חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 כל המאמרים

ה'גורל'

כאשר נאספו הגוויות, ביזמת והתשתתפות הרב הראשי לצה"ל האלוף שלמה גורן, השתדלו לזהות את הגופות.  ואולם הל"ה, אשר נפלו בעוד הגוש נאבק על חייו, נטמנו בחטף, תחת אש כבדה של האוייב, תוך מאמץ עילאי לשמור על דיני הקבורה וסדר הזיהוי. ברם, התנאים לא איפשרו הקפדה מלאה ועריכת תרשים, שיאפשר זיהוי כל קבר וקבר. כאשר הובאו ל"ה הארונות החתומים לירושלים הוקדשו מאמצים מרובים לזיהויים. נעזרו בתרשימים, באימוץ זכרון ובצילומים שונים, בעיקר צילומי שיניים.

רק עשרים ושלש גוויות זוהו באופן מוחלט, ללא צל של ספק. לגבי היתר – ידעו שהן הגופות של י"ב הגבורים האחרים, אך לא היתה אפשרות לקבוע בוודאות מי היא גופת פלוני או גופת אלמוני.

יגון הורים שכולים, מה ידמה לו ומה ישוה לו. אנקת אם הניצבת שחוחה בפני קבר בנה בעלומיו, שערי שמים תפתח ושער דמעות שוב לא ינעל. ואולם השברון והאנחה גוברים לאין שיעור כאשר אין ההורים יכולים להשתטח על קבר יקירם.

כל אלה שעסקו בהבאתם לקבר ישראל של החללים שמעבר לקווי האויב עשו כל מאמץ אפשרי כדי לזהות את הגוויות, אך, כאמור, נבצר היה להבטיח את זיהוי כולן.

כיצד לנהוג ?  היו אולי סימוכין, אך הוכחה ברורה לא היתה. וכך שמו אחדים מבין ההורים השכולים את פעמיהם אל הגאון רבי צבי פסח פרנק זצ"ל שהיה רבה הראשי של ירושלים והוכר כעמוד ההלכה של דורנו, אך טבעי היה שיראו בו את הכתובת.

מששקל הרב פרנק את הענין על כל צדדיו, ראה בפניו את החיים והמתים, וקבע לערוך גורל לשם קביעה וזיהוי של הי"ב. ואכן, שמור וכמוס עם חכמי ירושלים וזקניה גורל מיוחד במינו, המיוחס להגר"א (הגאון רבי אליהו מוילנא זצ"ל). בסוד זקני העיר העיר הזאת מקובל שגורל מיוחד זה יסודותיו באדני קדש, משהו מעין שריד ל"אורים ותומים". אין זה גורל של ניחוש בין שחור ולבן. הוא מתאים לנסיבות המיוחדות, ושגיבותו כרוכה בהזדככותם והטהרותם של הנזקקים לו.

העוסקים בכך, ביקשו שהגורל יוטל ע"י הצדיק רבי אריה לוין. הם ראו כטבעי ומובן שצדיק זה יטול על עצמו משימה זו. אולם משבאו אליו ביקש לחמוק מכך. חזרו ההורים השכולים אל הרב פרנק ושיגר הלה שליח להפציר בו. חזקה משאלתם ולא יכול היה לעמוד בה. וניגש בדחילו ורחימו לעבודת הקדש.

 

וכך מתאר העתונאי יצחק דויטש את המעמד השגיא והנשגב:

היה זה יום חמישי, שעת לילה. עלו לישיבה אשר בעליית הבית הקטן והצנוע של רבי אריה, בשכונת "משכנות". בהיכל השרוי בחשיכה הודלקו י"ב נרות, אשר האירו את קיר המזרח, שארון הקודש ניצב לידו. הנוכחים היו: רבי אריה ועמו חתנו, הרב אהרון יעקובוביץ ובנו הרב רפאל בנימין לוין שליט"א.  מבין ההורים השכולים נמצאו שנים: מר ראובן מס ומר יצחק דב הכהן פרסיץ (ז"ל). הם פתחו באמירת "תהילים". חדר זה כבר ידע שעות קשות ומרות ודבקותם במזמוריו של דוד מלכנו התעלתה. אלא שרטט שכזה, תחושת קדש וציפיה שיעלה האלוקים בידם לקבוע אמת, אף הם טרם זכרו. והנה בקע קול התפילה, זעזע את המשתתפים ואת השומעים מרחוק, גם בשכונה זו היודעת תורה ותפילה.

לשם עריכת גורל זה משתמשים לפי המקובל, בתנ"ך שדפיו מחולקים לשני טורים. ספר תנ"ך עתיק, אשר נדפס באמסטרדם בשנת תס"א מצוי אצל רבי אריה. דפיו הצהיבו אך הם עוד שלמים, ובמקום קרע כלשהו מודבק הוא בנייר דבק שקוף, השומר על השלימות והצורה. בכתב יד הפנינים רשומים בשוליים הערות מעטות וסימונים אחדים. בדף השער מופיע ארון קדש, והפסוק המעטר:

"בזאת יבוא אהרון אל הקדש".  בזאת באו אל הקדש לערוך גורל מיוחד במנו זה.

 

 

ספר התנ"ך העתיק בו נערך הגורל

 

דממת קדש שררה בהיכל. הנרות הדולקים הוסיפו למעמד נורא זה. פתחו את התנ"ך מבלי לדעת או לכוון דף ועמוד. לאחר כל פתיחה עלעלו שוב דרך עלמא, שבע פעמים, וכך חזרו על המעשה שבע פעמים, וקבעו שלפי אשר יימצא, יקבע של מי הוא קבר פלוני לפני שיסמנו בו את המצבה.  וזה הכלל הנקוט: הפסוק האחרון בעמוד צריך לכלול את שמו, או רמז לשמו של אחד מאלה שמחפשים את זיהויו.

ומה רבה היתה ההשתוממות, כאשר אחד הפסוקים שהופיעו לראשונה היה "לה' הארץ ומלואה – תבל ויושבי בה". הרי בתחילת הפסוק – ל"ה, וכל אחד מהדפים נושאו – מלחמות גבורה ומצוות ארץ ישראל שהתאימו למעמד מיוחד זה. לפי המקובל אם אין בפסוק האחרון דבר הרומז לעניין המבוקש, נוטלים את האות האחרונה, ולפיה מחפשים פסוק המתחיל באותה אות, כדי למצוא את התשובה הדרושה – במפורש או במרומז לענין.

וכדבר הזה חזרו י"א פעמים – שכן לא היה צורך בי"ב, שהרי לאחר קביעת הי"א נקבע ממילא מיהו הי"ב. והנה, להשתוממות הכל, כל דף דיבר בפסקנות.  בפסוק הראשון שהגיעו אליו היה מפורש שם שזיהה במוצהר את החד החללים, וענינו של כל פסוק ופסוק היה כה הולם, משקף ומתאים, כאילו תוארו באותם הפסוקים ענינא דיומא. זה לאחר זה, כאשר בכל פעם חוזר הדפדוף של שבע פעמים שבע – נקבעה זהותם של החללים.

הנוכחים סיימו עריכת גורל זה בשעות שלאחר חצות, אך שינה לא אחזתם כל אותו הלילה. הם חשו ייחודו של המעמד. הם חשו שאכן הקביעה מדוייקת, וכי נקבע זיהויו של כל אחד מן הי"ב מתוך ל"ה הגבורים.

וכאשר באו למחרת אותו הלילה וסיפרו את הקורות לרבי צבי פסח פרנק, שמעם נרגש ונפעם, ופסק שיש לראות את הזיהוי כקובע.

ואכן כך קיימו וקיבלו לראות את הקברים, עפ"י המצבה שעליהם, כמקום בו טמון הגיבור והקדוש ששמו חרות על המצבה.

 

פרוטוקול הגורל, מכתב ידו של רבי אריה לוין זצ"ל:

בעזרת ה' יתברך.

הערב, אור ליום שני לסדר "ועשית עמדי חסד ואמת", ח' בטבת תשי"א, שנת "הגאולה תבוא במהרה" לפ"ק שהוא לפי מנין אומות העולם 17 בדצמבר 1950, בירושלים עיה"ק, נערכה בביהמ"ד של ישיבת "בית ארי'" הפלת גורל של הגר"א זי"ע ועכ"י לגבי שנים עשר הקברים בקבר הל"ה ב"הר-הרצל".

בכדי להעלות בגורל את מקום מנוחתם של שנים-עשר הקדושים מפלוגת הל"ה שנפלה בהרי חברון ביום ה' בשבט התש"ח. הגורל הופל על ידיו ובראשותו של הרב ר' ארי-ה לוין הי"ו ובהשתתפותם של הרבנים ה' אהרן יעקובוביץ ור' רפאל בנימין לוין הי"ו.

בשם ועד משפחות הל"ה השתתפו בהפלת הגורל הר' ראובן מס ור' יצחק דב הכהן פרסיץ נ"י. הרב ר' אריה לוין הדליק שנים עשר נרות והתפלל תפלה קצרה לעילוי נשמותיהם של הקדושים ז"ל הי"ד. לאחר מכן נגשו לסדור הגורל. הפסוק הראשון שיצא בגורל: א. בקרובי אקדש.  ב. כי קודש קדשים הוא לכפר עליהם.  בהמשך הפלת הגורל יצאו הפסוקים:   ג.כי ה' אלקיכם הוא הנלחם לכם.   ד.כאלפים איש או כשלשת אלפים איש יעלו ויכו את העי. (יהושע, ז,ג).   ה.וכפר עליו הכהן לפני ה'.   ו.אלף למטה, אלף למטה כל מטות ישראל.  ז. והיה אשר אמר אליך זה ילך אתך, הוא ילך אתך, וכל אשר אמר אליך זה לא ילך עמך, הוא לא ילך (שופטים ז,ד).   ח.וישכם בבקר ביום החמישי ללכת (שופטים) (והמעשה אשר השכימו ללכת הי' ביום ה').  ט.נחנו נעבור חלוצים לפני העם.   י. מדם חללים מחלב גבורים קשת יונתן לא נשוג אחור (שמואל ב' א,כב).  יא.ויקם את דבריו אשר דבר עלינו וכ"ו  (דניאל ט,יב).

 

הגורל העלה כי מקום מנוחתם:

א.      בנימין בוגסלבסקי הוא שורה  5 קבר 1.  וממטה בנימין בגורל,  כא,ד, יהושע.

ב.      עודד בן ימיני, שורה 1 קבר 6, הלא בן ימיני, כא, שמואל.

ג.       יעקב בן עטר, שורה 6 קבר 2, כל הנפש הבא ליעקב, ויחי, בראשית.

ד.      יוסף ברוך, שורה 6 קבר 3, ויאמר יוסף הבו מקניכם, בראשית.

ה.      איתן גאון, שורה 2  קבר 2, וענה גאון ישראל בפניו, הושע ז.

ו.         אליהו הרשקביץ, שורה 1 קבר 7, ויקח אליהו את הילד, מלכים א, יז.

ז.       יצחק זבולני, שורה ' קבר 4, ולזבולון אמר, דברים.

ח.      אלכסנדר כהן, שורה 3 קבר ו, כהניך ילבשו צדק, תהלים קלב.

ט.      יעקב כהן, שורה 2 קבר 1, נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן, תהלים קי.

י.         ישראל מרזל, שורה ו קבר 2, גם בבל לנפל חללי ישראל, ירמי' נא.

יא.     שאול מנואלי, שורה ו קבר 4, אחת שאלתי, תהלים כז.

יב.     יעקב קוטיק, שורה 5 קבר 6.

 

וכ"ז נעשה בדחילו ורחימו מתוך טהר לב לכבוד הקדושים והמשפחות השכולות ולמען להקים את כ"א מהקדושים על נחלתו, נחלת עולם, בביה"ק הצבאי בירושלים עה"ק ת"ו – תנצב"ה. רוכב ערבות ירפא שברי לבבות, יקומו ויחיו ישני עפר בשוב ה' את שבות עמו.

 

על זה באנו על החתום ליום הנזכר:

 

נאום אריה לוין                                נאום אהרן יעקובוביץ                        ונאם רפאל בנימין לוין

                    ונאום ראובן מס                                   ונאום יצחק דב הכהן פרסיץ

 

 

קטע מן הפרוטוקול של הרב אריה לוין זצ"ל – בכתב ידו

 

הפרוטוקול הזה הוא העתק מכתב ידו של רבי ארי' לוין זצ"ל. לפי דברי בנו, כתב ר' ארי' על עצמו 'הרב' אף של היה דרכו בכך, כי אמרו לו שמוכרחים למסור את הפרוטוקול לממשלה (ומסיבה זו נקב גם בתאריך למניינם). כן מסר שאחד הפסוקים הראשונים שיצאו היה:  בתהילים מזמור כ"ד:  "לה' הארץ ומלואה" (רמז על ל"ה) אף שאין על כך בפרוטוקול, כי נמנו רק הפסוקים שיצאו אחר גמר כל גורל וגורל.

 

(מתוך הספר "איש צדיק היה" מאת שמחה רז, הוצאת ש.זק  בע"מ. )

  

לשמות הנופלים...

הדף הקודם | דף 3 מתוך 3 | הדף הבא

    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD