חזרה לדף קודם       חזרה לדף קודם  לחיפוש, התחילו להקיש את המילים כאן והמתינו לתוצאות  
ארכיון, וידאו, תמונות
 כל המאמרים

ההתקפה על כפר-עציון

מיומנו של חבר כפר עציון:

...בשעות שלפני הצהרים היתה בכפר אווירה ,שקטה אך רצינית, האנשים הבינו כי הולכת ומתפתחת התקפה רצינית, אולם למודי נסיון של קרבות קודמים, ידעו שאין להבהל מהד של יריות ומקלעים הנופלים אי-פה אי-שם. האנשים לא הרבו להתרוצץ במחנה, חיפשו מקומות המוגנים מפני צליפות מן הצד המזרחי וישבו בחבורות קטנות - מצפים להתפתחות הקרב במשלטים ולפקודות שתבואנה.

חומרת המצב הובררה משהחלו להגיע הפצועים מן המנזר וסיפרו על עצמת ההתקפה ועל כוחו הרב של האויב ונשקו היעיל. אז הובן שאין זאת התקפה רגילה של אנשי כנופיות. מראה הפצועים, וביחוד הבעת פניהם המודאגים של אברשה ט. הפצוע ושל מלוהו צבי ב-י. - מפיהם נודע גם על הצורה בה נפל המנזר בידי האויב - הבהירו את רצינות השעה.

מיד החלה תכונה בכפר... במקלחת הדרומית ישבו אנשי הקטע המערבי של המחנה וחיכו לפקודה, התפתחה שיחה על מצב הגוש. ניכרת היתה החרדה לעתיד, אך האנשים שלטו ברוחם. מישהו העיר : "הרי הדבר היה צפוי - זוהי תגובה להתקפותינו על התחבורה. יתכן כי תפקידו של הגוש הוא להשתתף בקרב  על ירושלים - אך תוהה אני על שהטילו עלינו תפקיד זה והשאירו אותנו בלי נשק ראוי לשמו".

ענה לו חבר : "לשם מה נרבה לחשוב, מה תועיל לנו החרדה הזאת. נכון, לא ששנו אלי קרבות, אולם לא אנו צריכים לשקול בדבר וגם לא נשאלנו על כך. חיילים אנו, ועלינו למלא אחרי הפקודות שהוטלו עלינו - גם אם אין אנו מבינים את מגמתן. כאלה הם דרכי המלחמה ; צריך לקבל את קשייה ופגעיה תוך השלמה - אחרת קשה לעמוד בה".

הואיל ועדיין היה שקט, חשו האנשים, לפי תור, לחדר האוכל - לחטוף ארוחה חמה ולהצטייד בכריכים לשעות הקרב הארוכות העומדות בפניהם. מן הנסיון ידעו כמה חשוב להצטייד בדברים הכרחיים לעת ההתקפה. היה יום קריר, והאנשים התלבשו בבגדים חמים והביאו אתם שמיכות לשעות הלילה. אחדים גם חטפו תנומה קלה.

לאחר שעברה השעה שתיים הבחינה התצפית בתכונה שבאוכף המוכתר ואנשי הקטע המערבי הוזעקו לעמדות. עד מהרה נראו טאנקים הנעים על רכס האוכף ומתקדמים לעבר המשלטים שלנו. לבותינו נתמלאו חרדה לגורל חברינו שראינום לסגת בריצה מפני האויב המסתער. הבחננו בכנופיות ערבים שחדרו לאהלי המשלט. לפי פקודה פתחנו באש תכופה כדי לחפות על הנסיגה וכדי לפגוע באויב שהשתולל במשלט. בקצה השני של הקטע המערבי פעל, ביעילות רבה, מקלע שהוצב בעמדה שהותקנה ליד גג מתבן-הפח הגבוה - ושדה פגיעתו היה נרחב. הבחננו גם בפגיעות מוצלחות של המרגמה "3 אשר הוצבה בגבעה הצהובה וכיוונה את אשה לתוך ריכוזי האויב.

משהרגיש האויב בפעילות מעמדותינו, החל לכסות את כל השטח שבמערב המחנה באש עצומה. קלעי תותחים פגעו ב"נוה עובדיה" ובשורה של בתים ומבנים שבמערב המחנה, ואחרים אף הרחיקו לפגוע - בחדר האוכל ובמטבח ובבנינים אחרים שבמרכז הכפר. פגזי מרגמות התפוצצו ברעש גדול וכל השטח היה מכוסה באש צפופה של מכונות יריה. האנשים שהשקיפו מהמשלט הרוסי על מהלך ההתקפה - וגם הנסוגים מהאוכף, חרדו מאד למתרחש בכפר והביעו אחר כך את התפעלותם על הנסים שקרו לכפר עציון.

במיוחד כוונה אש חזקה לסביבות המתבן והרפת ולעמדה מספר 8. מגיני העמדה נאלצו לנטשה ולתפוס מחסה בשוחות שנחפרו לצידי העמדה. אך אש האויב הדביקה אותם. קלעי תותח פגעו בעמדה וכל השטח כוסה באש מכונות יריה. כאשר אחדים ממגיני העמדה נפגעו מרסיסים, החליטו לסגת לבית הסמוך - לעמדה רזרבית שהותקנה שם. אלכסנדר נ. ומשה ו. אשר נשרטו רק בצורה שטחית הצליחו לסגת ביחד עם יתר החברים. בו ברגע פגע כדור, שהתרסק בקיר העמדה, ביד ימינו של דב ק. ועצם הזרוע נשברה. קשה היה לו לקום מהשוחה ולסגת עם החברים. לאחר שהבחין כי נשאר יחידי

בשטח שכולו פתוח לאש האויב, החליט לסגת גם הוא. הוא זחל משיח אלי שיח, בהשענו על ידו השמאלית.

בינתיים נודע דבר הפצעו של דב במפקדה והחובשת בתיה פ. חשה לבית הסמוך כדי להגיש לו עזרה. בצעקות עודדה את הפצוע להגיע לבית. הוא אזר כח, התרומם מעל האדמה ובמספר קפיצות הגיע לבית - כשקלעים מתותחי האוייב המכוונים אליו, פוגעים בקירותיו. לפצוע ניתן הטיפול הראשון, ובתמיכת חברים שהגיעו למקום, הועבר לבית החולים.

 

כל אותו הזמן נמצאו בקטע המערבי החברים יעקב א. (מחב"ל) ואברהם פ. (המא"ז) וכיוונו את פעולות החיפוי וההתגוננות. רצים הגיעו לעמדות והביאו פקודות ותחמושת, אנשי העזרה הראשונה עמדו דרוכים, כדי להגיש עזרה לכל דורש. רק בדרך נס לא נפגעו האנשים.

בשעות לפנות ערב, שככה ההתקפה. יש להניח כי פגזי המרגמה פגעו במשורייני האויב. רבים מחייליו עלו על מוקשים שהיו פזורים בשטחים. למחרת מצאו באוכף קטעי אברים רבים ומדי קצין הלגיון. המוקשים והאש ששולחה מהמחנה, השפיעו על האויב להסתפק בנצחונו שהשיג עם כיבוש המשלט ולהפסיק את ההתקפה. נאמן למסורתו, נמנע האויב מקרבות לילה.

בשוך הקרב נפגשו החברים בחדר האוכל - כדי לסעוד את לבם במאכל חם, שהחברות הספיקו להכין. רק אז התבררו פרטי הקרבות בגוש. האנשים תהו איך יכלו לעמוד בקרב הקשה. כולם חרדו מפני העתיד לבוא - כשהאויב שולט בשני המשלטים החשובים - המנזר הרוסי ואוכף המוכתר. מצב הרוח היה מדוכא בגלל אבדן הנשק והציוד הרב, ובעיקר כאבו האנשים על אבדן חברים יקרים.

הדף הקודם | דף 6 מתוך 10 | הדף הבא

    
צרו קשר
  כניסה לחברים
AtarimTR LTD