חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 כל המאמרים

הריב עם יוסף ויץ

בדרך כלל לא היתה דעת המוסדות הציוניים נוחה ממפעלי התישבות פרטיים. כך קרה גם לחברת "זכרון-דוד" שהקימה את מגדל עדר וכך היה במקומות אחרים. חברת אל-ההר זכתה בתחילה ביחס אוהד בגלל הקשר החזק שהיה להולצמן עם המוסדות עוד מתחילת הדרך, כאשר ביקש, וגם קיבל מהם מידע מקצועי רב. קשר הדוק היה לו עם יוסף ויץ, מנהל המחלקה להתישבות בקרן הקיימת, שקיבלו ברצון וסיפק לו יעוץ לפי נסיונו. הוא גם התרשם כי הולצמן פועל ממניעים אידיאולגיים ולא מבצע כסף. אף הסכים לשבת בועדה מייעצת לחברה.

במשך הזמן השתנתה דעתו על האיש, ולאחר שלא עלו יפה נסיונות לישב את ההדורים ביניהם, יצא ויץ במאמר בעתון "דבר" (14.1.35)שכותרתו מעידה על תכנה - "במורד כפר עציון". במאמר הוא טוען כי במשך הזמן הושפע הולצמן מהרוח הספסרית והחל בפרסומת רעשנית על התישבות זולה ונקב מחירים גבוהים מן הדרוש, תחשיביו הכלכליים היו אופטימיים ללא בסיס והבטחתו לניהול תחנת הנסיונות לא קוימה. ויץ גם האשים את הולצמן בחוסר נכונות לשתף פעולה ולהידבר על ענינים שבמחלוקת. יחסיהם האישיים הורעו, ויץ משך ידו מכל קשר לחברה. החל ויכוח בין אנשי "אל-ההר" ותומכיה לבין הקשובים ליוסף ויץ מעל גבי העיתונות, שהיו בו טיעונים עניניים אך הוא עבר גם להטחת האשמות הדדיות. את המאמר החריף ביותר נגד ויץ פרסם ברוך צ'יז'יק ב"הירדן" (18.1.35) בעיקר בגלל שפסל את נושא הבוטנה. באותו זמן נשמעו גם טענות על בנק "גאולה ובנין" שעליו נשענה "אל ההר" במידה רבה, כאילו הוא קשור לעסקי ספסרות במקומות אחרים.

הדף הקודם | דף 10 מתוך 14 | הדף הבא

    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD