חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 כל המאמרים

במשלט האוכף - א

המצב במשלט אוכף המוכתר - סטודנט מן החי"ש:

"מהרכס שמעבר לאוכף המוכתר, בדרך המובילה לבית-אומר, תוכפות היריות. כדי לסכל נסיון של התקרבות יתרה מצד האויב, עולים אנו בכוח של שתי חוליות עם המ.כ, נחום פ. (ז"ל)  אל האוכף. האויב הגביר את אשו לעברנו. מאחר שנצטוינו לא לענות, נותר לנו לצפות בלבד. צפינו והנה נתגלה האויב כשהוא קופץ, רץ, נופל, מתגלגל, מדלג על סלעים ומתקדם. הטווח - 500 מטר. אנו מצפים לפקודת אש, מפיו של נחום, אך זה דומה שאינו חש במתרחש. יושב הוא כאילו לא אליו כוונו הכדורים. בטלפון השדה הוא מוסר למטה בכפר על הנעשה, ומוסיף בלשון הרגעה "לא כלום, ניתן להם להתקרב עוד קצת. כך שגם אנשי הסטנים יוכלו לפעול".

קולו השקט של נחום נוכח התקרבותו הנוספת של האויב, מוציא אותנו מהכלים. עודנו כמהים לשמוע את הפקודה "אש !" והנה הותקפנו על ידי האויב מן האגף. נחום מעביר את הידיעה למטה. כתשובה באה הפקודה לעזוב את עמדותינו הזמניות, מאחר שהעמדות הקבועות בגזרה זו, נתפשו על ידי מחלקה אחרת. הפקודה נתנה בהתחשב בעובדה שזהו לנו יום ראשון בגוש (מדובר בחיילים שהגיעו לגוש בַּשיירה כמה שעות בלבד קודם לכן – העורך) ובהיות עמדותינו ארעיות וחשופות לגמרי לאש מן האגפים. קבלנו את הפקודה בהרגשת הרווחה. בקפיצות עברנו עד לשטח מת, ומשם חזרנו לכפר עציון.

"קבלת פנים נאה" - אומר זכריה - "יש לי רושם שיהיה כאן חם".

                                                                אהרון ק.

הדף הקודם | דף 11 מתוך 14 | הדף הבא

    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD