חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 הרחבה ל"שיירת ב' שבט"

השיירה שיצאה מירושלים לגוש-עציון ב- א' שבט (12.1.48) והגיעה בשלום, יצאה   למחרת בבקר בדרך חזרה לירושלים.


מתוך דו"ח האחראי על השיירה:

"בשעה 5.20 בבקר יצאה השיירה מגוש-עציון על מנת לחזור לירושלים. על אחת המשאיות הועמסו הכלובים המלאים 200 עופות. על המשאית השניה הועמסו שתי פרות. המשא הכביד על התנועה...

עד לברכות שלמה עברה הנסיעה בסדר. בסיבוב שלאחר הבריכות נתקלנו במחסום. נפתחה עלינו אש חזקה (מהידיעות שהתקבלו אחרי ימים מספר התברר כי במקום זה התרכזה כנופיה של 40 איש ולרשותם מקלעים ורובים). מפקד השיירה ועוד שנים מהמלווים ניסו לרדת מהמכונית ולפרק את המחסום, אך בגלל האש החזקה שנפתחה עליהם נאלצו לחזור למכונית. ניתנה פקודה לנהג לפרוץ את המחסום, והמשימה הצליחה. אחרי זה נפרצו עוד מחסומים. אחד מהמלווים נפצע. הוגשה לו עזרה ראשונה. בו בזמן נפצע נהג המונית ברגלו והמכונית נתקעה במחסום. במשאית שנסעה מאחורי המונית נפצע בחזהו חנוך זילברשטיין מרבדים ונפל מהמכונית. הנוטר זרובבל עובדיה קפץ מהמכונית לתעלה כדי להגיש עזרה ראשונה לפצוע. יש לשער כי הנוטר נפגע בקפיצתו, כי אף אחד מהנוסעים לא שמעהו קורא לעזרה. בגלל החשיכה לא הרגישו האנשים בשנים הנעדרים בצידי הכביש.

אנשי המשאית השלישית, בְּהִיָוכְחָם לדעת כי מכוניתם נפגעה, עלו על המשאית בה הובלו הפרות והמשיכו לנסוע בעקבות המשאית הראשונה. בכביש נשארו המונית והמשאית בה היו העופות.

כשאנשי המשאית הראשונה הגיעו למשטרת בית-לחם וניסו להזעיק עזרה, לא רצו השוטרים לפתוח את השער ולהכניס את המכוניות לחצר. אחרי מו"מ הסכים הקצין להכניס את הפצועים לבנין. השוטרים טיפלו בהם באדיבות, והוזעק רופא מבית החולים הצרפתי אשר טיפל בפצעיהם.

מפקד השיירה התחנן בפני הקצין כי ישלח מאנשיו לאסוף את האנשים והמכוניות שנשארו תקועים בכביש, אך הלה ענה כי עליו לקבל לשם זה אישור ממפקדת המשטרה בירושלים. משנוכח האחראי לשיירה שאין סיכויים שאנשי המשטרה יצאו בהקדם לעזרת הנעדרים, החליט לשלוח את הנוטרים שיצאו לאסוף את הנעדרים. משעלו הנוטרים למכוניות הוברר כי רובהו של זרובבל עובדיה נשאר במכונית. כיון שאחד הנוסעים סיפר כי ראה בקרבת המקום בו קפצו חנוך וזרובבל ממכוניתם אדם מנופף ברובהו, הניחו כי הערבים הגיעו למקום הזה, ובחששם מפני מארב נאלצו לחכות לעזרת המשטרה. לדרישתו של האחראי לשיירה לאפשר לו להתקשר עם משרד הנוטרים בירושלים, נאמר לו כי היהודים ניתקו את קוי הטלפון.

רק בשעה שבע בבקר נעתר הקצין לשלוח מכונית משטרה לחפש את הנשארים. אך היא חזרה אחרי ארבעים רגע עם אנשי המונית. שני הנעדרים לא נמצאו. לאחר שעה הגיעו שני משורינים צבאיים עם חיילים מה"לייף גוארדס" ויצאו לחפש את הנעדרים. הם לא הסכימו לקחת אתם אף אחד מאנשי השיירה. בשובם סיפרו כי לא מצאו את הנעדרים וכי המכונית שנשארה בדרך הועלתה באש. החיילים דרשו בתוקף מאת אנשי השיירה לעלות על מכוניותיהם ולחזור העירה. לאחר נסיעה של ק"מ וחצי נפתחה עליהם אש חזקה. המשמר הבריטי השיב באש וגם אנשינו השתתפו בקרב. המשמר הביא את השיירה עד לבניני הסוכנות.

בהיוודע גורל השיירה למוסדות הבטחון בירושלים, נשלחה מכונית משוריינת ובה נוטרים ואיתה אמבולנס משוריין למקום המערכה. ליד בנין משטרת בית-לחם עוכבו על ידי השוטרים ולא ניתן להם להמשיך. השוטרים יצאו לשטח הקרב והביאו אתם גופה חרוכה שזוהתה כשל חנוך זילברשטין מרבדים. החפושים אחרי הגויה השניה נמשכו. (גופתו של הנוטר זרובבל עובדיה לא נמצאה לעולם).
 
 


    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD