חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 כל המאמרים

ייחודו של משלט סאויר

"מיד עם הגעתו, החל מוש לארגן את הגנת הגוש למשימות התקפיות ולעבודות ביצורים. התחלנו בביצור משלט חירבת סאוויר. משלט זה חלש על כביש ירושלים-חברון, והיה על הגבעה הגבוהה ביותר באזור, במרחק של כ- 450 מטר מכביש ירושלים-חברון. בעבר ישבו במקום זה שודדים בדווים משבט התעמרה. בהתקפה הגדולה על הגוש, שהייתה ב14/1/48-, כוחות האויב תפסו את המשלט הזה, הוא שימש כמקום הפיקוד שלהם וממנו הם תקפו את הגוש.

הודות למבנה הקרקע, בה היה בעבר ישוב ונשארו רק חורבות, ניתן היה, ללא מאמץ גדול, לחפור בה עמדות עמוקות ותעלות קשר, ששמשו גם כעמדות הגנה והתקפה וגם לקישור בין שאר העמדות. תכנון הביצורים היה גאוני. תעלות הקשר והעמדות היו בחצי הגובה של המדרון, פרט לעמדה אחת בנויה מאבנים שהייתה חשופה בפסגה ששימשה לתצפית בלבד. בשעת ההתקפות עלינו היא משכה את האש אליה, למרות שמיד עם תחילת חילופי האש היא ננטשה. עבודת הביצורים נעשתה במשך לילות רבים, חפרנו והוצאנו את עפר החפירות לכיוון הכביש, והדקנו אותו היטב. הסווינו היטב את תעלות הקשר ואת העמדות כל בוקר לפני הזריחה, ואפילו ממרחק של עשרה מטר לא ראו אותן. זה היה המשלט המחופר מכל משלטי הגוש. הערבים בסביבה לא הרגישו בעבודתנו ומפחד התקפתנו הגדולה הראשונה בחודש שבט (14/1/48) לא ניסו לחזור למקום.

בנוסף, נתפסו המשלטים גבעת העץ, הגבעה הצהובה והמשלט הרוסי. בשלושת המשלטים האלו הביצורים לא היו עמוקים בגלל מבנה הקרקע, מיקום וגודל הסלעים ומספרם הרב בגלל מחסור בחומר נפץ ובציוד מכני כבד, לא ניתן היה להתגבר על תנאי הקרקע הקשים".   

א. רטנר

הדף הקודם | דף 4 מתוך 4 | הדף הבא

    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD