חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 כל המאמרים

חברת 'זכרון דוד'

חזון גדול פיעם בנפשם של מייסדי היישוב 'מגדל עדר'. מקימי חברת 'זכרון דוד'. היו אלה יהודים פשוטים, יראי שמים, חרדים לדבר ה', אשר ביקשו לשלב קיום מצוות יישוב ארץ ישראל עם חיי תורה מלאים. גאולת אדמות בארץ ישראל עם חזון הגאולה המשיחי שלעתיד לבוא. בעיני רוחם ראו התיישבות יהודית פורחת ומשגשגת, 'עיר גנים' על אם הדרך ירושלים-חברון, נטיעת עצים וטיפוח חיים יהודיים בערש האומה העברית, באזור רווי מסורות יהודיות קדמוניות, הקושרות אותו עם צמיחת הגאולה והתגלות המשיח. כל אלה ניצבו במוקד החזון והתסיסו את הלבבות.

 לגלריה בנושא מגדל עדר...

 

בתחילת שנת תרפ"ו (15,10,1925) נרשמה החברה 'זכרון-דוד' כאגודה הדדית בע"מ, על פי תקנות שנתאשרו על ידי רושם האגודות ההדדיות של ממשלת ארץ ישראל. בתקנון האגודה נאמר, בין היתר:

 

מטרות האגודה:

סעיף א. 

1. לעזור לחבריה לרכוש ולעבד אחוזות ידועות ולייסד עי"ז (על ידי זה) עיר-גנים על אדמה שבין ירושלים לחברון, על יד בריכת ערוב והמשטרה, שהאגודה מתעסקת בקנייתה או במקום אחר בארץ ישראל.

2. לנהל את האגודה הנ"ל על פי התורה והמסורה ועל פי הוראת הוועד הרוחני של האגודה.

3. להשליט את חוקי התורה בחיים הציבוריים של האגודה ואת המשפט העברי הדתי ביחסים שבין החברים.

4. להשיג הלוואות בתנאים נוחים לצורכי בניין וסידור המשקים וצרכים אחרים של המתיישבים.

 

סעיף ד:  החברה מונה לעת עתה בערך שמונים חברים. חברים חדשים יתקבלו על ידי הועד אם הם ממלאים את התנאים הדרושים.

 

סעיף יב: כל הסכסוכים בנוגע לענייני האגודה שיתהוו בין החברים או בין מי שהיו חברים (- - - ) בינם לבין עצמם או בינם לבין האגודה או הועד או פקידי האגודה, יסודרו על ידי הבד"ץ (בית-דין צדק) או על ידי בוררים על פי המשפט העברי הדתי.

 

סעיף יג: הרשות בידי ועד האגודה להוציא איזה חבר מהאגודה, אם התנהגותו היא בניגוד להתורה והמסורה ולהוראות הועד הרוחני של האגודה...

 

 תקנון האגודה כולל ל"ב סעיפים, הדנים בנושאים שונים: מבנה מוסדות האגודה, חובות וזכויות החברים, עניינים כספיים, ועוד.

על ראשיתה של החברה מספר בעדותו ברוך ויינשטוק, מראשוני החברים בחברת 'זכרון-דוד':

בשנים תרפ"ד-תרפ"ה, החל יצחק גרינוולד, עולה חדש מפולין, יהודי בר-אוריין שעבד בירושלים כסייד, להפיץ בין מתפללי בתי הכנסת בבתי וארשה במאה שערים את הרעיון לרכוש לעצמם נחלת קרקע בארץ ישראל, כדי לייסד מושבה דתית. ביחד אתו פעלו ר' נח ויינטרוב ור' יעקב רוזנבלום.

הם הצליחו לעניין בתכניתם את הרב יחיאל מורגנשטרן, נכדו של האדמו"ר ר' דוד מאלמייז ונין של הרב מנדל מקוצק זצ"ל. ר' יחיאל היה יהודי עשיר וחשוך בנים. בגיל ארבעים עלה ארצה וקבע מושבו בירושלים ומקום תפילתו בבית הכנסת בבתי וארשה.

הרב מורגנשטרן הסכים לתת ידו לתוכנית זו והזמין אסיפה לביתו. באסיפה זו הוחלט לייסד חברה בשם 'זכרון-דוד', לזכר אביו של הרב מורגנשטרן, רבי דוד זצ"ל, שמטרתה לרכוש קרקעות בסביבות ירושלים ולייסד מושבה דתית. באסיפה השתתפו כארבעים איש, מרביתם תושבי מאה שערים.

 

ביום י"ד חשון תרפ"ו, בשעה שמונה בערב, התקיימה האסיפה הכללית הראשונה של חברת 'זכרון-דוד'. בפרטיכל האסיפה מצויין שהתשתתפו בה 66 חברים המנויים בשמותיהם, מתוך מאה ועשרים חברי החברה.

האסיפה בחרה ברב מנחם מנדל כשר כיו"ר הוועד המנהל. התקיים דיון מפורט באשר לסעיפי תקנון האגודה ונמסר דו"ח על המצב הכלכלי של החברה.

 

 

  תקנות האגודה – השער של החוברת

 ביום י"ב בחשון תרפ"ז התקיימה האסיפה השניה. בנוכחות 86 מכלל 156 החברים הרשומים בחברה. הרב כשר פתח את האסיפה בסקירה נרחבת על רכישת הקרקעות. הסברי תשלום וכ"ו. נבחר ועד מנהל. האספה נחתמה בדברי הרב כשר.

"הרב מנחם מנדל כשר נואם נאום הנעילה, הוא מלהיב את הלבבות בדברי חז"ל שונים על דבר המאורע החשוב שעלה ביד החברה בעזרת ה' לפדות אדמה שהיתה קרוב לאלפיים שנה בידי נכרים במקום כזה בין ירושלים לחברון. אשר אין שם על כל הדרך עוד שום יישוב ישראל שזה דבר אשר מעורר תשומת לב של כל ישראלי ותקותנו כי יעלה בידינו בעזרת ה שם ליסד בקרוב יישוב ישראלי אשר יהיה לתפארת ישראל'. (מתוך הפרטיכל).

 ידיעה ראשונה על חברת 'זכרון-דוד' ותוכניותיה הופיעה בעיתון 'העולם', בטאון ההסתדרות הציונית העולמית, שיצא לאור באותם ימים בוורשה. בים ח' באלול תרפ"ה (25 באוגוסט 1925) התפרסמו במדור 'מארץ-ישראל' הדברים הבאים:

"החברה 'זכרון-דוד' קנתה כימים אלה קניה גמורה ומוחלטת שטח של ארבעת אלפים דונאם בין בית-לחם וחברון. הנה כי כן תיווסד במקום זה נקודה יישובית, קטנה לפי שעה, שתהא באמצע בין ירושלים ובין חברון. מייסדי הישוב החדש אומרים להתקין לעצמם כאן גינות ירק, לנטוע כרמים, לעשות מחלבות וכ"ו, כללו של דבר לייסד משק רב-גוני שאת תוצרתו יביאו לירושלים וימצאו לו שם לקוחות הגונים. במובן התחבורה תמצא הנקודה החדשה על הכביש, בדרך המלך ירושלים-חברון והובלת תוצרתם לא תקשה עליהם ולא תביא לידי הוצאות מרובות. אולם אם מייסדי הישוב החדש מתכוונים להתפרנס מירושלים, מן הצרכנים שבה, הנה מצד שני יפרנסו הם במקצת, בעקיפין כמובן, את הישוב היהודי בחברון ,שהלך ונדלדל בשנים האחרנות, ורק אשתקד בא שינוי קטן לטובה, כשבאה ונשתקעה כאן הישיבה הגדולה מסלובודקה מיסודם של בעלי המוסר.

המעשה שעשו בעלי החברה 'זכרון-דוד', לנעוץ קנה של ישוב עברי בדרום, עשה רושם יפה על כל הישוב. כאמור, הגו רבים בענין זה. והנה נמצאו נחשונים שקפצו ראשונים אל הים. אין ספק, שעכשיו יתעוררו גם אחרים ללכת בעקבותיהם, ביחוד מן העולים החדשים. בעלי המעמד הבינוני שבסכומים המועטים שבידיהם ,למשל שלוש-חמש מאות לי"מ אין להם שום אפשרות להיאחז באיזה מרכז מן הידועים כבר כמו תל-אביב או חיפה..."

הדף הקודם | דף 1 מתוך 12 | הדף הבא

    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD