חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 כל המאמרים

חירבת-סאוויר

חירבת סאויר שוכנת על גבעה נישאה, שגובהה 971 מטר, השולטת על הכביש הראשי ירולשים – חברון, לצדו המזרחי של הגוש. בימי שלום נחשבו רכסים אלה לאיזור מרוחק מאדמות הגוש, מקום משכן לבדואי שבט התעמרה.

הגוש היה מוקף כולו גבעות, ואדיות וערוצים עמוקים, שהיקשו מאד על כיבושו. רק שתי דרכים נוחות היו לכיבושו:

1.      מן הכביש הראשי, דרך בית אומר, ל"אוכף המוכתר".

2.      מן הכביש הראשי דרך סאויר לגבעת-העץ. ברגע שהאויב תפס את חירבת-סאויר, יכול היה לאיים על גבעת-העץ ועל חירבת-זכריה, הנקודות הרגישות במרכזו של הגוש.

 

המשלט הצטיין בשדה אש מצוין, במיעוט שטחים "מתים" לשלא יכול היה לשלוט עליהם במבט עין (פרט למטע שהיה ליד הכביש), בקירות נמוכים שנמצאו במרחק של 50-70 מטר ושימשו עמדות הטעיה טובות, באפשרות של חיפוי על אגפיו הדרומיים מכוון המנזר, ועל אגפיו הצפוניים מחירבת זכריה.

המשלט נשען על בסיס ערפי בגבעת-העץ. דרכי הנסיגה היו נוחות – דרך המטע וחומותיו ובמורדות הצפוניים של הגבעה, בחסות הסלעים.

חסרונו העיקרי היה חוסר מעצורים טבעיים בשטח שלפניו.

מחירבת-סאויר היתה שליטה מלאה על קטע ניכר של הכביש הראשי. ביחד עם מגיני המנזר שלטו אנשי המשלט על שטח של ארבעה-חמשה ק"מ. במקומות מסויימים נמצא הכביש בטווח אש אפקטיבית, כשארבע מאות מטר בלבד הפרידו בינו לבין עמדתינו.

 

תפקידי המשלט:

1.      לשלוט על הכביש הראשי, להטריד את התחבורה הערבית ולמנוע את היערכות כוחותיו בקטע זה שבכביש.

2.      להבטיח את קטע הכביש הפנימי במקום התחברותו לכביש הראשי.

3.      למנוע התקפת אויב מצפון, מן השביל המתחבר לק"מ ה- 17 על חירבת זכריה ועל ישובי הקטע הצפוני.

4.      לסייע באש לגבעת העץ ולמנזר הרוסי.

 

מצבת המשלט:

משלט סאוויר היה תפוס על ידי כח של כיתה אחת או שתיים שהיו מצויידים ברובים, תתי מקלעים ומרגמה אחת 2". המשלט היה קשור בקשר טלפוני עם גבעת העץ. מאז תפיסת סאויר הפכו שני המשלטים לגזרת חזית אחת.

 

תולדות המשלט:

עם תחילת המאורעות נפל דבר שאיש בגוש לא ציפה לו. מאות ערבים נטשו את הסביבה. גם אנשי התעמרה הבדואים, מחבלי הכרמים שהפילו חיתתם על כל הכפרים, עקרו מסאוויר. בקרב שהתנהל בג' שבט קבע האויב את מפקדתו בכבשן שבסאויר, ומשם הסתער על חירבת-זכריה. שם הופיע הג'יפ הלבן של המפקד עבד אל קדר חוסיני. בהתקפת הנגד של אנשינו שנערכה בסביבה זו הוכה הואיב, ומאז נעזבה הסביבה. מפקדת הגוש לא תפסה את המשלט מחוסר אנשים. כשבא מוש מירושלים לפקד על הגוש, לא השלים עם העובדה שהגוש מסתפק בהגנת עמדותיו בלבד. הוא החליט להתקיף את דרכי המעבר של האויב. באותו זמן כבר היה המנזר הרוסי בידינו. מוש תיכנן את תפיסת חירבת סאויר ששכנה בקצה השני של הגוש, גם היא ליד הכביש הראשי.

בתקופה הראשונה ניצלו את המשלט רק לתפקידים מיוחדים. כשהותקף המנזר, יצאה מחלקת הפלמ"ח לסאויר כדי לתקוף את האויב מן האגפים ולהקל על הכח המחזיק במנזר. החבלנים הניחו מוקשים בסביבות סאויר, בעיקר ליד העמדות העלולות להיתפס על ידי האויב. בסוף אדר ב' (מרץ) יצאה חבורת פועלים בליווי כח הבטחה והחלה לחפור תעלות ועמדות. לאחר זמן נתפסה סאויר, ולילה לילה הוסיפו להתחפר. בכ"א ניסן  (חג שביעי של פסח, 30 לאפריל) נמסרה הגנת המשלט לשתי כיתות של חברי עין-צורים, ואליהן צורפו חיילי חי"ש.

בהתקפת כ"ה ניסן (4 לאפריל) נפלו המנזר והאוכף בפני לחץ האויב, אולם חירבת סאויר נשארה בידינו. האויב שילח מאות פגזים ורימונים בכיוון המשלט, אך לא יכול למגיניו. בימים האחרונים של ניסן הוחלפו אנשי עין-צורים על ידי כיתה של החי"ש. בימי הקרב האחרונים נפל המשלט אחרי שהוקף מכל עבריו על ידי כח משורינים חזק. את ייחודו של משלט זה ביטא קצין של הלגיון לאחד החברים, בהיותם בשבי: "אנחנו נלחמנו נגד המשלט הזה ולא הצלחנו לגלות את עמדותיהם. לא ראינו מהיכן יריתם עלינו עד  שכבשנו את המקום".
 

הדף הקודם | דף 10 מתוך 15 | הדף הבא

    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD