חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 כל המאמרים

בראשית

קבוצת אברהם, מקורה בתנועת בני-עקיבא בגליציה המזרחית.

היה הדבר בשנת תר"ץ (1930). מאורעות תרפ"ט עוררו בנוער העברי של גולת פולין תסיסה חלוצית. התעוררות זו הורגשה גם בארגונים 'צעירי מזרחי' ו'החלוץ המזרחי'. אז קמו ארגוני נוער השומר הדתי  ובני עקיבא . דרכם של אלה לא היתה ברורה, חסרה מסורת חינוכית וחסר זרם חלוצי מגובש בתנועה.

תנועה קבוצית דתית מלוכדת טרם היתה אז בארץ. ידיעות מקוטעות הגיעו על רודגס הגרמנית, על שח"ל הגליצאית-רומנית העוברת כל מיני גלגולים, ולבסוף על קבוצת 'בני עקיבא' בפתח תקוה, הצעירה והקרובה כל כך ללבות הנוער הדתי במהלך חייה. הידיעות הללו השפיעו ועוררו רצון להצטרף לקבוצות הללו אף על פי שחסרה ההסברה המתאימה וההדרכה המכוונת.

מארגני התנועה מחוגי צעירי מזרחי לא דאגו להעמקת השאיפה החלוצית, מהם גם שראו את הדבר כבלתי רצוי (כדי שלא להרחיק נוער שלא יוכל לעמוד בתביעות ההגשמה). והתחילה התאבקות קשה בין המדריכים הצעירים מחייבי הכוון החלוצי לבין האפוטרופסים מחוגי 'צעירי מזרחי'.

  מתוך כתבי זכרונות:

בחשון תרצ"ב (1932) התקיים כינוס מדריכי בני-עקיבא בעיר לבוב ובו התקבלה החלטה על כיוונו החלוצי של הארגון וחובת העליה .מתוך גישתנו המיוחדת לשאלת ההגשמה, הגענו לידי מסקנה שיש צורך ביצירת קבוצה עצמאית. במושבת המדריכים (קיץ, תרצ"ב) נוצר חוג מדריכים וחברים שהחליטו ליצור את קבוצת בני-עקיבא. דרכו של חוג זה התגבשה יותר בפגישת המדריכים בזלוצ'יב (אלול, תרצ"ב). אז התחילו בהכנות של ממש להקמת הקבוצה ובחורף תרצ"ג הוקמה בקוסוב – קבוצת בני-עקיבא.

 

 

    חברי קבוצת ההכשרה בקוסוב עם סמל בני-עקיבא שלהם.

                ( שאינו סמל תנועת "בני-עקיבא" כיום)

 

אילו כוונות הונחו ביסוד הקבוצה ?

ראשית – רצון להמשך מפעלו ההתישבותי של הפועל-המזרחי , שהתחיל מופיע אז ככח עולה בישוב, והידיעות על מפעלו עודדו אותנו.

שנית – הגיעונו שמועות על חלוצי פולין וגליציה העוזבים את שורות הפועל המזרחי, והתעוררנו לחנך חברים נאמנים לתנועה.

שלישית – כלפי עצמנו: בחבר בני-עקיבא רצינו לראות את היהודי השלם, הנאמן לתורה ולמצוה ללא שיור. שאפנו להגיע להעמקת ההכרה הדתית ולעקביות בשמירת המצוות.

השפיעה עלינו אז המלחמה הנטושה בתנועה הציונית סביב שאלת השבת והכשרות בארץ. את הפתרון ראינו לא בויכוחי קונגרסים והחלטות על גבי הנייר, כי אם בהגברת כוחו של הצבור הדתי הבונה בארץ, ובמיוחד בגידולו וגיבושו של הפועל-המזרחי. כאמצעי החשוב ביותר למטרה זו ראינו את הקמת הקבוצה הדתית.

פעל, כמובן, גם המומנט החברתי. אבל לא הוא שהיה המניע הראשי. מכאן נבעו הבדלי הדעות ביחס לעתיד הקבוצה. היו שראו אותה כצורת קבע והיו שחשבוה לצורת מעבר. לגישה זו היתה השפעה על צעדיה הבאים של הקבוצה.

 

                                                             דב קנוהל - מראשוני קבוצת אברהם

הדף הקודם | דף 1 מתוך 7 | הדף הבא

    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD