חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 כל המאמרים

ישובים חדשים

ישובים חדשים

הרצון להרחיב את ההתיישבות היהודית, לגאול את אדמות ההר מחורבנן ואת קבוצת כפר-עציון מבדידותה, והסכנה הביטחונית שבקיום יישוב יהודי בודד בלב איזור ערבי פרוע ועויין, הביאו להקמת שלושה יישובים נוספים: משואות-יצחק - כ"ח במרחשוון תש"ו (4.11.1945), הוקם על-ידי גרעין בני-עקיבא, פליטי "השואה" ממזרח-אירופה; עין-צורים - כ"ז בתשרי תש"ז (22.10.1946), הוקם על-ידי ילידי הארץ, חברי גרעין בני-עקיבא, שהיו מראשוני המתיישבים בביריה שבהרי הגליל-העליון - שניהם קיבוצים-דתיים. ואחרון, רבדים - עלה לקרקע כ"א בשבט תש"ז (11.2.1947), הוקם על-ידי גרעין מסלע, של השומר-הצעיר, הקיבוץ-הארצי.

 

    יום העליה לקיבוץ עין צורים

 

בעקבות כפר-עציון הלכו שאר היישובים שעסקו בפיתוח משק מטעים על-ידי הכשרת קרקע קשה ומפרכת, הקמת ענפי חי, הכשרה להקמת מפעלים תעשייתיים, ובמקביל פיתוח חיי-תרבות וחברה עשירים ותוססים. בקבוצות נקלטו ילידי הארץ ועולים-חדשים מפליטי מחנות-ההשמדה, המשקים התרחבו והתבססו ואיתם האיזור כולו. גוש-עציון היה למרחב יהודי פורח ומשגשג, צופה בתקווה ובאמונה אל פני העתיד המלבב.
בראשית שנת תש"ח (10.1947) מנה גוש-עציון כ450- נפש:
                                                  כפר-עציון - 163 חברים, 57 ילדים.
                                                  משואות-יצחק - 111 חברים, 12 ילדים.
                                                  עין-צורים - 55 חברים.
                                                  רבדים - 80 חברים.

 



גוש-עציון השתרע על-פני שטח קרקע של כ20- אלף דונם, מחציתם בבעלות יהודית. מרבית הקרקעות שנמצאו בידי היהודים היו קרקעות זיבוריות, שכן את הקרקעות המשובחות המעטות באיזור, לא נאותו הערבים למכור. נעשו הכנות להקמת מפעלים תעשייתיים משותפים ליישובי גוש-עציון והכנות לעליית נקודת-התיישבות חמישית באיזור.

מגילת העלייה לרבדים:
הקשיבי נאחלין, הקשיבי לקול בנייך! הן באנו עדייך היום לבנות בך מולדת ובית. עת מחופינו עוד אמש גורשו אחים נרדפים, אך תמול על שערייך הִתדפקו מאות ידים, מאות עיינים נִשאו אלייך. מאות לבבות נשברו בחופייך. 'מנגד תראה את הארץ', זה צו השלטון המתנכר. מנגד תראה ואליה לא תבוא!
לא יוכלו לנו גירושים וגזירות חנק. עם רדוף על צוואר ימצא את דרכו על אף הנחשולים העומדים לבלעו. עם זקוק למולדת. שִמְמת הארץ, רק ידינו תפרינה אותך - זה הכוח האדיר שעמד לנו במפעלינו.
נאחלין, קבלינו לחיקך כאֵם, כי שבנו אלייך בנייך למצוא בך מולדת ומשכן.
מהרי-יהודה קוראים 'שומרים-צעירים' לנוער העברי באשר הוא שם: זאת הדרך בה ללכת, ללכת עד תום!


מלחמת-השחרור קטעה את כל התוכניות, היא שִנתה בהינף אחד את פני הדברים. באחת נשמעו החקלאים-החלוצים לצו השעה: "כֹּתּוּ אִתֵּיכֶם לַחֲרָבוֹת וּמַזְמְרֹתֵיכֶם לִרְמָחִים" (יואל ד י), לא מרצון אלא בכורח הנסיבות היו ללוחמים .

הרחבה אודות:

הדף הקודם | דף 4 מתוך 4 | הדף הבא

    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD