חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 כל המאמרים

המקום הבטוח ביותר בארץ

היתה זו תקופת הכוננות. בגוש – שקט יחסי: "המקום הבטוח ביותר בארץ" – כך היינו מתבטאים דרך הלצה. אין איש יודע מה צופן העתיד בחובו, אך מתכוננים, דרוכים, ובוטחים ביכולתינו. היינו מחלקה קטנה של אנשי פלמ"ח, עשרים וכמה טוראים, 3 טוראיות, שני מכ"ים ושני ממי"ם.

מזה שנה, מאז גיוסינו לפלמ"ח, עברו עלינו תקופות אימונים בסביבות ירושלים ומסעות ממושכים במדבר. המחלקה הורכבה מחברים שעשו לפני זה את הכשרתם ברמת-רחל ובקרית-ענבים.

עוד טרם נטבלו טבילת אש וראו הבחורים עצמם כחיילים ותיקים בכל. הנכונות להמצא בתנאים הקשים ביותר, היחלצות של שמחה לכל יציאה וסיור, אותו חיוך וצחוק בכל שעה, והבוז לכל "גנדור" חיצוני – אלה ציינו את הבחורים. רובם היו בוגרי בית ספר תיכוניים או מקצועיים. מספר בני מושבים וקבוצים וכמה מבוגרי עלית הנוער.

אוטובוס "אגד" הביאנו לגוש ביום שבת, כ"ג בכסלו. יחד אתנו בא גם דני מס, שקבל לידיו את הפקוד על הגוש כולו. ירדנו על יד שער כפר-עציון אך לאחר זאת פנינו לעבר רבדים , כי שם נקבע מקום משכננו. היינו מאורגנים בשתי כתות. פקוד המחלקה התחלק בין שני המ"מ. שבעה מחברינו הצטרפו לקורס מכי"ם שהתקיים בכפר-עציון ולקחו חבל בפעולותיו.

מיד למחרת התחלנו באימונים, שראשיתם, כמובן, הכרת המקום וסביבתו הקרובה: סיירנו בכל הגיאיות מסביב, בקרנו בארבעת המשקים, נכנסנו למנזר הרוסי, לחירבת זכריה וחזרנו לרבדים. היו בינינו מספר ניכר של אנשים, אשר הכירו את הסביבה עוד מסיורים קודמים.

לא הספקנו להתאמן הרבה. דני החליט, כי יש להחזיק ברציפות את "הגבעה הצהובה" החולשת על ארבעת ישובי הגוש – תפשנו את הגבעה ו"התישבנו" עליה.  שמרנו בשתי משמרות – כתה ביום וכתה בלילה.

הדף הקודם | דף 2 מתוך 4 | הדף הבא

    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD