חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 כל המאמרים

יגאל אלון מתלבט

"... יגאל א. מפקד הפלמ"ח, הגיע הבוקר במטוס כדי לעקוב מקרוב אחרי הקרב. בחדר צדדי ש"בנוה עובדיה "   ישבו יגאל, צביקה ועזריהו מפקדי השיירה וכמה ממפקדי הגוש.

האנשים היו מדוכאים ומלאי זעם, על שאין בידם הכוח הדרוש כדי להטילו להכרעת המערכה הזאת. ההקשבה לשידורי אזעקה של פקודיהם, בשעה שאין לאל ידם להתערב, נראתה לי כאחד המבחנים החמורים בהם עלול מפקד לעמוד. לא בכדי מגלים האגשים עצבנות ואדישות לכל הסובב אותם. מעייניהם מרוכזים במשדר הקטן. אחד מסתובב אנה ואנה בחדר הצר והגיגיו נתונים לפקודיו. שני יושב בפינה, ושוקל מה יהיה גורלן של השיירות לירושלים אם יחסרו הנשק, המשוריינים והאנשים האלה, אשר בעזרתם הועברו השיירות. וזה שעל יד המשדר, הצמוד אליו, בהפסקות קצרות, מאז צהרי יום שבת, מרגיש את כל כובד האחריות למתרחש בבית שבנבי דניאל. רק מקרה הוא שאינו יכול לפקד על האנשים במקום. עצביו דרוכים ומתוחים לכל נוסח חדש שבדברים הנקלטים במכשיר. את עצבנותו הוא מנסה להשקיט על ידי עישון מופרז סיגריה נדלקת בקודמת לה. אין לבו למנוחה, לאוכל ולשתיה.

השעה קרובה לצהרים. המשדר שבנבי דניאל מודיע : "הערבים חידשו את התקפותיהם. אנשינו עייפים ויגעים. שלחו "צפור" (מטוס) שתכבד את האויב במתנות, - מתנות לאויב". בזאת רואה המפקד במקום הצלה ועידוד לאנשיו. ו"הצפור" מוכנה ומזומנת במסלול להמריא לכל פקודה שתנתן לה מפי המפקד. אך הלה יודע דבר נוסף. ההפצצה תדחה את ההתקפה הנוכחית אך היא לא תשנה את גורל המערכה. סיכוי אחד להצלת האנשים - התערבות הצבא הבריטי. והם הבריטים, הודיעו כי בגלל הפצצות המטוסים אינם מתקדמים. הם איימו שיירו במטוסים. האם מותר לו למפקד לסכן את הסיכוי החשוב ביותר, בגלל רווחה לשעה קלה ? סימני לבטים משתקפים בפניו ובפני החברים היושבים לידו. התיעצות קלה, ונראה כי החליטו לעכב את "הצפור" מלהמריא. אך שידורי האזעקה תוכפים ואין המפקד יכול לעמוד כפני תביעת חבריו. גורלם - גורלו, סבלם - סבלו. המפקד מודיע : "הצפור ממריאה - חזקו ואמצו",

 

 

    לאחר נפילת השיירה:  'יצה', יגאל אלון, צבי זמיר, יוסי אוסטיוב

הדף הקודם | דף 14 מתוך 14 | הדף הבא

    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD