חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 כל המאמרים

יוזמתו היישובית

עם שובו ארצה, הקים הולצמן את ביתו ברחובות, והחל בחיפוש שטח בו יוכל לייסד ישוב שיהווה מקור משיכה ליהודים מעבר לים.
באותה תקופה היתה החקלאות העברית מבוססת ברובה על ענף כלכלי אחד – ההדרים. ההצלחה הרבה גרמה להתמקדות בלעדית בענף זה. עד מהירה התכסתה השפלה בפרדסים רבים. כתוצאה מכך האמירו מחירי האדמות החקלאיות. הפרדסנות הפכה להיות ענין לעשירים.
רובו הגדול של הישוב התרכז באיזור השפלה. בארץ התפתחה ספסרות פרועה בסחר הקרקעות. המשקיעים הקטנים לא יכלו לקנות קרקע, לבנות בית לעצמם או לעסוק בחקלאות, שהיתה אחת הפרנסות העיקריות, ונותרו אנשים רבים מחוסרי פרנסה. מצוקה זו גרמה אף לירידה גדולה מן הארץ. מאידך - איזור ההר הוזנח כמעט לגמרי בתודעתם ובפעולותיהם של המוסדות הלאומיים ושל הסקטור הפרטי.
שלש המטרות החשובות בעיניו של הולצמן באותו זמן היו הכנסת גיוון בחקלאות, חיפוש מקומות חדשים להתישבות בארץ. ופרנסה למעמד הבינוני ולמשקיע הקטן.  הוא סבר, וגם כתב על כך בפומבי, כי פניה לאיזור ההר   תביא למפנה רב משמעות. הקרקעות שם בזול, האקלים נוח לגידולים אירופיים של עצי פרי נשירים, צאן ובקר לחלב, לולים וכוורות. כענף מתלוה ישמשו בתי קיט לא גדולים שיאכסנו בתוכם את בני העיר מהשכבות העממיות, באוירו הקר והצלול של ההר. הולצמן האמין כי ניתן יהיה להקים ישובים רבים כאלו. בכך רצה להבטיח לשכבות העממיות מקורות פרנסה מבוססים שיתלוה להם מבנה כלכלי בריא משולב בהבראה חברתית.

וכך כתב:

"כיום כל ההתישבות שלנו מבוססת על ההדרים וכבר יש לנו בערך 200.00 דונם נטועים... ומי יוכל להבטיח לנו שנצליח בזה שהמחירים לא יפלו ?...  ע"י זה שהתרכזנו רק על ההדרים שרק איזור ידוע מתאים להם עלו מחירי האדמה לגובה מבהיל ובלתי צודק, ובאותו הזמן עומד איזור ההרים ריק מאין מתישב והפירות שיוכלו לגדל שמה אנחנו מביאים מחוץ לארץ... " 

 היבט נוסף היה פתרון לבעיה כלכלית לאומית רבת ערך- שחרור החברה העברית המתחדשת בארץ מתלות ביבוא פירות נשירים מחו"ל ומהוצאת הון יהודי לבקורים במפעלי הקיץ בארצות חו"ל. שני תחלואים אלו היו אופייניים לחברה היהודית בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים.
הולצמן התגלה כאיש מעשי מאד  שבדק את טענותיו בצורה מדוקדקת והלך ללמוד את הבעיות בישובי ההר המועטים שהוקמו עד אז על ידי הסוכנות וגורמים אחרים, והתיעץ עם מומחים חקלאיים, אגרונומים, בוטנאים ומתכנני ישובים חקלאיים וקרא את הנתונים של הסוכנות היהודית.
הנתונים שהביא לא מביישים מתכננים מודרניים בתקופתנו. הנה קטע מדבריו:

"לפי הסטטיסיטיקה של הסוכנות היהודית הוציאו ארץ ישראל והארצות השכנות בשנה האחרונה סכום של 512000 לירות (שטרלינג) בעד פירות שונים, טריים ויבשים שהובאו ממדינות אירופה, אמריקה ואוסטרליה. הפירות האלה יכולים אנחנו לגדל בהצלחה רבה באיזורי ההרים שבארצנו. חוץ מזה הישוב הולך וגדל והדרישה לפירות האלה תגדל...
הנסיונות שעשתה ההנהלה הציונית בקרית-הענבים, עטרות ומוֹצָא מראים באופן ברור ומוחלט שמספר חשוב של פירות מכניסים מדי שנה רווחים ענקיים. במקרים אחדים הרווחים עולים בהרבה על זה של ההדרים...
"... לכן התחלתי לחפש שטח מתאים למטרה הנ"ל בסביבת ירושלים ואחרי עמל והוצאות הצלחתי למצוא שטח כזה במרחק 21 ק"מ מירושלים...
האדונים ט.ז. מילר מרחובות, האגרונום רפפורט מתל אביב ועוד מומחים בחנו את השטח ולפי דעתם השטח מתאים בכל המובנים למטרה הנ,ל... בסביבה נמצא מעין מים טובים, האדמה היא טובה ופוריה... האדמה באופן יחסי ישרה. על האדמה נמצאת כיום תחנת משטרה, הכביש הוא טוב וממדרגה ראשונה, האקלים בריא ומצוין...  הסוכנות היהודית מתיחסת להתישבות הזאת באהדה רבה, והבטיחה את עזרתה המלאה... "

הדף הקודם | דף 2 מתוך 14 | הדף הבא

    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD