חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 כל המאמרים

השלג הגדול

מאורע קשה ביותר שפקד את המתיישבים בחורף תרפ"ז הוא השלג. הצריפים הרעועים לא עמדו בסערה הקשה ולפחות גג אחד הועף. התימנים, שלא הורגלו לתופעה כזו, סברו תחילה ש"מן יורד מהשמים" !  המתיישבים התכנסו ברובם בצריף המרכזי, תוך חרדה שהנה "המבול חוזר". לפי דיווחים שונים, מיום רדת השלג ועד שנמס חלפו שבועות. רוב הזמן היתה דרך חברון-ירושלים חסומה לתנועה.

 

 

בית הכנסת הזמני - בצריף המרכזי של מגדל עדר

 קבוצת ערבים מהכפר בית-אומר נחלצה לעזרת המתיישבים והביאה, ימים ספורים לאחר ראשית הסערה, מעט מזון, דבלים, פיתות, תה , עצים ודלק להסקה. אלה הצילו את המתיישבים מקיפאון ומסכנת רעב. לאחר מכן נחלצו לעזרת מגדל-עדר אנשי קהילת חברון, ביוזמן הרב סרנא, ראש ישיבת חברון. אלה הצליחו להבקיע את המצור הלבן שהוטל על מגדל-עדר בעזרת פרד והביאו מעט מזון וציוד חיוני.

תושבי הר חברון הקבועים, ערבים ויהודים, מורגלים היו לסערות וסופות שלגים. מתיישבי מגדל-עדר לא היו מוכנים לחוויה קשה  כזו, אף לא היו ערוכים לה במלאי ציוד ובמזון הכרחי.

מן הדיווחים הרבים בעיתונות הימים ההם עולה, שאכן היתה זו סערה קשה במיוחד.  בירושלים חרדו לאנשי מגדל-עדר. סביר ביותר להניח כי מאורע זה, מיד בימי ראשית הקמתו של היישוב החדש, לא תרם לעידוד מתיישבים נוספים לעלות ולהיאחז במקום. אפשר שהוא אף גרם למתיישבים עצמם הרהור שני ואף רפיון רוח.

הדף הקודם | דף 7 מתוך 12 | הדף הבא

    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD