חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 כל המאמרים

מכתבי אבות למשפחותיהם

מכתבי אבות למשפחותיהם :

...האמהות והילדים עברו לירושלים. כך נגזר עלינו, לפי השיקולים שלנו ושל המוסדות. לאחר הכנה של שבועים, הוצאו האמהות והילדים במכוניות משוריינות ובליווי צבא. כרגע אנו "רווקים". נשארו אתנו כמה בחורות העובדות בשירותים. שני בתי הילדים - שנבנו השנה וצוידו ציוד מודרני - התרוקנו, ועומדים מיותמים. בעברך על ידם נופל עליך פחד, מרוב עזובה ושתיקה. שני הבנינים הגדולים, שרעשו ביום ובלילה ככוורות, נדמו בן-לילה.  תארו לכן את כפר-עציון, בלי הרעש הזה, בלי נשים, ובלי ילדים. כפר-עציון, הרועש ומשגשג על בנייני האבן וגינות הנוי, נראה עכשיו כמחנה צבא מבוצר. כל תשומת לבנו היא להתגוננות. אין כל ספק שכל זה, יחד עם הטראגדיה של רצח חברינו, השפיע על רוחנו. אבל אל נא תחשבו שרוחנו נפלה. הרי ידענו מיום עלייתנו, לאן אנו הולכים, ומה צפוי לנו. החברונים, רגילים בשעת מאורעות למחות מעל פני הקרקע כל סימן של יישוב יהודי. אבל הפעם ישברו קודם הם את שיניהם, עד שיוכלו לנו. אפשר שזה יעלה לנו בקרבנות יקרים, אבל היישוב יעמוד. אנו דרוכים ומוכנים לכל.

                                 יהושע שדיאל ז"ל

 

אל הילדים הנחמדים והטובים,

יהושע ואורי !

אמא כתבה לי שהנכם ילדים טובים. אתם כותבים לי מכתבים ולכן גם אני אכתוב לכם. חבל מאוד שאתם כל כך רחוקים. פה מזג אויר כל-כך יפה, השמש זורחת כל היום, יש הרבה מאוד פרחים, ביער ובחצר בין הסלעים - רקפות, כלניות, ועוד ועוד - הרבה מאוד, ואין מי שיקטוף אותם. החברים כולם עובדים או שומרים ואין להם פנאי לכך.

גם הנדנדות בחצר הילדים עומדות בלי תנועה, פשוט, אין מי שירצה ללכת להתנדנד, וזה נראה כל-כך עצוב. גם הצעצועים והקוביות עומדים בפינה בחדר ומתביישים שהם נשארו כאן וכל הילדים נסעו. הם מרגישים את עצמם מיותרים. והארון הקטן, והתמונה עם החתולים הנחמדים עומדים להם מרוגזים בפינת החדר, כי אף אחד אינו בא אליהם, אינו מדבר אתם וגם אינו משחק אתם. לגמרי שכחתם כבר, איך זורקים את הכדור האדום לתוך הבריכה ואת הכדור הלבן על הגג של בית הספר. ועוד הרבה דברים קטנים וגדולים, שעשיתם כאן.

אך אין דבר, יודע אני שלא אתם אשמים בכך. רציתם רק קצת לנסוע לירושלים ועכשיו אין לכם אוטו "אגד" שתוכלו לחזור. אך אל תדאגו, בעוד כמה שבועות אפשר יהיה שוב פעם לנסוע - יכול להיות שזה יהיה "אוטו-טאכסי" או אפילו "אוטו-טנדר" ותחזרו הביתה.

אתם יודעים, ילדים, עוד מעט יהיה פורים. הגידו לאמא, שתאפה לכם אזני-המן ותתן לכם וגם תלביש אתכם יפה - כמו שעושים בפורים - ותעשו תמונות יפות ותשלחו לאבא, לסבא ולסבתא. ועכשיו הרבה נשיקות מאת

                   אבא, (יעקב. אלטמן ז"ל)   

 

רותי הנחמדה

אני רוצה לכתוב אליך מכתב וגם את תכתבי אלי תשובה במכתב. לאמא אני כותב הרבה מכתבים, ותמיד אני שולח גם בשבילך נשיקות. האם את מקבלת אותן ?

פה אצלי יפה ונעים. יש הרבה פרחים וירק. העצים שלנו מכוסים עלים וענפים יפים וגם פירות קטנים יש כבר עליהם. כשיגדלו הפירות ויהיו בשלים, אשלח לך מכל המינים: שזיפים, אפרסקים, תפוחים, ענבים עוד ; טוב ?

נשיקות חמות.

                     אבא, (שלום. גרנק ז"ל) 

הדף הקודם | דף 5 מתוך 5 | הדף הבא

    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD