חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 כל המאמרים

מחשבות: נקמה, הרג

והנה מעשה בסטודנט אחד, שהיה צריך לבוא הנה קבל את הפקודה שעות מספר לפני הנסיעה, וכמה התחנן לפני הממונה עליו: "תן לי עוד ערב להשאר בירושלים. מחר אסע . הלא בין כה וכה לא אעשה כלום ביום בואי". אך שום דבר לא הועיל ולא היתה ברירה אלא לנסוע. וגם הוא בין המתים עכשיו. וכל אשר נשאר לזכרו, היה אותו מפקד אבל שבו הורדו הראשים לרגע דומיה !

המקרה הוציאני מן הכלים. תגובה דרשנו. נקמה. אך כנראה ששוב יש שיקולים פוליטיים. השכל עולה על הרגש . מעולם לא הרגשתי שנאה לערבים כאשר אני מרגיש כיום. וכשאנו משוטטים כאן בואדיות ובמדרונות, אינני שומע הגה מפי החברים. ואז אני בטוח שהם חושבים על אשר אני חושב, ומתפללים להזדמנות "לדפוק" איזה "בן דוד !" תשוקה כזאת ממלאה אותך כל הזמן: הרג, רצח, נקם! לפעמים אני תמה מנין חדרה לתוכי הרגשה חיתית כזאת? אבל כך הוא!..

שכני לחדר חזר מסיור באחד הערבים. הרגשתי שהוא מתרגש משום מה והרי בדרך כלל הוא כל כך שקט ומסוגר. הבנתי את הענין. לאחר זאת, כשנשארנו שנינו לבד שאלתיו: "כמה?" – "שנים!" ענה. ולא יסף - - - קנאתי בו.. הוא מצא פורקן לרגשותיו!

הדף הקודם | דף 9 מתוך 11 | הדף הבא

    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD