חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 מגדל עדר - מקורות ופרשנות
וַיִסְעוּ מִבֵּית אֵל וַיְהִי עוֹד כִּבְרַת הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה...
וַתָמָת רָחֵל וַתִקָבֵר בְּדֶרֶך אֶפְרָתָה הִיא בֵּית לָחֵם...
וַיִסַע יִשְרָאֵל וַיֵט אָהֳלֹֹה מֵהָלְאָה לְמִגְדַל-עֵדֶר
                                      (בראשית ל"ה, טז-כא)
 
וְאַתָה מִגְדָל עֵדֶר עֹפֶל בַּת צִיוֹן עָדֶיך תֵאתֶה וּבָאָה הַמֶמְשָלָה הַרִאשֹנָה
מַמְלֶכֶת לְבַת יְרוּשָלִָם
                                                 (מיכה ד', ד')

אלה שני המקומות בהם נזכר השם "מגדל עדר" במקרא. בעוד שבבראשית ברור כי השם מציין מקום גאוגרפי, הרי במיכה יתכן כי הוא ביטוי שירי-נבואי ולא ציון גיאוגרפי, וחלוקות דעות המפרשים בנדון.

בתורנו אחר מקום מתאים לזהוי "מגדל עדר" שבבראשית, עלינו לבדוק את הנתונים הגיאוגרפיים בשטח לאור הפרטים שבמקרא.

מן המקרא עולה כי:

יעקב בנוסעו ממקום קבורת רחל[1] לעבר אלוני ממרא שבסמוך לחברון, ערך חניית ביניים. מחמת תנועתו האיטית ("ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים" בראשית, ל"ג, יד) לא יכול היה לעשות דרכו ביום אחד. המקום המתאים ביותר לחניית מחנהו הכבד הוא "עמק הברכה" (יש המזהים אותו עם העמק הנזכר בדבה"י ב', ב' כ"ו). בעמק זה, שפע מרעה ומקורות מים יציבים (מעיינות ערוב) והוא מצוי במחצית הדרך בין בית לחם לאלוני ממרא (המזוהה ברמת אל-חליל).

על פי הפסוק "ויט אהלה מהלאה למגדל עדר" יש לחפש את "מגדל עדר" לפני עמק ברכה, כלומר מִצְפונו.

ואכן, בכיוון זה מתנשאת מעל העמק גבעה גבוהה (976 מ') בשם 'אום א-טלע' (אֵם המעלה).

 

 

 

בפסגתה נתגלו שרידי ישוב מוקף חומה מתקופת ההתנחלות ועל גביהם מיצד מן התקופה הרומאית (מ' כוכבי, הסקר בארץ יהודה, תשכ"ח).

יתכן כי כאן שכן ישוב בתקופה הכנענית והוא 'מגדל עדר' של ימי האבות, אשר שרידיו כוסו בעת התנחלות שבט יהודה במקום.

 

במקורות חז"ל נמצא:

בהמה שנמצאת ממגדל עדר וכמידתה לכל רוח,

זכרים – עולות

נקבות – זבחי שלמים

                                                (משנה שקלים ז', ד')

 

וכן -

ממגדל עדר ועד חומות ירושלים –

המוכר בהמה לחברו, ראיה למוכר לומר: חולים מכרתיה.

ושאר כל א"י ראיה ללוקח לומר: חולין לקחתיה

                                                (אבות דרבי נתן  נ"ב, ל"ט )

 

מתוך מקורות אלה למדים אנו כי 'מגדל-עדר' היה מקום ידוע ומפורסם בימי בית שני. ניתן להסיק מהם כי המקום היה בולט ונראה למרחוק. מבחינה זו, אין כגבעת 'אום א-טלע', הבולטת מכל שאר הגבעות לעיני הנוסע מבית לחם דרומה, היא גם נקודת התצפית היחידה באזור שממנה נשקף הר הבית.

אףבממצא הארכיאולוגי – שרידי מצד וחרסים מהתקופה הרומית – יש משום אישור לזיהוי האתר מימי בית שני כאן.

בתרגום יונתן בן עוזיאל לפסוק  בבראשית מצינו:

"מהלאה למגדל עדר – אתרא דמתמן עתיד לאיתגלי מלכא משיחא בסוף יומיא" (מקום שממנו עתיד להתגלות מלך המשיח באחרית הימים).

ובמדרש 'שכל טוב' לפרשת וישילח מצוי רעיון דומה, בלבוש שונה המבוסס על משחק מלים:

"... כך נקרא שמו ברוח הקודש, שמשם עתידה קב"ה לעדור את עדרו הנעדר בין משנאיו".

נראה הדבר כי הווצרותו של המדרש הושפעה מאופיים המשיחי של דברי מיכה דלעיל. מדרש זה מתקשר, אסוציאטיבית, למדרש אחר המצביע על מקום הולדתו של המשיח[2]:

ביום שחרב בית המקדש נולד הגואל.

מעשה באדם אחד שהיה עומד וחורש. געתה פרתו. עבר עליו ערבי אחד ושמע קולה. אמר לו: מי אתה? אמר לו: יהודי אני.  אמר לו הערבי: יהודי, יהודי, התר פרתך והתר מחרשתך.   - למה?  אמר לו: מפני שבית מקדשם של היהודים חרב.   - מנין אתה יודע? אמר לו: מתוך געיית פרתך.    בינתיים געתה הפרה פעם שניה. אמר לו הערבי: יהודי, יהודי, אסור פרתך ואסור מחרשתך, שהרי נולד משיח, מושיעם של ישראל.

אמר לו: והיכן הוא שורה? אמר לו הערבי: בבירת ערבא של בית לחם יהודה (ובגירסת הירושלמי בבירת מלכא של בית לחם יהודה).

(המקור: ירושלמי, ברכות פ"ב,  איכ"ר א'.  התרגום: ספר האגדה, עמ' קמ"ט).

 

מאד מתקבלים על הדעת דברי ש' אברמסקי ("בר כוכבא נשיא ישראל", עמ' 220) המזהה את 'בירת-ערבא' עם 'קרית ערביא' בסמוך לכפר ערוב שבעמק ברכה.

במערות הנמצאות בקרבת הכפר, נערכו בקיץ שנת תשל"ג חפירות ארכיאולוגיות ביוזמת בי"ס שדה 'כפר-עציון' ובידי חניכי בני עקיבא ואחרים[3]. נמצאו בהן ממצאים מתקופת מרד החורבן ומרד בר-כוכבא, והללו מאשרים את הזיהוי של ידין.

לפיכך ניתן לשער כי 'בירת ערביא' הינה 'מגדל עדר', והיא היתה המצודה (בירה= מצודה=מגדל) של הישוב 'קרית ערביה'.  בעוד שהישוב שכן בעמק הפורה, בסמוך למעיינות, נבנתה המצודה , בהתאם ליעודה, בפסגה הנישאה של גבעת אום א-טלע, במקום בו נמצאו כאמור שרידי מצד בן אותה תקופה.

כיסופי הגאולה וההתעוררות המשיחית של ימי בר כוכבא, הם אשר הולידו, כנראה, את מדרשי האגדה המצביעים על מקום הולדתו של המשיח. לא במקרה מצוי מקום זה בלב הר-חברון – במוקד המרד. לא הרחק מכאן, שוכנת בית לחם (".. דבית לחם יהודה") – ממקום הולדתו של דוד מלך המשיח. וקרוב מאד לכאן שוכנת חר' כוזיבה, שהיא מקום הולדתו המשוער של בר כוכבא.

 

 

--------------------------------------------------------------------------------

[1]הנמצא על פי המסורת בסמוך לבית לחם. אנו יוצאים מהנחה כי שם הוא הקבר ולא מצפון לירושלים

[2] לאחר עיון בסוגיה התברר כי כבר מ' נאור (המקרא והארץ א', עמ' 58-59) עמד על ההקבלה שבין המדרשים.

[3] י' צפריר, מערה מימי בר כוכבא ליד עין ערוב, קדמוניות  1(29) תשל"ה)


    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD