חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 הסטודנטים

מחלקת הסטודנטים:

האנשים קבלו סטנים, רובים וגם שני מקלעים. על המחלקה הוטלו משימות שונות. שלחנו כתות לסיורי לילה למרחק של שלשה-ארבעה ק"מ מן הגוש. יחידות נשלחו אל הק"מ ה17- וה18-, כדי להבטיח את שיירות האספקה שהגיעו מירושלים.

       צרכי האספקה ותנאי הדיור לא היו מסודרים. האנשים שכנו באהלים מרופטים. הציוד האישי לא הספיק. הימים היו סגרירים וקרים. לאנשים שהיו לבושים בבגדיהם הפרטיים הקלים, קשה היה לשמור כמשלטים הפתוחים לרוחות. קרה גם מקרה ובליל סערה וערפל נתקל הפיקוד בקושי להוציא חוליה למשלט.

רק לאחר שהאמהות והילדים עברו לירושלים, והאהלים בהם שוכנו אנשי היחידה התהפכו בסערה, נמסרו לשיכונם בניני-אבן. שהתפנו בכפר-עציון.

היחסים בין המקשרים מטעם המשקים לבין החיילים, סבלו בגלל הבדלי הגישה לסדרי החיים. לתושבי הגוש היה המקום ביתם, ובשביל החיל שימש רק כבסיס ארעי למלוי תפקידיו. (הרחבה..) אנשי הגוש השתדלו לשחרר את חבריהם משמירה על מנת להמשיך בטפול בענפי המשק. התפקידים שהוטלו על המחלקם היו גושיים כלליים ולכן לא נטו לקבל עליהם שמירה נוספת.

ב-כ"ה טבת הגיעה שיירה והביאה אל הגוש מחלקת חי"ש נוספת מפלוגה ג'. מחלקה זו מנתה כ50- איש, מבין תלמידי הפקולטה למדעי הרוח, אליהם צורפו עשרה מבני ירושלים. אתם הגיע מפקד הפלוגה ומסר שעל אנשי המחלקה הראשונה, להשאר עוד שבוע ימים. המחלקה השניה שוכנה במשואות יצחק והחלה באימוניה, ובהדרגה נכנסה לתפקידי השמירה וההבטחה.

                       י. ק.

                       

הגעת מחלקת הסטודנטים (חי"ש)

חביבה,    י"ד טבת   

מכתבי הקודם בסיומו דן בתחילתו בעניין השיירה. ואמנם, למחרת כבר החלה כאן הצפיה. הודיעו כי זו תבוא בשעה אחת, ועוד בשלוש ובארבע חכו לה...  בארבע ושלושים נראו הסימנים הראשונים באופק- אחת.. שתים.. שלוש.. ארבע..- עשר! כן עשר מכוניות באו... ועוד אני עומד ומסתכל במחזה ובמכוניות העוברות על פני ואני שומע קול קורא בשמי, ואני רואה לא פחות ולא יותר- את הסטודנטים ממדעי הטבע. כל "הפרצופים" המוכרים, כששים איש במספר: תגבורת ומקום...

 

    הסטודנטים - מנוחה בזמן פטרול באיזור הגוש

 

את החופש אני מבלה בקריאה ועכשו גם בנהגות. הכל מתאמנים בטנדר ומסתובבים בין הישובים השונים. כעת יש גם יותר ענין, מאחר שבאו הסטודנטים ויש בני שיחה. הם פלשו לאולם התרבות על כל חפציהם והמקום משמש להם גם "מנזה". יש להם ארבעה פסנתרנים לא רעים, "המרביצים" שירים שונים וקטעי אופירה. כנראה שבשבילם כל העסק הוא ספורט. הם באו לשבועיים ימים ואחר כך הם חוזרים ללמודים לשבועיים.

 

מתוך מכתב של חבר כפר-עציון:

     שתי מחלקות של סטודנטים, שהחליפו את אנשי חי"ש הקודמים, מגלים יחס רציני לתפקידם. קיבלנו אותם בלבביות, והשתדלנו להקל על הסתגלותם לתנאי הגוש. העמדנו לרשותם את כל הניתן להפריש מבתינו ומרכושנו.

עלינו לגלות מידה גדולה של סבלנות כלפי "הרגלי הצבא" שלהם, - לא לחוס ביותר על רכוש "ציבילי". עלינו להבליג בראותנו את בנייני הדירה והריהוט ניזוקים, ואת עצי הפרי והצל נפגעים, ערוגות שתילים וטירסות אבן שבטיפוחם הושקע הרבה עמל - מתקלקלים מחוסר יחס נפשי אליהן. אנו רואים, משתדלים להעיר ולהסביר, וסולחים בהביננו שזוהי תופעה המלוה כל תקופת מלחמה.

ברם, איננו יכולים להשלים עם המשפט הנפלט, לפעמים, מפי יחידים מביניהם : "אנו הפסקנו את הלימודים ובאנו לשמור עליכם".

הלך מחשבה זו פוגע בנו, והוא גם בלתי נכון. על חיינו ועל רכושנו שומרים אנו בעצמנו, במאמץ לא פחות מזה של אחרים. גם אנו הפסקנו את מהלך חיינו הרגיל עקב מלחמת העם לקיומו. כל הנשלח למילוי תפקיד בגוש עציון, צריך להבין כי הוא בא להגן אל שלימותו של איזור עברי במולדת, על עמדה שהיא חשובה להגנת הארץ וירושלים. הוא בא בשליחות העם ולמענו.


    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD