חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 שיירת העשרה - הרחבה
דו"חות ועדויות

מתוך דו"ח מפקד המשמר הנע ועדויות לוחמים:

בשיירה היו ארבע מכוניות משא שהובילו אספקה ומים לגוש. נסעו בה 26 איש, מהם שמונה נוטרים. המכונית של כפר-עציון ובה תשעה אנשים היתה הראשונה. הטנדר של רבדים ובו שמונה אנשים סגר את השיירה. בטנדר נסעו דני מס ומפקד מחלקת הפלמ"ח "יָצָה".

כשעברה השיירה ליד בית המשפט הצבאי ברחביה העיר אחד החברים כי חייל מהלגיון הערבי שעמד ברחוב עזה נתן אילו סימנים לחבירו בכיוון בית-לחם ברמזו לשיירה. רוב האנשים הרגישו בכך.

אחרי בנין משטרת בית-לחם הופיע רוכב אופנוע לבוש שחורים, שדהר במהירות, הקדים (עקף) את השיירה ונעלם בסביבה. בקילומטר  ה – 15 (של כביש ירושלים-חברון) נפתחה על השיירה אש אוטומטית ממקלע שהוצב מאחורי טרסה, מימין לדרך, במרחק של 10 מטרים ממנו. השעה היתה שלש וחצי אחר הצהרים.

מהצרור הראשון נפצע בלחיו שלמה ק . נהג המכונית הראשונה. מספר צרורות נקבו את הרדיאטור. זו נעצרה וחסמה את הדרך בפני שאר המכוניות. אז קפצו כל הנוסעים מתוך המכונית. הפצועים שכבו בתעלה ומתחת למכוניות, ואלה שיכלו, תפשו את ששת הרובים שהיו ברשותם והשיבו אש.

שלמה חי עוד מספר רגעים והוציא נשמתו באמרו: "אבא, אמא".

צ. נהג רבדים, השתלט על המצב, עצר את הטנדר, תפש את  י. חובשת הקבוצה, ומשך אותה אל התעלה שבצד הכביש. אותו רגע פלח צרור את חלון הנהג והכדורים נתקעו במושב.

"השיבו אש" ! פקד קורפורל הנוטרים על אנשיו וקפץ מהטנדר לראות את הנעשה במכוניות הראשונות. "כוונו היטב. חסכו בתחמושת" ! קרא דני בקולו השקט, שנסך בטחון בלבבות.

אחד הערבים נראה מדלג מעל גדר אבנים ומתקרב לכביש. יָצָה לחץ על ההדק והוא פשט ידיו ונפל לאחור. מימין נשמע קול צרור של "טומי". דני כיוון לאותו מקום וירה. הצרור לא נשמע עוד.

אך האש לא פסקה. הכדורים נתקעו בדפנות המכוניות או שרקו מעל לראש. ריח אבק השריפה היה חריף ומסחרר.

נהג רבדים נצטווה לחזור למשטרת בית-לחם ולהזעיק עזרה. הטנדר ניזוק בכמה מקומות. הנהג לא יכול לסובבו בכביש הצר ולכם נסע אחרונית כשני קילומטרים (!) כשהוא אנוס להוציא את ראשו דרך החלון. רק בצאתו משטח הקרב הצליח לסובב את המכונית ולהמשיך למשטרה ואיתו מספר נוסעים ופצועים.              ראה: שיר הגומל...

 

 

    הטנדר של רבדים - רגעים לפני צאת השיירה מירושלים

 

האש גברה מרגע לרגע ומספר הלוחמים פחת. החברים שיכלו להילחם שכבו בתעלה ולא נתנו לערבים להתקרב לכביש.

כרבע שעה לאחר התחלת ההתקפה הופיעו שני שוטרי תנועה בריטיים וצעקו להפסיק את האש. כשהערבים לא שעו להם, עבר אחד מהם את קוי החזית בדרכו לבית-לחם והשני תפש עמדה בתעלה  כ- 40 מטר ממקום הקרב. לפתע הופיע ג'יפ צבאי והערבים הפסיקו את האש. החיילים הסכימו לחזור עם אליהו, האחראי לנוטרים, לבית-לחם, על מנת להביא עזרה. הם הגיעו למשטרה עוד לפני הטנדר של רבדים ולפני שוטר התנועה, ודרשו מהקצין לצאת לעזרה. הלה התעכב בזדון כעשרים דקות עד שיצא למקום עם עשרה שוטרים. חבר טילפן מבית-לחם למשרד הנוטרים בירושלים והודיע על ההתקפה וביקש לשלוח אמבולנסים.

בשעה 16.20 נמשך עוד הקרב. נהג מכונית כפר-עציון שמואל ק . נפצע גם הוא בראשו ושכב מתחת לאוטו. כל הזמן התענין בגורל יתר החברים הפצועים והתחנן לחברים שעמדו ליד המכוניות והדפו את ההסתערות: "תוציאו את האקדח שלי מתחת למושב הנהג".  אחר כך, כשמצבו הורע, אמר: "שקט חברים, ענו להם. אני כבר לא יכול. נקמו את דמי". כדורים נוספים פגעו בו והוא הוציא את נשמתו.

באותו הזמן עמד שלום ק . ליד האוטו והמשיך לכוון את אשו כלפי המתקיפים. הוא היה חיור אך נלחם איתן. ביקש מן החברים להשיג מים לפצוע ששכב תחת המכונית.

רפאל ה . התקרב בזחילה על פני טרסה לאוטו הראשון, וצעק: "הם מכתרים אותנו – אנו אבודים " !

אח"כ נפגע מכדור והתגלגל למטה על הכביש.

.

שלשת הנותרים המשיכו לירות אך אש חזקה ניתכה עליהם משלושה כיוונים ומכלים שונים. נותרו להם עוד 15 כדורים בלבד. פתאום ראו המון של כמאה ערבים מתחילים לרדת מההר ומתקרבים אליהם. כדור פגע בראשו של שלום ק. המלה האחרונה שלו היתה "אבדנו". רק חיים נשאר לבדו, צימצם את עצמו בחלל קטן בין אבנים וציפה לנס או למות.

המוני הערבים ירדו לפי פקודה "אינזיל"  (לרדת) !,  כשאחד מלהיבם בקולי קולות: "ג'יהד", "יאללה על אל יהוד". הם פשטו על החללים,  וחלצו נעליהם של אחדים. הפשיטו את המעילים והריקו את הכיסים, שדדו מכל הבא ליד והציתו את המכונית של משואות-יצחק. כאשר בקבוקי הבוטגאז (גאז בישול) שבמכונית החלו להתפוצץ, הסתלקו הערבים מהמקום.

יהודה נפצע עם ראשית ההתקפה, קפץ עם אחרים מהאוטו והסתתר מתחת לגלגליו. הוא איבד הרבה דם וכשהרגיש מחנק וחולשה, ביקש מהחברים שיאמרו קדיש אחרי המתים, זחל לצידי הכביש, נצמד לקרקע וחיכה לקצו.

  ערבי יחף התקרב אליו. הוא עצם את עיניו ועשה עצמו כמת. הערבי נתן לו מכה, וניסה להפשיטו את חולצתו. לבסוף ירק בפניו והתרחק. יהודה התעלף

כעשר דקות אחר כך הופיעו שלש מכוניות משוריינות של המשטרה. הם סרבו לקחת את הפצועים, שאיבדו הרבה דם. רק כעשרים דקות אחרי כן הגיעו שני אמבולנסים של מ.ד.א. וטנדר ובו נוטרים מירושלים. הם אספו את הפצועים וההרוגים.

בחזירתם לירושלים סיפרו כי ערבים מזויינים הסתובבו בין החללים והמכוניות ועשו כבתוך שלהם באין מפריע. נראה היה שְיַדָה של משטרת בית-לחם היתה בהתקפה.

ידיעה על תכנית ערבית להתקיף את השיירה התקבלה במפקדת ההגנה בירושלים בשעה שהשיירה כבר עזבה את העיר.

החללים הובאו לאולם המתים בבית החולם ביקור-חולים בירושלים בשעה 19.00 בערב. ששת הפצועים הועלו לבית החולים "הדסה" על הר-הצופים.

 

לגלרית התמונות אודות שיירת העשרה...

הדף הקודם | דף 1 מתוך 2 | הדף הבא

    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD