי יש המשך, כי בלבבות נשארה מילה, מראה זיכרון. הם גם יודעים כי לחיים עצמם יש המשך.

חולפים הימים ומצטרפים לשורת העבר, שמש עולה ויורדת, גדל בית הקברות, גדל כבר יותר מדי . . .

כצעיף שקוף נמתח האבל על הפנים ומשתקע באישוני העיניים, אנשים צעירים וכבר כה רבות על סף קברות עמדו. נוגע האבל, נוגע בנפש ומעלה אקורדים נוגים ואפלים, כנצח החיים נצח החידלון ויש לו לחידלון נימות פנימיות, על כן יהגו בחורים על השארת הנפש. אולי בן ימשיך בדרך? אולי חברה תישא את הזכר בלב? יש משהו... יש השארת  הנפש - - - הדבר נעשה ברור וודאי דווקא על סף הקבר.

נטעו אורנים רבים כבחורים שנפלו והם יפים להפליא, רעננים וחסונים, "פעם יהיו מהם עצים", ניצבים הם בחורשה כבחורים בשורה: ירקרקים, ישרים, רטטניים, נושאים הם עליהם חיי אנשים, הוטל עליהם להמשיך בקיומם של בחורים . . .

לואטת החורשה ברוח ליד שער הכפר לצד הדרך, מעבר מזה ל"ה עצים ומעבר מזה ל"ה בחורים.

יש משהו בהשארת הנפש . . . זה וודאי, זאת יודעים רק החיים.

 

בתוך השיממון

זה חודשים לא ראית פני ילד בחצר, מתנדנד מגויס על הנדנדה וטוב לו, פה ושם מציץ צעצוע מופקר: עגלה, דלי, חתלתול, בתים ריקים דוממים, כאילו רוצים להעלות בזיכרונם: "איך זה היה לפני חודשים, כשהכל המה מבכיות וצווחות של ילדים?"

לא עוד יעברו דמויות צחורות של מטפלות היודעות את ערכן בשביל המוליך למטבח, לא יתלו עוד חיתולים של פעוטות בחצר וגם את האור המרקד בחדרי התינוקות בלילות, את אור פנס הכיס השומרת לא תראה.

שקט. הכל מתוח ומאזין, אף ביקורי השומרים במטבח חלפו, רק רוח תהום בדממה ותדפוק על דלת פתוחה ותרקיד פחים במורד הגבעה. לא בכי ולא צחוק, רק רצינות של גדולים המציצים בעיתון ומונים קרבנות וצפייה למכתב.

והנה לתוך השיממון נקלע מכתב של ילד, במכתב פסוקים מהמקרא שנדמה לך כי יש בהם רמז ויש בהם אות . . . פרח אדום מקשט את הפתק, ציפור ירוקה בפינה וקרני שמש צהובות ביניהם. יקר הפתק בתוך השיממון, כבבואה של עולם שחלף, לכן הוא עובר מיד ליד בין העומדים בחפירה ומגשר על תהומות הדמים.

ילדים יודעים את בני הכנף והפרחים יקרים להם והשמש אהובה עליהם מאוד, בתמימות יספרו על פלאי הבירה ויתגעגעו בגמגום ילדותי על ביתם שנעזב ועל הורים שהופרדו, לתוך השיממון נקלע מכתבו של ילד מעיר הבירה. הפכו הגדולים את העיתון על פניו ונאחזו בציפור שבמכתב, אז גם ראו שוב קרני שמש גדולות על ה"אוכף" והגו שוב על לבלוב של מטע ועל צווחות שהיו פעם.

- - -

דוד בן גוריון . ראש הממשלה ושר הביטחון . (מתוך מכתב להורים השכולים) .

. . . איני יודע אם הייתה בצבא ההגנה לישראל או באיזה צבא שהוא בעולם מחלקה שריכזה בתוכה יותר תפארת האדם וגבורת תום ואושר נפשי ממחלקה זו, שתעמוד לעד בתולדות עמנו בשם "הלמד הא".  היו הרבה עלילות גבורה ותפארת במלחמת הקוממיות. עלילת הל"ה הייתה אולי הטראגית ונוראת ההוד אשר בכולן, וכל נופך שנוסף על חייהם ודמותם של הבנים היקרים האלה מעשיר עולמה הנצחי של האומה.

. . . כפירי ישראל אלה מיזגו בתוכם משובת נעורים, הוד עלומים, חכמה עליונה,  וגבורה עזה ממוות.

למות – אין דבר, אם אך יודעים בשביל מה ומדוע – רשם אחד מהם ביומנו זמן קצר לפני נופלו.

לה

 

מתוך ספר הל"ה

- - -

למחרת הופיע פקודת יום בחי"ש

סודי בהחלט                                                                                        פקודת היום

מטעם: שדמי: מפקד הגדוד הראשון של חיל השדה

19 בינואר 1948                                                                          מס' סידורי (כולל כח-לג)

כח. פקודת יום מיוחדת מטעם הפיקוד העליון.

ההתקפה ההמונית על גוש עציון (ג' שבט) שנערכה על פי החלטה מיוחדת של הועד הערבי העליון –                                   

 נכשלה ונהדפה בכוח ובגבורה ששברה את רוחם של התוקפים הרבתה חלליהם . . .

 עמדתכם ויכולתכם לכבוד לנו ולאומה.

 פקודה זו נשלחת אליכם ביום בוא תחלקו את הכבוד האחרון לחבריכם אשר חשו לעזרת גוש עציון

 הנתקף. הם נתקלו בדרכם הקשה במארבים שהזעיקו המונים. הם עמדו בגבורה ונפלו בקרב.

 - דמם יפקד.

 אחים – האבל והכאב מהולים בחרון. נכבוש הכאב ונחשלו לכוח איתנים. נשבור כוח האויב ונגונן                         מפעלנו ועצמאותנו . . .

אגדת הל"ה. יורם טהר-לב.

- - -

אגב, שמי – שילה נקרא ע''ש שלשה מאנשי כפר עציון שנפלו בשיירת העשרה - 'י'- ושמם התחיל באות 'ש' (שלום קרניאל, שלמה קלפהולץ, ושמואל קניקסברג) ועל שם הל'ה. את הצירוף עשה יהודה לחוביצקי-לביא שניצל בשיירת העשרה, בהעמידו פני מת, הועבר לירושלים וכך ניצל ואבי אישר בקשר את הסכמתו לקריאת השם.          

ב"ה     כפר עציון               ז' שבט   תש"ח              18.1.1948

לחברינו בירושלים שלום רב!

ח. י.                                   

קבלנו את שני מכתביו הקצרים של חיים צ. והננו לענות עליהם.

על מהלך ההתקפה כתבתי כבר ביום החמישי. יעקב רשם סקירה כללית וטופס אחד הימנו אני מעביר אליכם.

אנו אוספים כאן פרטים שונים לשם סדור תיאור מקיף.

מה נשמע בחזית המוסדות? האם אחרי כל מה שעבר חדרה כבר ההבנה לצרכינו התכופים? תגבורת, ציוד, שדה תעופה, בית חולים וכו'? והאם המרחק מהחלטות עד לבצוע יהיה רב כמו עד כה? או אולי ינסו להתאימו לפי קצב התפתחות העניינים?

כל הדרישות הנ"ל, גם כשהן חיוניות כשלעצמן, רב ערך בצוען המהיר לשם עידוד הרוחות בין הציבור בנקודותינו, אשר בימים האחרונים נגדשת שאת הצער שלנו במידה מרובה.

עם קבלת הדואר והעיתונות וכל יתר הדברים ששלחת שמחנו מאד, כל סימן של קשר עם העולם היהודי יש בו לעודדנו וכל עיכוב בעניין זה השפעתו שלילית.

המועצה עומדת על דרישתה לשובו של יוסף ו.

ועכשיו לכמה עניינים סידוריים:

נא לסדר באופן תכוף את זרעי הצנון והצנונית שהוזמנו.

השעון נתקבל, אבל לא ברור עוד אם תוקן די צרכו.

חשוב מאד כי תעבירו לכאן סכום כסף מסוים, כי אי אפשר להשאיר משק בלי כסף, לפני ימים מספר נזדקקנו לסכום מסוים והיה קושי בהשגתו.

אח הסכום של אופנהיימר יש להחזיק על חשבון מיוחד של מפעל זיכרון.

בזה הננו מעבירים לכם את המכתבים וחבילות לשם סדור הדואר, נמצאת גם חבילת מכתבים שיש להחזירם לפי הרשום על המעטפות.

נא לקנות גיליונות: הארץ, הבוקר, משמר – מיום ד'-ה' שבט, 3 (בהם נמצאים התיאורים על ההתקפה) ולארזם במיוחד ולרשום "לידי דב קנוהל". העיתונים דרושים עבור ארכיון הקבוצה והם אינם ברשותנו.

בשם ועדת התרבות אני מבקש מחיים להשאיר בבית ספר "מעלה" עבור "דמי אדלר" את הסכום של 7.5 לא"י המגיע לו מזמן פעולתו אצלנו והוא מבקש מאד לסדר לו את החוב הזה, כי זקוק לכסף.

רצוף תקבלו חשבונות עבור המכון, יש לציין, כי החשבונות שאנו מעבירים הם רק עבור המגיע לכפר עציון, אגב בקשר לזה, חושבני כי עליכם לברר, לאור התייקרות מצרכי מזון והובלה, אם הסכום של 350 מיל ליום כלכלה אינו קטן.

בקשר לנאמר במכתבו של נתן בעניין בניין עמדות התעוררה אצלנו הצעה, באם סולל-בונה אינו מוכן לבצע אה הדברים במהירות רבה, אלא לנהוג כפי השגרה המקובלת – לקבל עלינו את הדבר, כמובן כי אז יש לברר את עניין הספקת החומרים הדרושים.

דננו גם בשאלת טחינת חצץ, הקושי הוא בקמוץ הדלק שהנהגנו, מה דעתכם בעניין זה בקשר לצרכי הבניה? הכרחי להעביר לכאן מכונה לטחינת חול, כי אחרת לא תתואר בנייה. את המלאי של מלט החלטנו לנצל לבניית התעלה סביב למחנה, העבודה מתקדמת לאט בגלל חוסר עובדים ועקב כל המאורעות אשר קרונו בימים האחרונים וצרכי השעה, עקב זה סובלות עוד כמה עבודות תכופות בעניין הקמת תנור לחמום מים למטבח על עצים, גמר המאפיה וכו'. גם מבחינה זאת חשוב, כי יוסף ו. יגיע לכאן, כי משה שכטר עסוק בביצורים ודרוש בעל מקצוע.

אגב בקשר לבנייה, כדאי לציין, כי מלאי העצים בנגרייה אינו רב.

בהיות מישהו מכם בתל אביב ישתדל לקבל ב"הצופה" את 3 התמונות ששלחנו אליהם, 9 הקלישות של הקדושים והקלישה של השיירה בעזבה את ירושלים.

השבוע נולדו לנו שני עגלים, החלטנו לשחוט אותם, הקושי הוא, כי משה ווהל [חובב] אין לו חלף, הוא נמצא אצל השוחט בהפועל המזרחי, כמו"כ הוא מסרב לבדוק את הריאות, יתכן כי נצטרך לשלוח אותם אליכם.

מה בעניין העברת הרפת והלול? המצב בהספקה לרפת הולך ומחמיר.

אנו מחכים לידיעות מכם. כולנו בריאים ושלמים וה' ישמור עלינו מכל רע.

בברכות.  דוב

נ.ב. ח' שבט בבוקר. אמש הובאו גופות 35 חללי צוריף, המחזה היה מזעזע, עוסקים עכשיו בהכנות לקבורה. הי"ד.

- - -

ב"ה   ירושלים   י' שבט תש"ח                                                         21.1.1948

לחברי משואות יצחק שלום!

. . . בחזרנו למחרת העירה דרשנו פגישה מידית עם בן-גוריון, על מנת להביא לפניו אל כל העניינים הדחופים ביותר, הן בשטח הביטחון והן בשטח הכלכלי. תבענו בצוע מידי של כל הדברים הנחוצים לחיזוק וביצור הגוש. הדגשנו שאין כל אפשרות לעשות דברים אלה טיפין טיפין, כי גם הצד שכנגד אינו חושב כך כלפינו. דברינו עשו רושם חזק אצלו, כפי שנמסר לנו אחר כך ע"י אחד הנוכחים.

הוא הבטיח תיכף עם בואו לתל אביב לתת הוראות לבצוע הדברים.

באותו היום התקיימו עוד שתי פגישות עם מ. שפירא ומפקד המחוז, גם בפגישות אלה הודגשה דחיפות הבעיה והנ"ל נדרשו לשקוד, שאחרי שנתנה הבטחה היא גם תוצא לפועל. הודענו מיד לתל-אביב לחזני ונתן ש. שיעמדו בקשר עם בן-גוריון עם בואו לתל אביב, בינתיים הרגשתם בוודאי על התקדמות מה בביקורי האווירונים ובזריקת חבילות. התכנית היא להוריד בצורה כזאת 10 טון אספקה.

כפי ששמענו הגיעה גם תחמושת, בינתיים אנו מטפלים בארגון שיירה ודורשים בכל תוקף לווי צבאי, בעניין זה מתנהל משא ומתן עם השלטונות.

כמות מסוימת של תיל הגיעה לירושלים ויגיע גם הביתה עם השיירה הקרובה.

בעניינים הכספיים - המצב קשה המוסדות עדיין מתווכחים על מי מוטלת החזקת הגופים והעניינים יגעים, כמובן אנו עושים את כל המאמצים ומקווים גם ששום דבר לא יתעכב בגלל חוסר אמצעים.                                                            אהרון

- - -

  כפר עציון     י"א שבט    תש"ח              22.1.1948

          לחברינו בירושלים שלום וברכה!

העברנו לכם אתמול דואר בהזדמנות הידועה. מאוד התפלאנו על שזו הפעם השנייה שאיננו מקבלים מכתבים מכם ומהחברות, מהי הסיבה?

דעו כי זאת היא אחת הבעיות החשובות עבורנו בדרך כלל, בשאלת העברת הדואר באורח זה, יש לנהוג בזהירות ושיקול דעת. האם לא היה כדאי להגשים את הצעתו של מרדכי? אשר כתבתי אודותיו במכתבי הקודם בקשר לת"א.          

בכל אופן עליכם לדאוג, כי נקבל בדרך זאת מדי יום כמה עיתונים זה מאוד חשוב עבורנו.  

ואם בעיתונים הנני עוסק, הרינו לבקשכם להוציא נוסף על העיתונים שהנכם שולחים עבורנו, גיליון דבר וגיליון משמר עבור אנשי יצה על חשבונם.

תמסרו לגרשון, או תסדרו אתם על חשבונו, כי מהצופה ימציאו ביחד עם העיתונים שלנו גיליון הצופה עבור עין צורים.

בקשתי מכם להשיג עבור ארכיון הקבוצה את העיתונים: הבוקר, הארץ ומשמר, מיום ד' ה' שבט, כי בחדר הקריאה לא נשארו מהעיתונים האלה וחשוב כי בארכיון יישארו תיאורי ההתקפה ומאמרי המערכת בקשר אתה.

אגב אבקשכם לברר את טיב כשרות הנקניק הנשלח מת"א, מי המטפל בעניין זה? על המטפלים הכלליים אין להסתמך בשום אופן, כי לא תמיד הם מקפידים בדבר, אל נא תשכחו את הדבר הזה, למען מנוע מכשלה מאתנו.

קבלתי את הנייר דבק, 3 חב' סרט למכונה, נייר העתקה, 2 חב' נייר פחם.

תודה בעד המשלוח.

נא להכין למשלוח הבא את זרעי הצנון והצנונית אשר בקשנו, זה חשוב עבורנו. כמו"כ תשלחו בקבוק (רבע ליטר) של דיו לעט נובע.

מה בעניין העין (לזרקאור) אשר דובר על זה עם יוסף?

ועכשיו לעניין התכוף ביותר. רצוף מכתב משלום על העניין הידוע.

יש לעשות כל האפשרי להעביר תיכף ומיד, בהזדמנות ראשונה את הטרקטורצ'יק, הדבר חשוב ביותר וכל שעה קובעת.                                          

בכל ישיבת המועצה חוזרת ומובעת הדרישה להחזיר את יוסף ו. כי העבודות בביצורים, בסדור תעלת מים, בניין תנור עצים וסיום המאפיה – דורשות בהחלט את נוכחותו כאן. מחוץ לחובה הכללית, כל תרוץ וסירוב מכם, יהיה נימוקיו איזה שהם, אינם משכנעים.  

קבלנו את הפתק של יעקב ישראל ושמחנו עם הידיעות המועטות שמסר, למעשה הרי נתן יכול להתקשר אתנו ישר בדרך המקובלת כעת, לפלא למה לא עושה זאת?

ליעקב ישראל אנו מאחלים הצלחה בכל דרכיו, ישמרהו ה' בעבודתו.

על הנשמע אצלנו אין הרבה להודיע, החיים מתנהלים במסלול הרגיל, תפילה בציבור מתקיימת בכל יום, התחלנו בשיעור בגמרא, פרשת השבוע, במשנה וברמב"ם. חדר הקריאה מסודר ומבוקר על ידי רבים.        

המטבח פועל בסדר, יש ב"ה אוכל מספיק וטעים, אליעזר מסתדר יפה.

ביחד עם זה ישנה דאגה לקמוץ וחסכון בכל השטחים, את כל ההספקה והדברים, אשר אתם מעבירים, תחלקו בירושלים ותסמנו על הכל, גם על העיתונים, למי זה מיועד? בכדי למנוע חשדות מיותרים.

החברות במחסן ובכביסה מסתדרות יפה ואין בכלל להכיר כי חדשות הן בעבודה, גם הסנדלרייה עובדת כראוי, אותו הדבר בחצרנות, וכך כל ענפי השירות בסדר, רק ענף אחד עזוב וזהו טפול הילדים.

לעומת זה זכינו בחדר האוכל ל"מגישות מדופלמות" – פנינה, בתיה ולאה.

המצב בלול כתיקונו, לשבת זו ישחטו עופות, יותר רציני המצב בקשר לרפת, אבל על זאת אתם תענו.

ציבור החברות מצומצם וישנו קושי מסוים בסדור העבודה, בהתחשב כי חברות משתתפות בשמירה, בקשר לזה הננו מצרפים בזה העתק מכתבנו לקיבוץ הדתי, נא לטפל בעניין זה. החברים עסוקים בענפי השרות, ברפת, לול, בשמירה וביצורים, אשר הולכים ומשתכללים ונעשים חזקים ויעילים יותר, מנצלים את הניסיון האחרון.

המועצה דנה השבוע בכמה עניינים סידוריים וגם יסודיים, אבל מוקדם עוד לכתוב בעניין זה.

החברים החדשים, אשר הגיעו אלינו, הסתדרו די טוב ונכנסים לעבודתם, כמובן הם צריכים עוד ללמוד את המוטל עליהם.

הסטודנטים עברו מאתנו לסביבתו של גרשון, לנקודה החדשה, הם הסתדרו שמה לשביעת רצון כולם.

מזג האוויר השתנה קצת, השמים מתעננים, אולי ישלח לנו ה' גשמי ברכה, זה יהיה חשוב. אנא כתבו על חייכם וסידוריכם ועל שלום הילדים, איך הם מסודרים?

הגיע הזמן לקבל מהחברות מכתב מפורט. רב שלום והמון ברכות מכולם לכולם.   דוב

נ.ב. נא למסור לתשומת לבו של נתן, כי לשם אכסון האנשים שבאו לכאן היינו נאלצים להוציא ממחסן בית המרגוע מיטות ומזרונים.

תקרא מכתב לקיבוץ הדתי ותעבירו הלאה בהזדמנות בטוחה.

                                     - - -

 ב"ה    משואות יצחק      עש"ק פ' שלח   תש"ח   23.1.48

שלום לך אהרון נ"י.

לצערי לא הזדמן לי לפגשך בהיותך השבוע בבית, על כן אפנה אליך בשורות אלו.

אתה זוכר בוודאי, שלפני כמה שבועות, כשעברו הילדים לירושלים, הזכרת במכתבך אל המזכירות את הצורך להעביר גם את ההורים העירה. אימא בריסק נסעה יחד עם ייתר האימהות, אמנם טרם שמענו על אפשרות השיכון להורינו, על כן הם נשארו בבית, בינתיים מסרתי גם לנחום, שאבא מוכן לעבוד בעיר בקרטונאג', או באיזו עבודה קלה שהיא ואולי זה יעזור במידת מה לשכר דירה בשבילם. תודיעני נא על מצב העניין הזה כעת, תסביר הסיכויים. מתי יוכלו לעבור לפי דעתך? בתודה מראש.

                           בב"ח לתו"ע.                   שמואל טיגרמן

- - -

ב"ה כפר עציון    י"ד שבט תש"ח                           25.1.48

. . . עניין תחבורה גושית מאורגנת, אנו סומכים את ידינו על ההצעה ונשמח מאוד אם הדבר יצא מהכוח לפועל, כפי ששמענו יש יחס חיובי בכל החלונות הגבוהים לדבר הזה והבעיה נכנסה כבר לשלב מעשי, באם זה נכון נשאר לי רק לאחל לך הצלחה, ברור שקשה פה להביע דעה על פרטים, כי אנו הדיוטות בעניין זה וגם בגלל שלא שמענו את דעתו של נתן שהוא המטפל הראשי והיחיד של זה, אולם דעתך על הפיכת ה"פורד" למכונית נוסעים ורכישת מכוניות "סופר ווייט" כבדות למשאות, עם תא משוריין, נראית מתקבלת על הדעת, נוכחנו בזה גם אתמול, עת הגיעו מכונות חברת האשלג, עמוסות כמעט כפול ממכונית משא רגילה, הסיכון יותר קטן והתועלת גדולה       שלום  דב

- - -

ב"ה כפר עציון             ט"ז  שבט  תש"ח           27.1.1948

לחברינו בירושלים שלום!

התפלאנו מאד על שלא קבלנו ביום שבת שום דבר מחיים, סו"ס אנו כל הזמן כותבים לכם בכמה עניינים תכופים ואם אתם לא מוצאים לנכון לסדרם כפי הצעותינו, לכל הפחות ענו לנו בכתב על הסיבות לדבר, ניתוק נוסף עבורנו הוא בהחלט לא מן הדברים אשר יכולים להועיל ליכולת עמידתנו כאן.

במקום לסדר אספות ולקבל החלטות בלתי נכונות, הגורמות רק עגמת נפש, יותר כדאי כי תשמרו ותקפידו על קשר הדוק אתנו ולהשתדל למלא אחרי בקשותינו המופנות אליכם.

ועכשיו לעניינים השונים, קצת בערבוביה וברפרוף, כי הזמן קצר.

אתם שוגים שגיאה חמורה בזאת שאינכם נענים לדרישתנו בקשר ליוסף ו.

---- איך תעבירו את החומרים והמרזבים לרצוף השטחים לשם ריכוז מים?

---- קראנו כי קבלתם מכתב משלמה ח. למה לא העברתם לנו? את מכתבי נתן קבלנו.

למה מתקבל כל כך מעט דואר בזמן האחרון?

---- קבלנו את המהדק, תפילין ואת העיתונים, אשר הזמננו עבור הארכיון.

כמו"כ קבלנו את כל העיתונים אשר שלחתם עד כה, בימים האחרונים קבלנו מת"א את העיתונים, אבל רק מספר מוגבל, אם הסדור הזה יהיה קבוע יש לשלוח משם את כמות העיתונים, אשר אתה חיים היית שולח אלינו ולארוז את העיתונים עבורנו בחבילה מיוחדת ולרשום - עבור כפר עציון, באם זה לא יסתדר בקביעות אתה צריך להמשיך לשלוח לנו עיתונים כמו עד כה.

---- יוסף הור ביקש לברר ברבנות אם אפשר להשתמש בגבינת "קרפט" אמריקאית וגם בשעועית בקופסאות, אשר האטיקטה מצורפת בזה. בכ"א [בכל אופן] אין המצב אצלנו בשאלת ההספקה מחייב היתרים מיוחדים. בקשתי גם להתעניין בטיב כשרות הנקניק המגיע אלינו מת"א. צריך להקפיד שלא יכשילונו בדברים של "כשרות מפוקפקת".

---- בהזדמנות הבאה נמציא לכם תזכיר מפורט, אשר עבדנו ואשר הננו מבקשים להגישו למוסדות השונים, התזכיר עוסק בבעיות ההווה והעתיד של כפר עציון.

נא להתייחס ברצינות לתזכיר זה ולהחדיר את כוונתנו במוסדות להם תגישו את התזכיר.

---- תקבלו גם העתקי מכתב אשר אנו כותבים למשואות בקשר לחלוקי דעות, אשר פרצו בעניין חלוקת האספקה וכו', נא לברר את הדברים ביניכם.

בכל אופן דעתנו היא, כי רצוי וחשוב, כי כל משלוח מכם המגיע יהיה מחולק בירושלים  ומסומן בפתק לאיזה קבוצה הוא שייך ונמנע סידורים בלתי רצויים.

---- קבלנו את מכתבי יעקב ישראל בקשר לבעיות התחבורה ואנו סומכים את ידינו על הצעותיו בעניין מחסן בירושלים, הבטחת מכונית מיוחדת, אשר תוביל הספקה עבורנו בשיירות ת"א-ירושלים ועניינה היחידה - הגוש. אנו מחזקים את ידיו בכל פעילותיו הנ"ל. המועצה דנה בעניינים אלה וראתה את הצעותיו כנכונות.

---- נא למסור לחנוך את ברכותינו להגיעו בשלום ארצה, אנו מזמינים אותו לבוא בהקדם הביתה, דעת החברים היא: כי הוא לא צריך להתחייב כעת לשום תפקידים בחוץ.                                    

---- מרדכי מבקש לקנות נעלי שבת לשושנה גלס ורבקה פולון, כי אין כאן אפשרות לסדר.

---- בקשנו מכם לברר את עניין כלי החרסינה ששמואל הי"ד, השאיר באיזה מקום בירושלים, אולי מר בידרמן או פנינה ברוק יודעים משהו בנדון זה, נא לברר ולהודיע.

---- אנו מבקשים להעביר אלינו את כל הדואר המגיע עבור הקבוצה.

---- תכוף להעביר לכאן טרקטורצ'יק עם הוראות ברורות, העניין תכוף וחיוני ולפלא בעינינו על שלמרות כל פניותינו טרם נענינו, עד מתי תתנו להזנחה לשרור בעניין זה?

---- עליכם לסדר מראש כי באם תצא שיירה, כי המכוניות תהיינה מוכנות ומסודות לקחת את הפרות, הדבר הזה מכביד עלינו מאוד.

---- בדרך כלל תדעו, כי באם אתם שולחים שיירה והנכם רוצים לסדר דברים תכופים עליכם למסור לאחד הנהגים מכתב מיוחד, כדי למסור אותו למזכירות, כי בזמן שהות השיירה לא מספיקים לברר את הדואר.

---- האם הספקתם לברר את עניין חפצי הקדושים שהיו בבית לחם - מהן התוצאות?

---- מה בעניין כרטיסי קשר של אונטרויסר, בר ובעניין מסי ירקוני?

---- את שתי החוברות של "במחננו" נא למסור אחד לשושנה קר. ואחד לשולמית ק.

----- האם הספקתם להשיג את התמונות והקלישות אשר בקשתי מחיים ונתן להשיג?

אמנם זה לא בוער, אבל בהזדמנות אפשרית נא לסדר.

---- בקשתי להמציא זרעי צנון וצנונית ובקבוק דיו, אם קשה לכם, נא להעמיס את הזרעים דרך ת"א.

---- בטח קראתם כבר את מכתבנו למזכירות הקיבוץ הדתי בעניין גיוס, אין אנו מעוניינים בתוספת חברים למקום, עולים, אלא במספר חברים וחברות שיעזרו לנו בעבודה שבשמירה. לעומת זה איננו מוכנים כעת לקליטת עלייה וחבל לפרק פלוגה. דרושים לנו אנשים מושרשים בארץ.

---- מת"א קבלנו רק מספר מוגבל של עיתונים וכמה מכתבים מת"א. האם אתם שמתם לב להצעתו של מרדכי במכתב האחרון? אם סדור ת"א הוא קבוע אפשרי לעשות את זאת.

---- אני מודה לחיים בעד המצאת העיתונים המיוחדים אשר בקשתי עבור הארכיון.

---- האם חיים סידר את החוב לרפי אדלר? ארגון עובדי הפלחה? ולמזכירות חבר הקבוצות בהתאם למה שכתבנו?

אצלנו הכל בסדר. שלום לנו. שוב התחילו לרדת גשמים. רב שלום לכולם.       דוב

- - -

לחברינו בירושלים ותל אביב שלום רב!

ברצוני במכתבי זה למסור לכם כמה עניינים לסדור וגם לענות על מכתביכם האחרונים, משבוע העבר, אשר הגיעו אלינו בשבת מת"א. על מכתביו של יעקב ישראל עונים המסגרים ישר ולכן אסתפק בזה.

ועכשיו על מכתביו של חיים צ.                                                    

אנו מבינים כי חוסר הדיוק בסידור הדואר לא נגרם מרצון רע, אלא לפי דעתנו אפשר להתגבר על הרבה מכשולים בלתי צפויים מראש באם תשימו לב לעניין זה יותר מהרגיל, ותהיו זריזים בשטח זה. ענייני הדואר צריכים להיות מוכנים מראש לכל הזדמנות המזדמנת, אם זה בשיירה ואם אין כזאת דרך תל-אביב.

להחזיק את החבילה הקטנה עם מכתבי החברות והמזכירות מוכנה בתיק המזכיר ולמסור אותה לנהג אשר נוסע לבטח בשיירה ולא להשאירה במכונית ביחד עם יתר החבילות. הדבר הזה דרוש בכדי להיות בטוחים כי לא יקרו "פנצ'רים" כפי שהיו, נוסף לזאת כאשר מורידים את השקים מהמכוניות קשה לפעמים למצוא את שק הדואר ולחלקו ובינתיים השיירה חוזרת, לעומת זאת אם נקבל חבילה קטנה עם מכתביי החברות והמזכירות אפשר לענות ולסדר כמה עניינים תכופים טרם צאת השיירה.

(למשל עניין יציאתו של יצחק פריד, יכולנו לסדר בהקדם לו היינו מקבלים מכתב על זאת עם בוא השיירה ולא שהדבר נודע לנו רק בערב.)

ועוד הפעם, אם אין סיכויים לשיירה, תעבירו פעמיים בשבוע מכתבי חברות והמזכירות דרך תל אביב, עליכם להבין ולהסביר למוסדות, כי המצאת הדואר מהמשפחות וידיעות המזכירות על התפתחות העניינים וגם עיתונות, כל הדברים האלה חיוניים עבור עמידתנו כאן לא פחות מאשר הספקת כל. הרגשת הניתוק ההולכת ומחריפה עקב חוסר הדברים הנ"ל היא אחד האויבים הגדולים שלנו.

יתכן, כי אנשים הנמצאים בתנאים אשר החוסר הזה לא הורגש אצלם, לא יכולים להבין לרוחנו, אבל בקשתנו היא כי תאמינו לדברינו ובקשותינו ותתאמצו בעניין זה.

כפי הנראה נפגעת קצת חיים, מהטון החריף במכתבי בעניין זה, איני יודע אם הדבר נכון, אבל אם הרגשת נעלב מבחינה אישית, אני מוכן לבקש את סליחתך ועוד יותר את הבנתך לתכיפות הבעיה, הדברים לא היו מכוונים אליך מבחינה אישית ואף אחד לא חשד בך בחוסר רצון טוב, עלי לבטא את הלכי הרוח בציבור ואת זאת עשיתי במכתבי. דעו לכם, כי הצבור שלנו רגיש מאוד בעניין זה.

לו ראית את הצפייה לחלוקת הדואר הייתם מרגישים את חרדתי ומבינים לכתיבתי המרובה בעניין זה.

ועכשיו לעניין נוסף - המעילים.

דברינו החריפים בעניין זה לא היו מופנים אליכם, אלא למוסדות הביטחון. דעתנו, כי בעניין זה – הזכות לציוד מינימלי לשמירה, אין זכותנו נופלת מזכותם של אי אלה צעירים הבאים לכמה שבועות ואחריותם לשמירה אינה עולה בשום אופן על שלנו.

למה הם מקבלים ציוד מלא ואותנו מפרנסים בהבטחות ובהודעות לא נכונות ואח"כ מכחישים את הדברים? האם הכרחי הדבר כי חכרנו יצאו לשמירה מלובשים בצורה בלתי מניחה את הדעת?

את דבריכם בעניין הקשיים הכספיים וקשיי השגת אספקה קראנו בעיון רב, חבל מאוד כי המצב התפתח עד כדי כך וכל מוסדותינו מדברים גבוהה גבוהה על חובת העמידה והמוכנים להציף אותנו בדברי ברכה ומאמרי שבח, אינם יכולים להבטיח לציבור זה את המינימום הדרוש להסדר חייו היומיומיים.

המצב בפלוגה בירושלים מדאיג מאד, אבל אנו לא נזדקק לבעיה זו עד שלא נקבל מכתבים מהחברות המופנים לכל הציבור, אם אין להן עניין בקשר עם כלל הקבוצה, שיבושם להן.

עניין חלוקי הדעות עם משואות, אחרי חלופי המכתבים הידועים לכם המצב השתפר במשהו ונקווה כי יסתדר, בכל אופן מה שאתם יכולים לחלק בירושלים - זה רווח נקי וכדאי לעשות את הדבר.

ועכשיו למכתביו של נתן.

צודק נתן בהנחתו, כי חשוב וחיוני כי הוא יגיע הביתה. אנו דנו בשאלה זאת והחלטנו להציע לו, כי יבוא בהקדם לקבוצה. אתם צריכים להבין, כי בעיית כפר עציון אינה טמונה רק במוסדות, בחלקה היא קשורה גם בחברים במקום, בידיעתם את העניינים, או בחוסר ידיעתם. בנכונותם לקבל הצעות המוצעות מבחוץ, או בחוסר נכונותם ובכלל בהלך רוחם. ומבחינה זאת החלטנו לדרוש בכל התוקף, כי נתן עם חנוך יבואו בימים הקרובים ביותר למספר ימים הביתה, לשם דיון יסודי בבעיותינו. עם "הנס" מהשמיים שקרה לנו בשבת, נדמה לנו כי הדבר הרבה יותר קל. אנו מייחסים חשיבות כי בדיונים אלה ישתתף גם חזני או משה כהן-מופ. הרבה זמן לחיות בחוסר הבהירות מסביב לעניינינו, לא נוכל וכל מה שמאחרים בזאת יותר קשה יהיה אח"כ לגבש הלך רוח רצוי.

הודענו כבר כי אנו מסכימים, כי חנוך יכנס לטיפול בענייני חוץ ונתן יבוא הביתה ברגע שהדבר אפשרי. דנו על זאת באסיפה והסיכום היה, כי מצרפים את חנוך למועצת הקכוצה ומייפים את כוחו לפעול בשם הקבוצה.

אבל חייב אני להביא לתשומת לבכם גם דעות שהובעו באותה אסיפה בקשר לזאת.

היו חברים ששאלו: הייתכן כי חנוך ישוב ארצה ויכנס לפעולה בשם הקכוצה מבלי לבוא לקבוצה להכיר את העניינים? לברר עם הצבור מהן דרישותיו ולהסביר לצבור מה עמדתו וגישתו של חנוך לעניינים הנדונים? ורק על סמך זה לקבל את היפוי כוח הדרוש. אמנם מתוך הבנה לחומרת השעה, לתכיפות העניינים ולתנאי המיוחדים בהם אתם פועלים הוסכם להצעתכם, אבל עליכם להתחשב גם בכל הנאמר לעייל.

דברי נתן על דבר העמדת בעייתנו במוסדות בצורה דרסטית הם נכונים ואת זאת רצינו להשיג בתזכיר, אבל מה שנכתב במכתב השני על הכנסת העניין לטיפול שיגרתי ויהיה זאת גם במוסד העליון והחשוב ביותר, מראה כי טרם בשלה ההכרה בחומרת השאלה.

הודענו לכם כי אין אנו רוצים לדון בהצעתו של קפלן, היא מכוונת לעקוף את בעיותינו העיקריות ולמצוא פתרון כספי קל עבורו. מלבד זה צודק נתן כי ביצוע הצעה זאת עלול להביא לידי פרוק ארגוני וחברתי של הקבוצה.

הדיון בשאלה זאת במוסדות מבהיר עד כמה אין הכרה וגישה נכונה לכל בעיית כפר עציון.

בכל אופן לא צודק נתן בהגדרתו, כי בעיותינו הן אך ורק בעיות ביטחון, ציוד ותגבורת. הן הרבה יותר מקיפות ויסודיות. נזכיר רק כי התמדת עמידתנו תלויה בהרבה בפתרון  לבעיית המים והאספקה, אשר הן רציניות מאוד לעתיד.

עניין החומרים למשטחים אינו ראלי לפי דעת החברים המטפלים והודענו לכם כי אחרי שהגשמים השבוע הכניסו הרבה מים לבריכות לא כדאי לנצל מכ1ניות של שיירה עבור דברים כגון אלה, במקום זה רצוי להביא מלט, חוטי תיל, אספקה לאדם ואם אפשרי גם קצת עבור הפרות שנשאיר כאן להספקת החלב והלול.

בקשר לעניין התגבורת. עלינו להסביר לכם כי מהאחרונים לא שבענו נחת, בדרך כלל טעות היא לחשוב כי תגבורת בלתי מאומנת די צרכה פותרת את בעיית בשמירה כאן, זוהי שגיאה פטאלית 1'ש לשנותה בהקדם.

בעניין הטרקטוריסטים – אמנם אנו זקוקים להם. העיקר כי תסדרו את כל מה שהזמנו, שמנים וכדומה ואנו נסתדר בעצמינו. ביררנו את העניינים עם בעל הדבר בשבת והוא אישר את המקום שסודר עד כה (להקמת שדה התעופה), ליד הצטלבות הכביש למשואות ומקום שני ליד גבעת הסלעים, בשטח הישר, היכן שחשבנו פעם לגדל ירקות, ליד הכניסה למחנה.

בקשר לסידור הרופא המחליף לד"ר ברגמן, דנה המועצה שלנו וזה סביר. אנו מוכנים לקבל את ההצעה כי הרופא הזה יעבור למשואות, אבל רק במידה שיתגשמו שלוש הצעות אלו:

1. הרופא המנתח שיהיה אצלנו צריך לקבל הוראה ברורה, כי עליו לטפל בעניינים השוטפים של טיפול רפואי בכפר עציון.

2. הרופא של קופת חולים צריך להתחייב לבקר כאן אצלנו לכל הפחות שלוש פעמים בשעות קבועות.

3. המרפאה של קו"ח לא מועברת למשואות, רק חלק ההכרחי של הציוד הדרוש לטפול יומיומי.

עליכם לברר ולסדר את העניין ורק אז נוכל לסדרו ככה, הרופא המנתח הנמצא כאן הודיע לנו במפורש, כי הוא אינו מוכן לטפל בשום עניינים רפואיים יומיומיים, הוא מוכן לעבוד במטע או בכל עבודה אחרת, אבל לא בענייני רפואה, מחוץ לעבודה למענה נשלח. ז.א. ניתוחים - במקרה הצורך. עליכם להבין כי אין אנו יכולים להשאיר את כפר עציון על חבריו ומגויסיו בלי טפול רפואי שוטף מסודר.

בקשר לשאלת העיתונים. טוב הנך עושה חיים שאתה מעביר את העיתונים כסדרם, מפני שהסדור מת"א אינו קבוע. בימים האחרונים קבלנו כבר את "הצופה" (10 גיליונות), אבל הורידו ממכסת העיתונים האחרים, יש על כן לברר מהי הקביעות בדבר. שנית כדאי לנו לדעת על חשבון מי נשלחים העיתונים מת"א, כי אם הם נשלחים על חשבון הנקודות יש לברר אתן אם הן תהיינה מוכנות לשלם בעד כל העיתונים המוקצבים להם. שנית אנו מפרישים מהעיתונים האלה גם למגויסים וצריך במקרה כזה לחייב את חשבונם. אנא תודיעו לנו את הדבר ברורות.

במקרה שעלינו לשלם בעד העיתונים מת"א, יש לכן לשלוח עבורנו - כפר עציון – 4 גיליונות "הצופה", 1 "הארץ", 1 "דבר", 1 "הבוקר", 1 "משמר". אתם בירושלים תוסיפו לשלוח במקרה הזה רק גיליון "הצופה" וגיליון ה"דכר" - לשם הבטחת הרציפות במקרה שמת"א המשלוחים לא יגיעו בסדר.

בנוגע לייתר הנקודות תשאלו את באי-כוחם.

עבור נקודת המגויסים - 2 עיתונים.

במקרה כי המשלוחים מת"א מסתדרים לא על חשבון הקבוצות יש להשאיר את הפירוט אשר מסרתי במכתבי הקודם ואתם מירושלים תוסיפו לשלו 2 גיליונות "הצופה", גיליון "דבר", גיליון "הארץ". (חבל פשוט על הוצאות מיותרות), אבל בעניין המצאת החוברות השונות תמשיכו כרגיל, כי הצבור מעוניין מאוד.

בקשר לעניין המטעים. כתב לכם כבר שלום ג. במכתב הקודם, הוא מצרף כעת פתקה נוספת, בכל אופן עליכם לדעת כי יש אצלנו מחסור בכוחות אדם לעבודה ולשמירה. מהתגבורת, אנו – המשק – לא נהנים. להיפך, עלינו להעמיד עוד לרשותם כוחות שירות (אשר אמנם מקבלים שכר עבור זה, אבל אנשים צריך).

בחורות יש כאן בס"ה 21 וזה לא מספיק לצרכי השירות, ככה שצריכים להכניס בנים לשירות.

לא תמיד אפשר לבצע את הכל ואל תשכחו, כי יש בחורים המסודרים לשמירה על העוסקים בעבודה במטע. בלי זה קבוצה יותר גדולה של אנשים, עם אבטחה, יהיה קשה לבצע עבודות רחבות היקף.

לזה הייתה מכוונת פנייתנו לעזרה לקיבוץ הדתי, אבל טרם קבלנו תשובה.

את עניין המצנחים ושק הרוח סידרנו כפי שבקשתם.          

את הכסף קבלנו בינתיים, כל העסק נשתתק ולא ידוע מה שיהיה בעתיד, אם נצטרך סכום נוסף נפנה אליכם.

את הערותיך בעניין הקשרים אתך בת"א קראנו ומסרנו לכל המעוניין.

עכשיו: בעניין הקשר אתנו. אנו עומדים על זאת כי תדרשו מהמוסדות, כי יורידו לנו דואר ועיתונים ועוד דברים שונים אשר נזמין מדי פעם, לכל הפחות שלש פעמים בשבוע. מובן כי אין שום הכרח חיוני להוריד דברים אלה דווקא בשבת ולגרום לחילול שבת אצלנו, חוץ ממקרים תכופים וחיוניים.

יש לקבוע סדר קבוע בהעברת דואר החברות לת"א, כמו כן מבקשים כמה חברים אשר קרוביהם נמצאים בסביבת ת"א או בעיר, כי תקבע במרכז החקלאי תיבת דואר עבור הגוש, אשר שמה אפשר יהיה להעביר דואר המיועד לחברים, נא להודיע אם זה סודר, אז יוכלו החברים לכתוב בעניין זה לקרוביהם.

רצוף בזה החשבון עבור העמדות שדרשתם, מלבד זה הננו מצרפים את החישוב המפורט לכל עמדה שצבי סידר.

בחשבון זה לא כלולים הסכומים המגיעים לנו תמורת חומרים וימי עבודה בביצור הגבעה הצהובה והחירבה, אשר עומדים לרשות החי"ש. כל המשקים השתתפו בכך.     

כמו"כ לא נכללו ההוצאות וההשקעות בגידור המחנה ומיקוש הסביבה.

נא להודיע איך לנהוג בעניין זה.

רצוף בזה שיק "הצופה" על 3.6 לא"י. נא לגבות את הכסף ולהעבירו לקופה עבור ימי  עבודה של דב קנוהל.

רצופה הזמנה של אליעזר עבור חיים, גם מכתב ממרדכי.

אני מעביר 2 בלוקי מכתבים ומעטפות כבקשתכם, לנו אין כאן הרבה.

רצוף בזה מכתב למועצה למען התעופה העברית נא להעביר להם סכום של 2.4 לא"י. כמו"כ נא להעביר את כל המכתבים המצורפים בזאת לת"א.

נא להמציא לנו לוח כיס קטן "הוצאת התחיה" לשנת תש"ח (זה עולה 25 מא"י.)

רצופה הזמנה מטעם וועדת התרבות נא לסדרה.

החברים מבקשים לברר אם אפשר לקבל בירושלים בהשאלה תקליטי חזנות ולהעבירם לכאן, הרבה מאוד חברים מעוניינים בדבר, כמו כן תקליטים משירי ביאליק. אנו מתפלאים כי עד כה לא העברתם לנו את מכתביי שלמה חיימוביץ.

מהפנקסנות מבקשים להעיר לסידור העבודה אצלכם לרשום את כל האימהות הקשורות באימהות שעות מסוימות ולציין את שעות העבודה שלהן, בנוסף לזאת, מה העמדה של רבקה גרדי מבחינת סידור העבודה והוצאות הכלכלה?

על חשבון מה לרשום את עבודתו של יוסף ו.? רצוף כאן מכתב מהמורה לערבית, נא לסדר את חשבונו, לא ברור אם מגיע לו בעד חודש שלם או בעד חצי חודש.

אנו מציעים לכם לקנות מזכרת נאה לדר' ברגמן בשם הקבוצה, ערכנו לו אתמול מסיבה צנועה.        

עם הפרות נעביר לכם את העגלים למכירה או לשחיטה וכמו"כ עגלה אשר נולדה שלשום. אם תשחטו את העגלים ויהיה לכם אפשרות להעביר חלק מהבשר עבורנו בטח יהיה רצוי.

על המצב אצלנו לא אכתוב, כי השעה מאוחרת, העיקר כי כולם בריאים ושלמים ומצבנו ב"ה טוב. אתמול ירדו הרבה גשמים. בזה הרגע מסרה הדסה את המכתב, אני מודה בעד סידור המכתב, יתכן כי אצרף את קופסת שעועית השימורים . . .

את מכתבך חיים קראתי בעניין, אני חושב כי הדברים בערך ידועים, בכל אופן נדון עוד פעם בתכנו, תנהג תמיד ככה למסור את מכתביך ומכתבים תכופים למען יוכלו למוסרם לידי תיכף.

נשתרבבו במכתב שגיאות וטעיות, אבל לא אספיק לעבור עליו, כי השיירה יוצאת בעוד שעה.                      שלום רב לכולם.                        דוב

- - -

                                                                            

מתוך יומנו של בא כוח כפר עציון בת"א

בשיחה עם עוזי נרקיס מפקד הגוש סיכמנו את הצורך בהגדלת מספר האנשים בישובים כדלקמן:

                        בכפר עציון                      נמצאים 90 איש, דרושים עוד  40.

                        במשואות יצחק                    "      90  "        "       "   40.

                        בעין צורים                           "      55  "  "        "  15.

                        ברבדים                               "      40  "  "        "  30.

                        בסך הכל                             "      275 " "        "  125.

- - -

ט"ז-י"ח ש ב ט.                                                                              מיומן ב"כ הגוש בירושלים

לירושלים הגיע הציוד המיועד לבית החולים בגוש.

פנינו אל ד"ר הליטשר, מהמחלקה הרפואית בוועד הלאומי, שיבדוק את המכשירים המיועדים לבית החולים וישלח רופא כירורג לגוש.

- - - נשלח מברק לחברת "חריש" בתל-אביב והוזמנו שני טרקטוריסטים לשם יישור שדה התעופה.

- - - במטה המחוז בירושלים דנו בעניינים האלה:

            א. ענייני אספקה דחופים ומצב הביטחון בגוש.

            ב. תפיסת משלטים בגבעה צהובה, ב"גבעת העץ", ב"חירבת סאוויר", ב"שטח 600 דונם", בגבעה שעל יד המעיין סג'מה ותפישת המנזר הרוסי. (כדי לבצע את התכנית הזאת דרושים אנשים נוספים, ציוד וחומרים לביצורים).

            ג.  תכנית מיקוש הגדרות, השטחים ודרכי הגישה.

הדיון היה לפי ציוני מפות, התכנית סוכמה והוחלט לשלוח מומחה שידריך את האנשים במקום. לשלב הראשון דרושים לכל הפחות 1500 מוקשים.

            ד.  סידור זרקורים לתאורת הגדר והעמדות.

- - - בתל-אביב אושרה תכנית הביצורים שהגשנו, דרשנו הקצבה של 10.000 לא"י ואושרו לעת עתה רק 2.500 לא"י, למטה בירושלים אין כסף, על סמך אישורו של הממ"ז השגנו הלוואה בקופת מלווה של הפועל המזרחי, בכסף זה קנינו 6 טון חוטי תיל וריקועי פחים לשריון מכונית המים של הגוש.

- - - נפגשנו עם האחראים להתקנת שדות תעופה, הם נסעו לתל-אביב לדון בשאלה זאת, מסרנו להם את סיכומי המדידות של השטחים המתאימים, דרשנו הכרעה ברורה לקביעת המקום כדי שנוכל להתחיל בעבודה.

- - - בעת פגישה במחלקת ההתיישבות של הסוכנות עוררנו את הצורך בהעברת הפרות מהגוש ל"יבנה",  אם לא תהיה אפשרות לכך נצטרך למכור את העדר.

- - - בגוש הוצנח משלוח מתל-אביב שכלל: 100 ק"ג ט.נ.ט. 1000 כדורים למכונת ירייה, 1500 כדורים איטלקיים, 500 כדורים אמריקאיים, בגדים ונעלים, אין סיכויים להצנחה נוספת בזמן הקרוב.

מצב הציוד בגוש: רובים - 150 וכדורים - 15.000, מקלעים - 7 וכדורים – 2200 , תת מקלעים - 57 וכדורים –  15000,  אקדחים – 15, מרגמות - 7 ופגזים - 1,420, מכונת ירייה.

- - - קבלנו הודעה כי הצבא הבריטי מוכן לתת, אחת לשבוע, שיירת אספקה לגוש. השיירה יכולה להוביל עשרה טון משא, אין הם מסכימים להוביל אנשים לגוש, אלא בתנאי שכמספר הבאים יצאו אחרים מהמקום. את מועד השיירה הקרובה קבעו ליום שני הבא.

- - -

בי"ח שבט תש"ח מדווח בא כוח המשק בירושלים:

מצב האנשים בגוש: 275 בארבעת המשקים, הם תוגברו בכ – 110 איש נוספים מיחידות ה"הגנה" השונות.

מצב הציוד בגוש: רובים – 150  וכדורים – 15000, מקלעים – 7 וכדורים – 2200, תת מקלעים – 57 וכדורים - 15000, אקדחים – 15, מרגמות – 7 ופגזים – 1420, מכונת ירייה.

- - -

ב"ה   משואות יצחק         י"ט שבט תש"ח

שלום לך ברוך!

קבלתי את צרכי הסנדלרייה ואני רוצה שתשלח לי עור עליון, חוט למכונה, מרצע, מספרים לסוליות. אני חושב זה חשוב מאוד, אנחנו רוצים לעשות נעלים מהחתיכות ששלחת לנו עבור אנשינו, עשינו כבר שני זוגות והם יצאו טוב. אנו עושים גם תיקים קטנים עבור דברים קטנים שלוקחים לעבודה!!! לפי זה יש לי צורך בעור עליון כזה, כמה שהחתיכה יותר גדולה – יותר טוב, אם זה מאוד ביוקר אל תשלח, כי אז לא ישתלם העניין.

אני עובד הרבה עבור הבחורים כאן, תראה את זה לפי החשבונות אצל משה ווהל.

אני שואל: האם תהיה אפשרות לקבל עוד עור סוליות באיזה שהיא דרך? (אמנם לא כרגע), אחרת אצטרך להפסיק לתקן להם. העור סוליות שקבלתי לא היה משובח ביותר.

אם אוכל לקבל מה שקניתי עד היום – אשמח.

מה נשמע אצלך? אני מתאר לי שיש לך המון עבודה, האם אתה מספיק גם לנוח? אהרון מאיר–אנדי בטח סיפר לך שכאן כרגע לא כל כך גרוע, בכל אופן לא כמו שחושבים, מצב הרוח טוב, הימים מתבזבזים כמו בימי שלום. מה שלום גבריאל [בנו]? אני לא שומע ממנו. ד"ש לזאב. אני עובד עכשיו כל היום בסנדלריה, יתכן שנעבור לבניין הבלוקים.                      בברכת חברים.           יעקב (יוני) דורון

- - -

ב"ה           משואות יצחק              י"ט שבט תש"ח              30.1.48

לאהרון וברוך שלום וברכה! עמו"ש [עד מאה ועשרים שנה]!!!

הקדמה: זה מספר פעמים כתבתי לכם על אודות עניינים שונים, אבל לא זכיתי לתשובה מכם, מהיום אני כותב לכם את המכתבים בהעתקה ואני מבקש מכם לענות לי בהזדמנות על כל הדברים שצריך לענות. נא לעבור גם על מכתבי הקודמים ולענות גם עליהם . . .

ד.) למה הם מחייבים אותנו בתקציב בעד הערבויות שנתנו לנו לביצור -.1000 לא"י, א.פ.ב.

-.1875 לא"י, ניר -.725 לא"י.

ה.) עבור האוטו הגושי הם מחייבים אותנו בסך -308 לא"י, יש לברר האם זה חלקנו...

ח.) אני שולח לכם 2 העתקים מחלוקת האספקה בגוש מיום שהתחלתי לפעול, מה שהיה לפני זה לא מעניין אותי. לא עניתם לי איך מסתדרים החשבונות הגושיים בנוגע לדלק וכו'  מי משלם את המשלוחים של האווירון? מי משלם את משלוח המשביר מתל-אביב? תעיינו בדף חלוקת האספקה של המשביר ותראו (בהערות) את ההפרשים שעליכם לברר. ז.א. יש חומרים הרשומים בתעודה, אבל אלה הגיעו.

לבנו : 1.) חשבון אחד מהמשביר הוא לא בשבילינו, כי אם לבית הערבה.

      2.) המשביר לא מזכה אותנו עבור הקמח של עין צורים ורבדים שלא שלח לנו.

בחשבון מס' 4947 הם מחייבים אותנו, אבל את תעודת הזיכוי עבור קמח עין-צורים 2 שקים ורבדים שני שקים הם נתנו על שם המשקים הנ"ל ולא על שמנו. אני מצרף לך כאן את שתי התעודות, בתעודת עין-צורים (3 קופ. ריבה 3,900 ק"ג) צריך לזכות את עין צורים רק עבור הריבה. אחרי שבררת אל תשכח להחזיר לי את התעודות.

ברוך: תשתדל לסמן את החבילות שאין עליהן תעודות משלוח! מה שיש לי תעודה, אמצא גם אם אין עליו סימון. במשלוח משבת הגיעו 3 חבילות קטנות של חוט ברזל ושש חבילות גדולות של חוט ברזל שלא היה עליהם תעודת משלוח, למי הם שייכים??? כמו כן הגיעה חבילת בדים מ"אתא" ולא ידענו למי היא שייכת, עד לבירור נמצאת החבילה בעין-צורים.

. . .  לא קבלנו פתיל לפיצוץ, כמו כן לא שלחתם את צרכי הפרימוסים שהזמנו ע"י אהרון. החביות של סולר, שהגיעו ביום השבת מירושלים, לא היו מלאות, בשלוש חביות היה חסר כמעט שליש מכל חבית. ארגז דגים אחד ששלחת הוא לא טוב, יש להם טעם של שמן דגים והחברים אינם יכולים לאכול זאת, כמו כן הגיע 300 מטר חוט חשמל, שאיננו יודעים למי הוא שייך. (זה חוץ מה-500 מטר חוט ששלחת לנו).

מצב האספקה בבית: קמח ושמרים יש לחודש ימים, קמח לבן אין די. דלק: חוץ מגז – אין לך מה לדאוג. מחסן מכולת מספיק לחודשיים, כמובן שהיה רצוי לשלוח מת"א קצת בשר. כמובן שהמדובר בלי ירקות. אספקה לבהמות אין לדאוג למשך חודשיים, רק בחציר המצב הוא קשה, גם באם נשלח בימים הקרובים 7 פרות ואת העגלות, יש לשלוח אוטו חציר. שלום רב לכם ושבת שלום ומבורך.            משה ווהל

- - -

ב"ה                משואות יצחק          כ"א שבט תש"ח         1.2.48

לברוך ואהרון שלום!

בהמשך למכתבי מיום השישי הריני להודיעכם כדלקמן:

לברוך משרה שוורץ: המצב בחולצות העבודה לא טוב, תשתדל לשלוח בהקדם חולצות עבודה לבחורים ולבחורות, כמו כן, אין לשרה בד לתיקון, היא מבקשת בד אפור, חקי ולבן לתיקונים, כמו כן תשלח מחטים פשוטות ומחטים למכונה. (מחטים למכונה - הגיעו, אבל רצוי שיהיה עוד קצת בבית). כל הדברים הנ"ל הם דחופים. היא מזכירה לך את שאר ההזמנה למחסן בגדים.

הזמנה לאספקה קטנה: משחה אחרי הגילוח, 12 מברשות יד, 6 מסרקים חזקים לבחורות, 1 קופסא ציפורנים לעט (לא הגיעו במשלוח האחרון) 2 חבילות, (רק חבילה נייר כתיבה אחת הגיעה, דואר אוויר בכלל לא הגיע). חוץ מהדברים הנ"ל שחסרו במשלוח היה הכל בסדר גמור. 200 גלויות דואר, 6 קופסאות משחת שיניים כחולה, 4 חבילות נייר טואלט, 1 תריסר משחת שינים (ולא אבן) בשפופרות – לפי המלצת הרופא.

יעקב ל.: 1 זוג נעלים גבוהות מס' 43 לאבא טיגרמן, 1 שעון מעורר (הכי פשוט).

ביום שישי לא הספקתי לכתוב לכם שאני שולח גם את חשבונות הכלכלה עד סוף החודש. לא קבלתי מכם תשובה, מה הוא יום כלכלה? אמנם מה שהם מקבלים באספקה קטנה זה חשבון לחוד, אבל גם כלכלה היא בהרבה פעמים יותר יקרה מאשר לחברי הקבוצה, בגלל שהם מקבלים גם ארוחות נוספות.

אהרון: המכונית יצאה לדרך ???!!! לא הודעת לי על כך!

תכתבו לי מהי עבודתו של יוסף שפריצר-פורת כעת, כידוע לכם הוא נשלח לשם לטפל בענייניי הגוש, נקבעו אז כל מיני סידורים, אבל לא קבלתי ממנו אף פעם כל ידיעה.

מה דעתכם בעניין העברת תיבת הדואר לת"א?

שאלה: לענות עליה בהקדם! בישיבה הגושית התעוררה שאלת הקניה מחבריהם של קרף וג'נקו אלימלך מנחם בובי וכו'. רבדים אינם מוכנים להשתתף בהוצאות ומוותרים גם על חלקם בסחורה, אני הסכמתי שבחלק זה יתחלקו רק כפר עציון ומשואות, בכפר עציון ענו לי שהם התקשרו אתכם, כדי שהגזברים ביניהם יחליטו על כך. השאלה היא: 1. האם קבלתם שאלה זו בכלל לבירור? 2. אם קבלתם, מה דעתכם בשאלה זו? ענו תכף דרך כפר עציון. תבררו בבקשה את מחיר הלחם הסטנדרטי, לדעתי נצטרך להעלות את מחיר הלחם לעין צורים ורבדים, גם בגלל יוקר ההובלה למקום.

אני שולח לכם את המכתב מיוסף ל. בצירוף התשובה שלנו.

ראיתי בהעתק מכתבו של נתן שנור שיש בת"א מוכן 12 טון סחורה להעברה באווירון. לדעתי אין המצב כה בוער כדי לעשות זאת, אל לכם לשכוח שבדרך זו מתקלקל חלק הגון של סחורה ובמצב האספקה של היום אין עדיין לעשות זאת, כמובן אם הוא בא לא יזיק שהוא יביא את העיתונים ואם יש אפשרות גם קצת בשר.

שלום לכם.       משה ו.   

נ.ב.

 

 

 אהרון: האם הודעת לצבי ד. ומרדכי פ. שעליהם לבוא הביתה? הייתה זו החלטת מזכירות ואין לעת עתה מהם כל ידיעה.

- - -

E4156826

 

- - -

כ"א-כ"ב ש ב ט                                                                                   מיומן ב"ב הגוש בירושלים

קיבלנו הוראה להכין שיירה שתצא מחר לגוש. עד שעות הלילה המאוחרות לא יכולנו להשיג מכוניות, רק לאחר התרוצצויות ושערוריות רבות השגנו שתי מכוניות והעמסנו עליהן. עבדנו עד שעה 1.30 בלילה, באותן השעות אירעה התפוצצות עצומה בבניין "פלשתיין פוסט", שברחוב הסולל. בשעות המוקדמות של הבוקר נוספו לנו מכוניות ועליהן העמסנו חוטי תיל, צינורות, ציוד רפואי לחדר הניתוחים ואספקות.

השיירה יצאה בשעה 9 בבוקר, כשנכנסה לאזור המוגן של הצבא הבריטי, אשר ליד בנייני הסוכנות, נעצרה וחיילים ערכו בה חיפוש מדוקדק במכשירים מאגנטיים, לא נמצא דבר מיוחד. החיילים עצרו את גרשון מעין צורים בטענם שלידו מצאו רימון, אנו מקוים שישוחרר עוד היום. הלויטננט-קולונל הבריטי אמר שאין ברצונו להעביר לגוש: מלט, עצים, פחים וצינורות. הוא טען כי לצרכי האוכלוסייה הנמצאת כעת בגוש לא צריך להוסיף בניינים, פעמים מספר חזר על הצעתו לפנות את אנשי הגוש והציע את עזרתו לשם זה , הוא משוכנע כי האנשים רוצים לצאת את הגוש, רק הסוכנות לוחצת עליהם להישאר במקום בגלל נימוקים פוליטיים.

הוא הדגיש, שהוא מוכן להעביר צרכי אוכל ודלק בלבד ולא אנשים  נוספים, בכל מכונית יוכלו לנסוע אנשים אחדים שיתחייבו לחזור עם השיירה מהגוש.

כתוצאה מכך יצאה לגוש מכונית משא אחת בלבד ובה צרכי רפואה וקצת אספקה, במכונית זו נסע גם רופא מנתח ד"ר אלקלעי בכדי לארגן את בית החולים.

בעת שפרקו בכפר עציון את המשאות מהמכונית הורידו כמה בקבוקי חמצן הדרושים לעבודת המסגריה, בראות הקצין הבריטי את הבקבוקים התרגז שוב וטען, כי היהודים רמאים ועל אף ההסכם הגניבו צרכי מלחמה. כל ההסברים כי החמצן דרוש לצרכי עבודותיה הרגילות של המסגרייה לא שכנעו אותו. יחס זה מצד הצבא משמעותו הידוק המצור מסביב לגוש, במשך יום תמים ניסו אנשי הסוכנות להשפיע על שלטונות הצבא שישנו את עמדתם וכשנוכחנו לדעת שאינם חוזרים בהם מהחלטתם פרקנו את המשאות מהמכוניות שנשארו בעיר.

- - - רדיו ירושלים הודיע הערב בדבר החיפושים בשיירה.

- - -

ב"ה     משואות יצחק                       כ"ב שבט                תש"ח

למזכירות כפר עציון. חברים יקרים!

בקשר למכתבכם מיום י"ח שבט, התקיים דיון במזכירות קבוצתנו והננו למסור את דעתנו בעניין הנדון. אין לנו ספק ברצונכם הטוב ובכוונותיכם הכנות, אשר באו לידי ביטוי במכתבכם הנ"ל ואנו רוצים שתפגשו אותו יחס מצדנו.

1.                   בוודאי ידוע לכם שפעולותינו גם בעבר (וכן הדבר גם בהווה – ברוב השטחים) היו מכוונות תמיד לשיתוף פעולה הדוק בין משקי הגוש, גם יחסינו עם כפר עציון היו תקינים בהחלט, עד שאירעו מקרים אחדים אשר הכריחונו לתמוהה ולשאול: האם שיתוף הפעולה איננו חד-צדדי? כלומר: האם הוא קיים לגבינו גם מצד כפר עציון?

נזכיר נא את רכוש הנקודה החמישית שחולק בלי שנדע אפילו שהוא עומד לחלוקה ולא קיבלנו מחוט ועד שרוך נעל וחברי קבוצתכם שביקרו אצלנו, ללא ספק, מטיבים להכיר את הגדר הרעועה המקיפה את משקנו. התאספו גם מקרי "אי הבנה" רבים מדי מכדי שיהיה אפשר להצדיקם, כגון עניין המלט, השתילים, המרזבים ועוד.

2.                   על פגיעה מצדנו בחבר יוסף ה. אין לנו ידיעה והיה אם העליבו חבר קבוצתנו בלי ידיעתנו, נבקש בזה את סליחתו, גם כלפי הח' מרדכי – לא נאמרה מילה מעליבה, אך דרשנו בירור עניין מסוים אצל הח' יעקב א. כיוון שנפגשנו לפחות באי סדר כאשר מצאנו חבילה מיועדת לנו פתוחה. אגב אורחה ברצוננו לציין, שבעניינים גושיים צריכים לטפל ויכולים להיות אחראיים רק אנשים שנקבעו ע"י מוסדות הגוש (ישיבת מרכזי משק, ישיבת האחראים על הביטחון).

3.      אנחנו מבינים היטב עד כמה בלתי רצוי להכניס אנשים מבחוץ לתסבוכת היחסים שבין הנקודות, נמנענו מהדבר הזה פעמים רבות, לא בגלל התוצאות השליליות העלולות להיות, אלא מפני הרגשת בושה שיש צורך להתערבות מבחוץ, אבל שקי חול היינו צריכים ופנינו לדני ז"ל ואכן הוא העביר אלינו כמה מאות, לאחר ימים שחיכינו לשווא שיגיעו השקים האלה בלי התערבות זו.

הח' אברהם הרץ שהה שבוע ימים בגוש ומה שנודע לו – נודע לו מתוך הסתכלות ולא מפינו דווקא, על כל פנים, הוא חבר תנועה ולא נכון להתייחס אליו כאל זר.

הצורך בשיתוף פעולה אף פעם לא היה כל כך ברור לעניינינו – כמו היום ויש להבטיח אותו בכל הדרכים ולהימנע מאי הבנות על כך שבעניינים ציבוריים יתעסקו רק אנשים אשר נקבעו לכך ומוכרים על ידי נציגי כל הגוש ואנחנו מקווים שלעתיד לא יהיו מקרי אי הבנה וגם לא תהיינה סיבות למקרי אי הבנה. תהיה חליפת מכתבים זו סיום לפרשה מצערת, שנגרמה ע"י קוצר הרוח והעצבנות של שעת החירום והתחלת עבודה משותפת וכנה.

העתקים: אהרון מאיר וברוך ל. – משואות.

נתן שנור, חיים ציגלר, יוסף ש. – כפר עציון. בברכת חברים.           נחום לבבי

"אי הבנות" בלחץ המצב , בין משואות יצחק לכפר עציון

- - -

ב"ה    משואות            כ"ב שבט      תש"ח

דוב היקר.

הנני בא להודות לך באופן אישי על שעמדת בפרץ בעוד מועד בראותך את המתיחות השוררת בזמן האחרון בין קבוצותינו וניגשת בצורה נאותה לתיקון המצב. אצלנו מצא המכתב שקבלנו לבבות פתוחים ובטוחני שנוכל להימנע מהרבה אי-נעימויות לעתיד, אם נחפש את הדרך להבנה הדדית. אין צורך להעלות את פרטי העניינים שהביאו למצב הנוכחי, כי זה לא יביא לתיקון המצב. הרושם שלי הוא כי נעשו שגיאות משני הצדדים, בהתחלה מצד כפר עציון ואח"כ מצדינו וכל זאת מתוך פזיזות ואי התחשבות בצד השני.

לעתיד עלינו לעשות הכל בכדי להחזיר את האמון ההדדי על תילו ולא רק בין נציגי הקבוצות, אלא בלב כל חבר וחבר נצטרך להחדיר את הכרת העניין המשותף ואת המטרה המאחדת אותנו לחטיבה אחת, אחרת אין אנחנו ראויים לתקופת הגאולה שעמנו חי אותה. דב היקר, אתה נמצא במרכז העניינים ולכן באפשרותך לעקוב אחרי התפתחות היחסים, אבקשך, תעמוד גם בעתיד על המשמר.

תפילתי, כי ישפוט ה' שלום בארץ והרי חברון שוב ירננו וקבוצותינו בגוש עציון תמצאנה את הדרך לשיתוף פעולה לטובת כולנו. רב שלום לשוחרי שלום!  בידידות.  נחום לבבי

יושרו ההידורים !!!

- - -

ב"ה         כפר עציון         יום ב'      כ'ב שבט תש"ח          2.2.48

מעזבונו של שלמה רוזן הי"ד

 

              לילדי כפר עציון הנמצאים עתה בירושלים

                           שלום רב ורוב ברכות!

קראנו בשמחה את כל המכתבים שלכם, כל המכתבים שלכם היו מסודרים בתיק המכתבים של החברים הגדולים. יפה עשיתם שהתחלתם לכתוב אלינו, כי אנחנו מאוד מתגעגעים אליכם ורוצים לדעת מה שלומכם ומה אתם עושים בירושלים? בבית הכל טוב ויפה, רק אתם והאימהות חסרים וחבל מאוד. השקדייה כבר פורחת ובקרוב גם עצי השזיפים יתחילו לפרוח, אולי אמצא חבר טוב בשיירה שירצה לקחת אתו מתנה בשבילכם, אז אשלח לכם ענף פורח של שקדיה, גם העצים שלנו מתגעגעים לראות את הילדים בסביבתם, למרות שהעצים אינם יכולים לדבר, כשאני עובר ליד עץ האגוזים, שצומח ליד בית הספר שלכם, אז אני רואה כמה הוא עצוב העץ, כשאין ילדים גועשים ורועשים מסביבו. אמנם העץ סובל כשילדים מטפסים עליו באי זהירות ושוברים את ענפיו, אבל הוא סובל הרבה יותר כשאין בכלל ילדים על ידו.

גם הכלוב שעל העץ השני עומד עצוב ושבור, אין בו לא ציפור ולא יונה, כי לא היו ילדים שיאכילום והציפורים עפו לחפש להם מזון.

בחצר עומד עזוב האוטו של המסגרים ומחכה שהילדים יעלו עליו לתוך הארגז וישתובבו קצת ושילד אחד יישב ליד ההגה ויצפצף בקול רם.

ודאי גם שמעתם שבט"ו בשבט נטענו חורשה ליד שער המחנה, היות ואתם הילדים לא הייתם כאן, אז נטעו את העצים החברים והחברות הגדולים שבאו מחוץ לארץ לפני זמן קצר, כי זו להם הפעם הראשונה שהם נוטעים עצים בארצנו.

החורשה נקראת על שם החברים הגיבורים שנפלו במלחמה עם הערבים בהרים שלנו, ביניהם היו גם שלמה הנהג - האבא של משה'לה, שמואל הנהג, שלום קרניאל – האבא של שמעון הקטן, מנחם הנוטר, משה פרידריך – הג'ינג'י ועוד הרבה חברים, זכר כולם לברכה. אנו נשמור על העצים הרכים האלה, כי יקרים הם לנו כמו שיקר לנו זכר כל חבר ויהודי שבא לבנות את הארץ ולהקים את המדינה העברית.

ילדים יקרים, אתם כותבים שבירושלים מתפללים אחרת מאשר בכפר עציון, אך ודאי אתם יודעים שאל אחד לנו והוא מאזין לתפילה בכל מקום שמתפללים אליו וגם בכל שפה. הוא מבין אפילו את שפת הציפורים בכל בוקר בשעה שהן אומרות שירה. התפללו לכן לאלוהים בירושלים כמו שמתפללים שם ובכוונה רבה שהאל הטוב יעזור ויושיע לעמו ויבנה את ביתו במהרה בימינו, כי גם אתם בנים לאותו עם וגם אבותיכם מתפללים ועושים הרבה להקמת המדינה העברית היקרה לכולנו וגם לכל הילדים והגדולים של בני עמנו שנמצאים עוד בגלות ורוצים להגיע לחוף מולדתנו.

ילדים יקרים, יש לי הרבה מה לספר לכם על חיינו בכפר עציון, אבל אמרו לי שעוד מעט ותגיע השיירה וצריך למהר ולכתוב בכדי שאספיק לשלוח את המכתב עם השיירה החוזרת.

דבר אחד אני רוצה הפעם עוד לספר לכם. אווירון יהודי בא אלינו בכל יום ומביא לנו כל מיני דברים טובים ואפילו שוקולד, הוא טס כל כך נמוך, שאנו רואים אפילו את הטייס שמנפנף בידו אלינו ואומר לנו שלום ממרומים, את החבילות הוא זורק לנו מלמעלה והן לנו כמו מַן שנפל מהשמיים לאבותינו שנדדו ארבעים שנה במדבר, אבל אנחנו רוצים גם שהאווירון יוכל לרדת אלינו ממש כמו אוטו ולעלות ולטוס מכאן, אז הטרקטור שוב עובד לידינו במקום שהייתה מחצבה, במקום שמֹשֶה "אגד" לקח אתכם תמיד על האוטו, שם עובד טרקטור ומכין שדה תעופה, שהאווירון יוכל לרדת וגם לעלות.

תארו לכם ילדים, שבקרוב ירד אלינו אווירון, כמו שכתוב אצלכם בשיר "רד אלינו אווירון הוא ייקח אותנו למרום" וכהרף עין נוכל להגיע אפילו עד לתל אביב ולחיפה. אנו נוכל להגיע לביתם של יהושע ועמוס יותר מהר מאשר באוטו אגד.

אסיים את מכתבי זה. אני מקווה שגם אתם תמשיכו ותכתבו לנו הרבה הרבה. פריסות שלום לכם מכל חבר ומכל חברה שנמצאים בכפר עציון ואפילו מ"בובי" ומ"אמיץ".

גם "שחורקה" וכל חבריה וחברותיה באורווה מתגעגעים אליכם, כל עץ וכל שיח אומר לכם שלום! גם אני מצרף את ברכתי אליכם.          שלמה רוזן (אבא של חנה'לה)

                                       - - -

רבדים                 לאוריק שלום!                                         2.4.48

אני שולח לך את ההזמנה, יש דברים אשר הזמנו אצל איציק אותם סימנתי. בקשר לאספקת בהמות העניין הוא בזה: הכינותי תערובת לרפת וללול למשך 25 יום, כי לא הספיק לי סובין שעורה. אני שולח לך את רשימות האספקה שנשארה במחסן. השתדל לשלוח בהקדם את כל מה שנחוץ למשך חצי שנה. את סידורי המים גמרנו, מלבד את החיבור למשאבה, השתדל לשלוח במהרה את הצינורות , אגב בגשמים האחרונים הספקנו לאסוף כ-10 ממ"ע מים, אף טיפה לא הלכה לאיבוד. את מחסן החצר התחלתי להעביר למקומו החדש ולכשיתפנו האנשים שעובדים בביצורים נתחיל בשיפור החצר, אגב, השתדלתי לשלוח במהרה גם את טנק המים שכתבת אודותיו, כי רוצים לקחת מאתנו את הטנקים של האוטו ב"גוש" ושל כפר עציון ואם ייקחו אותו יהיה רע מאוד, כי אין לנו בכלל קיבול למים. כמו כן החליטו בישיבת ה"גוש" לקחת מאתנו את הפחים לגג של הצריף

בעין צורים וגם על ה"גבעה הצהובה" מקימים צריף - הצריף של המ"ן שהיה בכפר עציון וגם לצריף זה אין פחים. אנחנו אמנם לפני ישיבה, הצלחנו להסתיר את הפחים ואמרנו שבפחים הקימונו את ה"גיבל" למסגרייה ומכיוון שבכפר עציון ישנם פחים של הנקודה החדשה והם כיסו את העמדות, דרשנו שיפרקו אותם, החליטו לפרק אותם, אך הם לא יספיקו לשני הצריפים לכן החלטנו לפרק את ה"גיבל" ולכן אוריק השתדל לשלוח, באיזה שהוא אופן, אוטו שירד ישר אלינו ובכל מקרה כשיבואו לפרוק נוציא את הפחים מהסליק ונגיד שהאוטו שירד אלינו הביא פחים. אנחנו כמובן נעשה מצדינו את כל המאמצים שלא יפרקו ונשתדל לדחות את זה כמה שיותר. בקשר לחלוקת הפרודוקטים האחרונה ובכלל בקשר לדברים שמגיעים, כדאי שתכתוב מה הדברים ה"גושיים" שמגיעים, כגון: חוטי ברזל, תיל וכו'. בקשר לפרודוקטים - היו הרבה דברים שוויתרנו עליהם, מכיוון שהם יקרים מדי, אך בינתיים מהלכות שמועות כאילו עבור הכלכלה לא מחייבים אותנו, לכן כתוב מיד מה העניין בדיוק בקשר לתקציבים, בכדי שנדע כיצד להתנהג.         צ ב י נ ג' י   

נ.ב. שכחתי להוסיף בקשר לצריף של חדר האוכל שמונח בחצר, הוחלט בישיבת ה"גוש" שלא    להקים אותו, אנחנו רוצים בכל זאת להקימו, אבל חסר לנו - אם רוצים להקימו ולעשרת חדרים בלי צפוי דיקט ותיקרה, אלא רק מחיצות לחדרים ודרוש לנו 70 מ"ר דיקט של 3 מ"מ וכן דרוש לנו דיקט לציפוי קירות ותיקרה לשלושת הצריפים החדשים.

כן דרוש לנו "טול", 3 חבילות ממין טוב.

השתדל לשלוח את הרצפות לצריף של חדר האוכל (חסר עוד לשני חדרים), יש ברצוננו

להפוך את חדר האוכל, שמונח בחצר, לחדרי מגורים.

משני הצדדים חדרים של 4*3 והשאר 6 חדרים של 2.7*3 מ"ר.

 

- - -

 

ב"ה   כפר עציון       כ"ב שבט   תש"ח                        3.2.1948

לחברינו בירושלים שלום רב!

שמחנו להוודע כי קבלתם את כל משלוחי הדואר שהעברנו אליכם, אנו מקוים כי תשימו לב לתוכן מכתבינו ותשתדלו למלא אחרי בקשותינו.

במכתב זה הננו מעבירים לכם את הזמנתו של יוסף הור, נא לסדרה.

בעניין גיליונות מכתבי דואר אוויר כדאי להשיג מספר יותר גדול מכפי הרגיל, בתנאים של היום שמכתב עד אשר מגיע לדואר מונח ימים רבים, החברים מעוניינים לשלוח את מכתביהם בדרך מהירה יותר, גיליון של דואר אויר לא עולה למעשה יותר מאשר מכתב רגיל וכדאי להמציא מספר כפול של הטפסים מאשר עד כה.

רצוף תקבלו את ה"אטיקטה" של הבשר מ"יבנה", אשר לפי דברי יוסף רצוי לשלוח מסוג זה את כל המשלוחים בבאות.

יוסף מבקש להיוודע ולהודיע לו איך וכמה זמן אפשר להחזיק קונסרבים חדשים הנשלחים על ידכם? (המכוון הוא למינים חדשים אשר עד כה לא היינו משתמשים בהם), כמו"כ הוא מבקש לברר איך רצוי להחזיק מרגרינה לזמן ארוך יותר וכמה זמן אפשר בכלל להחזיקה?

יהושע שדיאל מבקש להמציא לו באופן דחוף שמן דגים או איזה שהוא סוג אחר של ויטמין א' בשביל הלול, המלאי שלו אוזל באלה הימים.

רצוף תקבלו את החשבונות של צבי.

לוטה אנו מעבירים מכתב לרבנות הראשית ואנו מבקשים להשיג תשובה מהירה וברורה בעניין זה ולהעבירה בהקדם דרך ת"א, אם לא תהיה הזדמנות נוחה אז את תמציתה נא להעביר לשלמה.

אצלנו החיים כרגיל. כולם תודה לאל בריאים ושלמים. מזג האוויר נוח. ועדת התרבות פעילה ומפעילה.  

אמש התקיים דיון סוער מסביב לתזכיר, היו כמה חברים אשר חשבו למצוא בו נימה "פשרנית" והם מחו נגד זה, חברי המועצה הסבירו כי החשש הזה אינו מבוסס והתזכיר תפקידו: לברר עובדות ומספרים ולא להוציא מסקנות.

הרוב המכריע של החברים הצביעו בשיחה בכוון הצעות המועצה, למען מנוע חששות מיותרים, הוצע שהמועצה תצרף לתזכיר מכתב עם פירוש הדרישות הקונקרטיות הדרושות להבטחת מעמדנו כאן, הדבר נעשה.

בשיחה הובעה דעה ע"י כמה חברים, אם כי הדבר לא הגיע לידי החלטה, לחכות בניסוח סופי של התזכיר עד שנשמע את דעת החברים בחוץ ובעיקר אלה הבאים במגע עם המוסדות, מאידך היו חברים אשר טענו, כי אין להשהות את הגשת התזכיר אשר נראה לנו תכוף מאד.

היות ודעה מוסכמת לא הייתה בנדון זה, אני רוצה רק להציע הצעה פרטית. אם אתם תגיעו לידי מסקנה כי התזכיר אינו הולם את המציאות במוסדות, או שהערכתכם את הדרישות היא אחרת - עליכם לחבר את הצעותיכם בכתב ולהעביר לנו מת"א את דבריכם בכתב באפשרות המהירה ביותר, אנו נדון בחומר ועי"כ נוכל להגיע לידי דעה משותפת, בכ"א דעתנו היא כי אין לתקן את התזכיר בצורה שרירותית מבלי להתייעץ אתנו ומאידך אין להשהות את הגשתו.    בברכת שלום לכולכם.           דב קנוהל

(לתכן הענינים)

- - -

 

 

הסוכנות היהודית לארץ ישראל

בשל חשיבותה המרכזית של הנהלת הסוכנות היהודית, שתפקדה כ"ממשלה שבדרך" לפני הקמת המדינה ומלאה תפקיד מרכזי גם בנושא גוש עציון בזמן המצור, חרגתי מהצגת המכתבים והמסמכים לפי הסדר הכרונולוגי ורכזתי את כל הנושאים הקשורים בנושאי כספים ותקציבים יחדיו, מתוך רצון להציגם כחטיבה אחת וכדי שהקורא לא יאבד את פתיל מחשבתו בנושא זה.

בארכיון הציוני בירושלים נמצא כאמור בהקדמה תיק שמספרו 3604, נושאו "תקציב שעת חירום".

למחרת החלטת האו"ם על חלוקת א"י ב- 29.11.47, החליטה הנהלת הסוכנות לייסד: 

1. "תקציב שעת חירום" בסך כ-760.000 לא"י,

2. "תקציב חירום מיוחד לישובים שמחוץ לתחום" [אלה שעלה בגורלם להישאר בתחומי המדינה הערבית, כיישובי גוש-עציון ויישובי הגליל המערבי], בסך כ-78.000 לא"י.

נוסף לכך עמד לרשות הסוכנות: 

  1. תקציב 1947 שעדיין לא נוצל לחודשים 11.47-3.48, ארבעה חודשי תקציב, שליש שנה  [השנה התקציבית באותו זמן החלה ב-1.4 והסתיימה ב-30.3 בכל שנה]. סך כמה עשרות אלפי לא"י.

נוסף לכך [עד לנפילת הגוש] עמד לרשות הסוכנות

  1. תקציב חודש פלוס של שנת 1948.

ס"ה עומד או יעמוד לרשות הסוכנות תקציב של כ-900.000 לא"י. סכום אדיר באותם ימים.

(לתכן הענינים)

 

 

מישיבת הנהלת הסוכנות היהודית

30.11.47

. . .

דוד בן גוריון: בנוגע לנקודות מחוץ – ישבתי עם כולן, מלבד הקבוצה סביב כפר-עציון, יש שלושה דברים שצריך לעשות וכולם בכסף וכסף אין.[רק "שכח לומר להם שלסוכנות תקציב עתק בסך כ-900.000 לא"י]

. . .

מ. שפירא: (נציג הפועל המזרחי בהנהלה) באין כסף אני יודע, יש דברים המוכרחים להסתדר גם כשכסף אין. היום היו אצלי אנשי כפר-עציון. להחזיק שם נשים וילדים במצב כזה – אסור.

(לתכן הענינים)

 

- - -

דו"ח סוכנות

                                דו"ח מצב שהוכן ע"י מרדכי פרנק שטיפל בישובי הגוש מטעם הסוכנות

                                                             

  ירושלים, יז' טבת תש"ח

                                                              [20 יום לאחר תחילת המצור] 30.12.47

 

אל ה"ה     י.חורין [יהודה חורין, גזבר המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית]

               י. וייץ [יוסף וייץ מנהל המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית]

               נ. כספי [גזבר המחלקה לאזור ירושלים]

               ר. וייץ [רענן וייץ, בנו של יוסף וייץ, מזכיר המחלקה להתיישבות]

מאת:        מרדכי פרנק.

              רצוף הנני מעביר אליכם חומר שריכזתי בקשר למצב החרום שנוצר בגוש עציון. מתעוררות כמה שאלות יסודיות: א) שאלת האספקה. ב) קיום אנשי הנקודות וסדור העבודה. ג) מצב ענייני המים. ד)המצב הכספי הכללי. ה) הפעולות המשקיות (תעסוקה להבא). ו) כיסוי הוצאות מיוחדות.

א)      שאלת האספקה.

רצוף ריכוז הסכומים הדרושים לצרכי מלאי במשקי הגוש. אני מצרף גם פירוט הנורמות ששימשו לי יסוד לחישוב. בקשר לקשיים שעלולים להתהוות בהשגת דלק באופן כללי באזור ירושלים ישנה הצעה להוסיף מלאי של דלק ל-4 חודשים נוספים לפי הרצוף. חשבון האספקה לא כולל את המלאי הנחוץ לכוחות הביטחון אשר נמצאים כעת באזור ואשר מונים כ-160 איש. עד כה לא נתנה למשקים פרוטה ע"ח החזקתם. [שימו לב: חודש וחצי לאחר תחילת המצור] חשבון האחזקה לא כולל 75 ילדים ו-30 נשים אשר יוצאו מהמקום בימים אלה.

ב)      קיום אנשי הנקודות וסידור העבודה

אין באזור זה כעת כל הכנסות מהמשק החקלאי ולמעשה האנשים לא מקיימים את עצמם מאותו הרגע שהתחילה השמירה המוגברת. אני מוסיף מספרים על סידור העבודה האפשרי המראה שמתהווים גירעונות ניכרים מאוד בעיקר במשקים: כפר-עציון ומשואות-יצחק באם לא תשולם השמירה האזרחית במקומות (ראה את החשבון הרצו"ב). כוחות הביטחון אשר צורפו למשקים לא משתתפים בשמירת הנקודות ובשמירה על העובדים בשדה. כל המעמסה הזו נופלת על שכם הנקודות. גם אם אניח שישולמו ימי העבודה על השמירו[ת] בסכום של -.1 לא"י ליום עבודה יתהווה גרעון ניכר מאוד בכפר-עציון. קבוצה זו מטופלת בילדים ואינה יכולה להתפרנס בתנאים אלה. אפשר יהיה לתקן את המצב במידת מה באם נוסיף אנשים צעירים לעבודה מכניסה וניצור את התעסוקה עבורם.

חשבון הקיום מבוסס על הכנסה ממוצעת של -.1 לא"י לכל יום עבודה מכניסה ואין לחשוב שבתנאים של היום הענפים יכניסו יותר. מאידך, הכלכלה יקרה מאוד מחוסר הספקה עצמית של ירקות וחלב בהתחשב עם הוצאת הפרות בעתיד.

ג)       מצב עניני המים

מלאי המים נכנס למצב קריטי ביותר מאחר שטרם ירדו גשמים ניכרים וכל הבריכות בגוש מכילות כעת כ-300 מ"ק מים. קבענו לנו תכנית כדי להטיב את המצב בשני שלבים:

1)      לעשות את כל הסידורים הנחוצים ע"מ למלא את המיכלים הקיימ[ים] במשקים (3800 מ"ק), גם בתנאים של מיעוט גשמים בחורף זה. סידורים אלה כוללים: תעלות איסוף נוספות ומכוני מים שישאבו את המים לתוך הבריכות בזמן הגשמים. 3800 מ"ק אלה באם יעמדו לרשות המשקים בהתחלת הקיץ ובהתחשב שנוציא משם את כל הפרות וחלק מבה"ע [מבהמות העבודה] (שבמקומם יוכנס טרקטור) ולאחר שנוציא את הילדים, יכולים להספיק למנת חרום של מים למשך הקיץ עבור האוכלוסייה שתישאר במקום. ביצוע הדברים הנ"ל טרם התחיל מחוסר אפשרות להביא למקום מהנדס וחומרים, אך נעשות כל ההכנות להגשמת סדורים אלה. סכום ההשקעה הדרוש טרם הוערך כראוי.

2)       הקמת בריכה גדולה במשואות יצחק אשר תשמש מיכל רזרבי לכל הגוש. לאחר שההצעות של המהנדס פריצקה להקמת מיכל של 3300 מ"ק הגיע רק השבוע ואין אפשרות של קשר בין סולל בונה והמהנדס פריצקה לביצוע יעיל של תכניותיו, נשארת האפשרות להקים שתי בריכות כ"א של 2100 מ"ק במקום שהוכן לכך לפי הצעתו של מר זיטץ. היתרון הוא שאפשר יהיה לבצע קודם את הבריכה הראשונה ולמלאה. פירוט הערכה כספית מדויקת יתקבלו ע"י המשרד הטכני, המנהל את המו"מ עם סולל-בונה. להלן כמה מספרי[ם] בקשר של הקמת בריכות אלה: מלבד חצץ שיופק במקום, יש צורך בהובלת חומרי[ם] של 260 טון לבריכה אחת, דהיינו כ-60 מכוניות משא. כמות המים הדרושה 150 מ"ק. זמן העבודה ימשך 8 שבועות ומספר הפועלים הנדרשים מהמשקים כ-60. מחיר הבריכה לפי סולל-בונה תעלה -.6800 לא"י לעבודות רגילות ותוספת לפי הערכתנו של -.2500 לא"י ליוקר הובלות ויתר הוצאות מיוחדות. ס"ה תעלה הבריכה בין 10.000-9.000 לא"י, דהיינו בין 4-5 מ"ק מים. אני מציע לבצע בכל אופן בריכה אחת של 2100 מ"ק שיש לה סיכויים להתמלאות ע"י עודפים אפשריים של המעיין במשואות יצחק בחדשים מרץ-אפריל. (דהיינו, נבטיח ע"י הגשמת 2 השלבים 5000-6000 מ"ק מים לגוש כולו לקראת הקיץ).

ד)      המצב הכספי הכללי

מצב כספי קשה מעיק על הישובים כפר עציון ומשואות יצחק שהחמיר במיוחד אחרי היותם מנותקים למשך שבועות מספר. אין המשקים עומדים בתשלומיהם וכמובן אינם יכולים לחדש את הקרדיט שלהם אפילו בבנקים ציבוריים. רצופה תמונה כספית של כפר עציון. התוצאה המעשית היא. כי כרגע כל סדור קטן הדרוש סכום כסף איננו בר ביצוע לאחר שאין להם מקור לתשלום.

ה)     הפעילות המשקית (תעסוקה להבא)

מקורות ההכנסה העיקריים נשארים במצב זה: העבודות במטע הצעיר, הייעור והכשרת הקרקע. הנגרייה הקיימת בכפר עציון לא תוכל לפעול להזמנות חוץ בגלל תנאי ההובלה, וכ"כ בתי ההבראה ששמשו מקור הכנסה עקרי לא יפתחו בקיץ הבא. ברבדים ובעין צורים היקף העבודה היה מצומצם גם בעבר. אין שם שטחי הכשרה וייעור גדולים בקרבת הנקודות והשטחים המרוחקים הניתנים להכשרה ולייעור לא יכולים להיכלל בתכנית העבודה כעת מטעמי בטחון.

אני מציע, איפוה, לעשות את ההכנות להקמת מחצבה לשיש עבור הגוש כולו לאחר שקבלנו חוות-דעת מעודדת ע"י פרופ' פיקרד. שווק האבן יעשה מדי פעם לפעם בהתאם לאפשרויות ההובלה (מכוניות ריקות החוזרות מהמקום). יתכן ויהיה צורך לממן את העבודות עוד לפני השיווק. יש לאפשר לקבוצות רכישת טרקטור שהוצע לנו ע"י קב' רביבים במחיר של -.1040 לא"י טרקטור זה יאפשר בתנאי הביטחון הקיימים לבצע את החרישים על שטח של 500 ד' מטעים בפחות שמירה, והמאפשר לנו להוציא משם בה"ע [בהמות עבודה] ולחסוך בהבאת אספקה ומים.

אני מסכם כעת עם המשקים את תכנית השקעותיהם האפשריות בתנאים החדשים וההכרחיות  לקיום המשק לשנת תש"ח. את התכנית אעביר אליכם בימים אלה.

ו)        כיסוי הוצאות מיוחדות

1.      העברת 75 ילדים ו-30 נשים לירושלים ושיכונם קבלנו אולם גדול לשיכון הנ"ל במנזר רטיסבון. התאמת האולם והסידורים הסניטריים הדרושים יעלו בקירוב ל-2000 לא"י.

2.      רכשנו מכונית משא ומשריינים אותה כעת לאחר שנשרפו בהתקפה שתי מכוניות משא. מכונית זו תעלה כ-.1000 לא"י ולדעתי יש להוסיף להם עוד מכונית ע"מ להיות פחות תלוי בשוק ההובלה הפרטי היקר מאוד ואשר בזמן חרום לא עומד לרשותנו.

3.      הקצבנו לקנית אספקה עבור הגוש סכום של -.800 לא"י עבור הנקודות מיד לאחר ההתקפה והקצבנו סך של -.600 לא"י לקנית הלבשה למשואות יצחק ועין צורים, להחלפת חלק ממה שנשרף בעת ההתקפה (נזקי שריפת ההלבשה עולים -.1700 לא"י).

4.      שילמנו לביצוע שתי שיירות בלבד כ-.300 לא"י (גורם לכך יוקר ההובלה ותנאים ארגוניים לקויים בבצוע השיירות).

כל הפעולות הנ"ל נעשות ונעשו מכספי התקציבים שנשארו לנקודות.[ההדגשה שלי. ש.ג.]

רצוף סכום הפעולות הכספיות שנעשו ויש עוד לבצע בקשר למצב.

(סכום זה לא כולל השקעות משקיות הכרחיות לשנת תש"ח שיסוכמו לחוד).

                                                            מרדכי פרנק [מדריך הסוכנות לקיבוצי הגוש]

 

רכוז הסכומים הדרושים לצרכי מלאי

למשך חדשיים

עבור גוש עציון

1)      כפר עציון                                        -.3955    (פרוט רצוף)

2)      משואות יצחק                                   -.3766    (  "      "   )

3)      עין צורים                                         -.1463    (  "      "   )

4)       רבדים                                           -.1436    (  "      "   )

          -.10600

הובלות לחודשיים

40 מכוניות *-.15                                         -.600

                                                                    -.11200

דלק: רזרבה נוספת לגוש

ל-4 חדשים נוספים                                          -.1827

                                                       ס"ה       -.13027 לא"י

                                                   ===================

הוגש לבחירי הסוכנות במחלקה להתיישבות ., אל תגידו לא ידענו , , ,

26.12.47

 

                                                                       ירושלים, י"ח טבת תש"ח

                                                                            31.12.47 [45 יום לאחר תחילת המצור]

אל – רענן וייץ

מאת – מרדכי פרנק.

1.      העברתי אתמול למר כספי חומר מפורט בענייני גוש עציון ומקווה שהגיע לידיך.

2.      יבוא אליך מר שולמן מ"חריש" בקשר לסדור התשלום עבור עבודת האדמה בבריכת משואות יצחק.

3.      המח' הטכנית, המומחה לתעופה והתו"מ התייעצו בקשר להקמת שדה תעופה במשואות-יצחק. לפי בדיקת המפה הטופוגרפית של ההר מול למשואות (600 ד') יוצא שאפשר להגיע למסלול במקרה הטוב ביותר בשפוע של 6%. המומחה לתעופה דורש מסלול שלם 350-450 מ' אורך ו-40-50 מ' רוחב, והשיפוע המותר המכסימלי 2%. אי-אפשר להתקדם בנדון לפני שיצא למקום מהנדס לבדיקה מדוקדקת יותר של השטח הנ"ל ועוד שני שטחים אחרים שאני מציע לבדקם. מר שולמן שוחח אתי על עבודות הטרקטור הנחוצות בקשר לכך, אבל נוכל להעביר אליו הוראות רק אחרי שנדע פרטים נוספים (מי ישלם את העבודה?).

כפי ששמענו יש עוד כמות של ברזלי p.s.p בעין גנים מהמחנה האמריקאי. סוכם שהחומר הנ"ל הכרחי להקמת המסלול. תבדוק נא אם הכמות מספיקה לתכלית הנ"ל ותטיל את ידך על החומר הדרוש.

4.      סכמתי עם המח' הטכנית תכנית להבטחת מלוי הבריכות הקיימות.

התכנית היא:

א)      בכפר עציון – גמר תעלות האסוף במחנה. הוספת מרזבים והכשרת 3 ד' משטח מעל הבריכות. (תערובת זפת או בטון רזה). הסדורים הנ"ל יבטיחו את מילוי הבריכות ושמירת הכמות בתוך הבריכות עד סוף החורף (לאחר שימוש במים בחדשי החורף). שטח הגגות הוא 2000 מ"ר בהתווסף 3000 מ"ר משטח נגיע לאוסף הכמות הנדרשת.

ב)       משואות יצחק – שטח הגגות 750 מ"ר. סיכמנו להוסיף משטח של דונם ותעלות מאספות במחנה מצפון וממערב. לאסוף את המים במחנה דורש תוספת נכרת של מרזבים שאת מימיהם אפשר לאסוף בצינורות בלבד מתוך התנאים הטופוגרפיים המיוחדים של שטח המחנה.

ג)       עין צורים – משטח לפני הבריכה של דונם וחצי.

ד)      רבדים – יש להוסיף כמה טנקים מברזל לאסוף מים במחנה.

ה)     מר זיטץ מציע לבצע עם הטרקטור חפירה לאורך הטרסה של המעיין שמתחת לעין-צורים ע"מ ליצור גלריה מאספת פתוחה של שכבת החוור שיש סיכויים להפיק ממנה באביב המוקדם כמות מים.

העבודה אינה גדולה.

5)            כל הדברים הנ"ל דורשים העברת מהנדס שיתכן ויפקח על הבצוע.

      אבקש אותך עוד הפעם לעשות את הסדורים כדי שמר קורלט יקבל עליו את העבודה, בינתיים מר מטריקין גם מצדו מחפש מהנדס, המוכן לעבור למקום, אך הדבר כרוך בקשיים.

6)           לתכנית הכללית הכנסתי תקציב משוער למטרות הנ"ל. את הסכום המדויק נדע רק אחרי שהמהנדס יתן תכנית יותר מפורטת. עכ"פ אני מבקש הוראות למח' הטכנית שיזמינו מיד את המרזבים ויתחילו לרכז את החומר לעשיית המשטחים.

7)            המח' הטכנית וסולל-בונה לא יוכלו להתקשר עם המהנדס פריצקר בת"א. אנו רוצים את הפרוט המלא של הקונסטרוקציה לבריכה של 3300 מ"ק שהוא מציע להקימה. באם הדבר יגיע מיד לידינו, סולל-בונה יבדוק אם כדאי יותר להקים בריכה זו מהבריכה שעליה כתבנו לכם אתמול (הצעת זיטץ), כמובן שפריצקר צריך להשאיל לסולל-בונה את תכניות הבניין שלו ותודיע לנו את הסכמתו לכך (אולי גם מספר פועלים שעבדו כבר בשיטת בניה זו) בכך אולי תהיה הוזלה ניכרת.

למחרת שולח מרדכי פרנק – איש הסוכנות ,לרענן וויץ – מזכיר המחלקה

נורמות לאספקה

(הוצאה מזומנת לצרכי מלאי)

1)      אנשים:

         כלכלה:                         7.500        לא"י לאיש לחודש (250 מא"י [מיל א"י] לי'ח)

                     הספקה קטנה:                  0.500          "      "        "

                     עזרה רפואית (תרופות וכו') 0.200          "      "        "

                      כביסה (חומרים)                0.200          "      "        "

                      הנעלה (חומרים)                0.400          "      "        "

                      הלבשה (חומרים ותיקון)      0.400          "      "        " 

                                                ס"ה      9.200 לא"י לחודש לאיש

                                                 או  כ -  310    מא"י לאיש ליום.

 

2)       בקר:

ההנחה ל-11 יחידות מזון ליום לפרה (בממוצע). בתנאי ההספקה של גוש עציון אפשר יהא לתת 3 יחידות – 10 ק"ג חציר, 8 יחידות – 8 ק"ג תערובת.

                       לפרה לחודש: 300 ק"ג חציר א 30 לא"י לטונה                     -.10 לא"י

                                           240 ק"ג אוכל מרוכז א 40 לא"י לטונה            -.10 לא"י

                                                                     ס"ה לפרה לחדש -             -.20 לא"י     

3)       בהמות עבודה:

 7 ק"ג תערובת לבהמה ליום – 210 ק"ג לחדש א 42 לא"י לטונה,

                               ס"ה -.9 לא"י לבהמה לחדש  

 תבן 7 ק"ג ליום – 210 ק"ג לחדש א 22 לא"י –

                               ס"ה 4.700 לא"י לחדש לבהמה

                               ====================

4)       עופות :

  50 גר. גרעינים ליום – 1.500 ק"ג לחדש א 50 מא"י

  50  "   תערובת   "   - 1.500   "       "    א 50 מא"י

                                ס"ה 150 מא"י לעוף לחדש

                                ==================  

נורמות לאספקה כפי שנקבעו ע"י המחלקה להתיישבות בסוכנות

- - -

החלטות שנתקבלו בישיבת הנהלת המחלקה בשאלות הכרוכות במצב של

משקי גוש עציון בתאריך 15.1.48 [חודשיים לאחר תחילת המצור]

נוכחו: ה"ה י. חורין [גזבר המחלקה להתיישבות], ר. ויץ [מזכיר המחלקה], מ. פרנק [מדריך הסוכנות לישובי גוש עציון] וב"כ המרכז החקלאי של הפוע"המז.

א.      המחלקה מציעה להנהלת המוסדות את איחוד יתרות התקציבים של משקי גוש עציון לשם בצוע פעולות דחופות הנוגעות לכל 4 הישובים. (רצ"ב הפרוט של היתרות ל-5.1.48). [תקציב מאוחד גדול יותר, לכן ניתן לקצץ ממנו יותר, וכשרוצים להגדיל בד"כ נותנים פחות לכל פריט בתקציב-ש.ג.]

ב.      הוחלט להקציב סכומים נוספים לאספקה לחודש אחד בהתאם לנורמות שנקבעו לארבעת המשקים בגוש עציון. רצוף פרוט הסכומים.

ג.       הוחלט להוציא את הבקר ממשקי גוש ירושלים ולהעבירו לקבוצת "יבנה" במקום ישארו בכל משק 2-3 פרות לאספקה עצמית. באופן זה יעברו ל"יבנה" 18 חולבות ו – 14 עגלות ומבכירות.

ד.       הוחלט לרכוש עבור גוש עציון שתי מכוניות משא כבדות חדשות המחיר המשוער של שתי המכונות הוא 3500 – 3800 לא"י.

ה.      הוחלט לאפשר תוספת קבועה של אנשים ל"רבדים" כ – 30 איש, ו – 10 אנשים ל"עין- צורים", בתנאי שיחשבו כתגבורת בטחון ומוסדות הבטחון ידאגו לקיומם.

ו.         הוחלט לאפשר הקמת סדורים לקליטת מי גשמים נוספים בגוש עציון, סדורים אלה כוללים השלמת מרזבים, משטחים

ז.       של 1.5 דונם ב"כפר עציון", ו- 0.5 דונם ב"עין צורים" כל הסדורים האלה יעשו בגבול הקצבה של -.2500 לא"י.

ח.      אין המחלקה יכולה להענות לנקודות "רמת רחל", "קרית ענבים", "עטרות" ו"נוה יעקב" שפנו בבקשת הלוואה לאספקה לרפת משום שאינם במסגרת טפולה הרגיל של המחלקה.

                                                                             מרדכי פרנק.

החלטות שבוצעו בחלקם , , ,

 

 

 

 

- - -תיבת טקסט:

1

 

ה' ויץ – תל אביב

  גוש כפר עציון

היום פנו אלי ב"כ [בא כח] משואות יצחק ואחד מהמרכז החקלאי המדבר בשם כל הגוש ובקשני שוב כסף לאספקה, לא יכולתי להענות להם במאומה, כיון שהמדובר הוא לא על הכנת מלאי לתקופה מסוימת. כ"א להחזקת האנשים בגוש הזה, רק בשבוע שעבר נתתי להם, בהתאמה למספרים שסוכמו בתל אביב סכום של -.2201 לא"י ותביעות כאלה תבאנה בכל פעם. אין בכחי ויכולתי לשאת את המשא הזה, [ההדגשה שלי – ש.ג.] והכרחי הדבר שהשאלה תמצא את פתרונה ע"י חפוש אחרי מקורות אחרים. בשיחה עם קפלן היום ידוע לי כי הם פנו גם אליו, אבל גם הוא רואה את הדברים ככה, כי אין כאן שאלה של עוד איזה מאות לירות.

למען יהיה לכם מושג מה הוצאתי כבר על הגוש הזה במשך השבועות האחרונים אני נותן לכם בזה כמה מספרים:

                   טנדר חדש ושריונו                    -.1200

                   שכון ילדים ומבוגרים בירושלים       -.2000

                   הספקה ובגדים לאחר – האסון

                   הראשון [נפילת שיירת העשרה]       -.1110

                   מנות ברזל, דלק ושריון לכל הגוש    -.2261

                   הוצ' העברת האנשים לירושלים   כ    -.300

                                                         -.6781 לא"י

ה' קפלן חושב כי בימים אלה תהיו, חורין ואתה בירושלים, ובין יתר הענינים יעסוק גם בשאלה זו. הוא היה רוצה להפגש עם מר ויץ.

15.1.48 [חודשיים לאחר תחילת המצור]                  (-) נ. כספי

אין בכוחי ויכולתי לשאת את המשא הזה" – מסכן , , , עבד קשה , , ,

- - -

הצעת אליעזר קפלן – גזבר הסוכנות היהודית

כ"ד שבט   4.2.48 (55 ימים למצור)                            מתוך מכתבו של בא כוח הקבוצה בתל אביב

אליעזר קפלן, גזבר הסוכנות, העלה הצעה חדשה: הואיל וגוש עציון הפך למחנה צבאי, אין כל אפשרות לבצע פעולות משקיות, לכן אין להחזיק במקום חברים שיש לתמוך בהחזקת משפחותיהם בעיר. הוא מציע לכן להוציא מגוש עציון את כל בעלי המשפחות ולהעבירם למשקים אחרים, שבהם ירוויחו לקיום משפחותיהם. לגבי כפר עציון המורכב ברובו מבעלי משפחות עם ילדים משמעותה של העברה זו פירוק הקבוצה. לגבי משואות יצחק הבעיה יותר קלה ולגבי יתר הקבוצות הבעיה אינה קיימת כלל.

- - -

בין ה-5.2.48-10.2.48 (56-61 ימים למצור) מתקיימת ישיבה של הנהלת המחלקה להתיישבות, בנוכחות:

יוסף וייץ - מנהל המחלקה.

י. חורין – גזבר המחלקה.

ר. וייץ – מזכיר המחלקה.

ד"ר פינר – מהוועדה לישובים ש"מחוץ לתחום". (הישובים שלפי מפת החלוקה היו אמורים להשאר

                                                                    במדינה הערבית, נקראו "ישובים מחוץ לתחום").  

ח. גבתי -                        "

תחילה הם כוללים את כל ישובי הגוש בחבילה אחת, מה שמקל על קיצוץ התקציב. בעוד שאר הישובים – בגליל המערבי לדוגמה, כל ישוב וישוב המשיך לקבל את תקציבו בנפרד.

הם מתקצבים ישובים ש"מחוץ לתחום" בסכומים - -.1000- -.25000 לא"י.

ישובי גוש עציון, בן שמן וכפר אוריה לא מתוקצבים. עליהם כתוב: לא מתוקצבים עד לברור נוסף. (כפר אוריה ובן שמן הוקמו כחוות בראשית המאה ה-20 כפר אוריה – הקרקע נרכשה בידי יהודים דתיים מביאליסטוק. בגלגולו ב-48 - כפר סתתים של יוצאי כורדיסטן, שייך לאגודת "קדם" שפונו בתחילת האירועים לנתניה. בן שמן - הקרקע נרכשה תחילה ע"י ההנהלה הציונית העולמית, ממנה נרכשה הקרקע ע"י ציונים מרוסיה. אדמת החווה חולקה לאחר מלחמת העולם הראשונה בין כפר נוער שפונה בתחילת האירועים במלחמת השיחרור ומושב עובדים – (מקור: ספר "החוות החקלאיות", בן ציון מיכאלי, הוצ' "מלוא" 1977). מושב העובדים היה כ-7 חודשים במצור, מנפול שיירת בן שמן ועד למבצע "דני" לשחרור רמלה ולוד. בכל אופן שניהם לא שייכים לגורמים היישוביים - המישבים בשנת 1948: הסוכנות היהודית והק.ק.ל – ש.ג.)

- - -

 

                                                                                       

 

 

 

 

א' אדר א' תש"ח

                                                                                                11.2.48

 לכבוד מזכירויות המשקים: כפר עציון

                                      משואות יצחק

                                      עין צורים

                                      רבדים

                              הנדון: ציוד נחלין ג'.

א.נ.

בשעתו הגיע לכפר עציון הציוד המלא להקמת מחנה נחלין ג', בגלל מסבות הזמן לא הוקם המחנה והציוד "מושאל", בחלקו, על ידכם.

      נבקשכם להתקשר ללא דיחוי עם המחלקה הטכנית ולקבל ממנה את הרשימה המלאה של הציוד, להתכנס עם יתר ב"כ המשקים שבגוש ולקבוע מה היתה חלוקת הציוד ביניכם. את הרשימה הסופית מאושרת ע"י ב"כ ארבעת המשקים, יש להמציא לנו בהקדם האפשרי.

                                                                        בכבוד רב

                                                                          נ. כספי

                                                        [גזבר המחלקה לאיזור ירושלים]

 

ערב המצור תכננה המחלקה להתיישבות של הסוכנות הקמת ישוב חמישי בגוש – נחלין ג' ואף הביאה ציוד לגוש ועתה דורשת השבתו, בעת המצור! (אגב, הציוד כלל מבנה בית שימוש, כמה תלתליות, פחים, ואולי כמה אוהלים או פחונים).

- - -

 

במכתב מ-16.2.48 (67 ימים למצור) כותב ד"ר פינר לרענן וויץ - אז מזכיר המחלקה: בדבר אספקה – מהמשביר - לישובים "מחוץ לתחום" הוא כולל רק 2 ישובים - בלי גוש עציון – המונים יחדיו 260 נפש. ההספקה לחודשיים לפי 5 לא"י לנפש/חודש . ז"א 5*30*2*260=78000 לא"י .

- - -

ב-17.2.48 (68 ימים למצור) במכתב ל"משביר", כותב רענן ויץ את רשימת המשקים ש"מחוץ לתחום" שיש לתת להם אספקה בסכומים שבין -.500 - -.2500 לא"י . אין ברשימה ישובי גוש עציון.

אך ב-3.3.48 (83 ימים למצור) הועבר סכום של: 1000 לא"י, עבור ארבעת ישובי הגוש.

בממוצע -.250 לא"י לקיבוץ בגוש עציון [לאחר כארבעה וחצי חודשי מצור] לעומת כפליים ויותר לאחרים

- - -

עד ה-5.3.48 (85 ימים למצור) מתוך תקציב של 72.700 לא"י לישובים "מחוץ לתחום" הוצאו 28.350 לא"י - גוש עציון לא ברשימה.

- - -

ב-5.3.48 (85 ימים למצור) ברשימת הישובים שתוקצבו לשעת חרום מתוך התקציב הקיים לשנת תש"ח תוקצבו הישובים:

הישוב

הספקה

דלק

שריון

ס"ה

כפר עציון

-.611

-.50

-.150

-.811

משואות יצחק

-.750

-.50

 

-.800

עין צורים

-.375

-.25

 

-.400

רבדים

-.225

-.25

 

-.300

ס"ה

 

 

 

   -.2.311

ס"ה תוקצבו ארבעת הישובים ב-2.311 לא"י, ז.א. שמהתקציב שנועד "לשעת חירום" לא תוקצבו כלל.

- - -

הסתדרות הפועל המזרחי בארץ ישראל .   ב"ה , כ"ד אדר ב' תש"ח  4.4.48 (114 ימים למצור)

         המרכז החקלאי

לכבוד   

ועדת ההנהלה של הסוכנות היהודית

לידי היו"ר מר דוד בן גוריון            

כ א ן

                        הנידון: החזקת משפחות גוש עציון בירושלים

הרינו  מצטערים להודיעכם שעל אף דין ודברים ממושך עם המחלקה להתיישבות והקק'ל - ענין זה טרם מצא את פתרונו ו-150 הנפשות היושבות בבניין רטיסבון בירושלים סובלות חרפת רעב.

תוכלו לתאר לעצמכם א.נ. שמצב מעציב זה פוגע לא רק באנשים ובילדים המתעטפים ברעב בירושלים, אלא גם, מה שגרוע מזה, בכח עמידתם של האנשים בכפר עציון ומשואות-יצחק, בעליהם והוריהם של אלה.

בירושלים נמצאים למעלה מ-150 אישה וילד מכפר עציון ומשואות יצחק והחזקתם עולה לחודש כ-1500 (אלף חמש מאות) לא"י. מובן ששתי הקבוצות אין בכוחן לשאת בעצמן אף בחלקו הקטן ביותר של סכום זה, מאחר שהן משוללות כל הכנסות ואנשיהן בגוש אף הם "מוחזקים" ומתקימים בנס.

נבקשכם לכן למצוא דרך לפתרון בעיה זו המטרידה אותנו זה שלושה חדשים ולציין את המקורות להחזקת המשפחות. לתשובתכם נחכה.

                                                                        בכבוד רב

                                                            הסתדרות הפועל המזרחי בא"י

                                                                        המרכז ההקלאי

                                                                                                (חתום) מ. חזני

- - -

 (119 ימים למצור) ב"ה, כ"ט אדר ב' תש"ח 

קבוצת הפועל המזרחי                            קבוצת הפועל המזרחי

כפר - עציון                  9.4.48                משואות-יצחק

תל אביב, ת. ד. 2693                               תל-אביב, ת. ד. 2693

לכבוד

חברי הנהלת הסוכנות היהודית בא"י

                                        הנידון : החזקת משפחות חברינו בירושלים.

א. נ.

אנו מצרפים לזה העתקת מכתבו של המרכז החקלאי של הפועהמ"ז מיום כ"ד ח. ז. בענין הנ"ל והמופנה לוועדת ההנהלה של הסוכנות היהודית, ממנו תוכלו לעמוד על חומרת הבעיה הנדונה.

ברצוננו להביא לידיעתכם עוד- - - בתל-אביב אושרה תכנית הביצורים שהגשנו, דרשנו הקצבה של 10.000 לא"י ואושרו לעת עתה רק 2.500 לא"י, למטה בירושלים אין כסף, על סמך אישורו של הממ"ז השגנו הלוואה בקופת מלווה של הפועל המזרחי, בכסף זה קנינו 6 טון חוטי תיל וריקועי פחים לשריון מכונית המים של הגוש.

 כמה קטעים ממכתבו של חברנו הנמצא עם הנשים והילדים והאחראי לאספקת האוכל שלהם, המכתב הוא ממוצש"ק זה, ז. א. מיום כ"ג ח. ז. והגיע לידינו אתמול.

" . . . עד כה לא ידוע לנו מה סיכמתם עם חזני ומה מצב הענינים.

בינתיים עברו שבועות וחודשים ואין לנו שום סדור להחזקת הילדים.

אי אפשר להמשיך בתנאים כאלה, קשה לתאר במילים פשוטות מה שנעשה כאן. . . שורר ממש רעב . . . אין להשיג שום דבר.

בתנאים אלה אין לכסף חשיבות עיקרית! ועל אחת כמה וכמה-כשגם כסף אין. אני מתרוצץ עכשיו ימים שלמים בשביל להשיג משהו לאכול, יש לנו כאן למעלה מ-150 נפש ולהשיג אוכל עבור מספר כזה של אנשים - קשה כקריעת ים-סוף . . . הסתדרנו עד עכשיו בקושיים גדולים, ע"י שלקחנו בהקפה אצל ספקים מכירים וחוץ לזה מכרתי קצת פחים מהחצר . . . הענינים האלה נמאסו עלי מאוד: מצד אחד בעלי החובות שיורדים לחיי ואידך הצרכים האלטנטריים שנחוץ הלאה למלא . . . וביחד עם כל זה אני מתרוצץ 'מים שלימים בשביל להשיג לחם . . .

בשיירה האומללה שלנו היו הרבה דברים ששלחו מהבית, בין היתר שלחו את כל בגדי הילדים הקיציים והכל הלך לאיבוד, נצטרך לקנות הכל מחדש, זה צריך לעלות הרבה כסף והיות והקיץ כבר קרוב - מוכרחים כבר עכשיו להתחיל לקנות ולתפור.

שמעתם וודאי שכל הפרידות נהרגו בדרך והפר נפצע. בקצור: עליכם בתל-אביב להשיג מקור כספי להחזקה הילדים והנשים כאן וכן אנו מוכרחים קצת חובות לשלם . . ."

אנו חושבים שמכתבו של המרכז החקלאי המצורף וכן הקשיים דלעיל מתארים לכם את המצב לאמיתו - ובצורתו האכזרית ביותר. אין לנו כל צורך להוסיף פרושים והסברות.

וכעת אנו שואלים:            

כלום שלשה וחצי חודשים לא מספיקים בכדי להסדיר בעיה כזו ולהסיר חרפת רעב ממשפחות אנשים - שפשעם היחידי הוא בזה - שהלכו לבנות את ביתם בין שממות ההרים וכעת נותקו גם מעל הישוב, מעל ילדיהם ונשותיהם?

מי אחראי לכך שלמעלה משלשה חדשים פוטרים את ב"כ הקבוצות והמרכז החקלאי בתירוצים שונים - ומחלקה אחת מטילה את חובת הדאגה על חברתה?

האם מוסדות הישוב חושבים שטיפול כזה במשפחותינו מוסיף לכח עמידת האנשים במקום?

בכל אופן - אנו - ב"כ שתי הקבוצות כפר-עציון ומשואות-יצחק - לא יכולים כבר יותר להתאפק ולשתוק. המצב הנוכחי - אם ימשך - הרי הוא הרה סכנות לנפש חברינו וילדינו.

אנו פונים בזה לכב' שינצל את כל השפעתו במוסדות המתאימים וידאג שיימצא פתרון לבעיה כאובה זו - רגע אחד לפני שעה 12 - ולא לאחריה.

העניין אינו סובל כל דיחוי ויש למצוא לפחות פתרון זמני.

                                                    בכבוד רב

                                                            

- - -

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 (123 ימים למצור)                            

תל-אביב, ד' ניסן תש"ח                                               לרענן

3604                                                13.4.48

                                                         מס'   447/48

אל: מר א. קפלן.

מאת: י. חורין.

=============

                           הנדון: המכתב של "כפר עציון" ו"משואות יצחק" לחברי הנהלת הסוכנות.

           קבלתי העתק המכתב הזה ובצרוף המכתב של המרכז החקלאי של

הפועמ"ז, ואני חושב לחובה להעיר כדלקמן:

1.      החל מ 15/12/47 – עד 1/3/48 נתנה המחלקה לשני המשקים האמורים

סכומים אלו:

                                                          כפר-עציון                            משואות-יצחק

ע"ח הפעולה הרגילה, עבוד

מטעים וכו'.......................................... 586,590    לא"י                1006,061     לא"י

שעת-חרום, אספקה............................. 2320,600  לא"י                     -.1680     לא"י

מנת-ברזל........................................        -.811     לא"י                    -.800       לא"י

סדור ילדים ומשפחות..........................       -.1137   לא"י                    -.511       לא"י

                                סה"כ................   4855,190 לא"י                 3997,061    לא"י 

                                                        ===========                  ============

מלבד זה הקצבנו לשני המשקים האלו לסידורי מים במקום, למכוניות

וכו' וכו', סך 5000 לא"י בערך .

2.      מ 1/3/48 – 15/3/48, נתנו לגוש-עציון ע"ח אספקה סך 1000 לא"י

לידי מר חזני וסך 3500 לא"י לידי הארגון, לקנית אספקה לשני חודשים.

3.      נוסף לכך, היתה לאנשי המשקים הכנסת מה בתקופה הנ"ל מעבודה בביצורים ובשרותים.

4.      לאחר הסידורים הדחופים בדבר סידורי חרום – הובלה ואספקה,

נגשנו לעבוּד הצעת סדור הענינים לתקופה של 5 – 6 חדשים הקרובים,

התקיימו בירורים ממצים בין י. ויץ, חורין וחזני, והגענו 

למסקנות מסוימות שנגיש אותן לאשור להנהלת המוסדות (בתקציב לשעת-חרום,

הפרשנו סכום ניכר לגוש עציון).

5.      אין ברצוני להקל במה שהוא על הקשיים שבהם נמצאים החברים בגוש-עציון

ומשפחותיהם בירושלים – מצאתי רק לנחוץ להוסיף אינפורמציה כי במכתבם

עלול להתקבל הרושם שהמוסדות לא הגישו כל עזרה.

                                                                    (-)   י. חורין.

                                                                          מנהל המחלקה.

 העתק:  למר ד. בן-גוריון

            למר מ. שפירא

            למר י. ויץ,

            למרכז החקלאי של הפו"המז.              

אחיזת עינים ., , ,

(יש לציין כי כל הסכומים בראשית המכתב אינם שייכים לתקופת המצור ול"תקציב שעת חירום", אלה סכומים שהקיבוצים קיבלו מיום הקמתם, כסיוע לכל משק בארץ להקמת ענפי המשק והבניה - במכתב מצוין שהסכומים מ-47 . הסיוע בזמן המצור היה פעוט ודל ביותר והסתכם במתן ל-2 המשקים גם יחד 16.759 לא"י [ראה בהמשך] ב- 10.48 (5 חודשים לאחר נפילת הגוש) מציין בן חורין , "כי נשאר אצלי תקציב בסך 14.150 לא'י") .

בארכיון הציוני מצוי תיק שנושאו : תקציב שעת חרום 18.11.47-30.8.51 . תקציב זה נוהל ע"י י. חורין בעצמו – שהיה אז גזבר המחלקה להתיישבות .

ס"ה תקציב שעמד לרשותו 760.000 לא"י וכך אמנם בוצע .

להלן סעיפי התקציב וכמה קבלו קבוצי גוש עציון – רשום בכתב ידו של י. חורין .

הסעיף התקציבי

מזה קבלו ישובי גוש עציון

 

מכוניות ושריון

0

 

חיזוק המשק

0

 

הבטחת מים

0

 

קרן נפגעים

0

 

מקרים מיוחדים

1.קנית שתילים-14.150 לא"י

(ראה הערה בהמשך על הסכום הנ"ל)

2. קניית אווירון-3.000 לא"י.

3. אספקה – 450 לא"י .

 

סידורים למי שתיה

0

 

אספקה ודלק

0

 

אחזקת גרעינים התיישבותיים

0

 

סידור גופים ממשקים שפונו

(אלה תקציבים שנתנו לדעתי אחר נפילת הגוש לצורך הקמתן מחדש ליד מסמיה- צומת ראם .)

משואות-150 רבדים-300

אחרים קבלו 250-6000

 

סידורים ראשונים למשקים שפונו

0

 

ביצור ואספקה לגליל המערבי-30.500 לא"י

0

כמובן שקבלו גם מסעיפים אחרים

כבישים

0

 

תיקוני בתים לקליטת ילדים מועתקים

0

 

תיקוני בתים במשקים שניזוקו

0

 

ציוד אישי

0

 

סידורים מיוחדים

0

 

נוסף לזה ניתנו לקיבוצים ולמושבים שהיו בטיפול המחלקה להתיישבות הלוואות המגיעות בס"ה למאות אלפי לא"י . המסמך כולל רשימה של הישובים .