חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 כל המאמרים

עדותו של טייס

בעת הקרב העז במנזר, הופיע בשמי הגוש מטוס יהודי. מכל עמדות האויב נפתחה עליו אש חזקה. אנשי הגוש עקבו בחרדה אחר מעופו ומאמציו לנחות. ניתנו לו סימנים שונים כדי להזהירו מפני אש האויב וייעצו לו לחזור לתל-אביב - אך הוא לא שעה לכל אלה. וכך מתאר הטייס את טיסתו :

"המראתי ב"דגון" מס' 7. למכונה זו היו כמה תכונות מיוחדות, אשר לא הספקתי עדיין להכירן, היא היתה רגילה "לרחף" זמן ממושך בשעת הנחיתה, ונוסף על כך מעצורי האויר שלה לא נפתחו, אלא עד שני שלישים בלבד.

נגשתי לגוש עציון בזהירות רבה, מלומד נסיון מר, והתחלתי נוחת כאילו מטען ביצים שמור במטוסי. בנסותי לרדת מצאתי כי אינני מצליח לקבל הורדה שלמה של מעצורי האויר. באין ברירה הגדלתי את מהירות הירידה והמשכתי בגלישה. באותו רגע ניתך עלי מטר של יריות. כפי שהסבירו לי אחר כך אנשי המקום, עמדו משוריינים אנגליים בכביש הראשי, ומכונות היריה שלהם החלו לפעול נגדי, בשעת המעשה לא ידעתי על פרטי המערכה - שמעתי רק את טרטור הצרורות הארוכים, והמנגינה לא נעמה לאזני. אך מה יכולתי לעשות, ואין אתי כל נשק ? המשכתי בגלישה.

וכאן גליתי את תכונתו השניה של מטוסי. הוא התחיל "לרחף" מעל למסלול, מבלי לרדת על הקרקע. כאשר עברתי בצורה זו יותר משליש המסלול, פתחתי את המצערת לרווחה - והתרוממתי. החלטתי לנסות את מזלי שנית.

שוב ניסיתי ללא הצלחה להוריד את מעצורי האויר, שוב רשרשו מסביבי צרורות הכדורים. גם הפעם סירב המטוס לשקוע, ונאלצתי להתרומם. היו לי רק שתי ברירות - לחזור לבסיס או לנסות שוב. להזור לבסיס - הרי לא יתכן ! גם הנסיון הבא עלה בתוהו. בפעם הרביעית החלטתי לרדת ויהי מה. גלגלי המטוס נגעו בקרקע בראשיתו של המסלול. כאשר הגעתי למחצית המסלול, התחלתי ללחוץ על הבלמים, אך המטוס המשיך בדרכו בעליזות ובקלילות. לחצתי על הבלמים בכל כוחי - קצה המסלול והואדי שמאחוריו הגיחו מולי לפני חרטום המטוס. עוד רגע ובחריקה נואשת נופצו הגלגלים אל סלעי הואדי. כן הנחיתה נשבר, מוט הכנף נתעקם, הגלגל האחורי נתרסק, בטן המטוס נשרטה. יצאתי מהמטוס צולע - ובדקתיו. למזלי לא ניזוק המנוע. נוסף לנזק שנגרם בתאונה, מצאתי שלושה חורים של כדורי מכונות היריה הבריטיות.

בעזרת אנשי הגוש סחבתי את המטוס למקום נוח יותר, והעמדתיו על משענות מתאימות. שלחתי מברק לבסיס, בו הודעתי על תאונתי ובקשתי לשלוח מכונאי. עוד באותו היום החל הנפח המקומי, אברהם ש. בתיקונים גסים. כאשר הגיע למחרת היום המכונאי הראשי של שדה תל-אביב, היה המטוס כמעט מתוקן.

אברהם ארחני בחדרו במשך שהותי בכפר עציון. הוא עמד על כך שאשתמש במטתו הנוחה, ולעצמו סידר דרגש מתקפל. יחסם של אנשי הכפר אלי היה לבבי מאד.

יצחק הביא אותי בחזרה לתל-אביב. מצאתי שם כי טיסתי זכתה לפרסום רב. האנגלים התפארו על הפילם מטום יהודי. לפי דברי ההודעות הרשמיות פתחתי באש על הרכב האנגלי. הקלעים הבריטים בהגינם על נפשותיהם הורידוני בכדוריהם, המוצאים תמיד את מטרתם. גם העתונים היהודיים פרסמו הודעות מוזרות על טיסתי.

(מתוך תולדות נעוריה של טייסת א')

א. שתקאי   

 

 אחרי הקרב: דו"חות, רשמים

דוחו"ת מפקד הגוש אל המטה:

"..,במשך כל הלילה התרכזו ערבים במקומות שונים בסביבה. משערים שבקרב של אתמול נפגעו לפחות 40 ערבים. שבעה מאנשנו נפצעו, אני מחכה להוראות בדבר המשך הפעולה,

- - -

בימים האחרונים מורגשת תנועת אויב, גם של אנשי הלגיון. על הר אומטאללה בין הכביש הראשי והכביש לבית פג'ר - כאלף ומאתים מטר מעמדותינו, משם צולפים לעבר עמדותינו שבשטח המנזר. גם בביתו של מוסה אל-עיסה, צפונית מהכניסה אל הגוש, מורגשת תכונה. גם שם נראו אנשי הלגיון. לפי השערתי משמשות עמדות אלה להבטחת התחבורה הערבית, לבסיסי מרגמות ואולי גם לתותחים קלים.

 

-- - -

אין אנו יכולים להימנע מהסתבכות עם הלגיון הערבי, אשר מבטיח בקביעות את התחבורה בכביש, באמצעות משורייניו המצויידים בתותחים קלים. אי אפשר שלא לפתוח באש על כוחות צבאיים שתוקפים את צבאותינו. בקרב האחרון פתחנו באש על הלגיון, לאחר שלא יכולו להוציא את אנשינו מן השדה בדרך אחרת".

מוש ז"ל

הדף הקודם | דף 5 מתוך 6 | הדף הבא

    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD