חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 שיר הגומל

אוריאל אופק, מאנשי הפלמ"ח שהיה החובש שבשיירה,  ישב בטנדר של רבדים ונחלץ מן המארב. באותו יום  כתב  שיר על הצלתו ונתן את הניר ביד רבקה אלוני, חברת עין-צורים, שהיתה גם היא בשיירה וניצלה כאשר התחבאה בתוך מעביר המים של הכביש. השיר נשאר אצל רבקה, הלך עמה לשבי, חזר עמה הביתה, ונמצא אצלה עד היום. בכנס השבויים שנערך באום אל ג'ימאל בשנת 1996 קראה אותו לראשונה לציבור.

ואלו מלותיו:

 

  

 

לא אדע מה הזכות בה ניצלתי הפעם

לא אדע איזו עין שְמַרָתְנִי מֵעַל

לא אֵדָעָה אם יש בתפילה איזה טעם

אם אודה לאלהים או ליד-הגורל

 

עת רקדו כדורים רִקוּדם הפרוע

ואספו חללים מימין ומשמאל

עת מִהרתי טָפֵּל בחבר הפצוע –

אז קראתי ליד-הגורל כי תחמול

 

ולַמָוֶת אמרתי:

- "לא תפריד עוד בינינו"

לא תפריד ! לא תעיז ! לא תוכל בי לזכות

עוד הערב נשוב נִפָּגֶשָה גם שנינו

וְנִצְחָקָה לך כי ידיך ריקות

 

לא אדע אם היה לדברָי איזה טעם

לא אדע אם דברי הם הצילו אותי

אך ליד שֶשְמָרַתְנִי מִמות הפעם –

לV אלחש את ברכת-הגומל, בִּרְכָּתִי

 

 צילום הטקסט המקורי...


    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD