חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 כל המאמרים

"ההרה" - תחושותיו של חבר

חלום מישרים חלמה הקבוצה ושדות רחבים התכוונה לעבד.

לפתע ניצבה מול הר.

אמרו הראשונים: "לא נסכון להעפיל לרום צורים ולהרי הקטל לא נוכל".  וענו לעומתם המחייבים: "כל חיינו כיבוש, אם נרצה, נוכל, ואם נעפיל, נסכון".

ויאבק איש עם רעו, בעל עם אשתו, 'ירוק' עם 'ותיק', איש מעש עם בעל החזון. גם נפש האדם נתפלגה לשניים, דרך המישור הקלה לחמה בו עם הקריאה להר הנוקשה והפראי.

גם האדם שלל וחייב חליפות.

דפדפו הידיים בספר התנ"ך, ותולדות המקום התחשפו והלכו מתוך נבכי העבר. בית צור המקבית, תקוע העמוסית, קריית ארבע וקריית דוד. ולא נותר המחנה לבדו ביום ההוא. צבא מעפילים גדול היה עימו בהכרעה. ויאבק ויוכל לחששותיו.

ויפול הפור והדרך צויינה:  

                                         ה ה ר ה  !

 

ויעפיל המחנה בעלות השחר, עול דורות כתף על שכמו ועמד בתפילה:

"אנא ד', קיים בנו אשר הבטחתנו על ידי עמוס נביאך "הנה ימים באים נאם ד' ונגש חורש בקוצר ודורך ענבים במושך הזרע והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה, ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמי ואכלו את פריים" (עמוס ט,ט).

                                                                                  שאול רז.

הדף הקודם | דף 4 מתוך 4 | הדף הבא

    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD