חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 כל המאמרים

ימי התיישבות ובניין

בבואנו לסקור את קורות מגדל-עדר, מן העלייה על הקרקע ועד לפרעות תרפ"ט, נתקלים אנו בקשיים רבים. מיעוט המקורות שבידינו וחוסר ההתאמה ביניהם כמעט שאינם מאפשרים לשרטט תמונה שלמה ובהירה.

מסמכי חברת 'זכרון-דוד' שנותרו בארכיונים, פרוטוקולים של האסיפות הכלליות, פרסומים ותעמולה - כל אלה אינם מתייחסים כמעט לעובדות ולנתונים באשר ליישוב עצמו. בעיתונות פורסמו ידיעות קצרות ומקוטעות, פרט לשתי רשימות ב'העולם' ומעט חומר ב'דבר'. (למקורות העיתונאיים של התקופה...) מרבית העדויות האישיות נגבו במלאת יובל שנים להקמת היישוב. מרחק השנים הרב הביא לכך שפרטים שונים ניטשטשו בזכרונם של המרואיינים, בהם אנשים באים בימים, שהיו אז צעירים למדי. 

חתימת חוזה המכירה בין הערבים לבין ראשי החברה, נערכה בהושענא-רבה תרפ"ז (כ"א בתשרי). גליון 'דבר' מיום ג' בשבט תרפ"ז (6.1.1927) דיווח: "ביום א' שבוע זה (כ"ח טבת 2.1.1927) התחילה העלייה על הקרקע". מכלל העדויות והפרטים שלוקטו, ניתן להניח שלא היתה עלייה מרוכזת, מסודרת, אף לא קויים אירוע בולט לציון ראשית העלייה על הקרקע וייסוד היישוב.

המשפחות שהגיעו למקום עשו זאת באופן חופשי, במהלך ימי הסתו והחורף של שנת תרפ"ז. נראה שכל אחד עבר לגור במקום. לאחר שהקים לעצמו צריף למגוריו.

 בעיתון 'דאר היום' פורסמה הידיעה הבאה:

"חברי זכרון-דוד' שעלו בימים האחרונים על אדמתם נתבעו לדין על שבנו צריפים בלי רשיון הממשלה. כל אחד מהבונים נקנס בסכום 110 גרוש מצרי".

היישוב מגדל-עדר הוקם על אם הדרך ירושלים-חברון, מדרום מערב לצומת גוש-עציון דהיום, בק"מ ה-21 מירושלים, במקום ניצבה בריכת המים הבריטית ולידה מבנה קטן של משטרה, שהיה מאויש בכמה שוטרים. מעל ליישוב, על ראש הגבעה ממערב, התנשא המנזר הרוסי, עטור חומה ובוסתני פרי.

חברת 'זכרון-דוד' הקימה במקום, לצד הבריכה, מבנה ששימש כבית כנסת וכבית טהרה. כל אחד מהמתיישבים הקים לעצמו מבנה מגורים. סך הכל כחמישה עשר מבנים, שהיו פזורים על המדרון ממערב לבריכה. דוד פלינט פתח דוכן קטן למכירת מוצרי מזון.

 

 

   חפירת מקוה הטהרה במגדל-עדר

 

תנאי החיים היו קשים ביותר. המשק הדל ומקורות הפרנסה לא איפשרו למתיישבים קיום בכבוד, פרט למשפחת רוזנבלום, לא היתה למתיישבים הכשרה חקלאית מינימאלית. נראה שהחלו בנטיעת עצי פרי וגפנים, אף שלא נעשתה הכשרת קרקע ראויה לכך. ציוד וכלים חקלאיים לא עמדו לרשותם, אף לא תקציב ראשוני לביסוס משק. נעשה ניסיון להקים משק בעלי חיים. נרכשו מספר פרות, עזים, כבשים ותרנגולות. מעט תוצרת חלב הוסעה יום-יום לירושלים למכירה בשוק. האחים כובני הכשירו חלקה קטנה לכרם ענבים ואף נטעו גפנים. משפחת רוזנבלום, יחד עם מאיר ולדמן, גידלו עדר כבשים גדול, כ-250 ראש. העדר הוחזק במכלאה סמוך לצריף. אבשלום רוזנבלום, בנו של יעקב המייסד, יחד עם רועים ערבים, טיפלו בעדר.

ככל הנראה היו היחסים עם הערבים בכפרים הסמוכים סבירים. פרט למקרה אחד של התנכלות ערבים לשמואל רוזנבלום הרועה, לא ידוע על היתקלויות והסתבכויות. האחים כובני ורוזנבלום נעו בחופשיות, הלכו לסיורים בכפרים הערביים ונעזרו בערביי בית-אומר. בקיץ תרפ"ט עבד אבשלום רוזנבלום כאחראי מטעם שלטונות המנדאט על קבוצת ערבים גדולה, שעסקה בהכשרת דרך לבית פאג'ר.

הדף הקודם | דף 5 מתוך 12 | הדף הבא

    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD