חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 כל המאמרים

מעיתונות התקופה

עיתונות העברית אהדה את המפעל בשלביו הראשונים. עוד כתבה נלהבת מסיור העיתונאים:

"במסיבת העתונאים שנערכה מטעם חברת "אל ההר" בחול המועד סוכות על אדמת כפר עציון , אמר (הולצמן) בפירוש, שלפי דעתו הרי עיקר העיקרים בפוליטיקה הציונית צריך להיות  פ ר נ ס ה !  אם תהיה פרנסה ליהודים המתישבים בהרי הארץ ובעמקיה, אז יהיה גם בית לאומי לעם ישראל. ובלי פרנסה אין בית לאומי. ופרנסה במובן זה פירושה – להוציא מחיה מן הארץ.
 אמנם לא חידש כלום בדבריו אלה שהכל מודים בהם. החידוש הוא לא בדבריו אלא במעשיו ! 

 

 

.. בו בזמן שבירושלים סערה מלחמת הבחירות וכל מפלגה איחלה מפלה ליריבתה, נאספו העתונאים המשרתים את המפלגות השונות – לכפר עציון. ובגובה 900-100 מטר ממעל לפני ים התיכון התרוממו מעל למריבות הפעוטות והתמסרו להנאה ולקורת רוח ממראה המפעל ההולך ומתגשם לטובת כל עם ישראל.

 

 

"ערובה בטוחה להצלחת המפעל יש לראות בעובדה כי אחד מראשי החברה והרוח החיה שבה הוא מר ש.צ.הולצמן, מומחה חקלאי חשוב ובעל נסיון רב בחקלאות של אקלימים שונים. ראוי לציין כמו"כ כי הא' הולצמן הוא יליד ירושלים בנו של בן ירושלים מאנשי הישוב הישן".

                                                  "קול ישראל" [שם העיתון]  28.12.33

 

 העיתונאי א.ק. מ"דאר היום" שראיין אנשים שונים במדור קבוע שנקרא "עשרה רגעים עם ... " כותב: 

אילו הייתי רשאי לחלק תארים לאישי הישוב כי אז הייתי מכתיר את ש.צ.הולצמן בשם "האדם הרומנטי והמעשי ביותר". כל מגילת חייו מזהירה במזיגה נדירה של חלום ופעולה. ביזנסמן מצויין, ובתוך אותו ביזנסמן  - נשמה עדינה. לוחם וכובש אמיץ המתעטף באיצטלה של רומנטיקה מלטפת. (5.12.34)

 הוא מכונה גם "אכר בעל מעוף ועז נפש מרחובות", ובמקום אחר - "האיש המופלא מר הולצמן הדואג להכנסת כל תרבות עצית ופרינית לארץ"

 

  "טרקטור חורש בהרי יהודה"
בין הימים 28.10.34 ל- 11.11.34 הופיעה בחמשה עיתונים שונים הכותרת "טרקטור בהרי יהודה" ובהם בשורה על אודות "הטרקטור שהופיע לראשונה בין הרי-עד אלה" וחורש חריש ראשון להכנת המשתלה שתספק שתילים למתיישבי "כפר עציון" ו"פרי עמל".

 

     עתון "דבר", י"ט חשון תרצ"ה  28.10.34

 

וכן: 

הטרקטור המנסר בדממת ההרים מכין להם קרקע תחוח שיוכלו לינוק ממנו לשד מחייה ולהתרומם אל על... הטרקטור המנסר מסביבה גם הוא השתלב לתוך הקדושה , ואפילו צלצול הטלפון הבא ממרכז בית לחם יהודה..."

 

הפליא לתאר "עתון מיוחד" (4.12.34):

"המטיילים בעקבות החזון !

מנהג חדש בא למדינה. פעם לשבועיים מתלקטים יהודים מתל אביב הצעירה ומירושלים הזקנה, וביום שהוכפל בו "כי-טוב" (יום שלישי בשבוע) הם נוסעים יחד בדרך אפרתה היא בית-לחם עד הרמה הנקראת על שם העתיד כפר-עציון.

הכפר עדיין אינו כפר, ורבבות העצים העתיקים לנמק את הכינוי "עציון" עדיין אינם נטועים שם. לעת עתה הם בבחינת ילדים, במשתלות הגדולות של חברת "אל ההר" הם חיים בצותא חדא, בחבורה גדולה, וגננים מומחים מטפלים בהם ומספקים את כל צרכיהם...

 

 

 כרוח התקופה, היו גם כתבות פיוטיות מאד. ("עתון מיוחד" 10.4.34) על הבאת הבוטנה נכתב:

"כמו חי עומד לפני עיני רוחי אותו זקן שכול מאלוני ממרא, כשהוא מוסר לבניו העשרה צרור מלוקט מזמרת הארץ, לרכך במנחה את לבו הקשה של השליט המצרי. אולי ירחם על זקנתו וישיב לו את בניו בשלום.

בין הפירות האלו מונה גם את הבטנים....

ואיה הבטנים כעת ...

והנה קמו שני יהודים ונטלו על עצמם להשיב לארצנו את זמרתה, את עצי הבטנים... האחד הוא האגרונום ברוך צ'יזיק ממשפחות גבורי תל חי וחולדה שהקדיש שנים רבות מחייו למצוא את עץ הבטנים כדי להשיבו למולדתו. השני הוא מיודענו מר הולצמן מרחובות...  ההמון משועבד להרגלי מחשבתו ומתפלל לפרדס של עצי הדר. רק שני היהודים הללו העיזו לסור מהמקובל והם כבר הכינו משתלה המכילה רבבות שתילים של עצי בטנים... לאחר עשר שנים יהיו מערומי ההרים לבושים יער נהדר, המחיה בפריו ומשיב נפש בצלו.

אז תראה רחל המבכה על בניה בדרך בית לחם כי אכן שבו בנים לגבולם וגם העצים שבו לגבולם. ויעקב השכון בחברון יראה כי זמרת הארץ פורחת ומשגשגת על דרך שובו הביתה בין בית לחם ובין חברון, על יד מגדל עדר"

 

 לא תמיד הלכו ההתלהבות והדיוק בפרטים יד ביד. הרעיון להקמת בתי הבראה בכפר-עציון הולידו כתבות שתארו תקוות ותכניות לעתיד כעובדות שכבר התגשמו. קדיש יהודה סילמן ב"הדאר" כתב: 

"כמו כן נוסדה חברה של בעלי מניות לשם יסוד בתי מרפא והבראה, מוקפים יערות , בכפר עציון. פרופיסור מפורסם מחוץ לארץ יבוא לעמוד בראש המוסד הזה. אכן, הגיעה כבר השעה שנכיר כי הרי ירושלים מרפא באוירם, וכי אינם נופלים מהרי הלבנון, אשר לשם נוהרים יהודים מן הארץ ומן הגולה לבלות ימי קיץ בסביבה של זרים לנו ולרוחנו וללשוננו.

 

 "הארץ", 23,9,34  ידע להוסיף כי "מוסדי החברה הם רופאים ובעלי הון. הון היסוד מגיע לעשרים וחמשה אלף לא"י, והוא יגדל עם הצורך".

 

 

מדריך הטיולים הנודע אז, זאב וילנאי, כלל את כפר עציון במסלולי הטיולים שלו:

טיול לחברון. ביום ה', 23 לאובגוסט יערך מטעם ועדת התרבות בהדרכת זאב וילנאי טיול לקבר רחל, בית לחם, כפר עציון, חברון, בית גוברין, חרבות בית שמש והרטוב. יוצאים ב- 6 בבקר וחוזרים באותו יום בערב ("הארץ" 21.8.34 ).

                                                                                                    יהודה אידלשטיין, "עתון מיוחד" 4.10.34 

הדף הקודם | דף 8 מתוך 14 | הדף הבא

    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD