חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 חגיגות נטע רבעי

תחושת הסיפוק והשמחה בהישגים, באה לידי ביטוי  בחגיגת "פידיון נטע רבעי"[1] שנחוג בכ"ה סיון תש"ז (13.6.47). אנשי הקבוצה וילדיהם בבגדי חג ירדו אל מטע השזיפים. הילדים הגדולים קטפו פירות והניחום בסלים והביאום  לרחבה שלפני "נווה עובדיה" הפירות הועלו לבמה ואחד הנוטעים קיים מצוות פדיון נטע רבעי ובירך ברכת "שהחיינו".

מסיבה נהדרת ועשירה בתכניתה התקיימה במוצאי שבת. במסיבה הופיעה לראשונה הלהקה הגושית. בחדרי העיון של נווה עבדיה נפתחה תערוכת פירות המטע, תצלומים ודיאגרמות שהדגימו את התפתחות המטע והכפר. באולם "אברהם" סודרה תערוכת תמונות שהתקבלה מ"בצלאל" על הנושא "האיכר באומנות". החגיגות הסתיימו בהרצאתו התורנית של הרב ש"י זווין בנושא "נטע רבעי בהלכה".

 

 

    ילדי כפר עציון בחגיגת פדיון נטע רבעי

"וחג היה - כמוהו לא היה עוד בכפר. תהלוכה ירדה לגן והילדים צעדו בראשה על סליהם. הוא רכב לפניהם כמצביא על סוסו לפני צבאו ודמעות גיל זלגו מעיניו. הפרי הובא לבמה ואיש העמל פדהו כמצוות התורה. בערב היו השמים כחולים מעלינו ועין אב רחום הציצה מרום, והלבבות עברו על גדותיהם. "זה היום קווינו לו" ויחלנו בדמנו. תן כתף, רע, שלב ידך בידי. הוא נִשָא במחול עד אפיסת הכוחות. כי ידע טעם עמל וחג אמיתי".

 

--------------------------------------------------------------------------------

  

[1] נֶטַע רְבָעִי הוא כינוי לפירות האילן בשנה הרביעית לנטיעתו. בשלוש השנים הראשונות לנטיעתו של אילן אסורים פירותיו לאכילה (ערלה). בשנה הרביעית מעלים את הפירות לירושלים , או פודים (מחללים) אותם על כסף, ואת הכסף היו מעלים לירושלים ורוכשים בו מזון על מנת לאכלו במקום – היינו בירושלים, או כדי לחלקו שם לעניים ולעולי רגל אחרים. דיני נטע רבעי כתובים במשנה, במסכת מעשר שני שבסדר זרעים. הם חלים גם בימינו.


    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD