חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 כל המאמרים

מבוא

קיבוץ משואות הוקם בשנת תש"ה במקומה של חורבה עתיקה, ח' חובילה (נ"צ 1603/1188). האתר שוכן במרכזה של שלוחה מוארכת, המסתעפת מבמת ההר המרכזית בגבעת הסלעים שבקיבוץ כפר-עציון ויורדת בתלילות לכיוון צפון- מערב, מרום של 950 מ' עד 700 מ' מעל פני הים.

בצדי השלוחה נובעים שני מעיינות זעירים: במדרון המערבי- עין אל- חובילה, השופע 1.5 מ"ק ביממה, ואילו במדרון המזרחי- עין סג'מה, בשופע 0.7 מ"ק ביממה. בקרבת המעיינות שרדו מדרגות עיבוד, חלק ממערכת קדומה של חקלאות שלחין (מרקוס ועמית, 1989: 92-93).

מצפון מערב למשואות-יצחק מתפצלת השלוחה לשתי שלוחות משנה מקבילות, הסוגרות ביניהן בקעה קטנה ומוארכת המכונה "בקעת ג'ומג'ום". אדמותיה החקלאיות של בקעה זו משכו אליה חקלאים כבר בעת העתיקה. כאן הכשירו חברי משואות-יצחק טרסות חקלאיות ונטעו עצי פרי וכיום מעובדת הבקעה על ידי חברי קיבוץ ראש- צורים. במקביל לשלוחת משואות, מדרומה, יורדת שלוחה נוספת, שהבנוי עליה כיום הישוב בת עין.

הגישה אל השלוחות נוחה רק בקו הרכס מכיוון כפר- עציון. בשאר שלושת עבריהן תלולים מדרונותיהן ותחומים בערוצים עמוקים –נחל משואות (ואדי סג'מה), נחל לבנה (ואדי עבהרה) ונחל צופית ( ואדי אבו ריש- ואדי חנזיר).

המיקום הרם, מקורות המים הקבועים, האדמה היפה לעיבוד חקלאי והקרבה לדרכים חשובות- יצרו תנאים נוחים להתיישבות האדם באזור בכל הדורות. בתקופת הבית השני התקיימו  על גבי שתי השלוחות זה לצד זה שלושה ישובים, ששרידיהם אותרו באתרים ח' הילל, ח' ג'ומג'ום וח' חובילה.

שמותיהם העתיקים של הישובים הללו אינם ידועים, כי בהיותם ישובים כפריים קטנים, לא זכו כנראה לאזכור במקורות ההיסטוריים.

כל אחד מיישובים אלה נבנה בשטח טרשי בקרבת אדמותיו החקלאיות, שהשתרעו על גבי הטרסות שבמדרונו, בגיאיות ובעמקים הפנימיים. במעגל הקרוב יותר לכל אחד מישובים נחצבו אבני הבניה לבתיו, מתקני ייצור לעיבוד התוצרת החקלאית ומערות קבורה משפחתיות.

דגם יישובי זה היה נפוץ ביותר בארץ ישראל בימי הבית השני. הישוב הכפרי החקלאי היה מורכב ברובו מחוות חקלאיות, שכללו בית אחוזה מרכזי, לידו מבני עזר ושרותים, וסביבו השטחים החקלאים.

על במת ההר ובשוליה היו פזורים החל בתקופת החשמונאים ועד מרד בר כוכבא עשרות רבות של כפרים וחוות מהדגם המיוצג בשלושת האתרים האלה. הם נכללו אז במעגל הקרוב לירושלים, "מהלך יום אחד" מהעיר והמקדש שבמרכזה (משנה,מעשר שני, ה, ב)

גידלו כאן ,כמו בשאר חבלי ההר של ארץ ישראל, בעיקר גפנים וזיתים, מהמינים שנשתבחה בהם הארץ. היין והשמן, שהופקו מיבוליהם של כרמי הגפנים והזיתים בקרבת ירושלים, שווקו בואדי לצורכי הפולחן בבית המקדש ולשימושם של אוכלוסיית העיר ועולי הרגל הרבים שפקדו אותה בשלושת הרגלים, כפי שמעידים האמצעים הקפדניים שננקטו כדי לייצר נוזלים אלה בטהרה.  

הדף הקודם | דף 1 מתוך 6 | הדף הבא

    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD