חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 כל המאמרים

לביצרון

שנת תרצ"ט מצאה את קבוצת-אברהם בתקופת התאוששות, אחרי המכות הקשות שניחתו עליה. המאורעות ליכדו את החברה וחישלו את רצונה.

באביב של שנה זו שוב נקלטה עליה גדולה מפולין וצ'כיה. עתה מונה הקבוצה 85 חברים. הפלוגה בגבעת-עדה גדלה. החדשים, עדיין אין קליטתם בטוחה, אולם הקבוצה הגיעה למספר אנשים מספיק שאפשר לה לצעוד אתו בבטחון מלא את צעד ההתיישבות הנועז.

בשנת ת"ש (1940) נולדו הילדים הראשונים בקבוצה.

 

 

    האם הראשונה עם ילדתה - אורה 


אורה נולדה בחנוכה ת"ש, ומכאן שמה.

  

"והנה הגיע היום ואנו מקבלים את הילדה הראשונה: אורה.

הופעתך ושמך מסמלים לנו הרבה. את, אורה, מכניסה אותנו לתקופה רצינית, למפנה חדש, לחיים קבועים. אנו עומדים לפני סידור העבודה ומסתכלים: ענף נוסף לנו:   טיפול.

טיפול ילדים, אִמָהוּת.

וליבי הולם...

הבעת הפנים של החברה כולה מאשרת לי את העובדה. כולם חשים, מרגישים שמשהו לא יום יומי התרחש בקבוצה. הכל לבש אור חדש, לבביות וחום בכל. בצלצול הפעמון, בהתלחשות, בדיבור, בהורה.   כן אורה, בבואך הכנסת אותנו לאורה ולתקופה חדשה.

ברוך בואך".  

                      (שאול רז)

 

באביב ת"ש הגיעה ארצה קבוצת עולים חברי תנועת השומר-הדתי בפולין, שנמלטו מפני הנאצים לוילנה. אחריהם באו מוילנה קבוצות חברים במשך השנים תש"א (1941) ותש"ב (1942). חברי התנועה מצ'כיה שהעפילו לאחר פרוץ מלחמת העולם והוחזקו במעצר בעתלית , שוחררו בתמוז ת"ש ואף הם הצטרפו לקבוצה. החברים האלה חיזקו את הקבוצה מבחינה חברתית, תרבותית ואירגונית.

כשהמלחמה התקרבה לגבולות הארץ, גברה הכוננות הצבאית. חברים ראשונים התנדבו לשרת בצבא הבריטי. באייר תש"א יצאה קבוצת חברים מתנדבים ליחידות ולגדודים העבריים שהתארגנו בצבא הבריטי. אחרים התנדבו לפלמ"ח ולנוטרות. עשרים מחברי הקבוצה התנדבו לשירותים השונים.  

משק העזר גדל והורחב. חברי הקבוצה עיבדו כשלוש מאות דונאם אדמות חכורות וגידלו חצירים ותבואות. גן הירק כבר השתרע על חמישים דונם. המכוורת והלול גדלו. עדר הצאן הגיע למאה ראש. נרכשו מכשירי עבודה חקלאיים ובהמות עבודה נוספות.

 

 

    זריעה. ברקע - בתי המושב כפר-פינס

 

העבודה התרבותית תורנית הסתעפה והקיפה חוגים רחבים. המשיכו להוציא את בטאון הקבוצה. הספרייה גדלה, ונפתח חדר קריאה. הקבוצה התגבשה במידה רבה. קשרי החברים למפעל גברו. העולים החדשים נקלטו יפה. מספר חברי הקבוצה הגיע למאה.

 

בתקופה זו הועמדו החברים בפני הצעות התיישבות שונות. כאלה היו ההצעות על סביבות גבעת-עדה, ועל יד כפר-יעבץ. בשלב זה לא נראתה אף אחת מההצעות האלו ראויה להתקבל, מטעמים שונים. אבל עצם הדיונים מסביב לכל הצעה היו לגורם מחנך, מכשיר ומכין את מחשבת החברים לתפקידי התיישבות והכבוש.   ברם, יחד עם זה התברר הצורך בתכונה מהירה לקראת התיישבות. הקצב המהיר של ההתיישבות ברחבי הארץ בימים אלו, יצר אצל החברים מצב רוח מתאים למעשה כזה, והיה חשוב לנצל אותו. חברים נשלחו להשתלמות בשמירה, וחברות – להשתלמות בענפי שרות וטפול בילדים. שלשה חברים יצאו לבית-אלפא להתמחות בפלחה, חציר ומטעים.

 

כך כתב דב קנוהל באותו זמן:

"הבה נקוה כי בעתיד הקרוב נזכה לנעוץ קנה לקן קבוע באדמת קדשנו ושמה נעצב את חיינו בהתאם לרעיונות שהביאונו עד הלום ואשר נשארנו נאמנים להם עד היום. אדיר חפצנו לראות רבבות נוער תורה ועבודה נושאים את המפעל הגדול – הגשמת תורה בעבודת הארץ. עמוקה שאיפתנו לראות את ארץ ישראל, כפי שחזה אותה, כפי שציפה לה, מורנו- מאורנו  'הרב'  זצוק"ל, אשר שמו נקרא עלינו".

 

הצעת מחלקת ההתיישבות בסוכנות היהודית לקבוצת אברהם לעלות להר חברון, באה בתום שבע שנות עמל בנקודה אשר בפאתי השומרון, בה ראו את ביתם. בירורים יסודיים, סיורים בהר חברון, בשטח המיועד לנקודה החדשה, ד'אה'ר אל-קדיס בשמו הערבי, דיונים פנימיים וחיצוניים, קדמו לקבלת ההצעה.

הקבוצה הוטלה לימי מבחן חשובים, בהם חושל כוח העמידה, הוכשרו הלבבות לימים הקשים, רבו הלבטים וההיסוסים:

                                     "האם נוכל לעמוד בכל אלה" ?

הדף הקודם | דף 7 מתוך 7 | הדף הבא

    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD