חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 כל המאמרים

סיכום

במאמר זה תוארו שלושה אתרים מתקופת הבית השני בסביבות משואות יצחק. היו אלה אחוזות חקלאיות של יהודים, כעדות מקוואות הטהרה, כלי האבן והקבורה המשנית בגלוסקמאות. שלושת המאפיינים הללו ייחודיים לאורח החיים היהודי בתקופת הבית השני, ומבטאים את הקפדתם של היהודים על טהרת הגוף, על טהרת כלי המזון והמשקה, ואת שמירתם אל כבוד מתיהם ואמונתם בהשארות הנפש.

אין בידינו נתונים מספיקים כדי לקבוע במדוייק את מועד הקמתם של הישובים. על פי הממצא הארכיאולוגי המקוטע שבידינו נראה שהם הוקמו עם הפריחה היישובית שהחלה בעקבות כינון ממלכת החשמונאים (סוף המאה הב' לפני סה"נ). גורלם של הישובים הללו היה דומה לזה של רבים מאחיהם ברחבי ארץ יהודה: הם שכנו בלב האזור שפרץ בו מרד בר כוכבא בשנת 132 לסה"נ, לקחו בו חלק פעיל, ונהרסו עם דיכויו בשנת 135 לסה"נ.

על אתרים מעין אלה כתב ההיסטוריון הרומי דיו קסיוס, בסכמו את תוצאות מרד בר כוכבא : "חמישים ממצודותיהם העיקריות (=של היהודים) ותשע מאות שמונים וחמישה מכפריהם החשובים ביותר נחרבו. חמש מאות ושמונים אלף איש נהרגו בהתקפות ובקרבות. ואילו את מספר המתים מרעב ממגפה ומאש אי אפשר היה לברר. כתוצאה מכך התרוקנה מתושביה כמעט יהודה כולה" (תולדות הרומאים, ס"ט, 14 תרגום: ב' איזיק) על הריסות מרבית הישובים שחרבו עם דיכוי מרב בר כוכבא, ובתוכם גם שלושת הישובים שנדונו כאן, הוקמו בתקופה הרומית מאוחרת ביזאנטית ישובים נוצריים. יהודים לא הורשו באותה עת לחזור ולהתיישב באזור זה, שהיה קרוב לירושלים בהתאם לצו המלכותי   שלשונו: "הדריאנוס פקד באמצאות צו חוקי והוראות לאסור על כל האומה (=היהודית) להתקרב אפילו לתחום שמסביב לירושלים, וכך אפילו ממרחק לא יכלו לראות את ארץ אבותם" (אוסביוס, היסטוריה כנסייתית, IV,6,4) רק כעבור 1800 שנה התאפשר ליהודים לשוב לאזור זה שבין חברון וירושלים, עת הוקמו ישובי גוש עציון, ובתוכם קיבוץ משואות יצחק.

הדף הקודם | דף 5 מתוך 6 | הדף הבא

    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD