חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 כל המאמרים

המחברת

בעזבונו של יצחק גרינוולד נמצא מסמך נדיר ומיוחד במינו: מחברת כתובה ביד בדיו שחורה ומאויירת בדיו אדומה. בשער המחברת: "חברת זכרון-דוד בירושלים – אגודה הדדית בע"מ... המשרד בירושלים ת"ו מאה שערים".

על פי עדותה של בתיה דיאמנט, בתו של יצחק גרינולד, נכתבה המחברת בידי אביה. ייתכן כי יושב ראש חברת 'זכרון-דוד' באותה עת, הרב מ"מ כשר, מי שחיבר לימים את "תורה שלמה", הגדה שלמה" ועוד ספרי ליקוטים, היה שותף גם ללקט זה.

 

                                                   

        שער המחברת של יצחק גרינוולד

 עיקר המחברת מוקדש לתיאור ובירור מטרות החברה ותוכניותיה. לאחר הצגת המטרה והתוכנית (עיין בקטעים נבחרים...) עובר המחבר לתיאור הרקע לייסוד החברה. המשבר הכלכלי בפולין בימי שלטון גראבסקי[1] (1924), עלייתם ארצה של יהודים שומרי תורה ומצוות, אידיאל חלוצי התיישבותי, אובדן האידיאלים לרבים מאנשי המעמד הבינוני, הרדיפה אחרי עושר ונכסים, "הספסרות הארורה והפקעת השערים" – כל אלה מפורטים ומוצגים כרקע לייסוד החברה וגיבוש חזונה.

לקראת סוף המחברת, במהלך תיאור "הצעדים הראשונים" שכבר בוצעו בשטח בידי המתיישבים הראשונים, חוזר המחבר, מתריע ומזהיר מפני אוזלת יד ורפיון רוח העלולים לפקוד את החברים כתוצאה מהאווירה סביב. הספסרות, "הרוחות הרעים של הרוצים להחליש כוחנו", הכושלים והנחשלים. הוא מנסה לעודד ולחזק, לעורר אמון וביטחון בהצלחת החברה והתפתחות הישוב.

ניתן להתרשם כי מכשולים רבים ניצבו בפני פעילי החברה. היה עליהם להתגבר על אווירת הרחוב בעיצומם של ימי משבר העלייה הרביעית, הספסרות והייאוש. מדבריו ניכר שהיו מי שפעלו כדי להכשיל את החברה ולעכב את הקמת היישוב ופיתוחו. אפשר להניח כי כוונתו גם למוסדות המיישבים, מוסדות ההנהלה הציונית ושלוחותיה, שלא ראו בעין יפה מעשה התיישבות פרטי, שלא ביוזמתם ועל דעתם. פרשת כפר-חסידים ועוד כמה פרשיות הקשורות לחברות התיישבות פרטיות שצמחו מקרב יהודים דתיים-חרדים מבני 'עליית גראבסקי' – הביאו את המוסדות ליחס מאופק ומסויג מאד. המחבר ממשיך ומפרט את שבחי החברים המתיישבים, הקרקע ומיקומה והסיכויים הרבים הצפונים ליישוב החדש:

"מעניין הוא הדבר שרוב החברים הם מירושלים, מיפו, ותל אביב, אות נצחי כל הקני' כי טובה היא מאד והעתיד מזהיר וזורח – ועל כן התחברו אלינו גם הרבה מן התימנים הנודעים בחריצותם ובמרצם הנעלה על יסוד בניין הארץ והמה כבר הראשונים שניגשו לנטיעות ולבניין".

 

                                 

     סמוכות חברים – קטע מן המחברת של גרינוולד   (הקטע האמצעי מימין)

 בטרם נמשיך בעיון במחברת, נביא מזכרונותיהם של אותם "תימנים הנודעים בחריצותם" – משפחת כובני – האב ושלשת בניו – שעלו ארצה מתימן ב-1924 והשתקעו בשכונת צריפים ברחוב בלפור בתל-אביב.

בשנת תרפ"ו (1926) באו לשכונה כמה יהודים שומרי מצוות, ביניהם יצחק גרינוולד, עטור זקן עבות, שעשה רושם טוב ומהימן. יצחק הציע להם לרכוש אדמה ולהתיישב מדרום לירושלים. המשפחה לא היתה די עשירה לרכוש מגרש בירושלים, וההצעה להתיישב סמוך לעיר הקדש, עליה חלמו, קסמה להם. הובטח להם שבמקום אדמה טובה ותנאים מתאימים לעבודה חקלאית. הם נסעו לירושלים ורכשו בחברת 'זכרון-דוד' חלקה בת כ-40 דונם תמורת 260 לירות. אחר כך יצאו לסיור בשטח, ועיניהם חשכו למראה האזור – טרשים, סלעים ושממה.

המשפחה עברה להתגורר בשכונה התימנית כפר השילוח[2],  ומשם עברו בראשית שנת תרפ"ז למגדל-עדר.

____________

[1] שר האוצר הפולני באותו זמן, שהטיל החמרות כלכליות קשות על היהודים בפולין, שכונו בפי היהודים "גזירות גראבסקי".  יהודים רבים בעלי ממון עזבו את פולין. רבים מהם הגיעו לארץ ישראל והיוו חלק נכבד מן ה'עליה הרביעית'.  הגירה  זו מפולין כונתה בפיהם גם "עלית גראבסקי".

[2]  במורדות המזרחיים של הכפר הערבי סִילוּוַאן נקנתה אדמה ע"י נדבנים ירושלמיים בשנת 1884 כדי להקל על מצוקת המגורים של העליה התימנית משנת תרמ"ב (1882) שכונתה עליית 'אעלה בתמ"ר'. השכונה נקראה "כפר השילוח" על שם מעין השילוח הסמוך.  כ-50 משפחות תימניות התגוררו בכפר השילוח ועבדו בירושלים עד לפרעות תרפ"ט, אז עזבו את המקום. לאחרונה נגאלים בתים שרשומים בבעלות יהודית על ידי עמותת "אלעד".

הדף הקודם | דף 3 מתוך 12 | הדף הבא

    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD