חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 כל המאמרים

חירבת הילאל

החורבה (נ"צ 1601/1182) שוכנת במורד שלוחת בת עין, במרום 870 מ' מעל פני- הים. בשנת 1990 נערכה בה חפירת הצלה, לקראת פריצת כביש (עמית, תשנ"ב; עמית, תשנ"ג: 215-222).

בחפירה זוהו שתי שכבות ישוב:

א. בתקופה הרומית הקדומה התקיימה במקום אחוזה חקלאית יהודית, שראשיתה בימי הורדוס וחורבנה בימי מרד בר כוכבא (המאות הא' לפני הספירה – הב' לסה"נ) במרכז האחוזה ניצב בניין גדול, ששרד ממנו רק האגף המערבי, לאורך כ-20 מ'. הקיר המערבי, שעוביו היה במקורו כ-0.9 מ', חוזק לימים מבחוץ בבניה נוספת בעובי של כ- 2.5 מ', כנראה במסגרת ההכנות למרד בר כוכבא.

אל הבניין המרכזי נסמכה מערכת חדרי מגורים, מלאכה ואחסון. מתחת למבנים נתגלו פתחיהן של שלוש מערכות תת-קרקעיות חצובות, אשר נועדו אולי למסתור בעת מלחמה. בקצה השטח הבנוי נחצב מקווה טהרה גדול, שטויח כולו בטיח הידראולי אפור. אל אגן הטבילה מוליך גרם מדרגות רחב, שהופרד לאורכו במחיצה, והסתיים במדרגת- עזר צרה יותר. המחיצה הפרידה בין הטמאים – היורדים להטבל –לבין הטהורים, העולים לאחר טבילתם. מקוואות עם סידורי הפרדה כאלה נמצאו לרוב בירושלים (רייך תשמ"א; תש"ן: 39-34) וכן האתרים נוספים בצפון הר חברון, כגון אלון שבות, בית אירזה, שדות הרועים (בית סחור), והרודיון (עמית, תשנ"ז).

סביב האתר נחצבו בורות מים, גת, מערות קבורה ומתקנים נוספים. בחפירה נמצאו שברי כלי חרס, ובהם נרות מקורצפים ("הרודיאניים"), נרות רומיים עגולים , בקבוקי זכוכית דמויי פמוט וקערות זכוכית- כלים האופייניים לתקופה שבין מרידות היהודים. כן נתגלו מטבעות מן המאה הא' לפני סה"נ ועד המאה הב' לסה"נ, מפתח ארכובה עשוי ברזל ומסמרים של סנדל מסומר. בולט גם ממצא כלי האבן שיוצרו מקיטון: "ספלי מדידה" שנעשו במחרטה. כלים אלה היו שכיחים באתרים יהודיים בימי הבית השני, עת היתה הקפדה רבה על הכנת מזון ואכילתו בטהרה, משום שלפי ההלכה אין כלי אבן מקבלים טומאה (מגן, תשמ"ח; 1992 cahill).

האתר נהרס בחורבן אלים. עדות לכך מפולות אבני הבניה החותמות שכבת שרפה.

ההרס תוארך למרד בר כוכבא באמצעות מטבע מתוארך: פרוטה שנחקקה בה, סביב אשכול ענבים, כתובת "שנת אחת לגאולת ישראל", היא שנת 132/3 לסה"נ, השנה הראשונה למרד.

ב.על הריסות הישוב הקדום הוקמה בתקופה הרומית המאוחרת (מאה ד' לסה"נ) חווה, שבמרכזה גת תעשייתית גדולה לייצור יין, וסביבה מחסנים וחדרי שרות.

 

סביבת האתר:

השטחים הראויים בסביבת האתר נוצלו בכל תקופות קיום הישוב לעיבוד חקלאי. הגפן היתה כנראה הגידול המרכזי, את פירותיה דרכו בגתות והפיקו יין. אחת הגתות מימי הבית השני שנחצבה כ-100 מ' מצפון לבית החווה,נסקרה על ידי עמית ונחפרה בשנת 1992 על ידי י' ברוך (ברוך,תשנ"ה) .

היא כללה משטח –דריכה מלבני, שנוקז על ידי מרזב אל בור – איסוף מרובע. המשטח והבור טויחו בטיח לבן מעורב בחצצים. מדרום לבור- האיסוף ובצמוד אליו נחצבה מערה קטנה,שירדו אליה בחמש מדרגות חצובות. נראה שהיה זה מקווה  טהרה שהותקן בצמוד לגת, כדי לאפשר לדורכים בגת להטהר לפני עבודתם. גתות נוספות שהותקן בצדן מקווה טהרה נתגלו בכפר- עציון, במדרונות גבעת חי"ש (ח' בית סאויר) שליד אלון שבות, בגבעת הארבעה סמוך לרמת רחל ובאתרים נוספים.

בגתות אלו אפשר להמחיש היטב מצבים שונים המתוארים בספרות חז"ל בהקשר לשאלות הלכתיות שהתעוררו במהלך העבודה בגת. כך למשל מתוארת במשנה תקלה שבה "נפל לתוכו (=לתוך המקווה) יין או מוהל ושינו מקצת מראיו (=מראה המים)" (מקוואות ז ד).

דיון אחר במשנה נוקדש לצורך להקפיד על כך שהבוצרים והבדדים (עובדי בית הבד) יטבלו ויטהרו את גופם לפני הדריכה בגת: " הבדדין והבוצרים כיון שהכניסן (= בעל הבית) לרשות המערה- דיו, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר, צריך לעמוד עליהן עד שיטבלו" –טהרות י ג). כאן הם עשו זאת  במקווה דמוי מערה, שנחצב בצמוד למתקני הגת.

בקרבת האתר נסקרו על ידי עמית ועל ידי ברוך שתי מערות- קבורה חצובות, שאפשר לתארכן על סמך תכניתן לתקופת הבית השני. פתחי הכניסה אליהן נחתמו במקורן באבני גולל רבועות, שזיזיהן הותאמו לפתח בדומה לפקק. בדפנות חדרי הקבורה נחצבו כוכים.

הדף הקודם | דף 2 מתוך 6 | הדף הבא

    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD