חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 כל המאמרים

קרב כ"ה ניסן

כ"ה בניסן תש"ח - 4.5.1948 

בתגובה על תקיפת התחבורה הערבית, הותקף גוש-עציון על-ידי המוני ערבים בסיוע תותחים ומשוריינים, בשיתוף פעיל של הלגיון-הערבי וכוחות המנדט-הבריטי שעדיין פעלו בארץ. מטרתם הייתה לסלק את כוחותינו מהמשלטים החולשים על הכביש הראשי, ירושלים-חברון, ומשבשים את התנועה בו. הבריטים תכננו לפנות את ירושלים, ביום תום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, 14 במאי 1948, בכמה צירי תנועה, שאחד מהן, הדרומי, היה מירושלים לעבר חברון ומשם למצרים. לפיכך טענו כי הם מבקשים להבטיח תנועה חופשית בציר תנועה ראשי זה.

 

    המנזר הרוסי

לאחר קרב נואש, עלה בידי התוקפים לכבוש את המנזר-הרוסי . עם ערב נתפס המנזר על-ידי כוחותינו ונמשכה תקיפת התחבורה הערבית, למרות שמצבו של גוש-עציון נתגלה כחמור ביותר.  מוש (משה זילברשמיט הי"ד) - מפקדו האחרון של גוש-עציון, היה מודע היטב לכך שתקיפת התחבורה הערבית, בהוראת הפיקוד-העליון, עלולה להביא את גוש-עציון למערכה שתהיה למעלה מכוחו. אבל לפי דעתו: "... זה צריך להיות קרב מצדה, תוך הכרה כי בעמידתנו עד הסוף אנו עוזרים להצלת ירושלים". 

וכך אמר בדברי הספד שלו לחללי ההתקפה בכ"ה בניסן תש"ח (4.5.1948)

"מה אנו ומה חיינו - העיקר הוא המפעל בו אנו חיים.  נכה באוייב בכל מקום שנשיגנו, נפריע לממש את זממו.  תשובתנו נחושה - נצח ירושלים". 

(מוש - מפקד גוש עציון, הי"ד)

מתוך מכתב אחרון של חבר כפר-עציון:

"... איני יודע אם אנחנו נזכה, בכל אופן ילדינו היקרים הם כבר יהיו אזרחים חופשיים במולדת חופשית ולמען זה אנו מוכנים להילחם. החזית היא רחבה וכללית, המלחמה היא לחיים ולמוות, להיות או לחדול. אנו ממלאים את הפקודה, את צו היישוב.

זוהי עמדה קדמית של ירושלים, אנו שומרים על חומותיה".

(שלום גרנק הי"ד)

הדף הקודם | דף 3 מתוך 4 | הדף הבא

    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD