חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 כל המאמרים

הדמויות העקריות

שתי דמויות ניצבו במוקד הקמתם ופעילותם של חברת 'זכרון-דוד' והישוב מגדל-עדר - יצחק גרינוולד ויעקב רוזנבלום.

 

 

  יצחק גרינוולד

 

יצחק גרינוולד  נלד בשנת 1890 בפולין בן למישפחת רבנים אביו כיהן ברבנות בעיירה אדמוב. בשנת 1923 עלה לארץ, התגורר במאה-שערים ועסק בצבעות וסיוד. בשנה שלאחר מכן הקים את חברת עולי פולניה בארץ-ישראל. ביום ט' באייר תרפ"ד פנה להנהלה הציונית במכתב: "הננו מתכבדים להודיע לכב' שנתיסדה חברת עולי פולניא בארץ-ישראל שמספר חבריה עולה לע"ע לערך מאה בעלי משפחות חקלאים מנוסים. מטרתה להתישב על קרקע בארץ-ישראל ולעבוד עבודה חקלאית... ". ברשימת חברי החברה מופיע ראשון יצחק גרינוולד: הכתובת - מאה שערים: מספר הנפשות - שבע: רכוש - 10 לא"י: עסק בחו"ל - בחקלאות, עוסק בארץ - צבע וסיד.

המחלקה להתיישבות בהנהלה הציונית דחתה את בקשות הסיוע, והחברה לא יצאה לדרך. מיד לאחר מכן החל גרינוולד בהקמת חברה אחרת, שלא הצטמצמה לעולי פולין בלבד. הוא עיבד תוכנית להתיישבות אנשי המעמד הבינוני בארץ, נושא שהעסיק אותו על רקע עליית אנשי המעמד הבינוני ארצה. תוכניות אלה לא יצאו אל הפועל.

הקמת חברת 'זכרן-דוד' ויסוד היישוב מגדל-עדר היו שיא פעילותו. יצחק גרינוולד נתגלה כאיש חזון מאמין ונלהב, ושהצליח להדביק בלהט אמונתו חברים רבים סביבו. חזותו המרשימה, היותו תלמיד חכם, דמות מעוררת כבוד והערכה איפשרו לו לרתום להגשמת הרעיון אנשים שונים - מרבנים גדולים ועד אנשים פשוטים. אף משפחות התימנים שנפגש איתן בתל-אביב התרשמו ממנו והיו מוכנות לצאת אחרו מיד.

יצחק גרינוולד היה מקורב בהשקפותיו לציבור החרדי, אם כי לא השתייך למפלגה או לגוף מאורגן כלשהו. פעילותו הציבורית היתה ביסודה אישית ופרטית, בלא כל קשר וזיקה לגורמים ציבוריים. נסיונותיו לרתום מוסדות ציבור למפעליו אף בשעות קשות, נכשלו. רעיון יישוב הארץ, בעבודה חקלאית וחיים ברוח התורה והמצוות - אלה היו המניעים המרכזיים בעולמו הרוחני והם שדחפו אותו לפעילותו הרבה.

לאחר פרעות תרפ"ט ניהל מאבק ממושך ועיקש כדי למנוע אפשרות שהאדמות שרכשה חברת 'זכרון-דוד' יפלו בידי הערבים. במאבק זה הצליח והביא להצלת האדמה. בשנת תרפ"ט עלתה ארצה משפחתו. הוא עצמו עבד ב'תנובה' ובשנת 1947 רכש משק ועקר עם משפחתו למושב חיבת-ציון בעמק חפר, שם הגשים את שאיפתו האישית לחיות חיי תורה משולבים בעבודה חקלאית בקרב אנשים שומרי תורה ומצוות, עובדי אדמה בארץ ישראל.

בשנות חייו הרבה להגות בפילוסופיה וכתב פירושים לספרי בראשית ושמות, ממסמכי חברת 'זכרון-דוד' ניכר שר' יצחק גרינוולד תלמיד חכם היה. הוא ליקט שפע מקורות ואמרות חז"ל בנושאי יישוב הארץ ובניינה, נטיעת עצים ועבודת אדמה, חזון הגאולה ועוד.

בשנת תשכ"א (1961), בהיותו בן 71, נפטר.

 

 
 

    יעקב רוזנבלום בגיל מבוגר

 

 יעקב רוזנבלום, (קישור) שעל כרטיסי הביקור שלו מופיע התואר: "מנהל מושבה מגדל עדר על דרך ירושלים- חברון", פעל לצדו של יצחק גרינוולד והיה הדמות המרכזית במושבה. ניתן לאמר ששני אלה השלימו במידה מרובה זה את זה.

אבי המשפחה, מרדכי (צבי) פרקיס, שעלה ארצה מחמלניק שבאוקראינה, היה מראשוני האיכרים בעין זיתים. כן רכש אדמות במושבה בני-יהודה בגולן. לאחר העלייה ארצה שינה את שמו לרוזנבלום.

יעקב נולד בעין-זיתים, ועשה תקופה מסויימת במושבה בני-יהודה ובראש פינה. שני בניו, שמואל ואבשלום, נולדו אף הם בעין-זיתים, שם פעל עד סמוך לשנת 1927. הוא חי בין הערבים והבדווים, היה מעורה במתרחש ביניהם ולעתים קרובות העביר ידיעות רבות-ערך למוסדות הציוניים, בעיקר ליצחק בן-צבי.

ניסיונו החקלאי הרב, היכרותו את הארץ, מערכת הקשרים שיצר עם הערבים ועם מנהיגים ציוניים ויכולתו לנהל עמם משא ומתן – כל אלה, בצירוף רעיון ההתיישבות שפיעם בקרבו, הביאוהו להצטרף ליצחק גרינוולד ולפעול במשותף להקמת חברת 'זכרון-דוד' וייסוד המושבה מגדל-עדר. יעקב רוזנבלום ומשפחתו היו מראשוני המתיישבים במקום ומאחרוני הנוטשים אותו בימי הפרעות.

הדף הקודם | דף 2 מתוך 12 | הדף הבא

    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD