חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 קרב ג' שבט - הרחבה
תפיסת חירבת זכריה

תפיסת חירבת זכריה וההגנה עליה:

 מיומנו של איש חי"ש:        ג'  ש ב ט  14.1
(נפתח בתאור המארב לתחבורה הערבית   – תגובה על תקיפת השיירה ביום הקודם)
                                                                                                         -      -      -
את דרכנו חזרה עשינו במהירות רבה. ידענו שהאיזור מלא אנשי כנופיות, וחששנו שמא ירדוף האויב אחרינו. כשתקרבנו לגוש, גבר בטחוננו ומשאלתנו למנוחה נראתה קרובה להגשמה. אולם כאן קרה דבר שכלל לא ציפינו לו. הגשש השמאלי הבחין פתאום בריכוז של ערבים במרחק מטרים מעטים לפניו. אלה חשבו אותנו כנראה לאנשים שלהם. בראותם אותנו מסתלקים לעבר הואדי העמוק, שלרגלי חירבת זכריה, עמדו על טעותם והחלו להמטיר עלינו אש. גם אנשי עין-צורים ירו לעברנו בחשבם אותנו לערבים. אנשי התצפית על גג המסגד שבחירבה, נסו להתקשר אתנו ולהזהירנו מריכוזי הערבים. גלשנו בשפיפה לואדי. ונסוגונו תוך חיפוי הדדי. עברנו את הגיא והתחלנו לטפם על מדרגות ההר כשמסביבנו שורקים הכדורים. חתרנו להגיע במהירות האפשרית לבתי החירבה העליונים.
הערבים שריכוזם הלך וגדל, הופתעו לא פחות מאתנו. יתכן גם, שבגללנו נאלצו להקדים בהתקפה הכללית. מספרם עלה ל- 100 איש בערך, ולרשותם שני מקלעים. 
 

    חירבת זכריה תשכ"ט-1969. מבט מגבעת-העץ. הגבעה מימין: עין-צורים הישנה
    אריה טפר משחזר את הקרב. 

         
הגענו לחירבה, מפיקוד הגוש נתקבלה ההוראה לעזוב את החירבה ולסגת לעין-צורים. דרך הנסיגה שלנו היתה בקרבת השביל המוביל לעין-צורים ורבדים. השטח היה גלוי לעיני המתקיפים ונאלצנו על כן לסגת תוך כדי זחילה איטית וממושכת, עתה תכפו שריקות הכדורים, הקלעים התנפצו בסלעים שמסביבנו ורתקו אותנו לאדמה.
כאשר הגענו סוף סוף להתפצלות דרכי העפר שבין עין-צורים ורבדים הסמויה מעיני האויב, נתחוור שעשינו משגה חמור בזה שנטשנו את החירבה. כיבושה על ידי הערבים היה גורם לניתוק בין חלקי הגוש. נצטוינו לחזור ולכבוש את החירבה בכל מחיר. היה עלינו לחצות שדה פתוח, הנתון באש צלפים בלתי פוסקת. מדי פעם בפעם כשאחד מאיתנו היה מזנק וחוצה את השדה, ניתך עליו מטר כדורים.
עם צהרי יום, הגענו לבתים הקיצוניים שבחירבה. התחלקנו לכמה חוליות ותפסנו עמדות. כעמדה עיקרית שימש לנו גג הבנין-המרכזי. ליד מעקה הגג התבצרו חמישה רובאים ומקלען. למפקד העמדה נתמנה יהושע מרקס ז"ל. הערבים הצליחו בעת נסיגתנו להתקרב עד כדי 100 מטר ולתפוס עמדות על מדרגות ההר. שארית התחמושת שנותרה לנו מפעולת הבוקר הלכה ואזלה. מצבנו הלך ורע. נאלצנו לשקול הרבה לפני כל יריה. הרכס מולנו שקק ערבים בלבושיהם המגוונים. הם זרמו בהמונים מכיוון בית סאוויר. הבית הבודד שעל הגבעה שמש להם תחנת מעבר, אל מאחורי גדרות האבן.

בצל העץ שליד השביל המוביל לחירבה התרכזו ערבים אחדים. לא היינו מסוגלים להוציא את ראשנו, מפני לחצם ההולך וגובר. אחדים מהם הצליחו להגיע למעלה הגבעה עד למרחק של 50 מטר מעמדותינו. התלהבותם עלתה.  הם פצחו בקריאות "עליהום" ו"ג'יהאד". הכינונו את הרימונים לפעולה. משהבחנו בתנועה חשודה במדרגת ההר השלכנו רמון. הם הטיחו בנו מטר כדורים בלתי פוסק. כדוריהם פגעו באבן ורסיסיהם נתקעו בבשרנו. אחד הקליעים פגע ב"תת", מחזיקו ניצל בנס. חבר מיחידת התצפית נפגע בראשו על ידי רסיס.
קבוצת מתקיפים ניסתה שוב להתקדם, כשבראשם צועד ערבי כבן 70 ומלהיבם בפסוקי קוראן. התברר שמלאי התחמושת אזל. אחד המגינים שהסתיר 50 כדור לשעת דחק הגישם עתה למקלע. צרור קצר עצר את המתקיפים והתלהבותם שככה. אותה שעה נפצע מפקד עמדתנו פצע אנוש בחזהו. פקודתו האחרונה היתה להחזיק מעמד ולא לתת לאויב לגשת.

 

    חירבת-זכריה: עמדת המקלע "ברן".

אש האויב גברה מרגע לרגע. לא היתה כל אפשרות לרדת מהגג ולהחיש לפצוע עזרה רפואית. חברינו ה. נטל על עצמו להזעיק עזרה. בשעה שניסה לקפוץ מהגג נפצע בידו ולמרות זאת המשיך בריצה על שהגיע לשער רבדים ומסר את בקשתנו לעזרה. אחר זה כרע והתעלף. מיד נשלחה אלינו עזרה באנשים. בתחמושת וחמרי-רפואה. את מקומו של יהושע כמפקד עמדת הגג תפס אריה מהפלמ"ח. הוא ניסה לעודד אותנו, ויותר מדבריו עודדה התחמושת שנתקבלה. מאז יצאנו למארב לא טעמנו מאומה. אולם עובדה זו לא הטרידה אותנו. עתה קבלנו לחם ומים. ד. ל. החובש מרבדים. טיפל במסירות בפצועים והורידם מהגג, בעוד האש ניתכת עליו.
השעה ארבע אחר-הצהרים. היום נטה להעריב, לפתע הודיעו לנו את הבשורה המעודדת שמרבדים יצאה כיתה להתקפת נגד.

                                                                                  יעקב עמיאל

הדף הקודם | דף 1 מתוך 13 | הדף הבא

    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD