חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 כל המאמרים

תאונות ואסונות

בתנאים אופטימליים היה התכנון סביר, אך בתנאי מזג האוויר החורפי הקשה ששררו בחודשי פברואר ומרס (אדר א',ב') 1948, לא היה אפשר לעמוד בו. ב-23 בפברואר נערכו שבע גיחות שבהן הוטסו עשרה לוחמים על ציודם . באותו יום אירעה תאונה קטלנית. חברת קיבוץ רבדים שביקשה להגיע לתל-אביב רצה לעבר מטוסו המותנע של פיינגרש שהתכונן להמראה, נפגעה בראשה על ידי המדחף ונפטרה לאחר זמן קצר. בעוד צוות החילוץ שהוזעק מתל-אביב - הטייס בן-חיים והמהנדס מנט - מסייע לפיינגרש בהחלפת המדחף שנפגע בתאונה, אירעה התפוצצות בכפר-עציון. שני סיירי פלמ"ח שעסקו בהכנת מוקשים נפגעו קשה בהתפוצץ חומר הנפץ. אחד מהם נהרג מיד, והשני נכווה קשה בכל חלקי גופו. הפצוע הובא למנחת, ופיינגרש, שמטוסו תוקן בינתיים, הטיסו לתל-אביב.

ב-26 בפברואר (ט"ז אדר א') הופסקו הטיסות לגוש מחמת המנחת הבוצי, וחודשו רק ב-3 במרס (כ"ב אדר א'). באחת מהן הוטס לגוש שוב מהנדס הקרקע, כדי לנסות לשפר את המנחת. עם זאת, אף כי המנחת היה עדיין בוצי ומסוכן, נחתו בו מטוסים מדי פעם, בגלל הצרכים החיוניים כאספקה ובהטסת אנשים מהגוש ואליו.

ב-4 במרס (כ"ג אדר א') אירעה תאונת המראה. תוך כדי ריצת ההמראה במטוס טייגר-מות, העריך טולצ'ינסקי כי בשל שינוי פתאומי בכיוון הרוח ומהירות ההמראה הנמוכה לא יצליח להנתק בזמן, ו"יגמור מסלול" בתוך גבעת הסלעים. הוא בלם בעוצמה, המטוס התהפך ושני נוסעיו נשארו תלויים על הרתמות בראשיהם כלפי מטה. המטוס ניזוק קשה - מדחפו נשבר, כנפו וזנבו נקרעו - ולא נותרה ברירה אלא לקרקעו.

 

     
   

      פרימוס שניזוק בשעת המראה

 

אנשי הגוש כיסו את המטוס המקורקע ודיווחו על התאונה לתל-אביב, ובמקביל הודיעו כי מזג-האוויר השתפר ואפשר להמשיך בטיסות. בהמשך היום הוטסו בין השאר מקלע כבד ושתי מרגמות קלות, אך אחך-כך נסגר המנחת שוב, עד 13 במרס (שבת ב' אדר ב').

ב- 16 במרס (ה' אדר ב') ירד שלג בהרי ירושלים, והמנחת בגוש עציון נסגר שוב לארבעה ימים. ב-20 במרס (ט' אדר ב') נשלח הננסון לבדוק את המנחת ומצא אותו עדיין בוצי ומסוכן לפעולה. בטיסת שנייה, לפנות ערב, נאלץ שוב טייס מנוסה זה לוותר על הנחיתה בגלל השמש  שסנוורה את עיניו לחלוטין. ועם זאת, למרות קשיי מזג-האוויר, התחיל ה"גשר" לגוש לפעול שוב למחרת, בקצב מוגבר, ובמשך מספר ימים הוטסה לגוש מחלקה על  ציודה !    לכל מטוס "נדחסו" שני חיילים ועשרה ק"ג ציוד אישי. ביום הראשון הגיעו לגוש תשעה לוחמים בחמש גיחות, ולמחרת גדל מספר הגיחות לשבע ומספר החיילים  שהוטסו - לעשרה. קצב הטיסות הזה נמשך עד ל-27 במרס (שבת ט"ז אדר ב'). הטיסו בוצעו לפי לוח-זמנים מדורג, אך לא אחת גרמו עיכובים בלתי צפויים להצטופפות  של שניים או שלושה מטוסים ברחבת החנייה הקטנה שליד המנחת.  בדרך כלל  בוצעו סיורים לפי הצורך, ונלקחו "טרמפיסטים" לתל-אביב. את הטיסות ביצעו בדרך כלל הטייסים המנוסים של השירות ללא טייסי-משנה, כדי לשאת את מרב המטען האפשרי. לצורך זה נוצלו אחדים מהאוסטרים שנקנו בעקרון - אלה היו בעלי מדפים ומנועים של 130 כוח-סוס.

הדף הקודם | דף 5 מתוך 7 | הדף הבא

    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD