חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 כל המאמרים

הכתה השניה עושה חיים

יצאנו לשמירת לילה בגבעה. "אם תראה ערבים מתקרבים אתה מעיר אותי מיד" – אמר איציק (יצחק זבולוני) "ברור? אני אעיר את שאר החבריה ואחליט מה לעשות". – והריני יושב על הסלע שבראש הגבעה, מכורבל בשמיכה וקופא מקור. הסטן בין הברכים והרימונים תקועים בחגורה. הקור חודר עד לעצמות, גם ארבע שמיכות לא תועלנה. טוב להם, לאנשי הכיתה השניה, ישנו כל הלילה "ועושים חיים" ביום ואילו אנו, כאן, קופאים מקור: השינה כאן איננה שינה וגם ביום אי אפשר להרדם...

מסביב שוכבים הבחורים, מכוסים בסמיכות עד מעל לראשיהם ומנמנמים. על ידי שוכב סמיון (שמעון זילברמן) ונושם עמוקות. סמיון זה – בכל מקום בו ישכב, על קוצים, על חצץ, ובבוץ ירדם מיד. אך גע בו ויקפוץ מיד, רענן ודרוך לכל אשר יבוא. משמאלו, ליד הסלע, שוכב מ. "הצנחן". אלה הם לילותיו הראשונים לישון בחוץ, והריהו מתהפך מצד אל צד, נאנח ואינו מצליח להרדם.. והקור המקפיא חודר לתוך העצמות. ואין כל תרופה. גם מדורה אסור להדליק..

אורות המשק כבו. גושי הבתים נראים ככתמים שחורים על הגבעות החשופות. הזרקור של כפר-עציון פולח את החשכה. הכביש הלבן נראה כסרט חיור, שנמתח לאורך צלע הגבעה. העץ הגדול אשר בהצתלבות ניצב כפסל ענקי מגושם. מן האופק הצפוני עולה אור זוהר: אורותיה של ירושלים.

כאלה היו לילות השמירה "הפרטיזנים" על הגבעה הצהובה. ליל השמירה היה מסתיים בהליכה עד הכביש הראשי, בצדה של הדרך הפנימית, ושם נערכנו למארב. עם עלות השחר חוזרים היינו לרבדים או לעין-צורים.

הדף הקודם | דף 3 מתוך 4 | הדף הבא

    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD