חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 הדיונים וההכרעה אודות העליה להר
מהתישבות פרטית להתישבות בגיבוי מוסדי

שינוי שיטת ההתיישבות

לאחר שחברת 'אל-ההר' פשטה את הרגל, והיה חשש רב שהקרקעות שבבעלות יהודית יפלו לידים ערביות, נכנסה ה'קרן הקיימת לישראל' לענין כדי להציל את אדמות חברת 'אל ההר', שנשארו עוד בבעלותה.

הקרן קיימת ריכזה את האדמות כאן בהדרגה, והחליטה להקים כאן ישוב קיבוצי. מתוך הנחה שרק חברה המבוססת על שיתוף, תוכל לקשיים הרבים שמעמידה התישבות בהר, ומתוך הנחה שהמוסדות הלאומיים, בעיקר 'הקרן הקימת' והסוכנות,  יכולים לעזור לישוב כזה יותר מאשר להתישבות פרטית .

ובקרן קיימת היה יהודי "משוגע" לענין ההתישבות בהר, זה היה יוסף וויץ, שזה היה חזונו העיקרי. הוא דאג לגאולת אדמה בכל הארץ, אבל מה שמילא את עיקר חזונו, היה ההתישבות בהר.

 

    יוסף וייץ

 

הוא החל לעניין את המוסדות המיישבים של תנועת הפועל-המזרחי , תנועת התיישבות דתית, כדי שתקים שם קיבוץ דתי.  יוסף וויץ חשש כי הקשיים הגדולים שמערים ההר על מתיישביו ירתיעו אפילו קבוצות חלוציות, וחשב כי למתיישבים דתיים יסייע הרגש הדתי של חידוש חיים באזורים שאליהם כוונו הגעגועים הדתיים במשך כל הדורות. בזה הסכים לרעיונו של הולצמן כי צריך לבנות את הפניה למתיישבים חדשים גם בטענה כי זהו מקום שבין עיר הקדש לעיר האבות. הוא פנה אל מיכאל חזני,  שהיה בתקופה ההיא מרכז ההתישבות של הפועל-המזרחי, והתחיל לשכנע אותו כי "אתם תקימו משק שיהווה גשר בין חברון וירושלים".

הקבוצה שפנו אליה כדי להגשים את הדבר היתה קבוצת-אברהם שישבה אז בכפר פינס, ליד כרכור.  באותם הימים היתה על הגבעה, שהיום קיים עליה קיבוץ כפר-עציון, חווה חקלאית של נזירים גרמנים. הם ישבו בכנסיית הדורמיציון שבהר ציון בירושלים, אבל לקראת הקיץ היו באים לבלות את חדשי הקיץ בחווה החקלאית, שניהל אותה ערבי שגר כאן באופן קבוע. היו אלה ימי מלחמת העולם השניה, והאנגלים גרשו את כל אזרחי גרמניה שחיו בארץ, כיוון שחלק מהם (בעיקר במושבות הטמפלרים) אהדו את התנועה הנאצית, ונחשבו כסוכנים גרמניים פוטנציאלים. גם הנזירים הגרמנים גורשו.

הקרן הקיימת ניצלה את הדבר הזה והחליטה לרכוש את החווה הזאת. הדבר לא היה כל כך פשוט, מפני שהיו אלה ימי "הספר הלבן" הידוע לשימצה, שאסר על יהודים, לא רק לקנות אדמות באזור הזה , אלא אפילו לטייל או להימצא כאן באופן אחר. לקרן קיימת היה איש שעסק ברכישת קרקעות, פנחס מרגלית שמו, תושב תל אביב ועסקן בתנועת המזרחי . הוא ביקר כאן, ורכש מן הגרמנים את המנזר והחווה ע"י תחבולה של 'שותפות' עם הנזירים. אחר כך החליט לתקוע כאן יתד על ידי הבאה בחשאי של קבוצת פועלים יהודים שייחשבו כפועלי החברה המשותפת הזאת.

 

    פנחס מרגלית

הדף הקודם | דף 1 מתוך 4 | הדף הבא

    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD